א״ת ב״ש מומצא על ימי אידיהם

למען אחי ורעי! הנה מצינו לימוד עמארצי למדי שבעלי הדעות המשובשות מתפארים בו כדי להלל ולחזק עוברי עבירות, וכל זה כמובן לסלול לעצמם את הדרך לדתל"שיות הבהמית שלהם

והרמז שהם מנסים להתלות בו אלו בדברי קדשו של מרן יוסף קארו זיע"א, שלחן ערוך, אורח חיים, סי' תכ"ח, סע' ג':

'סימן לקביעת המועדים; א"ת ב"ש, ג"ר ד"ק, ה"ץ ו"ף, פירוש: ביום ראשון של פסח יהיה לעולם ט"ב וסימן: על מצות ומרורים יאכלוהו (במדבר ט, יא). ביום ב' בו ש'בועות, וביום ג' בו ר"ה, ביום ד' בו ק'ריאת התורה שהוא שמחת תורה, ביום ה' בו צ'ום כיפור, ביום ו' בו פ'ורים שעבר'.

ואמנם זה פלא שלא נדרש לגבי שביעי של פסח, אבל בעלי הדעות המשובשות החליטו לדרוש דרשה של דופי לגבי כך שיום אידם שהא"ת ב"ש שלו הוא ע' דהיינו ע'צמאות הוא נגד יום שביעי של פסח, עפ"ל.

אבל טעות בידו מכמה סיבות

1. גם תשעה באב מופיע בא"ת ב"ש, מכאן שניתן לומר שזהו יום תענית, רק ההבדל שתשעה באב הוא על חורבן הבית, ויום אידם הוא על חורבן היהדות.

   
   

   רק השאלה הגדולה היא אם בכלל יום אידם יהפך לנו לששון ולשמחה, הרי הוא איננו בכלל מתקנת הנביאים.

   
   

2. ממתי "העצמאות" מתחיל באות עי"ן, היא מתחילה באות ה"א???... אזי שהא"ת-ב"ש לא מתקיים כאן כלל וכלל.

   
   

3. ומה גם, אם כבר עסקינן בפרשנות שלהם על השלחן ערוך, יש לי יום טוב שמתחיל בע' ערב פסח שעבר (מתחיל בעי"ן, ותמיד יחול באותו יום בשבוע בו יתחיל שביעי של פסח)

כדאיתא במס' ראש השנה, דף יא, ע"א

בניסן נגאלו^[1] בתשרי עתידין ליגאל ר' יהושע אומר בניסן נברא העולם בניסן נולדו אבות בניסן מתו אבות בפסח נולד יצחק בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה בר"ה יצא יוסף מבית האסורין בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו^[2] בניסן עתידין ליגאל^[3]

 פרקי היכלות דרבי ישמעאל, פרק לט אות ד

ויאמר גשה נא אלי ואדבר לך דבר אלהים דע כי מנחם בן עמיאל יבא בארבעה עשר בניסן^[4] ויעמד על בקעתי ויען ויאמר מנחם בן עמיאל לזקנים אני הוא משיח ה' אשר שלחני לבשר אתכם'.

 ומה עוד שישנם סודות מאוד עמוקים, מ"י ידלנו לגבי קרבן פסח, שקשורים לשביעי של פסח.

וכן האסמכתא של הגאולה בשביעי של פסח, לבין ערב פסח בו מקריבים קרבן פסח.

ונוסיף מכאן דיוק שהרי אם רבותינו הק' אמרו לנו שבניסן אנו עתידין להגאל בי"ד בניסן, אזי יש בכך סתירה גמורה למה שמתייחסים ליום ה' באייר כבתור יום גאולה, כי זה סך הכל יום שבו קם שלטון הערב-רב.

  4.  ומה גם, יום טוב נוסף שמתחיל בע' - היינו עיר שושן, שושן פורים. אף דא"צ לזה סימן כיון שיש כבר סימן על פורים, אבל שם הכוונה לפורים דפרזים ולא דמוקפין.

5. כמו"כ חיבוט ע'רבה, שמרמז להושענא רבה, תמיד יחול באותו יום של שביעי של פסח

   
   

6. כמו"כ ע'צי המערכה, שמרמז ליום ט"ו באב, בו פסקו לכרות עצים למערכה, תמיד יחול באותו יום של שביעי של פסח

בסופו של דבר, מה שבטוח לא נציין לעצמנו יום של כפירה בהשי"ת ועוסקים בו בתאוות בשרים וחלוקת פטישים פלסטיק בראש, כבתור יום שקשור לימים קדושים, אלא יותר כבתור יום 'בדיחה' שראוי לצחוק ולגכח אותו כי הוא יותר יום אידם של חגא של עבודה זרה.

מרן יוסף קארו זיע"א, שלחן ערוך, אורח חיים, סי' תכ"ח, סע' ג': 'סימן לקביעת המועדים; א"ת ב"ש, ג"ר ד"ק, ה"ץ ו"ף, פירוש: ביום ראשון של פסח יהיה לעולם ט"ב וסימן: על מצות ומרורים יאכלוהו (במדבר ט, יא). ביום ב' בו ש'בועות, וביום ג' בו ר"ה, ביום ד' בו ק'ריאת התורה שהוא שמחת תורה, ביום ה' בו צ'ום כיפור, ביום ו' בו פ'ורים שעבר'.

---

הערות שולים

[1] יד ניסן

[2] יד ניסן

[3] יד ניסן

[4] ראה מסכת ראש השנה, דף יא ע"א

רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם, בניסן נולדו אבות, בניסן מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל.