גדולים צדיקים "בשינתן" יותר מבחייהם

למען אחי ורעי! הנה איתא בדב"ק של בעל הקדושת יו"ט, פרשת תולדות, דף כ':

'צדיקים במיתתן. ר"ל בשינתן נקראים חיים, כיון שכל כוונתם אף בהשינה הזאת שיהי' לו כח לעסוק בתורה, וצריך האדם להשגיח על עצמו שלא יבלה זמנים בהבלים'...

ומסופר בספה"ק עולמות שחרבו, עמוד קע:

'הרה"ח רבי מתתי' דייטש מירושלים עיר הקודש, בהיותו בארצות הברית היה מרבה לבוא אל מרן זיע"א בביתו, ומרן זיע"א גילה לו פנים של חיבה, ר' מתתי' היה מילדותו חסיד אדוק של הרה"צ הק' רבי דוד בידערמאן מלעלוב, והיה תמיד מספר ממנו גדולות ונפלאות, - פעם סיפר רבי מתתי' למרן ז"ל כדלהלן: מעשה ואשה אחת בירושלים צעקה באישון לילה ליד פתח ביתו של האדמו"ר רבי דוד'ל בידערמאן, כי בעלה (הרה"ח רבי שלמה ראטה) חולה אנוש וזקוק לרחמים, גבאי הרבי יצא אליה, וטען כי הרבי ישן עתה, ואי אפשר להקיצו, ולכשיתעורר הוא יזכיר בפניו את שם החולה, הלכה האשה אל ביתה בעגמת נפש.

ותיכף כשהרבי התעורר, טרם אמר לו הגבאי דבר, פתח הרבי פיו ואמר: "תודה לה' מצבו של ר' שלמה הוטב", וכך הוה. אמר ר' מתתי' "אף על פי שהרבי היה ישן, ידע ושמע מכל המתרחש". 

שמע מרן זיע"א הסיפור ואמר: 'נו, שינה של צדיקים, אבא זצ"ל (הגה"ק בעל קדושת יו"ט זצוק"ל) אמר לי פעם, גדולים צדיקים "בשינתן" יותר מבחייהם, מה שהצדיקים משיגים בשינתן אין לשער', תמה ר' מתתי' ואמר "והלא לא כך כתוב?', השיב מרן זיע"א בענוה: יודע אני, אבל כך אמר לי אבא זצ"ל. [ואכן מרן בעל קדושת יום טוב חוזר על אימרה זו בספרו (קדושת יו"ט פרשת תולדות בד"ה א"י) וכותב: "הצדיקים במיתתן, ר"ל בשינתן' נקראים חיים"]. 

קדושת יו"ט, פרשת תולדות, דף כ': 'צדיקים במיתתן. ר"ל בשינתן נקראים חיים, כיון שכל כוונתם אף בהשינה הזאת שיהי' לו כח לעסוק בתורה, וצריך האדם להשגיח על עצמו שלא יבלה זמנים בהבלים'...