top of page

עשות ספרים הרבה אין קץ

למען אחי ורעי! אמר שלמה המלך ע"ה (קהלת, פרק יב פס' יב)

"וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר".

דהנה בדור הזה, עקבתא דמשיחא, נמצאו כמה רבנים שמציגים עצמם כמקובלים, וע"ז כבר הזהיר אותנו רבי נחמן מברסלב זיע"א, ליקוטי מוהר"ן, מהדו"ק, סי' כ"ב אות ד

כִּי יֵשׁ רוֹעִים שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהֵם גַּם כֵּן מְפֻרְסְמֵי הַדּוֹר וְכוֹפִין אֲנָשִׁים לִתְחוֹת שִׁעְבּוּדַיְהוּ וְעִקַּר כּחָם הוּא עַל יְדֵי עַזּוּת כִּי 'עַזּוּת מַלְכוּתָא בְּלָא תָגָא'.

והנה שלחו לי איזה הוצאה לאור חדשה על הספה"ק רזא דמהימנותא, של זקן משפחתי, רבי מנחם מנדל משקלוב זיע"א, ושם בהקדמה כתב דברים על איסור שלוש השבועות שמבוססות על סברות.


ולא עוד אלא שגם כן כתב שם בעמוד יב, הערת שולים 6, שדבריו מבוססים ע"פ איזה אקדמאי אחד בשם ד"ר אריה מורגנשטרן - שידוע כבתור אחד שנוהג לחשוב שהספר קול התור הוא ספר מקורי, וכל פעם שמתפרסם מאמר שמוכיח שהספר הוא בדוי ע"י משפחת ריבלין, הוא רץ ל[אונ]גליונים של המיזרוחניקים לבכות שם על כך שערערו על אמיתת הספר קול התור.

כאשר הקבלה מסתמכת על אקדמיה משוחדת לציונות
כאשר הקבלה מסתמכת על אקדמיה שמשוחדת לציונות

ועוד הרי אם כך היו הדברים כפי שכתב לפי סברתו, הרי מדוע הגאון מווילנא ושאר תלמידיו כגון הגר"ח מוולוז'ין, לא עלו לארה"ק אם אין בעיית איסור שלוש השבועות, אלא רק שלחו תלמידים מסויימים.


והמגוכח כ"כ בכך שכותב כך בהקדמה דברים כאלו ועוד בספר של רבי מנחם מנדל משקלוו בעוד שבכלל כתב דברים ברורים נגד העברה של איסור שלוש השבועות,


והנה עלה אחד מתוך כלל דב"ק של רבי מנחם מנדל משקלוב זיע"א, ביאור משנת חסידים עמ' קצב

'וגילוי האור במועד דוקא, אשר תלוי בב"ד של ישראל, אתם אפילו [ר"ה כה.], והקב"ה אינו עושה למעלה עד שיקדשו כו' [עיי"ש ח ע"ב] ומסכים ע"ז, ויראו כל העמים כי שמרתם ועשיתם, מ"ע ול"ת, כי היא חכמתכם ובינתכם [עי' שבת עה.], כי מ"ע ול"ת הם גופין בלא רוחין, אך החו"ב, הן מגדילין האהבה למ"ע ויראה לל"ת, והן גדפין דילהון למיקם קדם יקו"ק [עי' תי"ז כו ע"ב], והן קן צפור, אבל זה הקן אל תסתכל בקן קן [אבות פ"ד], אלא כי יקרה פרט למזומן [חולין קלט ע"ב], כי זה אסור, כי השבעתי אתכם כו' את האהבה עד שתחפץ [שה"ש ב], כי הוא גנוז בנגע לבן אדמדם, ובארזי לבנון אשר נטע, אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה [תהלים קד], ויש בזה סודות נעלמים, סוד יקוק ליראיו'.

ועוד כתב תלמידו רבי יצחק איזייק חבר 'פה שלישי להגר"א' זיע"א, ספר ביאורי אגדות (אפיקי ים), בבא בתרא דף עד ע"ב

נחית בר אמוראה לאתויי וכו' הוא מ"ש בזוהר פ' לך לך (ד' פד ע"ב) ת"ח בשעתא דישראל שריין על ארעא קדישא כולא הוה מתתקן כדקא יאות וכרסייא שלים עלייהו וכו' כיון דחבו ישראל וסאיבו ארעא כדין כביכול דחי לה לשכינתא מאתרה וכו' ומשכי ומקטרגי לאתקשרא טעוון אחרנין גו שכינתא וכדין אתיהיב לון שלטנותא וכו' וע"ד בבית שני הא שולטנותא משאר עמין לא אעדיו וכו' יעו"ש באריכות, והוא מ"ש כאן ונחית בר אמוראה לאתויי הם האומות אשר רצונם הי' לינק משכינתא דאתקריבת גבייהו, ובעי לשמטיה לאטמיה בבית שני שהי' כוונת עזרא ואנשי כנה"ג אשר רצו לבטל כח הסט"א לגמרי והוא הירך אשר אחיזתם בו כמ"ש ותקע כף ירך יעקב וכו', אבל לא הועיל וגרם החטא שנחרב הבית, והוא מ"ש ושדא זיקא דחלא וכו' שיניקתם מסוד שמרי היין מסיגי הגבורות שרים הדינים שירדו ונתקלקלו למטה. נפק ב"ק אמר לן מאי אית לכו בהדי קרטליתא וכו' ר"ל כמ"ש נשבעתי אתכם בנות ירושלים אם תעירו וכו' כמ"ש (כתובות קיא ע"א) ג' שבועות השביע הקב"ה את ישראל א' שלא ידחקו את הקץ וכו', שלא יזכו לה רק לימות המשיח בסוף אלף הששי ולעוה"ב באלף השביעי, והוא מ"ש דדביתהו דר"ח בן דוסא דעתידה דשדיא תכלתא בה וכו' ששם סוד הציצית י"ג קשרים וה' חוליות כמ"ש רבינו הגדול[1] שם בפ' וזאת הברכה,


