לכבוד יומא דהילולת רבי שמואל ראזנבערג זיע״א

למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רבי שמואל ב"ר ישראל יונה צבי ראזנבערג זיע״א (י"א בסיון ה'תרע"ט), (תלמידו של הכתב סופר).

רבי שמואל ב"ר ישראל יונה צבי רוזנברג[1] זיע"א, באר שמואל[2], פר' ויחי, דף מ' ע"א:

בהפטורה ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה בנו לאמר אנכי הולך בדרך כל הארץ וחזקת והיית לאיש ושמרת את משמרת ה' אלקיך ללכת בדרכיו לשמור חקותיו ומצותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בתורת משה למען תשכיל את כל אשר תעשה ואת כל אשר תפנה שם למען יקום ה' את דברו וכו' לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל, והנה הדקדוקים רבו ובפרט מה שכתוב למען תשכיל וכי שלמה המלך החכם מכל אדם יהי' עובד ע"מ לקבל פרס וגם מ"ש לא יכרת לך איש קשה הלשון, ונראה לי לחנם מצינו בגדולי עולם שכל כוונתם הי' לש"ש ומרוב האהבה וצדיקות הלכו בדרכים זרים גדולים לדחוק את השעה להיות פועל למעלה בחוזק יד ובאמת אעפ"י שמרוב קדושתם הלכו עד למעלה מ"מ כמה מהם אשר נפלו ממדרגתם ונפלו ברשת הטעות והחטא וכן מצינו בדוד מלך ישראל ע"ה שגם בחטא בת שבע נלכד מחמת שנתכוון לש"ש כמ"ש ראוי' הי' ב"ש לדוד אלא שאכל פגה שהי' לו להמתין עד שיזמין לו הקב"ה בהיתר גמור וע"י מה שנתחכם ביותר והלך בדרך עקלתון ואם רק איזה מחשבה דקה מן הדקה לרגע קלה הי' אצלי שלא כהוגן הי' די כמוהו להולידו ממדרגתו ולהפילו ברשת וכן שלמה כך הי' דרכו בדרכים מסוכנים כמו מה שנשא אלף נשים וכו' שע"כ הי' אצלו הכוונה לקדש ש"ש בעולמו ולפרסם שמו ותהלתו על פני תבל מ"מ מאחר שהוא שלא עפ"י דרכי התורה הפשוטים נפל עי"כ לדרכים אלו בחזקת סכנה ולפענ"ד ע"ז אמר כיון שנשא שלמה בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים ועליה נבנה כרך גדול של רומי, והנה גם על פי החשבונים של דברי הימים הוא קרוב לבנין אותו עיר, והטעם כיון שהלך בדרך מסוכן וע"י מחשבה קלה שירד מקדושתו ממילא נגזל שיחלק מלכות ישראל ומתוך כך גלות בא לעולם ומלכות בית דוד נתבטל לשעתו עד אשר נחזור בתשובה ואז יחזור מלכות בי"ד למקומו הא אלו הלך בדרך הפשוט עפ"י התורה ולא נשא אותן הנשים לא הי' נעקר מלכות בי"ד אפי' לשעה קלה לעולם וזה כוונת הכתוב שאמר דוד לשלמה בנו השת לבך וקח מוסר הנה אנכי הולך כעת בדרך כל הארץ לא בגדולות ונפלאות וכ"כ אנכי מצוך היום וחזקת והיית לאיש להיות פועל ישועות בקרב הארץ אבל רק בדרך התורה ושמרת את משמרת ה' לשמור מצותיו וכו' ככתוב בתורת משה ממש עפ"י הדין הקבוע בשלחן ערוך ומוכן לכל למען תשכיל בכל אשר הלך שבדרך הזה אין התקלה מצוי' ולא תכשל ואז מתקיים למען יקים ה' את דברו ולא יכרת לך איש שלא יהי' נעתק מכסא מלוכה אפי' איש א' ממשפחתו לא כמו עתה שצריכין להמתין עד ישקיף וירא מן השמים.

