לכבוד יומא דהילולת רבי שלום אהרן לופס זיע״א
- 4 בנוב׳ 2018
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 13 באפר׳
אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת הארי רבי שלום אהרן לופס זיע"א, ששימש כרבה של עכו
מובא מתוך הספה"ק עבד נאמן[1] - תולדות הגה"צ רבי שלום לופס זצוק"ל, פרק עשרים ושבעה - במעגל השנה, עדיין בגלות, עמ' 427:
'בימים שבין פסח לשבועות, המריץ את כל עדתו, להתחזק בלימוד ובהנהגות שבין אדם לחברו, ולהתקין עצמם כראוי לקראת חג מתן תורה.
בעיצומם של ימי התעלות אלה, חל יום העצמאות. העיר עכו היתה נשטפת בדגלים ובסיסמאות, במיוחד לאחר הנצחונות במלחמות, ואוירה של "כוחי ועוצם ידי" שלטה בכל. צעירים נסחפו אחר הגאוה הצבאית ונופפו ביכולות הצבאיות של המדינה, שהן אלה, כביכול, שהביאו לה את התושיה.
עוד בשבת הגדול היה רבי שלום מקדים ומדבר על הנושא בדרשתו בבית הכנסת המרכזי, ולאחר מכן אינו מרפה ממנו, ומעלה אותו בדרשותיו הקבועות, בסמוך לתאריך המיועד. "עצם הקמתה של המדינה, עדיין לא הביאה לנו אפילו את ה"אתחלתא דגאולה" כפי שיש חלק שסוברים,"
היה זועק בלהט "על מה הם שמחים? והלא אנו נותרנו בגלות. הגויים סובבים אותנו ומבקשים להשמידנו, והעזובה הרוחנית מעידה, שאנו גם בגלות הרוח".
"עצם הקמתה של המדינה, עדיין לא הביאה לנו אפילו את ה"אתחלתא דגאולה" כפי שיש חלק שסוברים," "על מה הם שמחים? והלא אנו נותרנו בגלות. הגויים סובבים אותנו ומבקשים להשמידנו, והעזובה הרוחנית מעידה, שאנו גם בגלות הרוח."
"בכל זאת, ה' עזר וניצחנו במלחמות. על כך אנו שמחים," ניסו אנשים מחוגי 'המזרחי' להסביר את חגיגותיהם.
"איך אפשר לשמוח?" נזעק הרב, תמה, "בעוד שיהודים רבים כל כך נהרגו במלחמות, ומשפחות מרובות שכלו והתייתמו מהקרובים ביותר להם, והם נושאים את הצער חקוק על לוח לבם כל חייהם," דיבר מתוך הנסיון המשפחתי הכואב של משפחת לופס, שמספר מבניה נהרגו על קידוש השם.
דבריו לא נעמו לאוזניהם של כל השומעים. "כיצד רב הנושא במשרה של רבנות מטעם המדינה, מעז כך להתבטא?" היו מתלוננים פוליטיקאים, שהבנתם רחוקה מהבנת תורה.
כשרבי שלום היה שומע את הדברים, היו מפטיר: "בטעות הם מינו אותי לרב בעכו. הם סברו שדעותי קרובות לדעת המזרחי, אך טעו טעות חמורה. רק דעת תורה היא שעומדת לנגד עיני, ואותי לא מעניין הכסף והכבוד. בכוונה תחילה איני נהנה מהכסף של הרבנות כמלא הנימה, ונותן את כולו להחזקת תורה ולגמילות חסדים, כדי שלא אמשך אחר דעתם."
שהשי"ת יציל אותנו מהדעות המשובשות ויאיר עיניהם של כלל ישראל להתבדל מהעדה הרעה הציונית וגרוריהם.
הערות שולים
[1] עיי"ש עוד צילום ה"אזהרה גלויה" שלא להשתתף בבחירות לאסיפת הנבחרים בספר "עבד נאמן" – חייו ופועלו של הגאון החסיד רבי שלום לופס זצוק"ל (בעריכת הר' אריה דרילמן- גפן, פלדהיים, ירושלים אלול התשס"ג) עמ' 87
וכן בעמ' 105 צילום ה"קול קורא" באשר לחובת היציאה מעדת ה"ועד הלאומי" שפורסם בערבית ובלדינו ע"י כל גדולי התורה הספרדים.) בחיוב לפרוש מעדה זו (שנקראה אז ה"ועד הלאומי" גוף שהפך להיות לימים "מדינת ישראל") וביניהם מרן ה"כף החיים", מרן רבי עזרא עטיה, רבי שאול דוויך הכהן, ראש רבני התימנים בירושלים רבי שלום יוסף אלשיך ועוד
תגובות