חיפוש
לכבוד יומא דהילולת האדמו״ר רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זיע״א
למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת כ"ק האדמו"ר מחב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זיע"א, בנו של כ"ק האדמו"ר הרש"ב זיעועכי"א, כמה עלים לתרופה מהמחלות שפוקדות את דורנו אנו
כ"ק אדמו"ר מחב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסאהן 'הריי"ץ'[1] זיע"א, לקוטי דיבורים ח"ג, פיס' יא, עמ' 578
החסיד ר' שלמה, הנקרא ״ר' שלמה לעקעכמאכער״, שמע מדודו ר' גבריאל נושא-חן[2], אחת מהתורות הראשונות ששמע מאדמו״ר הזקן נ״ע: ״אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך״ וגו'. לכאורה - מה החידוש, והיה צריך לומר ״שהבאתיך" שהוא חידוש גדול יותר, כמו שכתוב "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי״?
ותירץ: לגלות אין האדם הולך ברצון עצמו, קיים סדר השתלשלות שלם של סיבות, שהקב״ה מסבב הסיבות מביא יהודים בגלות לשם כוונה.
ואילו לצאת מן הגלות, רוצה האדם בעצמו, אלא שלא יודעים איך לצאת ולאן ללכת, לשם כך זקוקים להוראה מלמעלה, זהו ״אשר הוצאתיך״.
כ"ק אדמו"ר מחב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסאהן 'הריי"ץ' זיע"א, לקוטי דיבורים ח"ד, עמ' 933
לא מרצוננו גלינו מארץ ישראל, ולא בכוחותינו אנו נשוב לארץ ישראל. אבינו מלכנו יתברך הגלנו מאדמתינו ושלח אותנו בגלות, והוא יתברך יגאלנו ויקבץ נדחינו.
אבל זאת ידעו כל העמים אשר על פני האדמה: רק גופותינו ניתנו בגלות ובשעבוד מלכויות, אבל נשמותינו בגלות לא ניתנו ובשעבוד מלכויות לא נמסר.
חייבים אנו להכריז גלוי לעין כל, אשר בכל הקשור לדתנו, לתורת ישראל מצותיה ומנהגיה, אין מישהו יכול לכפות עלינו את דעתו ואין שום כח של כפיה רשאי לשעבדנו.
כ"ק אדמו"ר מחב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסאהן 'הריי"ץ' זיע"א, ספר השיחות תש"ג (השווה לדב"ק באגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ, אגרת ה'ק"ו [תחלת כסלו תרפ"ב).
בארץ ישראל נמצאים בגלות בין יהודים שהיא קשה הרבה יותר, להיות בגלות אצל רשעי ישראל קשה מאשר אצל רשעי אומות העולם.
הגלות בין גוים טובה יותר מהגלות בין יהודים. הגוי מחזיק את הגוף בגלות אבל עסק אין לו עם הנשמה היהודית. אבל הרשע היהודי מכניס את הנשמה היהודית בגלות ומבקש לטמא את הנשמה וכו'.
חלק מסוים מרשעי ישראל שהתאספו בארץ ישראל מחפשים לטמא את הנשמות היהודיות לטמא את קדושת הארץ, לטמא את לשון הקודש. והתגברות הקליפה היא גדולה כל כך שהם מחפשים לינוק מן הקדושה באמצעות שמות של לשון הקודש, שהם קוראים למוסדות הרשע שלהם בהם הם משמדים ילדי ישראל, הם רוצים - היו לא תהיה - להכחיד את הניצוץ היהודי בילדי ישראל.
בלשון הקודש שבה ברא הקב"ה את עולמו ונתן לנו את התורה, הם מדברים דברי חול ואיסור, מעלה אחת בכך שהוסיפו הרבה מילים חדשות עד שאין זה לשון הקודש, והלואי שהיו מוסיפים עוד יותר מילים, עד שלא ישאר בשפתם שום מילים של לשון הקודש, אז לא תהיה לקליפה יניקה מהקדושה.
אלה שנמצאים כאן יכולים להיות שבעי רצון על שלא נמצאים שם בארעא דישראל הגלותי, שהאנשים היראים הגרים שם הם עבדים תחת ידי פריצי עמך.
על פי שכל אנושי צריכים להיות מרוצים שאין נמצאים תחת גלותם. ברור כי קודם ביאת המשיח מוכרחה להיות טהרת הארץ מעושי התועבות.
ויש עוד הרבה מאוד מה להביא, ומי שירצה להרחיב בעניין רם ונישא זה יוכל לע"ע עוד ממקצת דב"ק בספה"ק עבודת משכנות הרועים, חודש שבט
