פרשת וישלח ואלף שנה דהמהרח״ו

למען אחי ורעי! לכבוד פרשת השבוע, פרשת וישלח, יש לנו להתבונן בדב"ק של אחד מגדולי המקובלים מתקופת הראשונים רבנו בחיי ב"ר אשר ן' חלואה זיע"א, חומש בראשית, פרק לד פסוק ח'

ודע כי יש בפרשת הזאת באור למה שאירע ליעקב עם עשו אחיו, ורמז ג"כ לדורות למה שעתיד שיארע לנו תמיד עם בני עשו, וראוי לנו לאחוז דרכיו של יעקב שהתקין עצמו לשלשה דברים, למלחמה לתפלה לדורון. למלחמה הוא שכתוב ויחץ את העם אשר אתו וכתיב ויאמר אם יבא עשו וגו', לתפלה הוא שאמר אלהי אבי אברהם וגו' הצילני נא, לדורון הוא שכתוב עזים מאתים וגו'. וממנו ראה חזקיה המלך וכן עשה שהתקין עצמו לג' דברים אלו כלפי סנחריב מלך אשור, דכתיב (מלכים ב יח) ויתן חזקיהו את כל הכסף. וכתיב (דה"ב לב) ויתן שרי מלחמות על העם, וכתיב (מלכים ב יט) ויתפלל חזקיהו לפני ה'. וכן אנחנו צריכים ללכת בדרכי האבות להתקין עצמנו להקביל פניהם במנחה ובלשון רכה ובתפלה לפני ה' יתעלה, אבל במלחמה אי אפשר שנאמר (שיר ב) השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו'. השביעם שלא להתגרות מלחמה עם האומות:

ועוד שרבנו בחיי, הינו מתלמידי תלמידיו של רבי משה ב"ר נחמן 'הרמב"ן' זיע"א, בראשית, פרק לב פס' ד' - הלימוד השלישי מהפרשה

(ג) ויש בה עוד רמז לדורות כי כל אשר אירע לאבינו עם עשו אחיו יארע לנו תמיד עם בני עשו, וראוי לנו לאחז בדרכו של צדיק שנזמין עצמנו לשלשת הדברים שהזמין הוא את עצמו, לתפלה ולדורון ולהצלה בדרך מלחמה, לברוח ולהנצל, וכבר ראו רבותינו הרמז הזה מן הפרשה הזאת כאשר אזכיר (להלן לב ט, לג טו):

והנה הדברים הללו סותרים לימוד משובש של בעלי דעות משובשות, והנה המציאו לעצמם המצאה שאיסור שלוש השבועות חל רק עד האלף שנים לאחר חורבן הבית, וזה לפי קונטרס של המהרח"ו זיע"א, אבל משום מה הרבה מאוד מחכמי הקבלה שחיו לאחר האלף השישי לא טרחו לציין דבר זה

וכן מתלמידי הרמ"ק והאר"י הק', רבי אברהם ב"ר מרדכי גאלאנטי[1] זיע"א, זכות אבות על מס' אבות, פרק א' משנה י'

פירוש המשך סוד האהבה סוד החסד על המלכות הנקראת מלאכה ע"ש שנעשית על יד מלאכת כל העולמות ושנוא את הרבנות והמשיך הקנאה והשנאה והתחרות מהגבורה על מלכות הרשעה לילית וחברותיה וקרא לשכינה מלאכה שעתה בסוד הגלות משועבדת לעשות מלאכה להשפיע לחיצונים ולע' שרים וללילית קראה 'רבנית' לפי שעכשיו היא הרבנית ובשררה פוק חזי כמה בתי קרקס ובתי טרטיראות[2] עומדים על תלם ובית רפידתו של אליהו חרב ועל זה בתפילה ובתחינה יהיה בינך לבין קונך שתהיה מתחסד עם קונך לבד אמנם לא תתודע לרשות כלומר להשפיע השבעות כנגדם ולמרוד באומות ולצאת למלחמה כנגדם כמו שהעלו על לב אנשי פורטוגל[3] ורצו להרים ראש להרגם וללכוד המלוכה והי' שם זקן א' ושאל ע"י שם אחד והשיבוהו אם תעירו ואם תעוררו וכמו שפרשו ז"ל ג' שבועות השביע הקב"ה את ישראל אחת שלא ימרדו בהקב"ה[4] וז"ש ואל תתודע לרשות דהיינו רשות הרבים לילית ובן זוגה ס"מ וע' שרים[5]:

