לכבוד יומא דהילולת רבי ברוך בער לייבאוויץ זיע״א

לכבוד יומא דהילולת רבי ברוך בער לייבאוויץ זיע"א (בעל הברכת שמואל) (ה' כסלו ה'ת"ש), אביא כמה עלים לתרופה בדעת קדשו נגד הכפירה הציונית ומשמשיה.

משמים רוצים שידעו בני התורה להתרחק מאד מהציונים

כשהכו בחורים מהלוקאל הציוני את בחורי הישיבה, אמר מו"ח (נ"י) [זצ"ל] כי אין להאשים את הבחורים כי כך חנכו אותם לשנוא את בני התורה, וכל זה הוא מן השמים כדי שידעו בני התורה להתרחק מאד מהציונים, שיחושו שהיא חבלנית ומכאבת. משל למה הדבר דומה, הרוצה להרחיק את בנו מהכלב, מגרהו עד שיתפוס את ידו וידע ליזהר. (קונטרס חומת הדת מחתנו של הגרב"ב)

אין למסור ארץ ישראל ביד הציונים

עוד סיפר, שפעם התפאר אחד למו"ח (נ"י) [זצ"ל], שהוא נותן ל"קרן קיימת" ו"קרן היסוד". שאלהו אם גם את ביתו הי' מוסר ביד אחד ואפי' ביד הנאמן לו, א"כ למה הוא מוסר את בית ישראל ואת התורה והאמונה וארץ ישראל ביד אנשים שאינך יודע אותם. וכי אם יצעק ויתחנן להם ע"ד ענין משמירת התורה הישמעו לו? (קונטרס חומת הדת מחתנו של הגרב"ב)

אדם שחשוד על רציחה, מגרשים אותו במקלות ובקללות

סיפר תלמיד מובהק של הגה"ק ר' ברוך בער לייבאוויץ זצוק"ל, כי פעם הגיעו לקאמעניץ שלוחי הציונים להטיף את שיטתם הטמאה בקרב הארץ. השליחים עלו על הבימה בבית הכנסת, והפליגו בשבח העליה לארץ ישראל, בצטטם מאמרי חז"ל בשבח אר"י, וכמעט כבשו במתק לשונם את לב באי ביהמ"ד.

רבי ברוך בער שהי' נוכח באותה שעה בבית הכנסת, עלה אף הוא אחריהם על הבימה, והחל לחרפם ולקללם וכנם בשמות גנאי בפיו הטהור, עד שגם תלמידו נבהל לראות את ראש הישיבה יוצא מכליו, ושאלו שאלת תם: "מדוע אינו מוכיח שעל פי ההלכה אין דברי השליחים צודקים, תמורת להתפרץ בצורה לא מכובדת שכזו"? השיבו ר' ברוך בער: "מקובלני מפי מו"ר מרן רשכבה"ג הגאון החסיד רבי חיים סאלאווייציק, כי חשודים הם על רציחה, ואדם שחשוד על רציחה, מגרשים אותו במקלות ובקללות..." (האמונה כ')

אין להתייחד עם ציוני

פעם בא בחור אחד לרבי ברוך בער מקמיניץ זצ"ל לבקש איזה כתב המלצה, רבי ברוך בער הכיר בהבחור מכבר שהוא ציוני, אמר לו רבי ברוך בער תחזור לכאן בעוד חצי שעה, בתוך כך נכנסו אצלו שנים מתלמידי הישיבה, אמר להם רבי ברוך בער שישארו אצלו עד שיחזור הבחור הנ"ל, כי שמע מהרבי (מרן הגר"ח) שהציונים חשודים על רציחה, ולכן שישארו עמו כדי שלא יהי לבד... (תורת חיים)

מנהיגי הציונים - רוצחים

פעם ביקר בקאמעניץ אחד מראשי הציונות, באותו יום היה אמור להתקיים בישיבה שיעור והנה רבינו מתאחר. ניגש רבי ראובן (=גראזאווסקי, חתן הגרב"ב) לראות מדוע הוא מתמהמה. השיב לו רבינו שהיות ושמע שרוצח מסתובב בעיר על כן הוא חושש ללכת לישיבה. "רוצח?!" תמה רבי ראובן בפליאה שלא ידע על מה מדבר חמיו. השיב לו רבינו: "הרבי אמר שהציונים חשודים על רציחה". שאלו רבי ראובן: "הלא לצערינו ציונים רבים ישנם בקאמעניץ ומדוע תמיד אינו חושש"? אמר לו רבינו: "זאת שאלתי גם אני את רבי, והוא אמר שרק המנהיגים חשודים על כך". (הרב הדומה למלאך עמ' 393)

