כל המתעצל בהספדו של חכם
למען אחי ורעי! דע לך שרשעי ישראל מנסים תמיד להציג את כ"ק האדמו"ר מסאמטאר כדעת יחיד, אבל ההפך הוא הנכון רוב גדולי ישראל הסכימו עימו.
רבי יעקב יצחק רודרמן זיע"א, שיחות לוי, הספדים, כל המתעצל בהספדו של חכם, עמ' שמט-שנ:
'הספד על אדמו"ר מרן הגה"צ מהר"י טייטלבוים זצ"ל מסאטמאר (אלול תשל"ט)
איתא בגמ' שבת (דף ק"ה ע"ב), כל המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקוברו בחייו, והענין בזה יש לומר דת"ח בלימודו עוסק ומבאר תורה שבע"פ, ועי' בגמ' שבת (דף פ"ח ע"א) דכפה עליהם הר כגיגית, אע"ג שכבר אמרו נעשה ונשמע (עי' בתוס' שם), ומבואר במדרש תנחומא (פי נח) שהצריכו הסייג על תושבע"פ, נמצא דמיאון בתושבע"פ מחייב כפיית הר כגיגית והיינו קבורה, אשר ע"כ עצלות בהספדו של חכם שמהותו תושבע"פ ראוי' לקבורה ח"ו, דהיינו החזרה לתוהו ובוהו.
ומובא בגמ' שבת (שם) שהתעצלו בהספדו של יהושע, והענין בזה מפני שהיה קשה להספיד יהושע, שאם יספידו אותו שהכניס בנ"י לארץ ישראל, אין זה כל צורכו, שהרי היה תלמידו של משרע"ה והיה ממשיך המסורה, וז"ש שלא כהלכה דא"א להספידו כל צורכו כהוגן, כנכון וכראוי, וכמו כן י"ל בנוגע להאדמו"ר מסאטמאר ז"ל שהיה גאון גדול בתורה, מתמיד נפלא, וצדיק נשגב, מנהיג ישראל שהחיה רבבות מאחינו בני ישראל, וקשה מאוד להספיד אדם גדול כזה, שאם נאמר רק דבר אחד, ולא הכל, יהיה ח"ו שלא כהלכה.
ועי' גמ' מו"ק (דף כ"ה ע"ב), כשרבי יוחנן נפטר אמרו עליו הכי (עמוס ח' ט') והבאתי השמש בצהרים, וזה נאמר על יאשיהו המלך, ובשעה שמת היה חשך ביום, משום כשהשמש פוסק ביום הוא חשך בכל מקום, וכמו"כ בפטירת האדמו"ר מסאטמאר זי"ע נעשה חשך בכל העולם, ארץ ישראל, אנגלי', אמריקא, וענין זה נוגע לכל כלל ישראל.
הנביא ירמי' מקונן באיכה (ב' ה') תאניה ואניה, ואיתא ג"כ בחז"ל (ע"ש בתרגום) דלאחר האבילות הו"ל אנינות, אע"ג שאנינות קודם לאבילות, עיי"ש. ועל האדמו"ר מסאטמאר ז"ל י"ל דהו"ל אנינות אחר האבילות, היינו הרגשת החסרון, כל יום ויום כאילו היום נפטר, אפילו לאחר האבלות, ויבולע המות לנצח וכו' (עי' ישעי' כ"ה, ח'), זיע"א'.










תגובות