top of page

גלות וגאולה

למען אחי ורעי! הנני שמח לפרסם לכם את מאמרו של רבי אליקים שלזינגר[1] שליט"א, גלות וגאולה[2]

דברנו לאחרונה כי עיקר עבודת האדם בעוה"ז הוא לזכות לנעימות עוה"ב כמוש"כ הרמב"ם בפ"ט מהל' דעות, ובמסילה ישרים פרק א' האריך בזה שהאדם צריך לעבוד ולעמוד בנסיון בעוה"ז בתורה ובמצוות ומקום עשיית המצוות הוא רק בעוה"ז וע"י דברים אלה יכול להגיע למקומו בעוה"ב לרוות שם בטוב אשר קנה לו ע"י האמצעיים האלה, וכתב שם עוד כי כל הפרש קטן שימצא באמצעיים האלה תבחן תולדתו בבירור בזמן התכלית הנולד מקיבוץ כולם עכ"ל.
 ואכן עוה"ב הוא נקרא ארץ החיים, וכן ארץ ישראל נקרא ארץ החיים, הוא שביקש דוד המלך ע"ה להתהלך בארצות החיים, ונמצא כי הגלות הוא בחינת עוה"ז, פרוזדור לפני הגאולה שאנו מצפים לה. והנה פרשה זו, בה נצטוה אאע"ה לילך לארץ ישראל להשלמת נפשו נאמר בו ענין אר"י, וברית בין הבתרים מרומז בו שורש ענין הגלות והגאולה, ונבאר הדברים בבחינה הפשוטה המובנת לנו.
 נאמר ויאמר אליו אני ד' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה מה ענין אור כשדים לנתינת ארץ ישראל, מבואר בשם הגר"א ז"ל בתוספת ביאור כי רק בזכות מסירות נפש אאע"ה לעמוד באמנותו אע"פ שהושלך לכבשן האש היא שעמדה לו שינתן לו אר"י, ומדייק כן ממש"כ לקמן והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה, הרי המחזה הוא בהוה והי' צ"ל עובר לשון הוה, אלא לרמז בא כי לפיד אש זה המפיל את האומות לגיהנום כמוש"כ רש"י שמרמז לזמן הגאולה, בזכות מסירות נפשו של אברהם וירידתו לכבשן האש נזכה לזה.
 ונאמר עוד ויאמר וכו' במה אדע כי אירשנה, ואמר ובנדרים ל"ב למה נגזר שישתעבדו ישראל בגלות ר' אבוה אמר משום שעשה אנגרייא בת"ח, שמואל אמר משום שאמר במה אדע ר' יוחנן אמר משום שבשעה שאמר מלך סדום תן לי הנפש והרכוש קח לך נתן לו אברהם גם הרכוש וגם הנפשות אע"פ שקנאם אברהם במלחמה ופירש"י אילו הי' אברהם מחזיק הנפשות הי' מקרבם לכנפי השכינה, הנה טעם השלישי מובן ששייך לענין גלות כי אמרו חז"ל שלא גלו ישראל אלא שיתוספו עליהם גרים, ומובן שפיר שהגרים הם יוצאי חלציהם או במקומן של אלה שבאמת קנאם אברהם והיו ראויים לבוא תחת כנפי השכינה ולכן הוצרכו ישראל לילך בגלות.
כן גם הטעם הראשון מובן דאע"פ שהיתה כאן מלחמת מצוה להצלת לוט וחשב אברהם לבטלם משום כך מת"ת אבל לא כן היא ההלכה אלא ת"ת גדול מהצלת נפשות, ואין לך מצוה שתשתוה לת"ת ובכחה לבד אנו קיימים, ולכן לדעת זאת אנו בגלות. 
ובזה נבין גם שייכות ענין הגלות לשאלת במה אדע ע"פ מה שאמרו במגילה ל"א אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי אמר אברהם לפני הקב"ה שמא ח"ו ישראל חוטאים לפניך ואתה עושה להם כדור המבול וכו' א"ל לאו אמר לפניו רבש"ע ובמה אדע, פי' המהר"ל ששאל במה אדע כי תמחול להם וירשו את הארץ, כי הרי שאלתו היתה על ירושת הארץ וא"ל הקב"ה בזכות הקרבנות, ושאל אברהם ניחא בזמן שביהמ"ק קיים אבל בזמן שאין ביהמ"ק קיים מה יהי' וא"ל הקב"ה כבר תקנתי להם מעמדות, היא קריאת פרשיות הקרבנות שהם לנו בגלות במקום הקרבנות, וכתב מהר"ל בגבורת ד' כי ענין קרבנות הוא קירובם של ישראל להקב"ה הוא לשון קרבנות, ואין לך קרבות גדולה יותר מהתורה עצמה, שהוא ואורייתא חד, וקריאת התורה ולימודה הוא הקריבות והדבקות היותר גדולה. כן הוא במהר"ל, נמצא ואמר שהקב"ה הורה לאברהם אבינו עוצם מעלת תלמוד תורה שהיא קיומם של ישראל, וזה מתברר ביותר בגלות שאין לנו לא אר"י ולא ביהמ"ק ולא קרבנות ואין לנו שיור רק התורה עצמה. ובמדה שנבין זאת שגם מעשה הקרבנות עיקר הקרבות עצמות דבר ד' בתורה, וכן בכל המצוות, כמוש"כ רבי צדוק הכהן בס' צדקת הצדיק כי מצוותיהם של עמי הארץ הם מצוות גולמות אבל מצות ת"ח הם תורה עצמה, היינו קיום ההלכה של עמל התורה עצמה בפועל, עיי"ש.