הצורך למחות תדיר נגד הציונים

היה מדבר בריתחא על הציונים, והיה ממש נשתנה צורתו כשדיבר עליהם, והיה הרבה פעמים מדבר בריתחא ובאנחה בתוך היכל הישיבה "אוי די רשעים", כשהלך קצת לרגוע את נפשו מעבודת היום על הדרך לביתו, כל פעם דיבר וזעק עליהם, וכן הרבה פעמים באמצע בית המדרש בישיבה קרא לפניו כמה בחורים וצעק לפניהם על הציונים והביע את צערו, אח"כ נח קצת ולמד להלן, ואז היה אומר הרבה פעמים : איך שריי דא אין ישיבה קעגען ציונות וואס טוה איך אויף? אלא הענין הוא כדאיתא בגמ' ב"ב ל"ח שאם אדם מוחה אינו נעשה חזקה, וכן בעניננו "א חזקה וועט שוין נישט זיין".          (מפי תלמידו רבי מרדכי שוואב, משכנות הרועים עמ' תרי"ז)

הקמת המדינה אסורה

כשדנו בהכנסיה הגדולה השלישית של "אגודת ישראל" על ענין "מדינה יהודית" ורבינו זיע"א לא היה שם בהכנסיה, אמר אח"כ שלפי דעתו מטעם פשוט הוא אסור שהרי אסור להכניס את עצמו אפי' בספק סכנה, "איך האב פשוט גיזאגט מען טאר זיך נישט מכניס זיין אין א ספק סכנה" ואח"כ שמע שגם הגרי"ז מבריסק זי"ע אמר כך ונהנה. (מפי תלמידו רבי מרדכי שוואב, משכנות הרועים עמ' תרכ"ב)

הרבי אמר שהציונות היא אפיקורסות

כשלמדתי בקאמנעיץ הגיע פעם אל רבינו זי"ע הרב ראבינשטיין מווילנא שהיה ממזרחי, רבינו הכיר אותו עוד מימי וואלאזין שלמדו שם יחד, הוא בא אל רבינו ונתן לו את ידו ודיבר עמו, כשהלך הרב ראבינשטיין ממנו, והיה יכול להיראות כאילו אין שום התנגדות מרבינו עליו ועל המזרחי, רץ אחריו רבינו וזעק אליו בקול גדול, שמעו לכם דיברתי עמכם, אבל אתם מהמזרחי והרבי (רבי חיים בריסקער זי"ע) אמר שהציונות היא אפיקורסות, "דער רבי האט גיזאגט ציונות איז אפיקורסות". (מפי תלמידו הגריי"י דאמב, משכנות הרועים עמ' תרי"ח).

לא להניחם לדרוך על סף ביתו

כשנתרבה ספסלי הישיבה אצל ר׳ ברוך בער ז״ל התנדבו מספר ידידים בעלי יכולת והקימו בנין חדש רחב-ידים. לחנוכת הבית שנערכה, חנוכה תרצ״ז, הופיעה מנגנים של הביתרי״ם מבריסק, שרצו לנגן עם כלי זמר בחנם לפאר את המסיבה, אולם כשנודע הדבר לרבי ברוך בער ז״ל, סירב בהם והודיע שלא יתנם לנגן, לא הועילו שום הסברים: הרבי (ר׳ חיים מבריסק) אמר ״שיהודי צריך לחיות באופן שיוכל לומר בפני בי״ד של מעלה, אחר אריכות ימיו, לא הנחתי את אלו לדרוך על סף ביתי״. (מרביצי תורה ומוסר כרך ב׳ עמ' ק״נ)

