מפרי עץ הדקל - ד״ת לפר׳ וירא מפי רבינו הגה״ק מסאטמאר זיע״א

למען אחי ורעי! מובא כאן לפניכם דבר תורה לפרשת השבוע מפי מרן רשכבה״ג כ״ק האדמו״ר מסאטמאר, רבי יואל ב״ר חנניא יו״ט ליפא טייטלבוים זיע״א (בעה״מ הספה״ק ויואל משה, על הגאולה ועל התמורה, דברי יואל ועוד).

למען נזכה להתחזק בדרכיו וללכת בנתיבותיו, ולשמור על גחלת האש שלא תכבה ח"ו, דב"ק מתוך

ויקרא שם בשם ה' קל עולם. וברמב"ם (הל' ע"ז פ"א ה"ג) האריך לבאר פסוק זה, וכתב שהי' הולך ומקבץ העם מעיר לעיר וכו' עד שיחזירוהו לדרך האמת וכו' עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות וכו', יעו"ש, וז"ל רביה"ק (בהקדמת ספה"ק ויואל משה עמוד י"ב), וכתב הרמב"ם ז"ל בספר המורה (ח"ג פרק כ"ט) בדבר מה שהיה לאברהם אבינו ע"ה עם בני דורו, וז"ל שם באמצע הדברים: אין ספק אצלי שהוא ע"ה כאשר חלק על דעת בני אדם כולם, שהיו מקללים ומגנים ומבזים אותו התועים ההם, וכאשר סבל הכל בעבור השם, וכן הדין לעשות לכבודו, עכל"ק. ויש להבין לכאורה, מאחר שכבר סיפר שכן עשה אברהם אבינו ע"ה, שסבל הכל בעבור השם, הנה ודאי כל מה שעשה א"א ע"ה הי' הכל כדין וכהלכה, ולמה הוצרך לומר אח"כ שכן הדין לעשות, וכי יעלה על הדעת שאברהם אבינו ע"ה עשה ח"ו שלא כדין. וצ"ל לפי שאפשר לחשוב שמה שעשה אברהם אבינו ע"ה כך, עשה זאת ממדת חסידות, שהרי חסיד ופרוש מותר לו למסור נפשו על המצוות אף במקום שאין חיוב מצד הדין למסור נפשו, (עי' יו"ד בש"ך סי' קנ"ז סק"ב) ולכן דייק שפיר ואמר שעשה על פי הדין שכן הדין לעשות לכבודו, ולא מצד מדת חסידות. ולפי"ז כיון שהוא מצד הדין, א"כ כל אדם מחויב לעשות כן, ואין להתחשב כלל למה שיאמרו הבריות, אם הדבר נוגע לכבודו ית"ש ולכבוד תורתו הקדושה.

דברי יואל על התורה