שמירת אות ברית קודש ושלוש השבועות

למען אחי ורעי! דע לך ששמירת אות ברית קודש, בריתו של אברהם אבינו ע"ה היא יסוד מאוד חשוב בתורתינו הק', עד כדי כך שנאמר שמי עבור על כך, אברהם אינו ע"ה איננו מצילו מגהינום, רח"ל, כדאיתא במס' עירובין, דף יט ע"א


לא הא דכתיב עוברי בעמק הבכא ההוא דמחייבי ההיא שעתא בגיהנם ואתי אברהם אבינו ומסיק להו ומקבל להו בר מישראל שבא על בת עובד כוכבים דמשכה ערלתו ולא מבשקר ליה



והנה מצינו בדב"ק של חז"ל ששאלו במדרש שיר השירים רבה, פ"ב פסקה כ

רבי יהודה ברבי סימון אמר השביען במילה



וביאר לנו רבי יצחק זאב ב"ר יהודה דוד יאדלער[1] זיע"א, תפארת ציון על מד"ר[2], שה"ש רבה[3]

ועל נקיטת חפץ אמר ר' יהודא בר' סימון השביען במילה שאין אחד מישראל שאין עליו מצתות מילה, לכן בזמן שהשביען השביען בזו המצוה שעי"כ נחשבה השבועה בנקיטת חפץ.


ובזה מתבאר לנו יסוד חשוב שמי שעובר על איסור שלוש השבועות הרי הוא באותה בחינה של פגם הברית, רח"ל



ולא פלא שמצוא מצינו שאצל לא מעט מבעלי הדעות המשובשות, כת הקוקיניקים, דבר זה של פגם הברית מצוי אצלם, ולא עוד אלא שג"כ החלו להפוך דבר זה לנורמא חברתית, כאלו הדבר מותר או שהם טוענים שצריך למצוא לכך היתר מן התורה עצמה (עפ"ל) וראה ברוח קודשו את ענין זה הגרי"ז מבריסק זיע"א, תורת חיים, אבות, עמוד שי״א

פעם אמר הגרי״ז בנוגע לא׳ מרבני הציונים, את המשנה הזו, ״מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע״, ותמה מפני מה לא כתיב מה בין אאע״ה לבלעם, הרי עיקר הנפקא מינה הוא ביניהם, התלמידים הם רק הפועל יוצא מהם.


וביאר דהנה החילוק שבין אאע״ה ובלעם בעצמם הי׳ קשה לראות, כיון ששניהם הלכו עם שטריימל ושניהם קבלו מראות נבואה מן השמים, אבל אצל התלמידים כבר ראו מה הי׳ אברהם אבינו ע״ה ומה הי׳ בלעם, - וכן אצל הרב הציוני, [ראש רבני הציונים] (הידוע), - בחייו הי׳ קשה לראות את הבדל בין הגה״צ רב יוסף חיים זאננענפעלד זצ״ל לבינו, שניהם הלכו עם שטריימל, והרבה מגדולי ירושלים הלכו לשמוע את תורותיהם, אלא שאצל התלמידים כבר ראו בבירור איך נראים תלמידיו ואיך נראים תלמידי הגרי״ח זאננענפעלד זצ״ל.


