דרשה נגד גזרת גיוס הבנות

למען אחי ורעי! דרשת רבי דוד מיכאל שמידל שליט"א (משיירי כנסת הגדולה תלמיד החזו"א, הגרי"ז מבריסק, רבי משה שמואל שפירא ורבי גדליה נדל זיעועכי"א) בעצרת נגד גזירת גיוס בנות, בביהכנ"ס 'ישועות יעקב', אור ליום כ"ז טבת ה'תשע"ט: 

עת צרה היא ליעקב, יש עלינו גזירה מן השמים. התאספנו כאן להתבונן מהו חומר הגזירה ולדעת מה חובתנו בשעה זו.

הרשעים מתמסרים להפיל בני ובנות ישראל לצבא השמד, ואנו יודעים מה המשמעות של זה, נסיונות עד אין סוף, ואפילו לו יצוייר שאחד יתגבר על הנסיונות, הוא נהיה לאדם אחר לגמרי. מי שהיה שם אינו אותו דבר כמו מה שהיה לפני כן, אי אפשר שיישאר אותו דבר כמו שהיה מקודם.

המטרה שלהם היא ברורה, ולא רק שזה מובן מעצמו, אלא הם בעצמם אומרים זאת. זה לא בגלל שחסר להם אנשים, אין להם תועלת מאותם אנשים שנמצאים שם בעל כורחם. הם אומרים את זה ברור.

האמת שתמיד הם רצו את זה, מתחילת התייסדות הרעיון שלהם מלפני 100 שנה, הרצון שלהם הוא שלא יזכר שם ישראל עוד ח"ו, הדברים האלו כתובים בספריהם, ולא רק שרוצים שבהפקירא ניחא ליה אלא שרוצים שכולם יהיו כך. ואם כן יש להתבונן מדוע השתנה עכשיו, מוכרחים לומר שזו גזירה מן השמים, ועלינו לחפש מה חובתנו כעת.

ויש להתבונן למה המצרים התחילו עם 'הבה נתחכמה לו'. אפשר לחשוב שזה בגלל שראו שנתרבו היהודים, 'ותמלא הארץ', 'ונוסף גם הוא על שונאינו', כפי שכתוב בחומש. אך זה רק לבאר איך התנהלו הדברים, אבל למה זה נהיה, כתוב בתהילים - 'הפך לבם לשנוא עמו', הפך לבם - זה גזירה מן השמים.

אם היינו ראויים, ישנם דרכים שהרשעים לא יתעסקו עמנו, ואם זה קורה הרי זה רק מן השמים, 'הפך לבם לשנוא עמו', השי"ת נתן להם את כל הרעיונות של פן ירבה. מי שיודע הפרטים בזה הסיפור זה בדיוק באותו אופן, צריך להסתכל על זה שזה גזירה מן השמים.

לדבריהם של הצבא, ואין סיבה שלא להאמין להם בזה, כבר לקחו אלפי בני ובנות ישראל לצבא השמד, הרי אי אפשר להשיג את החומר של המושג, הרי כל יחיד הוא עולם מלא, וכמה יחידים היו יכולים לצאת מכל יחיד, ואיך אפשר להשיג אם היה מדובר במאה שהיו נשארים בסביבה יהודית, איך אפשר להשיג את זה, ולא מדובר במאה ולא באלף אלא בכמה אלפים.

צריך לדעת מה מבקש השי"ת מאתנו, ומה עשה אלוקים לנו, ומה אנו צריכים לעשות. כשבא צרה על עם ישראל יודעים שיש ג' דברים – דורון תפילה ומלחמה.

דורון זה דבר שמוטל על יחידים שעוסקים בזה, ואלה שמתעסקים בזה בוודאי צריכים לעזור להם בהוצאות, אבל תפילה, אנו מחוייבים להרבות בתפילה, שהשי"ת יבטל מעלינו את הגזירה. ועם כל זאת, יש לנו מצוה של מלחמה, אין אנו באים לעשות ויכוחים עם אלו, יהיו מי שיהיו, שטוענים שאין גזירה וזה רק מקרים, זה איחר, וזה הביא את הנייר מקומט, אבל זה רק מקרה. על זה כבר כתוב ברמב"ם בריש הלכות תעניות (פ"א הלכה א-ג), אני מצטט חלק מלשונו ולא הכל. "מצות עשה מן התורה לזעוק ... על כל צרה שתבא על הצבור ... כלומר כל דבר שייצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן זעקו עליהן והריעו ודבר זה מדרכי התשובה הוא, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו 'הכל' שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן" וכו'. 'הכל', כולנו צריכים לדעת שיש עלינו כזו גזירה, של "בניך ובנותיך נתונים... ואין לאל ידיך", גזירה מן התוכחה, זה בגלל המעשים שלנו, וכשאנו נדע דבר זה ונתפלל על זה, יש לנו הבטחה מהרמב"ם – "וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם", כשיהיה 'ויזעקו עליה', וידעו שבגלל מעשיהם זה הגיע עליהם, אומר הרמב"ם ומקורו מחז"ל, שזהו שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם.

