חיפוש
המשך למאמר ׳מאה שנים לזיוף המכתב של האור שמח׳
למען אחי ורעי! כהמשך למאמר המופלא שפרסמתי לפני כשנה 'מאה שנים לזיוף המכתב של האור שמח' ועורר הדים רבים ופולמוס סביב אגרת שמייחסים לרבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק זיע"א
כי רבים הם מבעלי הדעות המשובשות שמנסים להתלות באילנא רברבי על סמך הבנות שמתאימות להם, מבלי לברר הדברים באופן נרחב ומעדיפים לקבל הדברים כפי שהעבירו להם לפי שיטת 'חינוך לסיסמאות' בדרך לפריקת עול תורה ומצות כפי שנוהגים בעלי הדעות המשובשות
ואמנם גם אילו לא היינו צריכים להבהיר שיש באגרת הנ"ל הרבה מהזיופים גם ההוא אמינות ממה שנכתב הרי הינם אפכא מסתברא.
אבל בכל זאת הנה מצאתי לי אומר לטענת הזיוף וזכיתי לכוון לדעת גדולים, במאמר שנכתב ע"י חד מתלמידיו המובהקים של החזון אי"ש, רבי ישעי' קרליץ זיע"א (לאפוקי ממנה שמנסים להציג מאן דהו כתלמיד של תלמידיו, ומהפך דא"ח לדמיונות כוזבים).
והנה דב"ק של רבי ישראל מאיר וויינטרויב[1] שליט"א, במאמרו בהירות במסורת רבותינו - מרן החפץ חיים זיע"א וביחוד בענין הרב הראשי הציוני הידוע, פרק ח - אודות ר' לייב בנו של החפ"ח וגילוי אגודת סתר שבישיבת וואלוז'ין[4], עמ' צה
בין בני החבורה היו ביאליק הידוע לשמצה, וגם דון יחיא, שהגיע לרבנות, והוא היה מוחדר בבית הגאון בעל אור שמח זללה״ה ובזה יש לתלות את הכתב המזיוף על שם האור שמח בענין החלטת ״סן רימו׳׳, שנדפס ע״י העוכר הזייפן הידוע פישמן, כמדומה בעתון ׳׳ההד״, ובא׳ מן האגרות הסודיות הם מודיעים בשמחה שעלה בידם לרכוש את בנו של החפ״ח לרשתם.
ואחרי דברי קילורין אלו מה עוד יש להשיב ולומר, אלא הדברים ניכרים לכל בר דעת.
לסיכום העניין - לאפוקי מכל מיני יחצ"ני המזרחי למיניהם שניסו רק לברבר לשפה ולחוץ - ולכן כאשר מדובר במקורות שתנועות המזרחי מנסה להביא יש לבחון במאה עינים אם לא יותר ולבדוק אם אכן כך הדברים כי לרוב עסקינן בזיופים, צנזורות, סילופים ובכלל עמארצות גמורה
בברכת 'שמע האמת ממי שאמרה'
