הסילוף הכפוי באם הבנים שמחה על אהבת ישראל מויזניץ - ד
אחי ורעי, כבר בארתי לך ידיעה זו שבעלי הדעות המשובשות נוהגים לנפנף בספר שאין להם השגה בכלל בתוכנו, כי לא טרחו לעיין במקורות שהובאו בתוכו, כיצד הובאו במקוריותם
ויש להאיר כאן הארה חשובה מאוד לגבי דבריו של רבי ישכר שלמה ב"ר יצחק טייכטל הי"ד זיע"א, ממה שכתב בספרו, כל מי שהוא ת"ח אמיתי יבין שדבריו הינם סותרים ו/או מובאים בצורה חלקית בפרט שהחלק שהושמט משנה את המשמעות באופן שמשמעותו היא הפכית ו/או דברים שהוצאו מהקשרם ו/או העמסת משמעות לדברי קדשם של רז"ל.
והנה דוגמא נפלאה למעשה שכבר היה ניסיון לזייף אותו בעבר קודם לכן, ונודע הדבר כבר בעבר על יחסו של ה'אהבת ישראל מויזניץ כלפי הציונות ומשמשיה,
ובמקרה הזה אם הבנים שמחה המציא סיפור שלא היה מכיוון שידע שאין הדבר יתקבל ע"פ פרסומי העבר של אהבת ישראל מויזניץ זיע"א
אבל ג"כ מהסיפור עצמו אפשר להבין שאין הדבר מתקבל על הדעת לפי המקורות שהביא מהזוה"ק (והמשכיל יבין)
והנה סיפור מעשיה בספר אם הבנים שמחה, פ"ב, פיס' יח-על 'האהבת ישראל' מוויז'ניץ
ההוא ר' אביש הנ"ל הגיד לי שיחה אחת ששמע מפיו קדשו, בענין התנועה הציונית שהתעוררה אז בימיו מן החדש לילך ולבנות את ארץ ישראל, שרבים מגדולי הדור רגמו אותם כאבנים, והוא אמר כזה הלשון: "הנח להם, באשר אין אנו יודעים האמת איך יהיה השתלשלות הגאולה, כי במקום אחד בזוהר איתא שקודם יבנה ירושלים וקיבוץ גליות, ובמקום אחר בזוהר אמרו שיהיה הגאולה בלי סיוע מאתנו, על כן לא נדע איך הוא רצון הבורא כל עולמים. ואם אנו רואין שרבים מתאוין לבנותה, אפילו יהיה על ידי מי שיהיה, אפילו ע"י הגרועים שבישראל, מאן מפיס ומאן יהיר להפריע אותם מעבודתם, אולי הוא רצון השי"ת לבנות על ידי אנשים כאלו דווקא, ובהדי כבשי רחמנא למה לך. עילות כל העילות וסיבת כל הסיבות יודע איך לסבב הדברים, והנח להם", עכ"ד הקדושים. ודע לך ממי יצאו הדברים, מאדם שהיה ממש יחיד במינו בדורו במדינה זו, נגלה ונסתר וחכמה עליונה היו מיוחדים אצלו, והן הן ממש הדברים שכתבתי לעיל באות הקדום.
והנה דב"ק המקורים של כ"ק האדמו"ר מוויז'ניץ, רבי ישראל האגער 'האהבת ישראל' זיע"א, קדוש ישראל, חלק ב' פרק כ"ד סימן ל"ו דף תרי"ט
הגליון משבוע החולף היה לנגד עיני וראיתי כתוב בו דברים בשמי שלא אמרתים ולא עלו על לבי מעולם. ע"כ אבקש בזה בכח חוקי הדפוס סעיף י"ט ליתן מקום לדברי אלה בעיתונכם, הנאמרים באמת ויושר: מה שנכתב שם בשמי, שאמרתי שהרעיון הציוני הוא רעיון נשגב ואי אפשר לישראל כשר ההולך בדרכי היהדות ואדוק במצות ד' ותורתו להתנגד לרעיון הנעלה הזה", הוא שקר מוחלט, כי באמת לא הוצאתי מפי דברים כאלה.
אמרתי רק שאינני מתנגד לציון, היינו לביאת גואלנו ולבנין ירושלים, אשר על זה יתפלל כל חסיד לעת מצוא, אבל לא לרעיון הציוני כשיטת תיאודור הרצל ומכס נורדו! והאיש הזה שכתב כן בשמי והמכנה את עצמו בשם "חסיד ציוני", אשר באמת הוא "מין ציוני", שקר העיד בי, ויען יראתי פן יחשדוני בני עמי בדבר שאין בי ויקויים בם מאמרם ז"ל החושד בכשרים לוקה בגופו ויבואו בעל כורחם להסתפח בחברת הציונים, ע"כ הנני מודיע בשער בת רבים, שמעולם התנגדתי לתנועה הציונית בכלל ובפרט ורק מצפה אני בכל יום ויום לביאת משיח צדקנו שיתגלה בקרוב ויעשה נסים ונפלאות לעיני כל, כאשר התנבאו ע"ז נביאינו התמימים והישרים, ויביא אותנו לארצנו הקדושה.
כה דברי הק' המצפה לגאולת נפשנו במהרה דידן, הק' ישראל האגער, אבדק"ק וויזניץ והגליל יצ"ו.
והנה עוד דוגמא נוספת בשם כ"ק האדמו"ר מוויז'ניץ, רבי ישראל האגער 'האהבת ישראל' זיע"א, קדוש ישראל ח"א, פרק ט"ז
להחסיד ר' משה אהרן מנדלוביץ' ז"ל סח רבינו בלשון זו: "כמו אז שהצטרכו להילחם בספיחי הכת שבתי צבי ימח שמו, כן גם אנו צריכים כהיום להילחם בציונים, הנך מבין, בכל דור מתנכל השטן לצוד ברשתו את היהדות החרדית בדרכים שונים. מצות ישוב א"י אמנם חשובה מאד, אבל בימינו משולה ליהלום שנפל לבית הכסא - היהלום נשאר בערכו אלא שהוא מלוכלך"
כ"ק האדמו"ר מוויז'ניץ, רבי ישראל האגער 'האהבת ישראל' זיע"א, משכנות הרועים ח"ב, עמ' תקכ"א
קליפת הציונות גדולה יותר מקליפת הנצרות
כ"ק האדמו"ר מוויז'ניץ, רבי ישראל האגער 'האהבת ישראל' זיע"א, קדוש ישראל ח"ב, פרק כ"ד, אות ל"ו, בהג"ה לדף תרי"ט
בהיותו פעם באיזה מקום הזדמן אליו ציוני ביום הזכרון של הרצל והלה התבטא שלכבוד אותו היום מן היאות היה לערוך סעודה. העיר על זה הס"ק: "בודאי, שכן כתיב: "באבוד רשעים רינה".