רבי שמואל חיים דייטש[3] זיע"א, תולדות שמואל[4], פרק ט – אמרי קדוש, פיס' ב' , עמ' טל:

הנה זאת ידוע כי מרן הק' ר' שמואל ראזנבערג הי' מתנגד גדול לדורשי בלע"ז (האבדייטש) והיה רב אחד בעיר גדולה שדרש בלשון זו, פעם אחת בא הרב הדורש הזה לחתונת קרובו לאיזה כפר סמוך לאונסדארף ובא לבקר את כבוד מרן ז"ל ג"כ, ומרן ז"ל היה כבר אחרי תפלת שחרית, והרב הנ"ל התפלל אחריו בעשרה וגם אני בתוכם, וראיתי כי הרב הזה התפלל בכוונה עצומה והתלהבות גדולה עד להפליא, ותמהתי מאד מדוע לא החזיקו מרן ז"ל לצדיק והקשתי זאת למרן ז"ל, והשיב בשיח קדשו כי בשעת התפלה בא השטן לבלבל מחשבות כל אדם כל אחד לפי דרכו, הסוחר במסחריו ואת הרבנים בענינים אחרים, אבל אצל רבנים כאלו נעשה להיפך, שהשטן רוצה להראות כי גם שהוא בקי בחכמות זרות וספרי חיצונים אעפ"כ הוא מתפלל בכוונה יתירה, לכן השטן דוחה מחשבותיו הזרות כדי שיוכל להתפלל בכונה ובדמעות, ונבהלתי מדבריו כי האמת ניכר ונראה'.

תולדות שמואל, פרק י' - מאמר החינוך, אות י', עמ' נח-נט

ועתה אביא באריכות ענין השייך לחינוך נערים גם חוות דעתו בענין ההעברטאישע שוהלען ומזה נראה רוח קדשו עד היכן הגיע כי הלא אז לא נראה ולא ניכר כמו עתה אשר עין בעין אנו רואים כי רובם ככולם שנתפסו בהבליהן נעשו כופרים ר"ל בה' ובתורתו ורק דברים אחדים אביא מספרי מינות שלהם הנקרא "קורת העברית" שמביא שם על מצוה מילה שנכרתו עלי' י"ג כריתות שהוא רק מנהג בייתות והוא רק מהיגענישע שטאנד-פונקט, ובעניין קרח כתבו אשר אז בעת ההוא הי' רעש האדמה (טרדבעבען) וכדומה אשר רבים הם מלספרם ואין הדיו קולטתם, ומרן ז"ל עוד לא ראה בספריהם ואעפ"כ כתב על בתי ספריהם שהם בתי ע"ז. ואעתיק פה מכתב שכ' להרב הק' מרן מו"ה משה האלבערשטאם ז"ל משינאווא יע"א.

שלמא רבא מן שמי' וחיי אריכא לכבוד מר ידידי וידיד עליון הרב הג' הצ' בנש"ק אילי תרשישים כקש"ת מו"ה משה האלבערשטאם שליט"א החונה בק"ק צאנז חדש יע"א.

מכ"ק הגיעני וענותו הרבני לחוות דעתי על דבר העברעאישע שוהלען שנתחדשו בעירו לית דין צריך בושש כי חוב קדוש לעמוד ולהתיצב כנגד זה בכל מאמצי כח כי הנסיון העיד כי הוא זה שורש פורה ראש ולענה, ובכל מקום שנתיסדו שוהלען שלהם בין בארץ הק' ובין בחו"ל שואפים הילדים בקרבם רוח מינות ואפיקורסת וכל האבות שרצונם להחזיק את ילדיהם בדת משה וישראל שלא ילכו לבאר שחת ר"ל מחויבים לרחק את בניהם מבתי ספר אלו שהוא ממש עבודה זרה וכל בואי' לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים בלי ספק יעשו כל הרבנים המוטל עליהם, להרים כשופר קולם ולהשתדל בכל עוז לבטל את הדבר הרע הזה להציל נפשות לבל ילכדו ברשת זו טמנו להם, ולמוכיחים יונעם ותבא עליהם ברכת טוב נאום ידידו המחוי קידה ודורש שלום תורתו וקדושתו.

ה"ק שמואל בן לאה צבי'.

תולדות שמואל, פרק י' - מאמר החינוך, אות י', עמ' נט-סא

שאלו תלמיד אחד האם ראוי לו להתחבר לכת הציונים אשר נתיסדה בעירו כי מאז הוסדם נתחזקו עמודי התורם שם וגם הרבה קלי הדעת באים ללימודיהן אל השיעורים וערב ובוקר לתפלה עי"ז ועל שאלתו זה השיב כ' מרן ז"ל בזה"ל.

