מלחמת תרבות, מאת חיים צבי קורניק

למען אחי ורעי! הנה מאמר שפורסם בזמנו ע"י ר' חיים צבי קורניק זצ"ל, מבין שלל כתביו שנהג לפרסם אודות מעללי שלטון הערב-רב, בין היתר נגד רצח הק' יעקב ישראל דה-האן הי"ד זיע"א

ואקדים הקדמה היסטורית-משמעותית לגבי הק' יעקב ישראל דה-האן הי"ד

א. הוא החל את מסעו בחזרה ליהדות עוד בהולנד, לאחר שהתגרש מהגויה אליה הי' נשוי

ב. אז פרסם את הספר שלו שמדבר על היצרים שלו, וזה כאשר הוא עוד היה בציונות הדתית, דהינו שהציונות הדתית ידעה על ספרו 'צנורות', אבל לא היה אכפת לה לגבי היצרים שלו, כי העיקר אצל הציונות הדתית הוא קודם כל הה לאומי, ודי זה כבר בגדר המלצה שאיננה מחייבת

ג. בהגיעו ארצה עם בהיותו דתי/לאומי שיש לו משיכה לעבירה הנ"ל, הוא לאחר זמן מה מתוודע לאנשי הישוב הישן, שבראשם עומד רבי יוסף חיים זוננפלד זיע"א, ובית דינו 'העדה החרדית'... אצלנו לא נהוג לבנות את ההלכה לפי ההשקפה, אלא השקפה לפי ההלכה, רבי יוסף חיים זוננפלד לא יקרב לעדה החרדית מישהו שנגוע בעבירה מהסוג הנ"ל - ואם יהיו מצויים כתביו שמעידים כי בתקופה הנ"ל הוא עדיין נמשך לעניינים מהסוג הנ"ל, הרי אלו רק מצד מאבקיו הפנימים, אבל לא כאלו שהובילו למעשים בפועל, מכיוון שיש לנו דרישות הלכתיות מחמירות בכל תחומי היהדות, לאפוקי מהציונות/הדתית.

ד. תוך כדי וגם לאחר הרצחו ע"י אברהם תהומי שלחו של יצחק בן צבי שר"י, הם עשו כל דבר כדי להכפיש את עברו, ולו בגלל מעשיו להצלת הישוב הישן מפני הבריונות הציונית.

ה. כיום ממשיכים לנפנף בעברו, ועוברים על הלאו של הונאת דברים (שחמורה מהונאת ממון), כדאיתא במס' בבא מציעא, פרק ד משנה י:

מתני' כשם שאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח, אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים אם הוא בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך שנאמר (שמות כב, כ) וגר לא תונה ולא תלחצנו:

וכן נפסק להלכה, ביד החזקה, הלכות מכירה, פרק יד הלכה יג:

כיצד היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים...

ו. והנה בימינו אנו ישנם 2 מחנות שהם מתנגחים אחד בשני, המחנה הליברלי והמחנה הלאומי, אבל שניהם מזמרים באותה מקהלה לגבי הק' יעקב ישראל דה-האן הי"ד, וזה כבר מעיד שיש כאן דבר תמוה ביותר.

בהתחשב בכך שכיום אפילו המחנה הלאומי מצויים אצלם הרבה כאלו שנתפסו בענינים אלו וכן כאלו שחששודים בכך, ואידך זיל גמור, כי אינם אנשי אמת, אלא שקר בפיהם.

וכעת נחזור לדוכתא:

בס"ד

מלחמת תרבות, מאת: חיים צבי קורניק[1], מנחם-אב תשל"ד

בסוף שנת תש"ח אומר יהודי טוב: "איני פוחד ממלחמה. אני פוחד ממלחמת הדת" ואכן, יהודי טוב מיטיב לראות, מה שלא ראו רבני המזרחי (המפד"ל), שמכרו את הרבנות לחילונים, בשביל אהבת ציון ואהבת ישראל.

