חיפוש
לכבוד יומא דהילולת רבי אברהם ישעיהו קרליץ ׳החזו״א׳ זיע״א
אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רבי אברהם ישעיהו קרליץ ׳החזו״א׳ זיע״א (ט"ו במרחשון תשי"ד), הנה כמה עלים לתרופה
רבי ישעי' קרליץ 'חזו"א' זיע"א, אמונה ובטחון, פרק ג', פיס' יא
ובני אדם השלמים בטוב המדות בהיותם מתלמדים עליהם בנערותם בספרי תיקון המדות, ואת הלכות המשפט לא למדו, ולבם לא קנה את אהבת המשפט, צפוים המה לחלי של עוות הדין יותר מאלה ההדיוטים שלא למדו את מוסר היראה ותורת המדות, כי ממדת היצר הרע להכניס גבהות הלב ותקיפות הדעת בלב המשתלם, ומביט על אנשי המון הבטה גאונית, כאילו הוא מורם מהם למעלה למעלה, וכל מה שהוא עושה הוא בעיניו מן המעשים היותר נדיבים ומתוקנים, וכשחוק יהיה בעיניו אם יחשדוהו כי הוא עושה חמס נגד הדין, הלא מעשי הם תמיד לפנים משורת הדין ומיושרים תכלית ההטבה, לא עלי נאמר שמירת המשפט, זה יתכן לאנשים האוהבים את עצמם שמעשיהם בלתי שלמים וכל נטיותיהם אחרי הבצע, אבל לא לבעלי היראה בעלי השלימות, ולא עוד אלא החושד בו, הוא בעיניו כבוזה את החכמים ומחלל כבוד שמים חלילה:
פיסקא זו באמונה ובטחון של החזו"א מתארת את אלו שמכונים 'רבנים' אצל בעלי הדעות המשובשות בעיקר מאלו של קוק וכת דיליה, אין לך תיאור יותר מדוייק כלפיהם, המציג אותם בצורה כה תמצתית ומדוייקת להפליא...
קובץ אגרות, תורה מכתב טו
אם כי העיקרים של אמונות ודעות המקובלות וקבועות לנו, יסודותם בעומק החכמה, ומחקר המדע, אבל הדרך הישרה לפנינו, היא ללכת בתום לב, ולהאמין אמונה שלמה ופשוטה, וחובתינו להתרחק ממחקר ולאמת בלבבנו את כל העיקרים בפשוטם השגור בפי כל כחכם כהדיוט.
והנני שב לאמונה הפשוטה בתורה שבע"פ, ואיני נכנס להשיב "מפני מה" רק רצוני להיות כישראל הדיוט המספר "מה" שקבל, והוא שאין כח בשום חכם מחכמי התורה אחר חתימת המשנה לחלוק על המשנה ואין שום חכם מחכמי התורה ברשותו לחלוק על התלמוד אחר חתימת התלמוד. משרשי האמונה שכל הנאמר בגמ' בין במשנה ובין בגמ' בין בהלכה ובין באגדה, הם הם הדברים שנתגלו לנו ע"י כח נבואי שהוא כח נשיקה של השכל הנאצל, עם השכל המורכב בגוף, בזמן שהנבואה היתה חזון נמצא, רוח הקדש הוא שפע מהשכל הנאצל על השכל המורכב, אבל יש הבדל יסודי בין נבואה לרוה"ק, אין השכל המורכב של האדם משתתף בה, אלא אחרי התנאים הסגוליים שנתעלה בהם עד שזכה לזוהר נבואי, אפשר לו להיות לכלי קולט דעת... מבלי עיון ועמל שכלי, אבל רוה"ק היא יגיעת העיון ברב עמל ובמשנה מרץ, עד שמתוסף בו דעת ותבונה בלתי טבעי.
מיסודי האמונה המקובלת שרוה"ק מיטבה להשיג את האמת שבתורה שנתנה בנבואה, בהיות שאין התורה "אמת" - "אפשרי", אלא אמת-חיובי, אמת קיים, ומבטחת את בעליה על אמתת השגתו.
נרתעים אנחנו לשמוע הטלת ספק בדברי חז"ל בין בהלכה בין באגדה, כשמועה של גידוף ר"ל, והנוטה מזה הוא לפי קבלתנו ככופר בדברי חז"ל[1], ושחיטתו נבילה, ופסול לעדות, ועוד, ולכן נגעו דבריך בלבי.
אני נמנע להאריך, בהיות שראיתי חפצך הטוב להיות יהודי שלם, וקשה עליך מאד להיות נמנה בין הקוצצים בנטיעות[1], ומן הטוב היותר רצוי לפניך הוא הסחת הדעת מחטיטה בענינים אלו, ובראשית הנליזה לפני חמשים ששים שנה אשר רוב העם היו שומרי מצוה, היו הנלוזים[1] מתחילים להתמך על הדברים המפוקפקים מעין אלה, והחרדים אל דברו ית' היו מריחים את ריח הכפירה הנודף מהם, וכל הדור החפשי הם על הרוב מבניהם ומנכדיהם של האבות והזקנים האלה.
אני כותב מתוך יאוש לראותך מוסר נפש לתיקון המדות, לעבודתו ית' בשמירת "לא תעשה" ובקום ועשה, וכמו שראוי לנפש הישראלי, וכנעים זמירות ישראל, אשרי תמימי דרך וגו' וגו', ואם בידך להוציאני מתהום היאוש, ולשעשעני בגילת התקוה, כמובן רבות חסד עשית עמדי.
_______________________
[1] כגון הכת המכונה 'ציונות/דתית'
