כי לא תשכח מפי זרעו

כ"ק האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א, ויואל משה מא' שלש שבועות סי' קס"ח ועיי"ש עוד אריכות בביאור ד"ז שם בסי' קס"ג-ק"ע:

אמרו חז"ל (שבת קל"ח ע"א) עתידה תורה שישתכח מישראל, ורבי שמעון בר יוחאי אומר חס ושלום שתשתכח, שנאמר (דברים ל"א כ"א) כי לא תשכח מפי זרעו. ובפשטות משמע שיש מחלוקת בזה. אכן באמת אין מחלוקת בזה בין התנאים (ואף על פי שכתוב לשון רשב"י "אומר", מצינן בכמה מקומות שכתוב בכהאי גוונא ואינו חולק), דכלל גדול הוא דאפושי פלוגתא לא מפשינן, ומוכח כן גם ממה דמצינן בספרי (עקב פיסקא מ"ח) דרשב"י עצמו אומר עתידה תורה שתשתכח מישראל, (ואף שיש הנדחקים בזה ומפרשים דברי הספרי בלשון תמיה, אבל באמת אינו צריך לזה), וגם שבזוהר חדש (מדרש הנעלם דף י"ג ע"א – דפוס מונקאטש) נמצא שאמר ר' אליעזר הגדול לרבי עקיבא שימים יבואו שכל הדור יהיו חצופים וכו' ותשתכח תורה ואין דורש ואין מבקש וכו', והרי כל דברי הזוהר הקדוש נשנו בבית מדרשו של רשב"י.

אלא על כרחך דכולי עלמא מודו שיהיה שכחת התורה, ורשב"י רק בא לבאר דברי תנא קמא שאין הכוונה שישתכח תורה לגמרי חס ושלום, שהרי כתוב כי לא תשכח וגו', אלא הכוונה שיהיה בילבול גדול בדעות בדור עקבתא דמשיחא, כמו שאמרו חכמנו ז"ל גם בסוף מסכת סוטה (מ"ט ע"א וב') ובסנהדרין (צ"ז ע"א).

שער הכניסה לציון התנא הקדוש רשב"י זיע"א