יגענו ולא הונח לנו. ואחרי רצח לוחם הדת יעקב ישראל דה-האן הי"ד, בא גזל ילדי טהרן וילדי עולי תימן וילדי עולי צפון אפריקה. הילדים נמסרו לידי גלחיו של סטאלין ואלה גידלו מן הילדים, רוצחים וגנבים ואוכלי סמים וסרסורים שקורין: ארסין.

ובין דין לדין, הגיע יואל ברנר ז"ל לטורקיה, כדי להציל את יהודי הונגריא וחבר קיבוץ מעבדי סטאלין, משך את יואל ברנד למלכודת, שטמנו לו שוטרים בריטיים, - כדי שלא יוכל להציל את יהודי הונגריא הדתיים הקיצוניים. והם הורידוהו מצרימה ואחרי מלחמת תש"ח, שבה קם שלטון יהודי חילוני, בחלק קטן מארץ ישראל החילונים וחברי המזרחי (מפד"ל), לגזול את בנותינו ולטמא את נשמותיהן. ואנו הלכנו בדרך אבותינו והיינו זועקים ברחובות ארץ-ישראל וגם ברחובות ארץ העמים. ועכשיו חוזרים החילונים וגם "דתיים" של כיפות-מיני וזוממים לעשות את מחשבתם המרושעת - לרצוח את נשמות בנותינו, בכוח "חוק" של שמד ובכוח משטרה.

ועתה אין לנו ברירה, אלא לצרוח: אל תשימו ידיכם האדומות על צאצאינו! די לכם שטימאתם את ארץ ישראל ברצח וזימה וסמים, ומילאתם אותה בלהקות רוצחים וגנבים וסרסורי זימה.

וגם חותכי המתים אינם חדלים ממלאכתם הבזויה והם מוסיפים לגזול מן האדם את ריבונותו על שק עצמותיו והם ממלאים כרסי מתים, בסחבות ונסורת וקש וגבבא ומעצבים מן המתים פוחלצים מפוארים, שאפשר להציבם בהיכלי תרבות ואמנות לאורך ימים.

ואחינו שברחו ובורחים מגרוזיא, מידי עבדי סטאלין - עלו ובאו לארץ ישראל ונפלו ונופלים בידי עבדי סטאלין דוברי עברית, כי הם הם הממונים על העליה ועל הקליטה, ואותם פקידים משומדים של דת מרקס, מפזרים את עולי גרוזיא בגלות כנען, בין חילונים ומשומדים של סטאלין - כדי לגזול את ילדיהם ולעשותם מחללי שבת ורוצחים וגנבים ואוכלי סמים וסרסורים לדבר עבירה.

אני פותח סידור תפילה ישן ובו אני קורא, בתפילת שמונה עשרה של חול - מה שהתרחש "בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך, ולהעבירם מחוקי רצונך." ומלכות מפ"ם עומדת גם היא על בני עמך ישראל, להשכיח מהם תורת אלוקים ולרצוח את נשמותיהם ולהעבירם לדת שהיה אלוהי 'השומר הצעיר' והקרמלין בית מקדשו. סטאלין התפגר, ופגרו מארקס וסטאלין מעלה צחנה במשרדי הבריאות והקליטה ובקיבוצים של מפ"ם.

·וכשאנו מוחים וזועקים על רצח נשמות יהודים אזי באים "צדיקי" המפד"ל ומטיפה לנו אהבת ישראל. ופעם אחת היה רב 'איש אשכולות' מן המזרחי, שמרוב אהבת ישראל, היה מהלל ומשבח את המסיתים והמדיחים של השמאל. ויש אומרים בשמו, כי גדול משחק כדורגל יותר ממזמורי תהילים, כי כדורגל מחנך את הרגליים לחרוש ולזרוע ולבנות. ובספר "בערוב הימים" עמ' 13 מספר שלמה צמח:

