עד שאבוא בירושלים של מטה ותורת הסוד

לכבוד ל"ג בעומר, לכבוד רשב"י, ושאר חכמי ישראל, ולכבוד בית ישראל
אחי ורעי, דע לך מה שכבר ציינתי כאן בעבר שבעלי הדעות המשובשות מכיוון שאין להם במה להאחז בתורתינו הק', אזי מנסים לטעון שהם עושים את כל מנהגי העמארצות והשטות שלהם לפי תורת הסוד - כפי שטענו השבתאים ימ"ש - ואם ננסה למצוא היכן הדברים כתובים לטענותיהם לא נצליח כי באמת כמו שאינם מבינים כלל וכלל לא בפשט, לא ברמז, לא דרוש ובוודאי לא בסוד.

והנה דוגמא שהנני תמיד אוהב להציג, אך לצורך הדגמה אתחיל בלימוד המשובש של אותם המשובשים, אחד מדברי השטות שלהם

עיקרי דברי מניטו: החרדיות משמרת את הזהות היהודית בגלות שהיא רק אחת מ-12 הזהויות של שבטי ישראל. כיום יש לשחזר את שאר הזהויות ולהכיר בגבולות הגיזרה של הזהות החרדית.

הציבור החרדי עושה דבר גדול בכך שהוא עוסק בהלכה ובתלמוד אבל מכיוון שאינם לומדים קבלה ומחשבת ישראל הם לא מבינים את מאורעות תקופתנו...


וכדרך אגב נציין כאן שניכר לפי ההתבטאות המתלהמת והמתנשאת הזאת שאותם בעלי דעות משובשות אינם יודעים כלל וכלל איך ללמוד תורה, אלא חינכו אותם לדבר בסיסמאות משפה ולחוץ, כגון 'קבלה' 'מחשבת ישראל' 'קץ מגולה' וכיו"ב


ונחזור לענייננו שכדי להבין למה כוונת הדברים ההזויים האלו שנאמרו כאן לעיל, אביא מדב"ק של תלמידותיו רות בן דוד שלימים ידועה יותר בשם הרבנית רות בת שרה בלויא זתע"א, וכך היא כתבה בספה"ק 'שומרי העיר', סוף פרק ד', עמ' 45-46


במשך שנתיים ביליתי שם כל שבת וחג, אווירת המנוחה והשלווה ששררה באורסי חיזקה אותי לקראת השבוע בפאריס, יחד עם זאת נהניתי מהרצאותיו של "מניטו"... הייתי כמובן הקשישה בין כל תלמידי בית הספר והמבקרים שבאו אליו בכל סופשבוע, אבל הייתי מאושרת בין אינטלקטאולים צעירים אלה... במישור האינטלקטואלי היו הרצאותיו של "מניטו" מקור של תענוג, אם גם לפעמים "אקרובטי" מדי* ביקשתי לחזור ללימוד צמוד יותר לטקסטים, פחות ספקולאטיבי (סברתי) הייתי זקוקה למקום, שבו מלמדים את המסורת, ואין ממציאים אותה מחדש,


ועוד הוסיפה שם בהערת שולים *

אלה ששמעו את דבריו, יבינו את כוונתי.


ובכן באמת דבריו הינם רק סברות ואין להם כ"כ קשר ואף רחוקים מהמסורת והקבלה שיש לנו מדור ודור

דוגמא לאותם 'סברות' 'המצאת המסורת מחדש' שאפשר להביא היא הלימוד שלו על 'שלוש השבועות', וכך העביר אחד מתלמידיו, אורי שרקי (ללא שציין שזה[1]) בשם רבו
אמר רבי אלעזר: אמר להם הקב"ה לישראל אם אתן מקיימין את השבועה מוטב ואם לאו אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה.

לאיזו שבועה מתייחס רבי אלעזר? האם הוא סובר כרבי יהודה או כרבי זירא? ואם הוא סובר כרבי זירא אזי על איזו מבין שש השבועות קיים העונש החמור?

קשה לומר למה התכוון רבי אלעזר, אך מהמשך דבריו ניתן אולי ללמוד על דעתו. שכן מייד אחר כך מובא בגמרא מאמר של אותו רבי אלעזר המספר על השבח הגדול של דירה בארץ ישראל. מה גם שרבי אלעזר הוא ארצישראלי, שכל דבריו הם לפי רבו, רבי יוחנן שהיה ארצישראלי. ומצאנו שרבי יוחנן דיבר על שבועה אחרת: נשבע הקב"ה שלא ייכנס לירושלים של מעלה עד שלא יכנסו ישראל לירושלים של מטה.



אזי היינו חושבים לעצמנו שאותם שמדברים על כך שהינם מקושרים לתורת הסוד לפחות ידעו מה שזוה"ק מבאר (ע"פ הסוד) את גמרא זו, אבל מסתבר שאפכא מסתברא אינם יודעים כלל וכלל, לא מהזוה"ק ולא מראשוני המקובלים ולא מאחרוני המקובלים, וכו'

והנה דב"ק של רשב"י בזוה"ק חלק ג, פרשת ואתחנן, דף רסב ע"ב

ת"ח ירושלם וציון דינא ורחמי ואע"פ כן כתיב עיר דוד היא ציון וכתיב בקרבך קדוש ולא אבא בעיר נשבע קב"ה שלא יכנס בירושלם של מעלה וכו'. אימתי א"ר יהודה כד אתהדר מלכו בית דוד לאתריה לתתא.