חשש מהתערבות אנשי המזרחי

כמה בעלי בתים אחדים מקאוונא, שהיו עסקנים עוד מימות ר׳ יצחק אלחנן ז״ל, וכנראה זכו לאימונו המלא, ביקשו לשמש ״ועד״ המפקח על ישיבת ״כנסת בית יצחק״ של ר׳ ברוך בער ז״ל, ולחוות דעה בסדר ההנהלה, פנה ר׳ ברוך בער ז״ל אל רבו ר׳ חיים בריסקער ז״ל ושאל אם יסכים לכך, וענה שלא יסכים לכך, ור׳ חיים ז״ל הסביר התנגדותו שאמנם המועמדים עכשיו ל״וועד״ המה אנשים כשרים, אבל בניהם אשר ימלאו מקומם אחריהם, יתכן שכבר ישתייכו ל״מזרחי״ ו״כיוצא״, בעוד המסורת שרירה וקיימת שאנשי הוועד מחווים דעה בעניני הישיבה. (מרביצי תורה ומוסר כרך ב׳ עמ' קמ״ג)

הנהגתו בעת שירת "התקוה"

פעם אחת היה בחתונה והתחילו לנגן "התקוה", ורבינו נשאר יושב על מקומו, אח"כ עמד ואח"כ ישב בחזרה. שאלוהו פשר הדבר, אמר: שמתחילה ישב כדי למחות, אח"כ עמד מפני שרבו "דער רבי (רבי חיים בריסקער) האט גיזאגט אז זיי זענען עלול אויף שפיכות דמים", אח"כ התיישב בדעתו שהוא ביהרג ואל יעבור שלא למחות ע"ז כשמנגנין "התקוה", לכך ישב שוב כדי למחות. (מפי הרה"ג ר' ברוך קפלן זצ"ל, משכנות הרועים עמ' תרי"ז)

היראה נבחנת לפי מידת השנאה לכופרים

מימיו לא היא קורא כתב עת, וכשראה פעם על שולחנו של אחד כתב עת, שאל אותו: איך זה שאין לו שנאה על כתב עת המוציא שם רע על התורה ועל אביו שבשמים, האם היה יכול להחזיק כתב עת אם היה מוציא שם רע עליו ועל אביו, ואיך אפשר שלא לשנוא את הרודף, ופעם שבנו דיבר עם בחור חשוד שלמד בישיבה לא אכל מרוב צערו ולא ידע מרגוע, הוא היה אומר שבחינת יראתו אצלו היא אם לא נפגמה אצלו מדת שנאתו לכופרים. (ברכת שמואל הקדמה לח"ב, תולדות המחבר)

המגן דוד של הציונים הוא צלם

פעם נכנס רבינו אל היכל הישיבה וראה שחרט אחד את צורת המגן דוד שעשו הציונים לסמל שלהם על סטענדער, ואמר מי זה שחרט פה צלם על ארון קודש של תורה שבעל פה. (הרב הדומה למלאך)

רצונו לפייס את היטלער נגד התגרות הציונים

מפי הגה"צ ר' ברוך קאפלאן זצ"ל כי רבו הגה"צ ר' ברוך בער ליוואוויץ זצ"ל היה בדעתו לילך אל הצר הצורר היטלר ולפייסו על מעשה ההתגרות שהציונים התגרו נגדו ועוררו את זעמו עד להשחית. וביקש הגרב"ד זצ"ל לומר לו שהיהודים הנאמנים לתורה אינם לוחמים עמו חלילה, והציונים ש"ט עושים ע"ד עצמם ואינם באי כח את עם ישראל, אלא דלא איסתייעא מילתא ולא יצא אל הפועל כי אחרים מנעוהו מחשש שהדבר יעורר את זעם הציונים והאספסוף שלהם עד להשחית, כי ההתגרות בדייטשלאנד היה אחד מעיקרי העסקים שלהם אז, כדי להביאו להשמיד את יהדות אייראפא - כאשר בעוה"ר כן היה - כדי לסייע להקמת המדינה שלהם, כידוע.

הגה"צ ר' ברוך קאפלאן זצ"ל הוסיף שהגרב"ד זצ"ל הצטער ע"ז על שלא יצא מחשבתו לפועל, עד למאוד, ומרוב צער נחלה ונפטר לבית עולמו בשנת ת"ש. זי"ע. (מפי בנו של הרה"ג ר' ברוך קאפלאן זצ"ל, לידע ולהודיע גליון ב').

לכבוד יומא דהילולת רבי ברוך בער לייבאוויץ זיע"א (בעל הברכת שמואל) (ה' כסלו ה'ת"ש)