חיפוש
שני כתבי-יד מזוייפים המכחישים זה את זה - חלק א
למען אחי ורעי! המאמר הזה אודות המכתבים שזיופו ומיוחסים לס"ק אלפאנדרי זיע"א, הי' יותר מתאים להתפרסם לקראת פורים, אבל מכיוון שכיום כבר הרבה אנשים מסתובבים בחוץ עם מסכות אפשר להקדים את המאמר הנ"ל
>>>עדכון חשוב המאמר הזה לא עוסק בביזוי ר' קוק,
אלא בכך שתלמידיו ביזו את עצמם בכך שזייפו מכתבים<<<
הנה אחד מיחצ"ניו של קוק וכת דיליה עלתה חמתו בכך שפרסמתי את מערבותו של קוק בכת הבונים החופשים הידועה לשמצה, ומתוך אוסף הציטוטים יחצ"נים שהינם מצויים לרוב מתוך ספר יחצ"ני מלאכים כבני אדם, הנה שלח בין היתר ב' מכתבים שאותם כביכול כתב הסבא קדישא רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי זיע"א והדבר הי' מאוד תמוה בעיני...
אז מה שעשיתי פתחתי את הקבצים והנה נדהמתי ממראה עיני עסקינן כאן בשתי מכתבים האחד נכתב עבור קוק (כסלו תרפ"ד) והשני נכתב עבור חרל"פ (ובו הרבה ביטוי הערצה כלפי קוק) (שבט תרפ"ד)
והנה זה דבר פלא שהרי מכל כתביו שנודעו לנו הוא הי' ממתנגדיו והתנגד לציונות לוועד הלאומי, להקמת הרבנות, ולכתבי קוק
ומה עוד שהינם נכתבו בכתבי יד שהינם בכתב יד שונה אחד מהשני לחלוטין ובנוסף הם בכלל לא דומים לכתי"ק של הסבא קדישא זיע"א
חלק א' - תיאור המכתבים
התייעצתי עם ב' מומחים בתחום פענוח כתבים, והם השיבו במפורש שאין זה בכלל כתי"ק של הס"ק
אזי האם עסקינן כאן, ואומר על דרך הלצה
'שני כתבי-יד מזוייפים המכחישים זה את זה עד שיבוא הכתי"ק המקורי ויכריע ביניהם'
מכתב הראשון הוא לקוק ולפי תאריכו נכתב בחודש כסלו תרפ"ד
והמכתב השני נכתב לחרלפ בחודש שבט תרפ"ד)... ולא הוא התוכן שמכחיש אותם אלא זיופי כתבי היד שיש ביניהם שהינם שונים לחלוטין (אפילו עסקינן כאן ב-ב' כותבים האחד אטר והאחד כותב בימין)
ולהלן כמה וכמה הבדלים בין האגרות המזוייפות
הראשון של קוק
א. מכתב א קוק - חתום שלמה אלעזר (ולא אליעזר) אלפנדרי (בלי אלף)
מכתב ב' חרלפ - חתום שלמה אליעזר אלפאנדרי
במכתב א קוק - נכתב שם לאחר כתיבת 'כמוהר"ר קוק' עוד מישהו אלמוני פלוני ואחריו שש נקודות, כך 'ואשר על ידו כמוהר"ר ......', מיהו אותו אלמוני פלוני לך תדע, למי בדיוק הכינו את ה-שש נקודות האלו, וכי הס"ק לא יכל לכתוב מי עוד הי' לידו, האם אולי אח"כ הי' צריך להשלים לפי הצורך
במכתב ב' חרלפ - האות אלף שונה בכל המכתב (דבר המעיד על כך שהכותב הוא ניסה לעשות חיקוי של כתב ספרדי, כי מי שרגיל לכתוב בדר"כ האלף שלו לא תשתנה ממקום למקום כל כך הרבה פעמים)
במכתב ב' חרלפ - ישנם מחיקות לכל הפחות ארבע מחיקות של שמות היכן שיש חללים ריקים (לדוגמא היכן שהזייפן רצה לעשות מקום שלא כותב בו עושה 'פס', סביר להניח שאותם שמות בזיוף שהתפרסם השמות הללו היו מעוררים מיד את החשד שמדובר בזיוף (ממחסור בניירת מכתבים של הס"ק)
במכתב ב' חרלפ - ישנו ביטוי תמוה מאוד שחוזר פעמים שאינו נהוג אצל רבנים ספרדים 'הרבי קוק' (ואחד מהמומחים העלה בפני טענה שזוהי טיוטא... אמרתי אם כן ממתי טיוטות מגיעות ליעדן, אם הינן טיוטות)
במכתב ב' חרלפ - הסגנון המכתב מלא חנפנות כלפי קוק ודבר זה מעורר חשד, כי הי' ידוע בתקיפותו שלא הי' נושא פנים לאף אחד
במכתב ב' לחרלפ - הוא כותב שם נגד העזי פנים וכו'.... הרי יש לס"ק מכתב שהוא כתב לשחרר את הרב סמניצער והרב הופמן על כך שהכנסו לכלא בגלל שהעזו לכתוב נגד קוק את הקונט' קול גדול