ומה עם האחרים שאומרים שלא קרה כלום, אלא זה קרה כדרכו של עולם, ויתכן שהצבא קצת צודקים, ע"ז ממשיך הרמב"ם בהלכה הבאה ואומר, "אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית", דהיינו שהכל מקרה והכל ממשיך כרגיל, אין שום גזירה, לדאבוננו שמענו דיבורים כאלו, "הרי זו דרך אכזריות", מי שאומר כך הוא אכזר, אין צורך לומר תירוצים על כך ולהאריך בזה, כל אחד מבין זאת, ולא רק שהוא אכזר, אלא "וגורמת להם להידבק במעשיהם הרעים", ולא רק זאת אלא "ותוסיף הצרה צרות אחרות", ומביא פסוק על כך.

עם אנשים שאומרים שאין כלום ומכחישים את הכל, איתם אין לנו ויכוחים. אבל מה שכן מוטל עלינו, זה להסביר לאנשים שלנו, שלפעמים שומעים ספיקות שאולי הוא לא מספיק אחראי, אולי לקחו בחור שהוא לא כ"כ חרדי כמונו. אני לא אומר שהמציאות אמת, אבל אני אומר אפילו לו יהא כדבריהם.

ויש אחרים שטוענים שאם יעשו הפגנות על גיוס נשים זה יזיק על גיוס בני הישיבות, טענה זו מנוגדת לפסק מפורש מהבריסק'ער רב זצ"ל שאמר אז שאפילו לו יהא כן חייבים להילחם על כך ולא לאפשר לאף בת אחת לילך לצבא. ועל הטענה שעוצרים רק מהחלשות זה בכלל דבר מיותר לדבר מכזה דבר.

תמיד אמרו כך, וגם כשעמלק הגיע היה "ויזנב בך כל הנחשלים". אבל כולם יודעים שעמלק לא בא בשביל הנחשלים, אלא התחיל עם הנחשלים מתוך מטרה להמשיך הלאה, וזה דברים ברורים. אך האמת היא שאלו שמגדירים אותם נחשלים אינם בכלל נחשלים, אלא שלדאבוננו הם לא זכו לקבל חינוך כמו החינוך שאנו זכינו לזה, מדובר בבעלות לב טוב שרוצות להיות טוב, והראיה שהן מבקשות עזרה להוציא אותן משאול תחתית.

אני אומר זאת גם מתוך נסיון שאני בעצמי ראיתי את זה לפני ארבעים שנה כשהתחילו לקחת בעיקר בנות ספרדיות שלמדו בבתי ספר חילוניים, והבתים שלהם היו שומרי תורה, אני הייתי בבתים שלהם. במוצ"ש באתי לשם וראיתי שהבנות מדליקות נרות שבת במלווה מלכה... ועוד הנהגות יהודיות, ראינו שאנו נמצאים בבית יהודי. ואמנם יש דברים שהיו צריכים לדעת יותר... ועל כאלו התביעה יותר גדולה, ואם התביעה היא עליהם או עלינו - רק הרבוש"ע יודע. ומה שאנחנו חייבים לדעת, זה שאנו מצווים על זה כמו על עצמינו, יהודים שרוצים להיות טובים זה בכלל ערבות, "כל ישראל ערבים זה לזה", הערב חיובו לא פחות ממה שהוא בעצמו חייב. יהודה קיבל על עצמו ערבות על בנימין והיה מוכרח ל-"ישב עבדיך תחת הנער", אנו מחויבים מדין ערבות וצריכים לעזור להם.

