כי הוא לבדו... בעל מלחמות

אחי ורעי, דע לך שבעלי הדעות המשובשות חשודים על גזל, כי הם נוהגים לקחת 'בעלות' על מה שאיננו שייך להם כלל וכלל
 
ודבר זה אנו למדים מדב"ק של אנשי הכנסת הגדולה ע"ה כפי שניסחו לנו בסדור התפלה, סדר יוצר דשחרית
לָאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ. לָמֶּלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם. זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ. כִּי הוּא לְבַדּוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ. פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת. עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת. בַּעַל מִלְחָמוֹת. זוֹרֵעַ צְדָקוֹת. מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת. בּוֹרֵא רְפוּאוֹת. נוֹרָא תְהִלּוֹת. אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת. הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית:

 

ויש ללמוד מהמושג 'בעל' שהוא מלשון 'בעלות' דהיינו שלו יש בעלות על הדבר, ולא לנו, ויש כאן אפילו הדגשה של הדבר "כי הוא לבדו... בעל מלחמות"

 

וע"מ שנבין למה כוונת הדבר ראוי שנעיין בדב"ק של רז"ל 

 

רש"י הק' זיע"א, שמות פרק טו, פס' ג

ה' איש מלחמה - בעל מלחמות, כמו (רות א ג) איש נעמי, וכל איש ואישך מתורגמין בעל, וכן (מלכים א' ב ב) וחזקת והיית לאיש - לגבור:

 

ה' שמו - מלחמותיו לא בכלי זיין, אלא בשמו הוא נלחם[1], כמו שאמר דוד (שמואל א' יז מה) ואנכי בא אליך בשם ה' צבאות. דבר אחר ה' שמו אף בשעה שהוא נלחם ונוקם מאויביו, אוחז הוא במדתו לרחם על ברואיו ולזון את כל באי עולם, ולא כמדת מלכי אדמה כשהוא עוסק במלחמה פונה עצמו מכל עסקים, ואין בו כח לעשות זו וזו:

 

 

אבודרהם זיע"א, ברכות קריאת שמע

בעל מלחמות על שם ה' איש מלחמה ולעתיד כתיב (זכר' יד, ג) ויצא ה' ונלחם בגוים ההם.

 

 

רש"י הק' זיע"א, שם

כיום הלחמו ביום קרב - כיום אגחותיה קרב על ימא דסוף:

 

 

רבי אברהם ן' עזרא זיע"א, שם

ביום קרב - שבאו המצרים אחרי ישראל להרגם בים ושם כתוב כי ה' נלחם להם במצרים:

 

 

רבי דוד אלטשולר זיע"א, מצודת דוד, שם

כיום הלחמו ביום קרב - ר"ל כמו שנלחם עם מצרים ביום מלחמת ים סוף שנאמר ה' ילחם לכם ואתם תחרישון (שמות יד) וכן היה כי ה' טבעם בים וישראל באו לשלול שללם וכן יהיה לעתיד:

 

 

רבי משה אלשיך הק' זיע"א, שם

המגלים את חצי העיר ולא שיצטרך להלחם חלילה, כי הלא לו חפץ ה' כהמס דונג מפני אש ימסו מלפניו, אלא שיעשה הדבר מאליו כיום הלחמו ביום קרב, והוא כיום שהיה לישראל קרב שהוא אשר היה עם האמוריים בנחל ארנון, שהיה גיא בין הרי ישראל ובין הר האמורי, והיו אמוריים נחבאים במערות שלפני ההר, ובפני ההר שכנגדו היו שני הסלעים לעומת פתחי המערות, וידבק ה' את שני ההרים ויכנסו שני הסלעים, שמעבר הר זה תוך פתחי שערי המערות, וידרכו את האמוריים שבתוכם כדורך בגת, ואת זה עשה ה' לבדו ולא חלו בם ידים, אמר כי כה יעשה יתברך אז שילחם כמו שנלחם ביום קרב של ישראל עם האמורי, שביטל יתברך הקרב שביניהם ונלחם הוא לבדו, וביאר הדבר:

 

 

----------------------------

[1] רבי עובדיה מברטנורא זיע"א, עמר נקא, שמות פרק טו פס' ג

ה' שמו מלחמותיו לא בכלי זיין אלא בשמו הוא וכו' ד"א אף בשעת שנלחם אוחז במדתו לרחם וכו' קשה מאי ד"א י"ל שלפי הפי' הראשון לא נתפרש כלל למה הזכיר שם ה' שהוא מדת רחמים אצל מלחמה לכך פי' ד"א שאף בשעה שהוא בעל מלחמות ה' שמו שהוא מרחם וכו':

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

מאמרים ודא"חים נבחרים

׳מצב הרוח׳ לא טוב... אם צריכים לשקר

November 11, 2019

1/10
Please reload

מאמרים ודא"חים מקושרים
Please reload

עקוב אחרינו
  • ילקוט השבעתי אתכם בפייסבוק
  • ילקוט השבעתי אתכם ביו-טיוב
  • ילקוט השבעתי אתכם בטוויטר