וכן תלמידו רבי דוד ב"ר יהודה לוריא מביחוב 'הרד"ל' זיע"א, חידושי הרד"ל, שה"ש רבה, פ"ב, אות יח

ושלא יעלו חומה. הלשון יעלו חומה האמר כאן (ולהלן פ"ב פ"ז) יצא מלשון המקרא (יואל ב') כאנשי מלחמה יעלו חומה. והכוונה שלא יעלו כלם ביד חזקה (והראשונה שלא ימרדו על המלכיות: היינו שבארץ גלותם עצמם יהיו נאמנים למלכות ולא ישתתפו ח"ו עם מורדים במלכות).


ורבי אליהו ב"ר בנימין שיק זיע"א, עין אליהו חלק ג' על העין יעקב, קכא ע"ב

ושלא יגלו את הסוד... והנה אנחנו מאמינים בה' שה' יסכים כפי שאנו מסכימים אם יהיה השנה מעובר או לא והאומות שוחקים מזה ולכן נשבענו שלא נגלה הסוד העבור שיש לנו דכפי מה שאנו אומרים שאנו עושים כן ה' מסכים עמנו ע"ז נשבענו שלא נגלה הסוד'.

ואין זאת הפעם הראשונה שמצינו שיהיו כאלו שמתיימרים ללמוד וללמד קבלה ואח"כ בהקדמותיהם כותבים נגד איסור שלוש השבועות, וכבר עמד על כך אחד מלוחמי מלחמות השם - בו מבואר באריכות את שיטתם לשבש דא"ח ודב"ק של חז"ל - הלא הוא רבי שמעון ישראל ב"ר גרשון פאזען זיע"א, תורת א' – תורה א', מכתב ל"א, עמ' יג-יז - בעיקבתא דמשיחא חוצפא יסגי[2]

א) אמרו חכז"ל (סוטה דף מ"ט ע"ב) בעקבות משיחא חוצפא יסגי. עד היכן החוצפא תוכל לעלות לא הי' לי השגה, כבר ראינו אשר מאותן שכופרים באמונת ביאת משיח החציפו להגיד עדות שקר על קדושי ישראל רבותינו ז"ל בדורות הראשונים האחרונים כאילו דעותיהם הק' ח"ו נוטים למינות של רעיון הציוני. וגם ראינו שהיו מכניסים דעותיהם הנפסדות בתוך מאמרי חז"ל כאילו הי' אפשר לפרש דברי קדשם באופן שיהי' סיוע לדברי המינים ר"ל.
אך מה שראיתי כעת זה עולה על הכל במדת החוצפה.
אחד הקורא את עצמו "הרב" מרדכי עטייה, הדפיס מחדש את ספר הפרדס מרבינו הקדוש הרמ"ק ז"ל, ובראש הספר הדפיס "הקדמת המו"ל" וגם "שער הפרדס", ומה שנאמר שם כדי להראות אל הקורא שעל פי דעת רבותינו חכמי הקבלה ז"ל הוא חיוב לכבוש ארץ ישראל על פי דרכי הטבע ולא ולהמתין על הגאולה זה לא מצא עד עתה דוגמתו בחציפותו.
וז"ל הטמא: "השבועה היא שיגאלו את הארץ בכל מחיר שבעולם עד כדי מסירת נפש".
לא יהי' חידוש בעיני אם למחר יברר שישראל קדושים נזהרים שלא להוציא מפיהם דבר אשר חוששים שאינו אמת זה הוא דוקא מפני שלא לומדים ב"סוד". ועל כן מפרשים כן המקרא קודש (שמות כ"ג –ז) מדבר שקר תרחק - אבל על פי "סוד" הפירוש הוא להיפוך שאם ישאר בסתר אז בודאי תשנה לגמרי מהאמת...

ולכן טוב מאוד שכתב כבר בהקדמה להוצאה החדשה על רזא דמהימנותא, את דעותיו כדי שנדע כבר מראש באיזה סוג של פירוש עסקינן, כי הכל הולך לפי הדעות הכוזביות של הנגררים אחרי הציונות.



____________________ [1] הגר"א

[2] הערת שולים *, שם

מאמר זה פרסם כ"ק רבינו זי"ע בחייו בעתון "דער איד" בשנת תשכ"ג לפ"ק - ועל מאמר זה סובב הולך תשובת רבינו זי"ע במכתב כ"ב. לאחד ששאל אותו בענין זה ועיי"ש באות ז' ד"ה והנה, - ועיין עוד במכתב י"ד אות ח', ט'.


Comments


מלחמת מצוה כריכה - הדמיה_edited.jpg
כריכה קדמית - לגלות ולהראות את הנס.jpg
כריכה בר-כוזיבא.jpg
הדמיה ילקוט השבעתי אתכם-חנות.jpg
הדמיה ספר גבול ההר.jpg

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאינה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

עקוב אחרינו

  • ילקוט השבעתי אתכם בקול הלשון
bottom of page