הישיבות הק' צריכים לברוח בחזרה לרוסלאנד!
למען אחי ורעי! דברים חוצבים להבות אש מנהמת לבו הטהור[1] של רבי משולם דוד הלוי סאלאווייציק זיע"א:
היום כ"ה טבת, לפני שבעים ושנים שנה, יצאנו מרוסלאנד. ביום כ"א טבת יצאנו מוילנא, ביאליסטוק וכו', וביום כ"ה טבת הגענו לאודסה... ומשם עזבנו את רוסלאנד.
האמת שכל בריחתנו מרוסלאנד לא היתה משום גשמיות. היה אז מלחמת העולם, ודייטשלאנד עם רוסלאנד (גרמניה ורוסיה) היו אז בשלום, וניהלו מלחמה נגד ענגלאנד ופראנקרייך (אנגליה וצרפת), וגם קצת עם אמריקה, אך עם רוסלאנד הם היו אז בשלום. ואיזור מגורינו ווילנא-בריסק-ביאליסטוק היה אז המקום הבטוח ביותר מבחינה גשמית, ביחס למה שעוד היה יכול להיות באותם זמנים קשים וטרופים.
כאן בארץ ישראל היה אז המצב סכנת נפשות ממש, הדייטשן ימ"ש כבר היו במצרים בדרך לכבוש את ארץ ישראל, וכבר אחזו ממש לקראת הכניסה לכאן, ואילו שם במקום מגורינו היה המצב בדיוק הפוך, היה שם שלום. זה היה בעיצומה של מלחמת העולם ולשם לא הגיעו.
ואף על פי כן ברחנו משם, כי ברוסלאנד היו מוכרחים לשלוח הילדים לבתי הספר ולא היו מאפשרים ללמוד תורה, ומשום כן ברחנו והכנסנו עצמנו לסכנה גשמית ממשית! כדי לברוח ממקום שלא מאפשרים ללמוד בו תורה, שהיא סכנה על הדת, כי ממקום כזה צריכים לברוח.
למעשה אסתייעא מילתא שדוקא זה היה הצלה עבורנו, אנו ברחנו מפני סכנת הדת, ולבסוף זה עצמו היה ההצלה אף מבחינה גשמית עבורינו.
לכאורה כאן בארץ ישראל כהיום גם כן המצב כך, הם רוצים לסגור את הישיבות, גזירה של גיוס משמעותו שאין יותר ישיבות. ביום חמישי העבר היו כמה בחורים בלשכת הגיוס, והיו מוכרחים לעשות להם בדיקות רפואיות דווקא ע"י רופאה! טען אחד הבחורים שהוא חפץ ברופא ולא ברופאה, שאלו אותו מדוע? השיב כי כן הורו לו רבותיו. הם אמרו לו: "כאן זה צבא, אתה כבר בצבא, ובצבא יש פקודות! תוציאו מהראש רבנים – רבי'ס, אויס רבי'ס! כאן זה צבא!" ועיכבו אותם שם שש שעות! הם רצו להתפלל מנחה ולא נתנו להם בטענה כי "באמצע בדיקות אי אפשר להתפלל מנחה!" ומי נמצא שם? חיילות ולא חיילים! הרי זה ממש לסגור את הישיבות ולעקור את כל התורה כולה.
ומי יודע אם הבריחה לעת כזאת אינה מהוה אף הצלה גשמית עבורינו... איראן מאיימת בפצצות, הנשיא של מצרים אמר שבעוד כמה שנים לא יהיה עוד מדינת ישראל!
הישיבות הקדושות צריכים לברוח בחזרה לרוסלאנד! אין זה צחוק! או לכה"פ לחזור לאמריקה. אני שאיני יכול לנסוע לאמריקה, אז אצטרך לחזור לבריסק.
הדברים רחוקים מצחוק!
אויס ישיבות!!! אויס ישיבות!!!
בראשונה התחילו עם בתי התלמודי תורה עם "תוכנית הליבה", ולדעתי רצו בכך לעקור את התלמודי תורה! ועכשיו רוצים לעקור את הישיבות! והמצב מחמיר יותר ויותר.
צריכים לחשוב מאוד ברצינות אודות הבריחה מכאן, ומי יודע אם אין זו לטובה גם להצלה בגשמיות עבורינו... כזה צרה!!!
פעם בירושלים על כל פירצה קלה היה כזה רעש וכזה מהומה, היום הכל שקט כמעט, ולא מדברים כלום, כזה מין מיתה רוחנית! כהיום לא מעניין כלום רק גשמיות ומחלוקת. לא שבת, לא מיסיון, לא כלום.
בענין חילול הקברים, היות ויש את "אתרא קדישא" העומדים על המשמר בנאמנה, עדיין מדברים מחילול קברים. אנשי "אתרא קדישא" הם אנשים יראי שמים ביותר, "גאר עהרליכע יונגעלייט", המשליכים עצמם מתחת לטרקטורים, ונותנים גיום למכים ולרציחות, ומושלכים לבתי הסוהר, ממש יהודים בעלי מסירות נפש, ורק אודות לעמידתם של אנשי אתרא קדישא עוד מדברים קצת מקברים. אבל דברים אחרים למי מעניין בכלל? והלא גזירת גיוס בני הישיבות חמורה ביותר, ס'איז דאך א געוואלד!!! מי מדבר מכך? את מי זה מעניין? כולם בשקט! צריך להקים גוף כמו אתרא קדישא שילחמו נגד גזירת הגיוס. כי לולא הם לא היה זכר לכל הגזירה של חילול הקברים, ורק אודות לעמידתם האיתנה עדיין נלחמים על זה.
אין זה צחוק! ס'איז א געפערליכער מצב! המצב נורא ואיום!
עכ"פ בני תורה צריכים לדעת את המצב הנורא, ולאור המצב החובה מוטלת במיוחד על כל בן ישיבה להתחזק ביותר בתורה וביראת שמים, ובפרט בשעת גזירה כזה של שמד, צריך להרבות יותר בתורה ויותר ביראת שמים, ובני תורה מחוייבים יותר.
הערות שולים
[1] הועלה על הכתב ע"י א' התלמידים. ויצויין שכדברים אלו דיבר ראש הישיבה שליט"א כבר בשבת קודש פרשת שמות, בשיעור חורש"י לפני מאות תלמידים. ושנה הדברים למחרתו ביום א' אחר השיעור היומי בביתו, וחזר ושנה הדברים בשלישית ביום ב' כ"ה טבת לאחר השיעור.










תגובות