"זכורני, פעם נזדמנתי, לרגל עבודתי בקבוצה אחת, עם הרב[2] הנ"ל ועם הרבנים הנלווים אליו בביקורם בעמק יזרעאל. כשנכנסו האורחים לחדר-האוכל של המקום, ראו שם הרבה דברים שהם בבל-יראו ובבל-יימצאו. צל קודר העיב את פני הרב. אבל עד מהרה שב מאור-פניו ושבה אליו רוחו הטובה, ולא נסתלקו ממנו עד סוף ביקור. והוא נפרד מאנשי הקבוצה בלבביות רבה ובחביבות גדולה ומתוך התעוררות אמר להם: ”אתם אינכם יודעים מה גדולים מעשיכם - שתי קדושות אתם מחזירים לגוי קדוש: קדושת-הארץ וקדושת הלשון. וממילא קדושות הללו יחזירו אתכם לקדושת התורה. ועל הייסורים והמחסורים שבישיבתכם כאן, צפוי לכם שכר גדול בעולם הבא, והלואי שיהא חלקי עמכם!"

"קדושת-הארץ וקדושת הלשון" של משומדים עבדי סטאלין...

ואני שואל: האם אפשר לדרוש מאדם הגון, שיהא אוהב סרסורים, שקורין: ארסין - אותם ברנשים שגוזלים נערות וקוטלים את נשמותיהן? וכן אין מקום לאהוב את מפ"ם ומפד"ל ומשרד הקליטה, שהם סרסורים לדבר עבירה ורוצחי נשמות יהודים. בשבילם יש בפינו רק קללות, ואנו מתפללים לאלוקים, שנזכה לראות במפלתן של רשעים ולומר שירה. אבל שחוטאים לתאבונם ואפשר לדונם לכף זכות - ואין אנו מקללים רשעים בפני עצמם אנו מקללים את המסיתים והמדיחים וגוזלי הנשמות, ואלוקים יפרע את חשבונם.

נ.ב. הקורא רשאי - אבל אינו חייב - לתרום בשביל כיסוי ההוצאות. חץ-קר.

חיים צבי קורניק, רח' אליקום 6, תל-אביב - 66530

מלחמת תרבות, מאת חיים צבי קורניק

---

הערות שולים

[1] ר' חיים צבי ב"ר יהודה אריה לייב הלוי קורניק זצ"ל, אביו הי' חסיד גור. היה יהודי יקר מאד (בכלל לא תמהוני). יר"ש בצורה מופלגת. בר אוריין ובר אבהן. היתה לו מסי"נ ליידישקייט. אדם נבון ומשכיל באופן מופלא, והכל מלימוד עצמי. החיים לא הטיבו עמו וכך מצא את פרנסתו מכתיבת עיתונו "הצנום והדקיק" שהו"ל מדי חודש ואנשים קנוהו ממנו בשקל. הוא היה מסרב לקחת יותר. ה"עיתון", עמוד פוליו אחד, עסק בענייני השעה. היתה לו רשימת נצלפים קבועה ובהם אכן סילבי קשת וגם ברנר... מלפנים חתם עצמו בשם ח"צ ק"ר שהיה נוטריקון של שמו, ואח"כ ח"צ בן לי"ש ע"ש אביו ר' לייבל זצ"ל. אגב, הוא כתב פעם קונטרס פובליציסטי בשם 'שפוך חמתך'. א מחי'... היה שמה על הכל, משטיבל הקישון של גור ועד מעללי קרליבך בכותל המערבי. פעם נשאל אם אינו חושש לכתוב נגד שלטון הערב-רב, והוא השיב 'שמאז מלכיאל גרינוולד ומשפט קסטנר הם כבר לא מתחילים עם כאלו'... חי בצמצום ובפשטות ותמיד היתה צהלתו בפניו ומילה טובה על לשונו. זכה לדור ישרים מבורך. ת"ח מופלגים. נפטר ביום ו' מנ"א ה'תשס"א.

[2] דהיינו הראי"ה קוק (כל אחד יפתח את הר"ת כפי דעת רבותיו)