מפרי עץ הדקל - ד״ת לפר׳ ויצא מפי רבינו הגה״ק מסאטמאר זיע״א

למען אחי ורעי! מובא כאן לפניכם דבר תורה לפרשת השבוע מפי מרן רשכבה״ג כ״ק האדמו״ר מסאטמאר, רבי יואל ב״ר חנניא יו״ט ליפא טייטלבוים זיע״א (בעה״מ הספה״ק ויואל משה, על הגאולה ועל התמורה, דברי יואל ועוד).

למען נזכה להתחזק בדרכיו וללכת בנתיבותיו, ולשמור על גחלת האש שלא תכבה ח"ו, דב"ק מתוך קונטרס על הגאולה ועה"ת סי' פ'-פ"ב

ויצא יעקב מבאר שבע. במד"ר (פס"ח ס"ב) ר' שמואל בר נחמן פתח שיר למעלות אשא עיני אל ההרים, אשא עיני אל ההורים וכו' מאין יבוא עזרי, אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה מה כתיב בי' וכל טוב אדוניו בידו, אני אין בידי לא נזם א' ולא צמיד א' וכו' חזר ואמר מה אנא מוביד סברי מן בריי אלא עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ וגו'... עכ"ד המדרש. והמדרש הזה קשה להולמו והיתכן שיעקב אבינו בחיר האבות הי' מסתפק חלילה בבטחונו בהשי"ת עד שחזר ואמר לית אנא מוביד סברי מן בריי, וכי יעלה על הדעת שמתחלה לא חשב כן... אמנם יתבאר עפימ"ש בספה"ק אגרא דכלה פי' שופטים )עה"כ כי הגוים האלה( וזל"ק קבלה מרבותינו דכח הפועל בנפעל... ובזה יובן דודאי הי' יעקב אבינו ע"ה בטחונו חזק בהשי"ת וידע כי הוא ית' ימציא לו פרנסתו ומזונותיו וכל צרכיו, ולא הי' מסופק בזה אפילו רגע אחת, ואלה דברים החמודים נזם וצמיד לא הי' לו צורך בהם ולא אליהם היתה תשוקתו, אמנם כל דאגתו היתה כי הוא ידע כי הנהו הולך למדינה שכולם רשעים ואצל לבן הרשע, ומעתה פחד פן יהי' סיבת פרנסתו באמצעות הרשעים האלה, ופן יגרום לנפשו תכונה רעה מפאת הממון או התועלת שקבל מהם חלף עבודתו כפי כח הפועל הנפשי מבעלים הראשונים, וע"ז הי' מתאונן ודואג שאל תפריעהו מעבודת השי"ת. ... מזה הי' יעקב אבינו מתיירא ואמר מאין יבוא עזרי, שמא יבוא עזרי ע"י הרשעים הללו שהם אין ואפס, וע"ז הי' מתאונן שלא הי' בידו מנכסי אבותיו הצדיקים כלום שסגולתם להכניס תכונה טובה בנפש המקבלם, וז"ש אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה והלך ג"כ למקום הרשעים מה כתיב בי' וכל טוב אדוני בידו, אני אין בידי לא נזם אחד ולא צמיד אחד מנכסי אבותי, וע"כ חשש ופחד שמא יבוא פרנסתו באמצעות הרשעים האלה ויזיק לו, חזר ואמר לית אני מוביד וכו' אלא עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ, כי הבוי"ת הוא כל יכול וימציא לו פרנסתו בדרך נס מלובש בטבע באופן שלא יהי' בה מחלק וכח הפועל של הרשעים, וכמ"ש הכתוב שאמר מלאך האלקים ליעקב במראה הלילה שא נא עיניך וראה כל העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וגו' כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך, והי' בריאה מן השמים ולא הי' בהם מכוחו של לבן כלום כמ"ש ויצל אלקים את מקנה אביכן ויתן לי.