מפרי עץ הדקל - ד״ת לפרשת בא מפי רבינו הגה״ק מסאטמאר זי״ע

למען אחי ורעי! מובא כאן לפניכם דבר תורה לפרשת השבוע מפי מרן רשכבה"ג הסאטמאר רב בעל 'ויואל משה' זצ"ל זי"ע, למען נזכה להתחזק בדרכיו וללכת בנתיבותיו, ולשמור על גחלת האש שלא תכבה ח"ו:

ליל שמרים הוא לד' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה לד' שמרים לכל בני ישראל לדורותם. פירש רש"י ז"ל ליל שמרים לה', שהיה הקדוש ברוך הוא שומר ומצפה לו, לקיים הבטחתו להוציאם מארץ מצרים, שמרים לכל בני ישראל לדורותם, פרש"י משומר ובא מן המזיקין כענין שנאמר ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף עכ"ל, וראוי להבין מדוע לא פי' רש"י גם סיפא דקרא שמורים לכל בנ"י לדורותם כמו הרישא, שישראל שומרין ומצפין על קיום הבטחתו ית' שיגאלנו בלילה הזה, וע"ד אמרז"ל (ר"ה דף י"א ע"א) בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל... ויתבאר עפימ"ש האלשיך הק' )הו"ד בערבי נחל פ' נצבים( לפרש הפסוק (ישעי' ס"ב) על חומתיך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה... וביאר הוא ז"ל כי בנין בית העתיד ב"ב יבוא מהשמים בנין של אש, וזה נעשה מרוחניות התורה ומע"ט שעושים ישראל מעת שנחרב ביהמ"ק, וכמו בנין גשמי שנעשה מאסיפת אבנים, שמשימין אבן על אבן עד שנגמר וכו', כך הוא בנין הרוחני חומת אש, כי המצות מאנשים פחותי הערך אשר אינם כ"כ חשובים, הם כענין אבנים הקטנים, והמצות מאנשים צדיקים הרמים הם כענין אבנים גדולות ומכולם נגמר הבנין, וכל ישראל יש להם חלק בו, ומי שאין לו חלק בו לא יראנו.

ואמנם יקשה שבכל דור יש צדיקים הרבה אשר ממעשיהם הטובים כבר נגמר הבית ביתר שאת ויתר עז, ומה זה ככה עיכובא שעדיין לא נבנה ביהמ"ק, והתירוץ לזה כי אחד בונה ומאה סותרים, כי כל איש העושה עבירה מפיל קצת מחומת ביהמ"ק, ואם עושה ח"ו עבירה גדולה יצוייר שמפיל ח"ו כותל שלם אשר עמלו בוניו בו... [וכאן האריך רבינו בדברים כדרבנות נגד אלו האפיקורסים הציונים המעכבים את הגאולה ומחריבים את ביהמ"ק בעונם, ומביא את מש"כ בהקדמת ספה"ק ויואל משה (עמ' ט' ד"ה והאמת) לבאר בזה מאחז"ל במס' ר"ה י"ז ע"א "שפשטו ידיהם בזבול" יע"ש, ומסיים]. ועד"ז יתבאר הפסוק ליל שמורים הוא לד' וכפרש"י שהקב"ה שומר ומצפה לו, שמורים לכל בנ"י לדורותם, השני יתפרש על שמירה כמשמעו וע"ד שפרש"י שמירה מן המזיקין, ולדרכנו ירמוז על השמירה מן המזיקין המהרסים ודוחים אותה, ושמירה זו על כל ישראל לדורותם לז"א שמורים לכל בנ"י לדורותם, ובעוה"ר בזמננו עושין ההיפך שהולכים שלובי זרוע עם המהרסים ונותנים להם כח וחיזוק באופנים שונים, ומה נוראים דברי האלשיך הק' שכתב באמצע הדברים וז"ל ומכולם נגמר הבנין וכל ישראל יש להם חלק בו, ומי שאין לו חלק בו לא יראנו עכ"ל, ועאכו"כ מי שנוטל חלק עם מהרסי הבנין ר"ל, וכאו"א יעשה חשבון לנפשו האם עשה ופעל לסייע לבנין של מעלה, ובודאי שלא יהי' ח"ו חלקו וגורלו בין המהרסים, והאלשיך כתב שהחסרון הוא שאחד בונה ומאה סותרים, וא"כ הי' בימיו מה נענה אנן בדורנו השפל, שישנם בעוה"ר מהרסים לרבבות והבונים מועטים ה' ירחם ונזכה לראותה בבנינה במהרה.

(לש"ק דרביה"ק בדברי יואל פ' בא עמ' רפ"ג-רפ"ה)