חיפוש
הניסיון שישראל מומר ירצה להחזיק תורה
לפני 11 דקות
זמן קריאה 3 דקות
למען אחי ורעי! לכבוד פרשת השבוע הנה מדברי קדשו של רבי עזריאל יהודא לעבאוויטש זצוק"ל אב"ד קה"י וויען, (עזר מיהודא תולדות דף רמ"א, במסיבה לטובת כולל שומרי החומות)
ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד וגו'. איתא במדרש תנחומא (סימן י"ג) אמר רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא שתי חרדות חרד יצחק, אחת על גבי המזבח ואחת כשנכנס עשו, ואין אתה יודע איזה מהן גדולה, אלא ממה שאת קורא כאן גדולה עד מאד, אתה יודע שזו גדולה.
המדרש הזה קשה להולמו, חדא הלא יצחק אבינו כשאמר לו אביו אברהם אלקים יראה לו השה לעולה בני, היה מוכן בכל לבבו ובכל נפשו למסור נפשו להשי"ת, ואיך אמר המדרש שחרד אז חרדה. וגם צריך להבין למה חרד כשנכנס אצלו עשו, האם כשנכנס בן אצל אביו מתיירא ממנו, הלא בודאי לא יהרוג עשו את אביו, דהלא כיבוד אב ה' קדוש אצלו וכמו שאמרו חז"ל.
אך רבותי ידוע מה שכותב הרמב"ן בפ' לך לך על הפסוק (י"ב ו') ויעבור אברם בארץ, דכל הפרשיות הללו הם פועל דמיוני לדורות העתידות בבחינות מעשה אבות סימן לבנים עיי"ש. הראה להם הקב"ה מה שיהי' בדורות הבאים באחרית הימים עד סוף כל הדורות. והנה ראה יצחק בענין העקידה סימן לזרעו אחריו שיצטרכו להקריב קרבנות עבור דת תורתינו הקדושה ועבור מסורת האבות, ולא רק סתם קרבנות אלא גם חרפת רעב אשר עליה אמר המקונן (איכה ד' ט') טובים היו חללי חרב מחללי רעב, הכל יצטרכו לסבול עבור קיום התורה והיהדות, ועל זה הי' מתיירא ויחרד יצחק חרדה גדולה, על שיצטרכו בניו לעמוד בנסיונות קשות ורדיפות בחסרון לחם ורעב עבור קיום התורה.
ואח"כ נכנס עשו ורצה לזכות את אביו במצות קרבן פסח, בודאי רצה לעזור אותו זקן הסבא קדישא שיהי' לו בליל זה שמחה של מצוה, ודעו נא רבותי כי עשו לא הי' גוי, וכדאיתא במס' קידושין (דף י"ח) אמר רבי יוחנן עכו"ם יורש את אביו דבר תורה דכתיב (דברים ב' ה') כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר, ופריך ודילמא ישראל מומר שאני וכו' עיי"ש. הרי כי הי' לו דין ישראל מומר, וראה יצחק סימן בזה כי יבא יום שישראל מומר ירצה לעזור את בניו להקריב קרבן פסח ולקיים את התורה.
ושמעתי אומרים בשם גדול אחד לפרש מה שמר דוד המלך ע"ה (תהלים קי"ט נ"ג) זלעפה אחזתני מרשעים עוזבי תורתיך, דהיינו שנתיירא דוד המלך אם רשעים ירצו לעזור ולהחזיק תורה, וזהו זלעפה אחזתני מרשעים "עוזבי" תורתיך, עוזבי מלשון עזוב תעזוב עמו (שמות כ"ג ה'') היינו שרוצים לעזור ולתמוך בישיבות ות"ת וכדומה, - דבר זה רע ומר מאד, כי מי יודע איזה מחשבה יש להם בזה להעביר את ישראל מדת תורתינו הקדושה, ולכן חרד יצחק חרדה גדולה עד מאד, כי נסיון זה קשה מאד לעמוד בו.
וזהו שאמר רבי לוי שתי חרדות חרד יצחק, אחת על גבי מזבח ואחת כשנכנס עשו, ואין אתה יודע איזה מהן גדולה, אלא ממה שאת קורא כאן גדולה עד מאד, אתה יודע שזו גדולה, כי מזה שיצטרכו להביא קרבנות עבור התורה הקדושה וגם נסיון של רעב לא הי' חרד כל כך, אבל מנסיון זו שישראל מומר ירצה להחזיק תורה הי' מתיירא עד מאד, וזהו שאמר ויחרד יצחק חרדה גדולה עד "מאד" כי "מאד" פירשו ממון וכמו שפירש"י על הפסוק (דברים ו'' ה'') ובכל מאדך בכל ממונך, ועל זה חרד יצחק חרדה גדולה עד "מאד", ר"ל בשביל הממון שיתן עשו להחזיק תורה'.
תגובות