השי"ת יצילנו מקלי' הלאומיות ועי"כ נזכה להנצל מפגם הברית

___________________

[1] רבי יצחק זאב ב"ר יהודה דוד יאדלער זיע"א - נולד בשנת ה'תר"ג, במיאדל הסמוכה לווילנה. אביו הינו רבי יהודה דוד מלשקביץ זיע"א (בנו של רבי יוחנן מלשקביץ מווילנה, בנו של רבי חיים זלאטנער אפרתי, תלמידו של הגר"א וחברותא של רבי חיים מוולוז'ין זיעועכי"א. על פי המסורת במשפחה, הם משבט אפרים, ומכאן שמו של אבי סבו). אמו הינה מרת גיטל זתע"א, בת"ר בנימין ממיאדל זיע"א. למד בישיבות באזורו. בבחרותו נודע בהתמדתו ובהתייחדותו בחזרות על לימודו. נישא למרת מלכה זתע"א בת"ר יצחק הלוי קראניק מהורודנה זיע"א. לאחר נישואיו התגורר על יד חמיו, ואשתו ניהלה חנות מכולת כשהוא שוקד על תלמודו. עוד לפני נישואיו דיבר עם אשתו על כך שהוא רוצה לעלות לארה"ק. מספר שנים לאחר נישואיהם, שוטר מקומי גזז לו אחת מפאותיו, ובעקבות זאת התחזקה תוכניתו לעלות לארץ ישראל. באותם הימים היה זה מעשה נדיר שאברך צעיר עולה לארץ ישראל ורבני הורודנה, רבי נחומק'ה שמש ורבי נחום רייצעס זיעועכי"א, ניסו להניאו ממעשהו אך הוא התעקש. לבסוף, העניק לו רבי נחומק'ה זיע"א את ברכתו, כשהוא מבקש ממנו לשלוח לו פירוט על נסיעותיו ועל השתקעותו בארץ ישראל. בשנת ה'תרכ"ז עלה לארץ ישראל, עם אשתו, שני ילדיו וילדה יתומה שגידל בביתו. בהמשך עלו חמיו וחמותו ארצה. בהגיעו ארצה, הפסיד את כספו לאחר שרומה וקנה חביות ספירט ריקות, זאת בנוסף להוצאות רפואיות ומחיה שכילו את כספו. כעבור שנה, פתחה אשתו חנות ברחוב היהודים כשבעלה לימדה ארמית על מנת שתוכל להבין מעט את השפה הערבית. החנות הכניסה רווחים רבים, והם הרוויחו את הפסדיהם מתחילת דרכם בארץ ישראל. לאחר פטירת רבי אליעזר לנדא זיע"א (נינו של הגר"א שעלה עמו לארץ ישראל), התקבל למגיד שיעור במקומו בבית הכנסת 'מנחם ציון' שבחורבת ר' יהודה החסיד והיה מוסר כשישה שיעורים ביום בכל מקצועות התורה, תנ"ך, מוסר, גמרא, מדרש והלכה. הוא נהג לשבת בשיעוריו כשהוא עטור בטלית ותפילין. לאחר תקופה ירד מנכסיו, וביקש להתקבל למלמד בישיבת 'עץ חיים' אך לא הייתה שם משרה פנויה. לאחר תקופה ארוכה, שוב הצליחה חנותם וחזרו למעמדם. בשנת ה'תרנ"ז חלתה אשתו, ובעצת הרופאים עברה לגור בטבריה על מנת שתוכל לרחוץ בחמי טבריה. כעבור שנתיים, בי"ח בתשרי תרנ"ט נפטרה אשתו ונקברה בטבריה. לאחר פטירתה נישא בשנית למרת חנה נעכא זתע"א בת"ר שמואל הכהן זיע"א (נפטרה כ"א באב ה'תרע"ה). נהג להתפלל כוותיקין מדי יום, ולאחר התפילה לאכול פרוסת עוגה ומיד ללמוד 10 שעות רצוף, עטור בטלית ותפילין. בעצת המהרי"ל דיסקין זיע"א, החל לרשום את חידושיו על האגדה, אשר אין עליה פירושים רבים, חיבר את הספה"קים: תפארת ציון - על מדרש רבה, בשנת ה'תר"מ החל לכתוב מדי יום במשך 14 שעות את חידושיו על מדרש רבה. חיבורו זה כולל כמה עשרות כרכים, 18 מהם יצאו בחייו; תפארת ציון על התורה; תפארת ציון על ששה סדרי משנה; תפארת ציון על מגילת קהלת ומסכת אבות; תפארת ציון על ברכות, נדרים, נזיר וסוטה; תפארת ציון על הספרי; בנוסף, היו בביתו 48 ספרים בכתבי יד, ובזמן מלחמת העולם הראשונה נכדו הטמינם בהר הזיתים, אך לאחר המלחמה לא הספיק להוציאם ונפטר. נפטר בשב"ק, י"ב בסיוון ה'תרע"ז.


[2] הסכמות מאת: המהרי"ל דיסקין זיע"א (כתב בהסכמתו שאינו נוהג לתת הסכמות, ואף ההסכמות שנתן נעשו בטעות, אך על חיבור זה הוא מסכים ומשבחו); רבי שמואל סלנט זיע"א; רבי יעקב שאול אלישר זיע"א; ועוד.


[3] ייש"כ לרבי אהרן ראזנבערג שליט"א, שהאיר לי את הדא"ח הנ"ל (ילקוט שלש השבועות, עמ' ט-טו).

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאיננה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

עקוב אחרינו
  • ילקוט השבעתי אתכם בפייסבוק
  • ילקוט השבעתי אתכם ביו-טיוב
  • ילקוט השבעתי אתכם בטוויטר
  • SoundCloud Yalkut Hishbati Etchem
  • telegram yalkut hishbati etchem
  • Whatsup Yalkut Hishbati Etchem
תמוך בפעילות
והוצאה לאור
nedarim.png