והדברים מובנים שהכוונה שאין הקב"ה נכנס בירושלים של מטה עד שיחזרו לשלוט בירושלים של מטה מלכות בית דוד, והרוצה לעיין בכך עוד יוכל לעי' בדברי הגמ' במס' תענית דף ה' ע"א ושוב בדברי הזוה"ק ויעמוד על אמיתת הדברים, ולא כפי שבעלי הדעות המשובשות ניסו לטעון.


שהרי הדברים ג"כ מבוררים לפירש"י [אם היו טורחים להבינו], ד"ה משום דבקרבך קדוש

משום דבקרבך קדוש - שאתה מטיב מעשיך לא יבא הקדוש ברוך הוא בעיר לא אבא בירושלים כו' והכי קאמר עד שיהא בקרבך קדוש למטה, דהיינו ירושלים, לא אבוא בעיר שלמעלה:


דהיינו שביאת משיח בן דוד (הגאולה) תלוי' תשובתן של ישראל עד ש'בקרבך קדוש' דהיינו שכל אחד נוהג בקדושה יתירה בגלל שנמצא בארה"ק.



ועוד יש להאיר שבעל המימרא במס' תענית היינו התנא הק' רבי יוחנן ע"ה הוא אותו בעל המימרא ממסכת ברכות דף ד ע"ב


אמר מר: קורא קריאת שמע ומתפלל. מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: איזהו בן העולם הבא? - זה הסומך גאולה לתפלה של ערבית.


דהיינו שלמרות שיש ברכת 'השכיבנו' שזה נגד המזיקים 'הסר שטן מלפנינו ומאחורינו' עדיין הוא סומך את ביאת משיח בן דוד לתפלה, דהיינו שיודע הגאולה חייבת להסמך ע"י כך שתתפלל לשי"ת, שאם לא תסמוך הכיצד יבוא... וד"ל.



ועוד בכדי להבין כדקא יאות את המימרא הזו לפי בעלי המסורת והקבלה האמיתית, להבדיל מבעלי הדעות המשובשות שמדברים רק בסיסמאות, ואביא 'מעשה רב' מרבי בנציון ב"ר אליהו אבא שאול זיע"א, מתוך הספה"ק 'תולדות מנחם', עמ' עט


דרך אגב, עוד סיפר לי הרה"ג ר' בן ציון אבא שאול זצ"ל, שבין אברכי "ישיבת פורת יוסף" שבעיר העתיקה היה אחד בקי בקבלה ובכוונות הרש"ש שאמר לחביריו אני אעבור על השבועה ואכניס את הקב"ה לירושלים של מעלה ומיד תבא הגאולה, (ביאור הדברים, כי אמרו חז"ל שנשבע הקב"ה שלא יכנס לירושלים של מעלה עד שיכנסו ישראל לירושלים של מטה, דהיינו בזמן הגאולה, ועוד אמרו שהשביע הקב"ה את ישראל שלש שבועות ואחד מהם שלא ידחקו את הקץ, וסוד דבריהם הוא, שיש שמות קודש שמכוונים בהם בתפילה מבלי לכוון בנקוד שלהם, כי אם יכוונו בהם ובנקודם יגרמו שיכנס הקב"ה לירושלים של מעלה, והיות ונשבע הקב"ה שלא יכנס לשם עד הגאולה, מוכרח שעל ידי כוונות אלו תבא מיד הגאולה, ולכן השביע הקב"ה את ישראל שלא ידחקו את הקץ על ידי כוונת שמות אלו בנקודם, וכשמכוונים המקובלים בתפילת שמונה עשרה כוונות אלו, נמנעים מלכוונם עם הנקוד כדי לא לעבור על השבועה, ורצה אברך זה לכוון בתפילת שמונה עשרה שמות אלו עם הנקוד), ועמד באחד מבתי הכנסת שבשטיבלאך של שכונת "בית ישראל" והתחיל לומר תפילת העמידה עם טלית ותפילין על דעת לכוון השמות עם נקודם ומיד נפל ומת, ה' יצילנו, ומשה אמת, והאריז"ל אמת.


---------------

[1] וג"כ אני אשתמש בלשונה של הרבנית רות בלויא זתע"א, בהערת שולים דכאן

*אלה ששמעו את דבריו, יבינו את כוונתי. (במה שלא מציין מהיכן מביא דבריו)

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאיננה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

עקוב אחרינו
  • ילקוט השבעתי אתכם בפייסבוק
  • ילקוט השבעתי אתכם ביו-טיוב
  • ילקוט השבעתי אתכם בטוויטר
  • SoundCloud Yalkut Hishbati Etchem
  • telegram yalkut hishbati etchem
  • Whatsup Yalkut Hishbati Etchem
תמוך בפעילות
והוצאה לאור
nedarim.png