ועוד כהנה וכהנה מגדולי המקובלים עד ימינו קבעו נחרצות שהשבועות עדיין חלות, אז מהיכן הי' להם ללמוד ההפך הגמור

~~~~~

ועוד קשיא הגדולה על בעלי הדעות המשובשות מעניין זה שהרי שתלמידיו (וכן תלמידי תלמידיו) של המהרח"ו זיע"א, עדיין הזהירו אותנו מלעבור על איסור שלוש השבועות, כגון רבי חיים הכהן מארם צובה זיע"א, תורת חכם ח"א, פרשת משפטים, ד"ה לך עמי

לך עמי בא בחדריך לפי כי למעלה אמר יאמר העבד ישראל אורח משפטיך ה' קויתיך כי יעשה ה' משפט אביונים אלו יש לטוב ה' כמשפט לאוהבי שמו ויעש משפט באומות להפרע מהם כמ"ש רמה ידך וכו' ותשפוט שלום לכו וכל זה על דבר הטענות הנ"ל ולכן משיב הנביא ואומר לך עמי בוא בחדריך אעפ"י שנאמר כי כן מן הראוי הוא להביא הפורענות על אומות העולם ולכן ישפוט שלום מכל מקום אין ראוי להיות דוחק, על שאלה זו כך אמרו חז"ל השבעתי אתכם בנות ירושלים וכו' השביע הקב"ה לישראל שלא ידחקו על הקץ ופי' רש"י ז"ל ע"י תפילה עד שתחפץ ולכן עמי בא בחדריך אעפ"י כי דוחק עליך ולא תרבה בשאלה זו ושמא תאמר ולמה לא אדחוק עד אשר אראה ותעלוזנה כליותי. לכן אמר וסגור דלתך בעדיך ע"ד משחז"ל התבונן בחדרי לבך וסגור דלתי פיך בעדיך מאחר שאין אתה ראוי לגאולה מה אתה צועק, אמנם חבי כמעט רגע, אל תטיח דברים מדלתי פיך ואל תדחוק את השעה אמנם חבי כמעט רגע עוד אחת מעט היא והוא רגע שנאמר ועד ארגיעה לשון שקר עד שיבוא אותו רגע ליפרע הקב"ה מהם אז לא ישאר בעולם לשון מאותה הדובר שקר וזה יהיה עד יעבור זעם מעל ישראל אז יפרע מהם וזה לך האות כי ראוי לך לסבול עול הגלות ולהמתין מפני כי דיו להיות לעבד כרבו.

רבי חיים ב"ר אברהם הכהן מארם צובה זיע"א, טור ברקת ממקור חיים יונקת, הלכות יו"ט, אורח חיים הלכות יום טוב, סימן תצח סעיף ט

...לכן יאמר אין מראין סכין לחכם בי"ט הוא הקדוש ברוך הוא הנקרא חכם שנאמר חכם לבב ואמיץ כח אין מראין לו הסכין הנזכר שהוא שם הויה כאמור כדי לשחוט לסמאל אם הוא ראוי לשחוט בו שמא תהיה פגומה הסכין הוא מה שאמרו חכמים ז"ל אין השם שלם עד שיכרת זרעו של עמלק שנאמר כי יד על כס יה ולכן הסכין זו ההויה כביכול פגומה ולכן יאמר לו פגומה ואסור לשחוט בה לסמאל מפני פגימתה ולכן ילך וישחיזנה ויחדדנה במשחזת כי לפי שזה הפגם תלוי במעשה התחתונים לפי שהם עושים פגם בסכין זו הוא שם הויה כדאיתא בזוהר בכמה מקומות חייביא עבדי פגימותא לעילא ולכן אני חוששים שלא יחדדנה במשחזת כי תעלה חמתו של הקדוש ברוך הוא לאותו הכעס והחידוד ישניא אותי על ישראל העושים הפגם והם סיבה כי אינו נכרת זרעו של עמלק ולכן לא ימיר כל חמתו על סמאל לשחוט אותו ונמצא מתארך קץ פדותנו הוא הטעם שהשביע הקדוש ברוך הוא לישראל שלא ידחקו על הקץ שנאמר השבעתי אתכם וכו' אם תעירו את האהבה וכו' וחכם שראה סכין לפגמו לצורכו דלא שייך להיות בה פגם יכול להשאילה לאחרים להשתמש בה כמשחז"ל אדני בם שמו של הקדוש ברוך הוא כתיב בלוח על לב כל אחד ומה גם מט"ט כי כך אחז"ל בפ' כי שמי בקרבו ולכן הוא עמו בהשאלה לצורך הייחוד הנעשה על ידו ביומין דחול כדלעיל:

