חיפוש
תולדות הדורות הטיילונג באונגארן
- הרב אביעד נייגר
- לפני 5 ימים
- זמן קריאה 2 דקות
למען אחי ורעי! בימינו אנו אנו צריכים להתחזק בעניין של הפרדת הקהילות ולהשתדל להתבדל מהם ומהמונם.
ולכן ראוי להביא את מאמרו של רבי הלל ב"ר ברוך בנדט ליכטנשטיין[1] זיע"א, תולדות הדורות הטיילונג באונגארן[2]:
תענית ב' פעמים בשבוע
ידוע כי בעת ההתבדלות (טיילונג) הידועה שעשו תלמידי החתם סופר באונגארן, והתפרדו עדת צדיקים ויראים מפועלי און, היו כמה גדולים וצדיקים שהיו מתחלה מתנגדים לזה. ודעתם היתה כי ישנם הרבה בינונים שהם פוסחים על שני הסעיפים שהם שומרים שבת עכ"פ וכדו', והרבה מבניהם מתקרבים אל החרדים, ויש ליראים השפעה עליהם, ואם יתפרדו היראים מהם לגמרי יתחברו כל אלו להחפשים וינתקו עי"ז לגמרי משמירת תורה ומצוות, וא"כ רובץ אחריות גדול עלינו להצילם, ומי יודע אם לא מידינו יבוקש זאת.
והתאספו כל גדולי אונגארן בעיר פעסט בשנת תרכ"ו לדון בדבר, והחליטו כל גדולי אונגארן, וגם הסכימו לזה גאונים וצדיקים מגאליציע הרה"ק מבעלזא זי"ע והרה"ק בעל דברי חיים זי"ע ועוד, להפרד מפועלי און, ולייסד בכל עיר קהלה חרדית בלי שום תערובת משכילים ורעפארמער שר"י. וקיימו וקבלו עליהם ועל זרעם כל זאת, ועשן את הטיילונג בכל מושבותם במסירות נפש.
ושמעתי מזקנים כי בכמה קהלות היו רוב בני הקהלה מכת הרעפארמער, והחרדים היו עניים, ולא היה ביכולתם להמציא הממון הנדרש ליסוד ויסוד קיום קהלה נפרדת, והיו היהודים החרדים מתענים פעמיים בשבוע, ודמי הסעודה שחסכו בימים אלו נתנו עבור התייסדות הקהלה נפרדת.
וידוע פירושו של מרן החתם סופר זי"ע (תורת משה פ' אמור) עה"פ "אמור אל הכהנים לנפש לא יטמא בעמיו", שבמקום שיש חשש שיקלקלו אחרים איך להיות אוהב שלום ומקרבם, ואל יניח את הודאי שהם עמיו להתטמאות משום אפשרות שישיב אותו בתשובה וכו', עכתד"ק[3], וזה היה יסוד שיטתם של תלמידי החת"ס זי"ע, ובכח זה יסדו והקימו את הבנין האדיר של הארטאדאקסיא באונגארן שהצילה את המדינה כולה[4].
ובס' ליקוטי צבי (קרח) להגה"צ רבי צבי הירש הכהן מדרעטשקע, חתן רבינו רבי ברוך בענדיט ז"ל, כתב בזה"ל, ושמעתי מכ"ק אמו"ח אבד"ק קראסנא שליט"א שבאסיפת מחזיקי הדת בלעמבערג אשר קרא לשם הה"ק ר' יהושע מבעלזא זי"ע היה שם באותו מעמד כל גדולי הדור ההוא, ולדרוש תכלית האסיפה כיבדו את מרן ר' הילל זי"ע, ודרש כמה שעות נפלאות, והה"ק מבעלזא שעמד אצל ארון הקודש בראש, הלך לספסל ברכת כהנים שהיה פנים אל פנים להדורש, והיה מתפלא ואומר כל פעם פה מפיק מרגליות, זי"ע ועכ"י.
הערות שולים
[1] נולד ביום י"ב בתמוז ה'תר"ס. היה רב העיר וראש ישיבת קְרַאסְנֶא, רבה של מחנה העקורים בלנדסברג, בשנת ה'תש"ט עבר לפריז שם הוא מונה לרב "קהילת היראים", שאיגדה בתוכה את החרדים בעיר. וגאב"ד קראסנא בברוקלין ניו יורק. נפטר ביום כ' בתמוז ה'תשל"ט.
[2] מובא מתוך הספר הרב מקראסנא, פרק כ"ז - סיפורי צדיקים, תתה-תתו.
[3] ועי' בפנים הספר כונת הלב שם שרבינו העתיק דבריו באריכות.
[4] כונת הלב פ' חיי שרה.
תגובות