ב"ה, או"ד ע"ש נחמו תרס"ד לפ"ק.

שלום וכ"ט לתלמידי הב' המופלג בתו"י המושלם במטלות כ"ה עובדי' טהרטנפריינד נ"י.

מכתבך היקר הגיעני והנני לרצונך, ועתה דע לך כי הציונית נתיסדה על יסוד הכפירה והמינות טבעה ומגמתה להשמדת האמונה ולהרבות מינות בעולם ר"ל. ומובן מאליו שאין שום דבר כדאי לגרום בשביל זה השחתת אמונה וכו' ואתה אמר אשר שאלתני כתבתי לך האמת לאשר עם לבבי השומע ישמע וחדל יחדל והי' זה שלום מנאי אוהב לעבדי ה' לשומרי מצותיו.

ה"ק שמואל ראזענבערג

פעם אחת אמר לי דבר נאה ונפלא, כאשר התחילה התנועה הציונית, שהיא הנסיון האחרון של בע"ד[5], והמשילו לנר אשר טרם יכבה נתלהב תמיד יותר עד שנכבה לגמרי, כך הם, מתחילים להתלהב ולהתגבר בכח טומאת סטרא אחרא, להרחיב ולהפיץ שיקרם, אבל אז מובטחים אנו שהחוט שלהם ינתק מהרה, ומיד תעבור רוח טומאה מן הארץ ותתגלה האמת, ואז יזרח אורו של משיח צדקנו ופדות נפשנו, ונזכה לגואל צדק במהרה בחסד וברחמים.

בשנת תרס"ג עת אשר הציונית התחילה לשלח פארותיו גם במדינת אונגארן אז כתב אליו מכתב שאלה תלמידו הרב הג' המפורסם אבדק"ק קירכדארף שליט"א ותוכן השאלה הי' כי הגם שהציונים ומזרחים עם ראשיהם הם פושעים סרו מן הדרך דרך התורה והאמונה מ"מ אולי ע"י שיתחברו היראים עמהם ויוכיחו אותם לעיניהם ויורו להם דרך האמת אשר ילכו בה איך לשוב אל ה' ואולי יעלה להחזירם למוטב, או טוב שלא יתחברו להם כי מאחר שרעיון הציונית נתמלא עם כפירה בה' ובמשיחו א"כ החיבור להם אדרבה יוכל להזיק גם לטובים. וע"ז השאלה כתב מרן ז"ל תשובה בארוכה בדברות מלהבות אש קודש גודל האיסור להתחבר עמהם וזה לשון המכתב:

ב"ה, או"ד ע"ש נחמו תרס"ד לפ"ק.

שלום וכ"ט ליד"נ תלמידי הרב החריף ובקי בחדרי תורה בע"פ החרד על דבר ה' כש"ת מו"ה אשר לעמל שפיטצטר נ"י.

אשר דרשת ממני ע"ד הציונות לא אבוא בארוכה מפני חולשת כחי וביטול תורה אבל לפי דעתי גם הקיצור יספיק (א)[6] יושפט מלך יהודה התחבר עם מלך ישראל להציל את ארצם מיד ארם ולא הי' רק לפי שעה ואעפי"כ הוכיח הנביא אותו בהתחברך לרשע פרץ ה' את מעשיך ורואה אני שהדברים ק"ו, המזרחי סותר את עצמו מני' ובי' בתחלה אומר כי צריכין אגודתם להפרד מכת של הערצל מפני שדרכם ועלילותם התנהגותם ולשונם אינם נאותים ליראי ה' ושוב אומר בקיצור נמרץ כל אשר נגמר בועד באזעל מקובל אצלם בלי פקפוק עוד בטרם שמע ואם א"א עתה להתאחד עמהם בשעה שאין המטרה ותכלית האסיפות רק אגורות כסף איך אפשר להתאחד עמהם בהתיסד מדינה וממשלה (פערוואלטונג) ולחקוק חוקי מדינה מדויל ידי' משתלים לא אוסיף לדבר דבר על מי שאיננו מכיר אותו וד"ל ספר דרישת ציון לא כל דבריו אני מקבל (ב)[7] עי' פסחים דף קי"ב ע"ב תוס' ד"ה אחד זכר לפסח. עוד דבר אחד לא אוכל לכבוש בקרב לבי אם תומכים אנחנו יסודותינו על דברי הרמב"ן ז"ל, שמדייק קרא ושב ה' את שבותך ואח"כ ושב וקבצך וכו' עיי"ש, אשר זהו יסוד העיקרי אשר בספר דרישת ציון דברי הרמב"ן הנ"ל א"כ למה לא נדייק ג"כ רישא דקרא קודם לכל זה ושבת עד ה' אלקיך, ע"כ אהובי תלמידי איעצך ויהי' אלקים עמך, אל תבלבל בענינים כאלה שקוד על התורה כפי כחך ואין הגליות מתכנסות אלא בזכות המשניות שנאמר גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם, וה' יטע בלב עמו רוח טהרה ולב טהור יחדש בקרבנו ויקבלו כלם עול מלכותו עליהם ובזה יתנו לו כתר מלוכה ונוושע במהרה בימינו תשועת עולמים כעטירת כל יראי ה' ושומרי מצותיו והנטפל להם אוה"נ דוש"ת.