~~~~~

ועוד הפרכה לקושיותם והיא מחוסר הבנת הנקרא של אלו שמצטטים את המהרח"ו מכיוון שכוונתו במה שכתב היא שהיו אמורים להסתיים גזרת הגלות לאחר אלף שנה, אבל לא הסתיימו מכיוון שלא עסקו בחכמת הקבלה,, ולכן עדיין נמשכת גזרת הגלות, וק"ל

אמר הצעיר מעיר. הדל באלפי חיים ויטאל בן לא"א הרב יוסף וויטאל זלה"ה בהיותי בן שלשים לכח תשש כחי ישבתי משתומם. ומחשבותי תמהים. כי עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו. רפואה לא עלתה למחלתינו. אין מזור לבשרנו. ולא עלתה ארוכה למכתינו לחרבן בית מקדשינו. הנחרב זה היום אלף ות"ק וד' שנים אוי לנו כי פנה היום יום אחד של הקב"ה שהוא אלף שנים וגם נטו צללי ערב שהם ת"ק וד' שנים יותר מחצי היום הב'. וכלו כל הקצין ועדיין בן דוד לא בא. ונודע את אשר ארז"ל כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאלו נחרב בימיו. ואתנה את פני לחקור ולדעת מה זה וע"מ נתארך קיצינו וגלותינו. ומדוע לא בא בן ישי. ומצאתי און לי ואנינה בקרבי ולבי דוי. ממאמר א' הובא בס' התיקונים תיקון ל' דף ע"ז ע"ב... ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה וגרמין דאסתלק נביעו דחכמה... ובג"ד אמר הקב"ה השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ כו' דאיהו רחימו בלא פרס ולא ע"מ לקבל פרס. ויראה ואהבה ע"מ לק"פ איהי שפחה ותחת שלש רגזה ארץ וגו'. תחת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה עכ"ל...

והשי"ת יצילנו מאותם בעלי הדעות המשובשות עם ההשגות של בעלי בתים

להרחבת הלימוד בסוגיא זאת ניתן ללמוד (באתר ניתן גם להוריד את הדף ללימוד הדא"חים של צדיקי הדורות)

_____________________________

[1] רבי אברהם ב"ר מרדכי גאלאנטי זיע"א - נולד ברומא. שם משפחת אביו שונה מאנג'ל לגלאנטי ע"י שרי המלוכה אשר הכירו בעדינותו ובמידותיו הנעלות ועל כן כינוהו "גלאנטי וומו" [שפירושו מאיטלקית – גבר בעל מידות יפות ויפה תואר]. בילדותו עלה עם משפחתו לארץ ישראל, התגורר בצפת ולמד את תורת הנסתר עם רבי משה קורדובירו זיע"א. ערך סיגופים ותעניות, התפרסם בענוותנותו ובחסידותו וכונה בתואר "הקדוש". מימן מרכושו הפרטי את בניית הציון של רשב"י ע"ה במירון. חיבר את הספה"קים: זכות אבות - על מסכת אבות; ירח יקר - פירוש על הזוה"ק; קינת סתרים - קול בוכים – פירוש על איכה. נפטר בערך בשנת ה'שמ"ח.

[2] כגון מה שמכנים היום 'כנסת המינים' היכן שמתאספים שם ליצנים

[3] שהיה שם גזירת שמד והריגות במיתות משונות הידועה בשם אינקויזציה.

[4] דייקא מרידה בהקב"ה

[5] דהיינו שהדיוק של מהר"ם גאלאנטי הוא, אל תנסה להדמות ל-70 אומות ששרם הוא ס"מ ימ"ש, אל תתודע לרשות, ע"י שתקח את המלוכה, לכן השביע הקב"ה את כנסת ישראל ג' שבועות.