משל העגלה המלאה והעגלה הריקה

למען אחי ורעי! הרבה עסקני אגודה וש"ס נהגו ללהג את האתוס של הפגישה בין רבי אברהם ישעי' קרליץ 'החזון אי"ש' זיע"א ובין בן גוריון ש"ט... שבו מוצגת מעין עמדה בלתי מתפרשת מול השלטון והתרבות החילונית שקם לו אז בארה"ק, ה"י

ומספרים בהתלהבות יתרה את המשל של החזו"א, והנה ישנם ב' גירסאות לאותו משל שאותו הביא החזו"א (שני הגירסאות מבוססות על דברי הגמרא במסכת סנה', דף ל"ב ע"ב[1])

ישנה גירסת המשל של יצחק נבון מזכירו דאז של בן גוריון

"ישנה הלכה האומרת, כי כאשר שני גמלים עולים במשעול, אחד טעון משא ואחד לא, ואין די מקום לשניהם לעבור, על הגמל שאינו טעון לפנות את הדרך לגמל הטעון. אנחנו עמוסים במשא כבד של תרי"ג מצוות, יש עלינו עול כבד.

לעומתו תיאר רבי משה שיינפלד זיע"א, את הפגישה באופן שונה, אבל לעומת זאת כתב כך:

שנינו בגמרא שתי ספינות עוברות בנהר, טעונה ושאינה טעונה, ופגעו זה בזה, אם עוברות שתיהן – שתיהן טובעות, תידחה שאינה טעונה מפני טעונה… ספינת ישראל סבא, הטעונה אלפי שנים של קידוש השם ומסירות נפש… נפגשת בנתיב הצר של תקופתנו עם ספינתם הריקה של החילוניים. פשרה לא תיתכן, אין שום מוצא לדו קיום.

והנה יוצא לנו לדינא שהנמשל למשל של החזון אי"ש שאין אנו אמורים להיות כפופים כלל וכלל לחילונים, דהיינו שהם צריכים לפנות לנו את הדרך...

ועוד בכלל יוצא לנו לדינא שבכלל אסור להיות עמהם בשום ממשלה, אזי שתמוה שתמיד מנסים להציג את החזו"א כאלו ח"ו תמך ללכת להצביע

כי אלו אוגדה ו/או ש"ס היו 'חרדיות'... אז לא היו מוכנים להיות כפופים תחת ערב-רב פורקי עול תו"מ, זה להיות מרצון "עבד כי ימלוך... ושפחה כי תירש גברתה" (משלי, ל כב) זה לתת ל'עגלה הריקה לשלוט על העגלה המלאה'

וכן איתא בדב"ק של רבי יעקב ריישר זיע"א, עיון יעקב על העין יעקב, מס' סוטה מט ע"ב

כלומר שיהיו עזי פנים כדכתיב (ישעיה נו) והכלבים עזי נפש המה כי פרנס לפי הדור שחוצפא יסגא ובזוהר ואיתא[2] שמנהיגי הדור יהיו מערב רב, כי ג' סימנים יש באומה זו.

והנה לכן אנו צריכים לקיים בסובלנות רבה אף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו, ולא ללכת אחרי שטי כזבים של עסקני אגודה, ש"ס ודומיהם שמבטיחים הבטחות שקריות למיניהם, אבל בסופו של יום למכור את הציבור להדרס ע"י העגלות הריקות, שזה בחינת 'עבד כי ימלוך' דהנה אנו רואים בצורה בהירה מה אותם תוצאות של אלו העסקנים הפוחזים שנתנו לעגלה הריקה זכות קדימה ולתת להם שלטון על עמא קדישא ולשבש את מסורת ישראל סבא, וגורמים להפשיט את לבושי הקדושה בבגדים צואים של לאומיות וציונות

השי"ת יהי' בעזרנו לשמור על דרך ישראל סבא, ועי"כ נזכה לביאת משיח צדקנו בב"א

___________________________

[1] מסכת סנהדרין, דף לב ע"ב

כדתניא צדק צדק תרדף אחד לדין ואחד לפשרה כיצד שתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זה בזה אם עוברות שתיהן שתיהן טובעות בזה אחר זה שתיהן עוברות, דוכן שני גמלים שהיו עולים במעלות בית חורון ופגעו זה בזה אם עלו שניהן שניהן נופלין בזה אחר זה שניהן עולין, הא כיצד טעונה ושאינה טעונה תידחה שאינה טעונה מפני טעונה קרובה ושאינה קרובה תידחה קרובה מפני שאינה קרובה היו שתיהן קרובות שתיהן רחוקות הטל פשרה ביניהן ומעלות שכר זו לזו

[2] זוה"ק, ח"ג פרשת נשוא, רע"מ, דף קכה ע"ב