הכוונה ל״אבותינו״ של הגדה של פסח

למען אחי ורעי! הנה איתא בהגדה של פסח:

'מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבוֹדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹאמֶר יְהוֹשֻעַ אֶל־כָּל־הָעָם, כֹּה אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים'.

וביאור העניין הוא ע"פ מה עדות מופלאה אודות כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א, (מובא מתוך גליון מבאר רבותינו, שנה ג׳ גליון כ״ט):

'סיפר הגה״צ האב״ד שליט״א: פעם אחד בעת עריכת הסדר בליל התקדש החג, אמר מרן הגה״ק מסאטמאר זי״ע, כשהגיע לפיוט ״ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו״ הקשה, מה זה ״ועכשיו קרבנו׳, הול״ל ״ואח״כ קרבנו׳, ולא עכשיו. רק תירוץ על פי הידוע דכמו ביציאת מצרים נתקרב כל איש ישראל להקב״ה, כמו כן בכל שנה ושנה בליל פסח נתקרב כל איש ישראל להקב״ה לפי מדרגתו, וזה שאמר: ועכשיו, ממש עכשיו בליל פסח קרבנו המקום לעבודתו. 

וכאשר גמר אומר זאת מרן זצ״ל, התחיל עוד הפעם הפיוט מתחלה עובדי ע״ז וכו׳, ובעת שאמר תיבת ״ועכשיו״, אחז בידו הק׳ את הקיטל אצל לבו, וצעק בקול רעש גדול והתלהבות ״ועכשיו״.

כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים עם משמשו בקודש רבי יוסף אשכנזי זיעועכי"א