מחמת אימת השם יתברך צריך לקרות את קריאת שמע

למען אחי ורעי! בעקבות כל מיני 'קושיות'[1] מוזרות שקבלתי על 'ילקוט השבעתי אתכם' ושלל הקונטרסים שלי, ראיתי צורך מאוד חשוב בהסבר על איך לומדים תורה, איך ניגשים לרז"ל ראשונים ואחרונים, משהו שכלל וכלל לא ברור ל'מקשים' וזאת מכיוון שאין להם מסורת תורה שבכתב ותורה שבעל-פה, אלא סתם 'דעות משובשות', ומתוך כך מגיעים לטעויות הזויות ונוראיות...

שהרי הי' ניתן לחשוב שטעותם היא משום שיש להם אי אלו השגות, אבל תמיד מתברר שלא כך הדברים אלא שורש טעותם של בעלי הדעות המשובשות שחושבים מחשבות ריקות מתוכן שחלקם טוענים שאנו בסוג של 'גאולה'[2] ו/או שיש 'מצוה להקים מדינה' ו/או שמותר 'להתחבר לרשעים' בשביל לקיים תורה ומצות וכיו"ב, אך לא זה שורש הבעיה, כי אם העובדה שאין להם מושג בסיסי איך ללמוד תורה, אין להם הקדמות נכונות כיצד לגשת ללימוד תורה, והיכן צריך ללמוד תורה וטעות הזו נפוצה אצלם...

ואם תגידו שאני סתם מעליל עלילות הרי הדברים כבר התבארו בצורה מאוד ברורה וחריפה כבר בדיונים שמצויים אצלם 'תורה בגובה העינים' (ומה שמגוכח כ"כ בעוד מחנה אחד מנסה לטעון לכתר ממשיכי דרכו של הראי"ה קוק ונגד לימודי ביקורת המקרא, בעוד שהראי"ה קוק בעצמו עודד לימודי ביקורת המקרא).

ואם יש שורש יותר עמוק לכך זה כבר קשור לעניין של מומרים להכעיס, שגם מצוי אצלם.

ולכן צריכים להבין מהו לימוד תורה לשמה, וכן איתא בספה"ק בוצינא קדישא[3], סי' כה, דף יא:

'פעם אחת בא הרב הקדוש הרבי ר' זושא זצללה״ה אצל הרב הקדוש הרבי ר' שמעלקי מניקלשבורג זצללה״ה וביקש ממנו שילמוד עמו השיב לו הרה״ק רר''ש אם אתם תלמדו עמי בחכמת הנסתר אלמוד אני עמכם בנגלות התורה ונתרצה הרב ר' זושא לזה ואמר לו יהי כן כדבריכם וישאל אותו הרר״ש איזה לימוד הוא רוצה והשיב לו הרב ר' זושא כדרכו בקודש בענוותנותו הגדולה בזה הלשון הנה זושא הוא עם הארץ גדול וצריך ללמוד עמו משניות ולפרש כל תיבה ותיבה בפני עצמה בלשון אשכנז והתחילו ללמוד מתחלת מס' ברכות ופירש לו תיבה הראשונה מאימתי (פון ווען) קורין את שמע. אז הפיל הרב ר' זושא את עצמו לארץ באימה ופחד גדול ואמר להרה״ק הרבי ר' שמעלקי מאין אתם יודעים שתיבת מאימתי פירושו הוא (פון ווען) דלמא פירושו מלשון אימה ופחד (פאר פארכט) מחמת אימת השם יתברך צריך לקרות את קריאת שמע. אז אמר לו הה״ק הרר״ש למדו אתם לעצמיכם כמו שתרצו (ס' לקוטי תורה וש״ס):

דהיינו שרבי זושא מאניפולי זיע"א מלמד אותנו שכאשר ניגשים להתחלת לימוד התורה – ולא רק לתושב"ע אלא גם לתורה שבכתב - דייקא צריך לימוד מתוך יראה ופחד, ולא מתוך קלות ראש שמרגילין לערוה...

איתא בספה"ק בוצינא קדישא, סי' כה, דף יא: 'פעם אחת בא הרב הקדוש הרבי ר' זושא זצללה״ה אצל הרב הקדוש הרבי ר' שמעלקי מניקלשבורג זצללה״ה וביקש ממנו שילמוד עמו השיב לו הרה״ק רר''ש אם אתם תלמדו עמי בחכמת הנסתר אלמוד אני עמכם בנגלות התורה ונתרצה הרב ר' זושא לזה ואמר לו יהי כן כדבריכם וישאל אותו הרר״ש איזה לימוד הוא רוצה והשיב לו הרב ר' זושא כדרכו בקודש בענוותנותו הגדולה בזה הלשון הנה זושא הוא עם הארץ גדול וצריך ללמוד עמו משניות ולפרש כל תיבה ותיבה בפני עצמה בלשון אשכנז והתחילו ללמוד מתחלת מס' ברכות ופירש לו תיבה הראשונה מאימתי (פון ווען) קורין את שמע. אז הפיל הרב ר' זושא את עצמו לארץ באימה ופחד גדול ואמר להרה״ק הרבי ר' שמעלקי מאין אתם יודעים שתיבת מאימתי פירושו הוא (פון ווען) דלמא פירושו מלשון אימה ופחד (פאר פארכט) מחמת אימת השם יתברך צריך לקרות את קריאת שמע. אז אמר לו הה״ק הרר״ש למדו אתם לעצמיכם כמו שתרצו (ס' לקוטי תורה וש״ס):

---

הערות שולים

[1] זוה"ק, ח"ג, דף קכד ע"ב (וראה הרחבה לענין זה בתניא, אגרות קודש, אגרת כ"ו)

'קשיא מסטרא דרע'

[2] אצל בעלי הדעות המשובשות הללו כידוע רק כ-15% הינם למדו במה שהם קוראים לכך 'ישיבות' (אך נראה שזה שם מושאל), אך לרוב חלקם הגדול למדו מה שהם מכנים 'תורה' (שם מושאל) במוסדות אקדמיים ואוניברסיטאות.

[3] הכריכה הפנימית:

ספר בוצינא קדישא

שבח מלין עילאין ודברים נפלאים מעשים נוראים חידושים נפלאים מקדוש עליון נורא דומה למלאכי מרום גדולת אהבתו יראתו וגם רבים טעמו שמעו וחזרו בתשובה ה"ה הרב הקדוש והנורא איש אלהים בוצינא קדישא מורנו ורבינו ר׳ משולם זיסל המפורסם בעולם בשם קדשו הרבי ר׳ זושא זי״ע ועכ״י זצוק"ל מאניפאליע.

נלקט ונאסף בשקידה רבה מפי סופרים וספרים ונסדרו בסדר נכון ובדיוק גדול מוקדם ומאוחר מן ימי נעוריו. והסתופפו בצל הקודש של מרן המגיד הגדול ממעזריטש. והילוכו נע ונד בגולה. והסתופפו בצל הקודש של אחיו הה״ק הרר״א מליזענסק. ואח״כ כאשר נתעלה וישב על כסא קדשו והרביץ תורה וקדושה בישראל עד יום ב׳ לחודש שבט שנת תק״ס שעלה למרום לישיבה של מעלה.

תנצב"ה

הק' נתן נטע הכהן האבד״ק קאלביעל