לכבוד יומא דהילולת רבי שמואל תפילינסקי זיע״א

לפני 6 ימים
זמן קריאה 4 דקות

למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רבי שמואל תפילינסקי זיע״א, אביא מאמר נפלא שכתב אודות התרחקות מספרים חיצונים והקלקלה שיוצאת מהלימוד בהן

רבי שמואל ב"ר נתנאל סופר תפילינסקי[1] זיע״א, קונטרס הצוואה[2], פרק ח' - בענין התרחקות מספרים החיצונים, סי' א-ד

הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה (משלי ה,ח)

הרוצה לחוס על נפשו ונפש בניו ובנותיו יזהר ויזהיר להתרחק מספרים ומסיפורים שנעשו ונתחברו ממי שאינו בדוק וידוע לירא אלקים ומאמין בתורה שבכתב ובעל פה, כי כמה וכמה נערים ואנשים שנתהפכו מדרך טובה לדרך רעה ח״ו, וזה היה הסיבה העקרית שהתחילו לעיין בספרים החיצונים, בתחלה רק בדרך עראי, וזה יש לו כח המושך הרבה כמו שאמרו ז״ל ״שאני מינות דמשכי״, ונמשכו כל כך עד שנתהפכו מן הקצה אל הקצה.

וידעתי באחד שעמד במדרגה גבוה בתורה ובעבודת ד' והתפלל תמיד בדביקות ובהשתפכות הנפש עד שבתפלה פשוטה בימות החול היה מתפלל בדמעות עד שנרטב הסידור תפלה שלו בדמעות, ואח״כ נמשך בעיון ספרים החיצונים, ובזמן קצר ירד כ״כ עד שחבריו בדקו אחריו, שיצא מביתו בבוקר עם טלית ותפילין תחת זרועו לשם הליכה לביהכ״נ לתפלה, ופגע באחד שוחח עמו ופגע בשני ושוחח והלך עמו וכן בשלישי והלך וטייל באיזה רחובות עד עבור זמן חשוב וחזר לביתו ריקן בלתי תפילה עם הטו״ת תחת זרועו שלא ירגישו בו בני ביתו, וכל זה היה הסיבה מקריאת ספרים החיצונים שהשפיעו עליו לרעה.

ועוד כמה וכמה נערים וותיקים מתמידים גדולים בתורה וכבר קנו יד ושם בתורה וביר״ש ופתאום נתהפכו ורפו ידם מן התורה ומן התפלה והתחילו לרדת אחורנית עד שעזבו לגמרי את לימודם והלכו ונתחברו עם החפשים למיניהם ונעשו כאחד מהם, והוריהם ראו והיה להם לפוקה ולדאבון נפש, וכל ההשתדלות וההשתטחות שעשו לא הועיל להם כלום, וכל זה היה סבה וגורם מקריאת ספרים החיצונים.

ועוד זו רעה חולה, כי יש לפעמים מקרה בלתי טהור מסיבות אחרות שאחד מן הנערים הולך שובב וסר מדרך הישר ולבו נוטה לרעה, אמנם סוף כל סוף אחרי עבור זמן ואחרי שנתבגר ונתגדל ועומד על דעתו, נתיישב בשכלו ושב למקורו, ונשאר שוב נאמן לתורה וליהדות, אך אלו שסרו מן הדרך בסבת ספרים החיצונים מעטים מאוד האלה שישובו מדרכם, וכל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים, וקשה מאד לשוב לתורה ולאמונת ד' טהורה.

ב) אם נרצה לידע ולהתבונן עד כמה גדול כח העוון של ספרים החיצונים וכמה חומר הסכנה בזה לסור מדרך התורה והמצוה, נוכל להבין ממה שהחמירו חכמינו ז״ל כל כך בעוון זה, עד שגזרו אומר כל הקורא בספרים החיצונים אין לו חלק לעולם הבא, מה שלא מצינו בעברות חמורות וגדולות, וכמו שאמרו הבא על א״א יש לו חלק לעוה״ב, ודבר זה הפליגו כל כך בעונשו שאין לו חלק לעוה״ב, אלא שהם ראו והשקיפו ברוח קדשם התוצאות הרעות שעלול להביא אל האדם מקריאת ספרים החיצונים וכח המושך שיש בזה שמסיר את האדם מדרך טובה אל דרך רעה, עד שבא לידי כפירה גמורה לכפור בה' ובתורתו וקשה לחזור בתשובה.

ג) ולכן יקיריי מאד תפקחו עיניכם על ילדיכם להשגיח שלא ייתפסו ח״ו בקריאת ספרים וסיפורים, וגם עיתונים חפשים שיוצאים על ידי אנשים שאינם בעלי אמונה ויראי ד', ואף שבהשקפה ראשונה לא נראה בהם דברי כפירה ומינות, אבל טמון וצפון בתוך תוכיותם ארס וסם המות, שבולעים הדברים בלי הרגשה כלל, אבל נשאר חקוק בלב ובמוח קרירות והתלוצצות באמונת ד' ובדברי חכמינו ז״ל, כי כל מחבר וכותב ספרים מביע הגיונות לפי רוח והשקפותיו ולפי פנימיות הלב, וא״א כלל שלא יתערב ויבצבץ דברי מינות והתלוצצות דרך אגב במשך הדברים והסיפורים אף בלא כונה לכך.