איך מעיזים לומר שפלונית לא כ"כ חרדית או שפלונית נכשלה פעם בעבירה ולא מחויבים לעזור. ההלכה אינה כך ומחויבים לעזור, והמציאות ג"כ אינה כן, לפני ארבעים שנה ג"כ המקטרגים אמרו כך שלא צריכים לעזור להם, הם לא כ"כ חרדיות, אבל כן עזרו להם, וכיום אחר שעברו ארבעים שנה אנו יודעים שמהרבה מהן יצאו בנים חשובים מאוד. הם העמידו בתים יהודים כשרים, ויש להם בנים חשובים ונכדים חשובים.

מי שפושט ידו כדי שיצילוהו משאול תחתית זו, בוודאי מחויבים לעזור לו עם כל הכוחות, ואפילו לאחרים שאין להם שכל לפשוט את היד לבקש עזרה ג"כ מחויבים לעזור, כל זמן שהוא מחובר אל החיים, אני לא מדבר על אלו שעושים להכעיס, שעליהם פטורים מדין ערבות, אבל המציאות היא ג"כ כך, שהם רוצים להיות טוב, ואפילו מי שהיה לו פעם מכשול אבל אם הוא רוצה להיות טוב, מחוייבים לעשות עבורו הכל.

ונאמר שוב מה שפתחתי, שצריך לדעת שזו גזירה מן השמים, וגזירה היא שדורשים מאיתנו משהו. הדרישה היא שנפעל בכל הג' דרכים - דורון תפילה ומלחמה, מה שיכולים לעשות בדרכי מלחמה, לא שח"ו תולים עצמינו בכוחי ועוצם ידי שאם נעשה להם צרות הם ייכנעו, לא זו מלחמת מצוה, אלא מלחמה מצוה היא שכשנעשה את שלנו שהקב"ה ציווה לעשות מלחמה, ומן השמים - כמו שהרמב"ם אומר על תפילה - שזה יגרום להם להסיר הצרה מעליהם.

הצרה היא גדולה מאד, הילדים הם ילדים נקיים שמפילים אותם למקום מלוכלך מאוד, והם עדיין בשנים הצעירות, הרבה ילדות עושה, ואפילו אנשים מבוגרים, זה גם כן נסיון מעבר לכוחות שלהם.

כשאומרים שזה גזירה מן השמים, זה לא מוריד כלום מאחריות הרשעים שעושים את זה. הטענה הזאת שזו גזירה מן השמיים לא   הועילה לא לטיטוס ולא לגרמנים ימ"ש ולא לשום רשע, הוא בעוונו ישא. אך אנו מחויבים שיהיו עינינו לשמים, להרבות בתפילה, ולבדוק ולחפש מה אנו מחויבים לעשות, כל דבר שיכול להביא להצלת עוד נשמה יהודית.

וכבר נוכחנו בכך, שכשקצת התאמצנו הקב"ה עשה כך שהם שחררו אותן מהצבא עוד אחד ועוד אחד, א"כ הרי רואים שהרבוש"ע משלם לנו על מה שאנו עושים.

ועוד דבר אחד, הדברים הבטלים שיש כאלו שאומרים שגדולי ישראל הקודמים לא סברו שצריך לצעוק וכו', אין ראוי בכלל להשיב על זה, ומי שזוכר את החזו"א זכרונו לברכה, איך על השאלה הזו של גיוס נשים איך שהוא דחף על כל המיני דרכי מלחמה, יקבל חיזוק כמה צריך לאחוז בדרכים אלו.

שהרבש"ע יזכנו שנשוב בתשובה שלימה אליו, ונבין שזה צרה וגזירה עלינו, ותובעים מאיתנו שיפור המעשים, וצריך תפילה, אני לא מדבר מתפילות שעושים שכולם ישמעו ויהיה מזה רעש, לא זו הדרך, אלא תפילה לכוון לבם לאביהם שבשמים.

ובעניין הסכנה של בני הישיבות, יש להוסיף את מה שאמרו כבר בקום המדינה שיש לכל אחד לאחוז בעצה של המשנה "כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות", לחזק את עצמינו בעול התורה.

והקב"ה יראה בצערנו, ויבטל מעלינו את הגזירה הקשה וכל הגזירות הקשות, וישלח גואל צדק במהרה בימינו אמן.

 רבי דוד מיכאל שמידל שליט"א (משיירי כנסת הגדולה תלמיד החזו"א)