ב. טענה כללית גם אליה ראוי להתייחס והיא מתי בכלל נתגלו המכתבים הנ"ל כי לא מצינו שהתפרסמו בכלל באותה שנה, ולא היתה שום התייחסות אליהם באותה תקופה, מלבד איזה כתבה בעיתון של אב"י בן יהודה בנו של אליעזר בן יהודה שכתב תיאור של שבח כלפיו, אבל דבר ידוע שהעיתונות הכללית דאז היתה מגוייסת למען קוק (אבל גם הוא סותר כל מה שידוע לנו כבר ממה שכתב במפורש הס"ק נגד הציונות ובפרט נגד קוק, כפי שנראה לעיל)
ג. המכתבים נכתבו בכתב רש"י ולא כת"י ספרדי
ד. ובכלל על כל אלה עולה דבר פרסומם לראשונה המכתב הראשון להראי"ה התפרסם לראשונה ע"י משה צבי נריה, בספרו ליקוטי הראי"ה (ח"ג עמ' 152-159) (ירושלים, תשנ"א)
ואילו המכתב לחרל"פ התפרסם לראשונה בעיתון 'יום השישי' בתאריך כ"ו בתשרי תשנ"ב
אזי ש-70 שנים עברו מאז שנכתבו המכתבים האלו שפתאום הם נזכרו לצוץ
ועוד שמעתי לאחר כל זה ג"כ שההשערה שלי נכונה מרבי ישעי' מרגליות ששמע מפורשת כך ממור אביו רבי שלמה אליעזר מרגליות זיע"א
חלק ב' - מדוע יש לשער שהם מזוייפים
א. איך הם השיגו את הניירת מכתבים שלו, תשובה פשוטה, באי הכוח של הרבנות (גנבו מביתו את כתביו) (מסעות ירושלים, מאמר חיות אש, אות נט, עמ' שיט (מהדורא קמא מונקאטש, ה'תרצ"א), ועיי"ש גם בעמ' רמא ועמ' רמד על נסיונותם לבזות את הס"ק זיע"א)
(עוד בהיותנו באה"ק בלילה טרם נסיעתנו משם) אשר שלטו יד זרים בכתביו וחיבוריו ואוצר ספריו שהי' בהסגר תחת רשות איזה רבני ומלקקי המשרד שלא חסו על כבוד התורה וחייבו בשמירתן והכשירו את נזקם ולא ידעו להעריך ערכם של הכתבים הק' חבל על דעבדין מעשי תעתועים כאלו מבלי למהר ולהוציא לאור עולם תורת רבי אליעז"ר הגדול המלך שלמ"ה זי"ע להציל עכ"פ שארית הפליטה מהמון כתבי הקודש כנז' קמא קמא דמטי תורה שלימה יהי'. ושפתותיו של אותו צדיק וקדוש דובבת כמלאך מליץ יושר ורב טוב לנו ולכל בית ישראל בכלל ובפרט עד יבא מלך ישראל וגואלו פדות שלח לעמו בב"א.
ואח"כ כדי לחפות על גניבתם הם באו במרמה בכרוז שהוציאו שמי שגנב יחזיר את מה שנגנב מביתו של הס"ק... ואף הגדילו חטא על פשע ולצטט את הגרי"ח זוננפלד זיע"א כאלו הוא לקח חלק בקריאה משותפת עמהם
ב. והנה אחד מהמומחים לכתבי יד העלה בפני טענה מוצדקת, שמא בכלל הוא ביקש ממישהו אחר לכתוב עבורו אחרי הכל הוא הי' כבר בגיל מופלג של 94 באותה שנה, אבל הנה יש לנו עדות נאמנה 'משיח לפי תומו' על כך שהוא עדיין הי' כותב בשביל עצמו ולא ביקש מאחרים שיכתבו עבורו, 'אגרת קודש מאת כ"ק האדמו"ר ממונקאטש, רבי חיים אלעזר שפירא זיע"א, לעו"ד ד"ר מרדכי בוקסבוים זצ"ל
חיים אלעזר שפירא, אבדק''ק מונקאטש והגלילות
ב"ה יום די ל"ד למב"י תרצ"א, מונקאטש יע"א.
כבוד היקר באדם החכם ונבון נודע בשערים לאיש יר"א, ושומר התורה, העורך דין ד"ר מרדכי בוקסבוים נ"י.
שוסט"ס עד ביאת גצבב"א.
הן שמעתי שמעו הטוב ומקצת שבחו הצעתי בפניו ודבר לי אליך השר! דבר גדול נכבד ונורא! בשבוע זו בש"ק הוא יומא דהלולא (הראשונה) יום פטירת האדם הגדול בענקים הסבא קדישא חד מן קמיא עיר וקדיש נחית מן שמיא, הגאון אא"ק שר התורה מהרש"א אלפנדרי זצללה"ה וזי"ע ולבנו הומה ומר יבכה כ"א כפום דמשער בלבבו כאשר נלקח מאתנו עט"ר שריד מהשרידים אשר ה' קורא מדורות הקודמים וגם בדור הקדום היה כדאי להחשב בתכונתו חד בדרא, בגאונותו בתורה, ויראת ה' טהרה, וחכמתו העמוקה מני ים, ומשפחתו ויחוסו הנעלה, ומדת אמתתו וקנאותו ואשר לפניו חנף לא יבוא, וטהרת ידיו ולבו, שונא בצע גם בדרך היתר לא נהנה מבני אדם, ושבחיו לא יכילו אלף ניירות (ובפרט מדרגותיו בהצנע לכת אין ענין האסף פה) ומה גם בימינו אשר הגיעו ימי זקנתו לתחלת המאה השניה ולא כהתה עינו ולא כהתה עינו, ולא מוחו, ולא ידיו וכחו - אשר כזאת לא ראינו ולא שמענו עד למעלה בזמן האמוראים והתנאים זי"ע וקדוש הזה שוכן בתוך ירושלם עיה"ק תובב"א...