ד) אמנם זאת צריך להתבונן כי העיקר בזה לפקח על הילדים עוד בתחלה טרם שיטעמו מעץ הדעת וקודם שיתדבק ויתפשט הנגע והתשוקה לקריאת הספרים האלה כי אחרי אשר נתפס ונאחז ח״ו בתשוקה ותאוה לזה, כי אז כח המושך גדול וחזק מאד בזה. וכמעט שלא יועיל אז שום עצה ותחבולה לזה אלא העיקר להזהיר ולהסביר את הנער בעודו עדיין בידך ותחת השפעתך שלא יקרא שום ספר ועתון (לבד הידועים והמוחזקים ושיש עליהם הסכמה מרבנים וצדיקים) טרם שיראה וישאל לאיש נאמן ומבין, שאין בהם שום דופי ושום חשש מינות וליצנות.

גם צריך להזהר להתנהג בזה עם הילד בניחותא וברצון טוב בהסברת פנים שיבין מעצמו וישמע לדבריך שאם ח״ו יתגנב ויקרא בסתר ובהצנע בלתי ידיעתך, כי אז קשה יותר ויותר ומשפיע הקריאה לרעה, ונכנס הדברים כארס ח״ו, אלא צריך התחכמות ויישוב הדעת איך להתנהג, ועל כל אלה צריך תפלה ורחמים שלא ימצא שום פסול ושום פגם בזרעינו, ולא תמוש התורה מפינו ומפי זרעינו עד עולם.

ואביא עוד חידוד ופסק הלכה ברור מהעניין הנ"ל ג"כ בשם רבי שמואל דוד ב"ר רפאל הכהן מונק זיע"א, פאת שדך - במסילה נעלה, יורה דעה, הלכות יין נסך עכו"ם, סע' יא, עמ' קט

כתבי העת דינם כספרי מינים

יא. צ"ע אם כתבי העת של מינים [הקרוי עיתון] הם בכלל גזירת חז"ל של ספרים חיצוניים ואפשר דכיון שנדפסו שלא על מנת להתקיים אפשר דאין דינם כמו ספר. ומשום ביטול תורה ראוי שלא להכניס לביתו אף הללו שאין בהם מינות...

וגם כעת קצת מהשבחים אודותיו אציין דב"ק של גאב״ד ירושלם, רבי צבי דושינסקיא זיע"א, בהסכמה על ספרו

״וכל איש ואיש ירגיל עצמו לקרות בקונטרס הצוואה להתחזק ביראת שמים...״.

וכן החזו"א זיע"א בראותו את הספה"ק התבטא:

'לא ידעתי שישנם עדיין בירושלים יהודים עם כאלו מדרגות'.

רבי שמואל ב"ר נתנאל סופר תפילינסקי זיע״א, קונטרס הצוואה, פרק ח' - בענין התרחקות מספרים החיצונים — רבי **שמואל תפילינסקי** זיע״א, קונטרס הצוואה, פרק ח' - בענין התרחקות מספרים החיצונים

הערות שולים

[1] רבי שמואל ב"ר נתנאל סופר תפילינסקי זיע"א – נולד בשנת ה'תרמ"ו (או ה'תרמ"ח), בירושלים. אביו הינו רבי נתנאל סופר תפילנסקי זיע"א (יליד ירושלים, סופר הסת״ם הירושלמי). סבו הינו רבי שמואל ליפשיץ ב"ר נתנאל תפילנסקי זיע"א (עלה לארץ ישראל מווילנא. נפטר בגיל 52, בכ"ז באדר ה'תרע"ח). זקינו רבי נתנאל ב"ר יעקב מוילנא זיע"א (בשנת ה'תרט"ז כבר היה בירושלים וחתם על ה'קול קורא' נגד השקאלעס). את עיקר חינוכו בתורה וביראה קיבל מאביו, ומדודו (מצד אמו) רבי לייב ב״ר טודרוס לעווין 'ר' לייב טודרוס'עס' זיע"א. נודע בהתמדתו הגדולה, מראשי ישיבת עץ חיים. בזיווג ראשון נשא את מרת אסתר רבקה זתע"א, בת"ר ברוך יעקב 'שותק' זיסערמאן זיע"א, ובזיווג שני נשא את מרת דבורה זתע"א, בת"ר יעקב גדליה שכטר זיע"א (נפטרה בכ' תשרי ה'תשי"ז). התגורר בתחלה ב'שטרויס חצר'. בשנת ה'תרצ״ו עבר אל השכונה 'בתי ברוידא'. חיבר את הספה"קים: קונטרס הצוואה – בהסכמה מאת גאב״ד ירושלם, רבי צבי דושינסקיא זיע"א, שאחר שהפליג למאוד במעלותיו ובמדותיו המאירים והמזהירים של המחבר מסיים בזה״ל: ״וכל איש ואיש ירגיל עצמו לקרות בקונטרס הצוואה להתחזק ביראת שמים...״. וכן החזו"א זיע"א בראותו את ההספה"ק התבטא: 'לא ידעתי שישנם עדיין בירושלים יהודים עם כאלו מדרגות'; אבן שמואל – הלכות שבת. נפטר שבת הגדול י' ניסן ה'תש"ה.