ה"ק שמואל ראזענבערג

ובענין הנ"ל פי' רבינו ז"ל פעם אחת הפסוק בתהלים ולרשע אמר א' מה לך לספר חוקי ותשא בריתי עלי פיך וכו' אם ראית גנב ותירץ עמו וכו' אלה עשית והחרשתי דמית היות אהי' כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך, ופי' כי חילוק יש בין אדם רשע סתם ובין אותם שיוצאים בדגל הציוני כי גם שהוא רשע ועושה עבירות חמורות עושהו לעצמו ולא יחטיא את אחרים עמו לכן לא יוכרח להלחם נגדו בתוקף עוז.

אבל הציונים מעמידין "העברעאישע שוהלען" ללכוד בתוכם בנים ילדים הכשרים, ולצוד אותם ברשת האפיקורסות ומינות ומחויבין אנו להלחם נגדם, כשופר להרים קולינו ולהזהיר גדולים על הקטנים. בני, אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם בל ליתפס במצודתם וזה כוונת דוד המלך ע"ה במה שצעק ולרשע אמר מה לך לספר חוקי וכו' אם ראית גנב ותירץ עמו וכו' אלה עשית הגם שעשית עבירות והחרשתי אבל אם דמית היות אהי' כמוך שאתה רוצה שגם אחרים יתחברו ויעשו מעשיך הרעים אז אוכיחך ולא אחרש ואערכה לעיניך בינו זאת שוכחי א' פן אטרוף ואין מציל שאני אשלוף חרבי ואלחום נגדך בכל עוז.

ולא אמנע מלהביא מה שאמרתי לפרש בדרך צחות הפסוק ויתרוצצו הבנים בקרבה ופי' רש"י כשעבר אצל פתח בה"מ יעקב הי' מפרכס לצאת על בתי ע"ז עשו מפרכס לצאת, והקושי' ידוע מאחר שבל אחד רצה לצאת במקום אחר מה זה שכ' ויתרוצצו. אלא הענין סי' כך כי רבקה אמינו ע"ה עברה ברחוב וראתה דף גדול על הכתלים אשר בו נכתב באותיות גדולות בלשון עברי אשר ליל מוש"ק יהי' דרשה גדולה שידרוש רב מפורסם אחד שבא מארץ ישראל ואחר הדרשה יהי' שמחת ריקוד עד הבוקר, וסבר יעקב אבינו ע"ה בתמימתו וצדקו כי בודאי ידרוש הרב דברי מוסר ודברים כבושים לעורר לב השומעים לתשובה ואחריו יהי' סעודת מלווה דמלכא עם ריקודין של שמחה לכן פירכס לצאת, אבל עשו ידע והבין באמת כי הרב הדורש הוא רב ציוני שבא לתפוס לבות בני ישראל לכפירתם וריקוד של שמחה יהי' ריקוד הוללת ותערובות וא"כ לו משפט הקדימה לבא שמה אבל לא לאיש תם וישר כיעקב לכן פירכס הוא לצאת וע"ז כ' ויתרוצצו כי הרציצה הי' ממש במקום אחד'.

למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רבי שמואל ב"ר ישראל יונה צבי ראזנבערג זיע״א (י"א בסיון ה'תרע"ט), (תלמידו של הכתב סופר).

---

הערות שולים

[1] רבי שמואל ב"ר ישראל יונה צבי ראזנבערג זיע"א - נולד בשנת ה'תר"ב. אביו רבי ישראל יונה צבי ראזנבערג זיע"א (אב"ד טיסא-פירעד). למד והתחנך בבחרותו בביתו של רבי אפרים מטשאבא זיע"א (מתלמידיו של רבי אברהם שמואל בנימין סופר 'כתב סופר' זיע"א). בשנת ה'תרכ"ט התמנה לכהן כאב"ד של העיר טשאבא ובשנת ה'תרמ"ד נתמנה לכהן כרבה הראשי של העיירה אונסדורף. שם כיהן במשך 35 שנה עד לפטירתו בשנת ה'תרע"ט. במהלך חייו העמיד מאות תלמידים. זכה לשני ילדים, בן ובת. בשל פטירת בנו רבי אפרים יהודה ראזנבערג זיע"א בעודו בחיים התמנה לאחר פטירתו נכדו (מצד בתו), רבי יוסף צבי יונה ב"ר יהודה הלוי הורביץ זיע"א להיות לממשיך דרכו ומשנתו. מתלמידיו: רבי יהושע בוקסבוים (אב"ד גלנטא); רבי שמואל דוד אוונגאר (אב"ד נייטרא); רבי שמואל חיים דייטש ממונקאטש (בעה"מ הספה"ק 'תולדות שמואל' על רבו); רבי ישראל טויסיג ממאטערסדארף זיעועכי"א. נפטר בי"א בסיוון ה'תרע"ט (בגיל 76 בערך).

[2] קליינווארדיין, ה'תרצ"ח. הסכמות מאת: רבי יעקב אלימלך פאנעט זיע"א (אב"ד ור"מ דק"ק דעש); רבי ברוך ראבינאוויטש זיע"א (אב"ד דק"ק מונקאטש); רבי מאזעס חיים סג"ל ליטש ראזענבוים זיע"א (אב"ד ור"מ דק"ק קליינווארדיין); רבי שלמה זלמן עהרענרייך זיע"א (אב"ד ור"מ דק"ק שימלויא).

[3] רבי שמואל חיים דייטש הי"ד זיע"א – נולד בשנת ה'תרמ"א, בעיר פראען-קירכן שבאוסטריה.גדל בבית שפנה עורף לתורה ומצות, הוריו שלחוהו ללמוד בוינה, בעודו בגיל י"ב עדיין לא ידע צורת האותיות. לאחר שפגש יהודי תמים שדבר עמו נכנס בלבו הרצון ללכת ללמוד תורה, בהסכמת הוריו הוא נסע ללמוד תורה בפרשבורג, ושם החל ללמוד למרות כל הקשיים הצליח להתעלות בתורה ויר"ש. נהי' תלמיד מובהק של רבי שמואל רוזנברג זיע"א. נפטר עקה"ש ביום ד' סיון ה'תרע"ו.

[4] מתוך הכריכה הפנימית

מכיל תולדות וקורות ומפעלות ודברי תורה של האדם הגדול בענקים אדמו"ר הגאון הצדיק המפורסם בכל קצוי תבל קדוש יאמר לו עמודא דנהורא וכו' כקש"ת רבינו שמואל ראזענבערג זצללה"ה האב"ד ור"מ דק' אונסדארף

רבי שמואל ראזנבערג זיע"א, אב"ד אונסדארף בעל "באר שמואל"

[5] בע"ד – ר"ת 'בעל דבר'

[6] ראה לקמן הערה זו, כי היא יסוד חשוב מאוד שכבר הבאנו ממנו בכרך א' וראוי לחזור עליו כאן פעמים נוספות, כי בעלי הדעות המשובשות נוהגים להעלים עינים מכל מה שכתוב בתורה ע"מ להתיר לעצמם כל התורה כולה.

[7] ראה לקמן הערה זו, כי היא יסוד חשוב מאוד שטרם הבאנו ממנו וראוי לציין אותו פעמים נוספות, כי בעלי הדעות המשובשות נוהגים להעלים עינים מכל מה שכתוב בתורה ע"מ להתיר לעצמם כל התורה כולה.