והוא תכלית הגלות וכמוש"כ הגר"א בשם הזהר כי אין הגאולה האחרונה רק ע"י התורה, והוא שאחר הבקשה והאר עינינו בתורתיך באה הבקשה וקבצינו יחד מארבע כנפות הארץ.
 ונבין המשך הפרשה שאמר הקב"ה לאאע"ה קחה לי עגלה משלשת ועז וגו' ואיל וגו' ויקח לו אלה ויבתר אותם בתוך וגו' ואת הצפור לא בתר מבואר במד"ר ובפירש"י כי הבהמות הם כנגד האומות והם נחתכים ונופלים בריבם זה עם זה, אבל את הצפור לא בתר שהוא כנגד ישראל, ואיתא במדרש שם דמי שמעמיד פנים נגד הגל, הגל שוטפו ופירשו שם כל המפרשים שהמכוון, כי הבהמות אם רואים אדם הם עזים ועומדים נגדו ע"כ לבסוף נחתכים, אבל הצפור כשרק מרגיש אדם מתקרב כבר בורח מאילן לאילן, כן ישראל בגלותם אינם מורדים באומת ולא מתגרים בם אל בורחים מגלות לגלות, חכי כמעט רגע עד יעבור זעם, לכן הם מתקיימים.
וכבר דרשו חז"ל כשנאסר על ישראל ללחום באדום ולסובב ההר נאמר להם פנו לכם צפונה, ואמר במד"ר הצפינו עצמכם בתורה.
ושם עוד וירד העיט על הפגרים וישב- אותם אברהם. גם עיט עוף הוא והנמשל הוא על ישראל, ועיין רש"י, שכשרואים אוה"ע נופלים חושבים שכבר הגיע עת הגאולה ויכולים למרוד בהם, וישב אותם אברהם עוד לא הגיע הזמן עד שמשיח בן דוד בא, אבל כיון שלא האמינו עוד בגלות ורצו להקדים הגאולה, אע"פ שלא הועיל להם, כי וישב אותם אברהם, אבל ח"ו נענשים עוד יותר ככתוב שם אחרי זה על עקבתא דמשיחא, ויהי השמש לבא והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו, היא שבועתו של שלמה המלך ע"ה שהשביעם אל תעוררו את האהבה עד שתחפץ, פן ח"ו יענשו עוד.
 ולא תהי' הגאולה עד תבא עשן ולפיד אשר עבר בין הגזרים, הוא שהקב"ה עצמו הוציא את אברהם מתנור אש, כמאמז"ל שרצה מלאך גבריאל להציל את אברהם וא"ל הקב"ה הוא מסר נפשו לשמי אנכי מוציאו, כמוש"כ ואנכי אעלך גם עלה, והוא שנאמר כאן בתחילת הפרשה ויאמר אליו אני ד' אשר הוצאתיך מאור כשדים.
 לא אדם ולא מלאך יוציאנו מגלותינו אלא הקב"ה עצמו כשיעלה הרצון לפניו, ונעשה מה שעלינו לעשות בגלות כי רק על ידי הגלות לבד הוא נקנית גאולתינו, כשנגיע לאמונה הברורה שעל סוס לא נרכב אשור לא יושיענו, שאלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו רק בשם אלוקינו נזכיר.
 וכמה נוראה היא התופעה בימינו אלה שהמנהיגים הרוחניים שהיו צריכים להורות לכלל ישראל את הדרך נלך בה מלמדים הבנה מוטעית כאילו הישיבה באר"י היום עם הכבוש והבעלות יש בה משום שיבה מן הגלות, מלמדים אותם אמונה טפלה כאילו צריכים להאמין כי.כיון שהקב"ה הבטיח לנו את אר"י אסור ואי אפשר שנגרש מאר"י, והוא שקר ביסודו, הרי עדיין אנו בגלות, ותורת גלות הוא שנהי' מפוזרים בעולם, ככתוב ואתכם אזרה בגויים ומפני חטאינו גלינו מארצינו ועדיין לא זכינו לא לקיבוץ גלויות ולא לשיבת אר"י, ואדרבה ההתעקשות הלזו לכבוש א"י בכח, ומה גם ע"י עוקרי תורה ושונאי ד', היא גלות כפולה הן באר"י והן בעולם כולו, ואלה שמלמדים אמונה טפלה זו אפיקורטא נזרקה בהם וגורמים ר"ל אריכות הגלות ח"ו, ומה מועילה מעשי המצוות ות"ת כשהדעה היא כפירה בדברי חז"ל ואמונת התורה ח"ו.
 אמנם רבותינו האחרונים זי"ע היה להם דעות חלוקות בדבר א', הנה מרן החזון איש זצ"ל אמר בגלוי כי המדינה כחלום יעוף תבטל מן העולם, אולם הי' נשמע מדבריו כי הישוב היהודי בתור יחידים אפשר שיתקיים כצורתו, ואילו כ"ק אדמו"ר מסאטמר זצ"ל אמר וכתב כי אף אבן א' ממה שבנו הציונים לא ישאר, ואשר לישוב היהודי לכשלעצמו לא זכינו לשמוע, עכ"פ אני לא שמעתי, אולם ממרן מבריסק זצ"ל שמענו מפיו כמה פעמים דברים חמורים מאד [אשר קשה להעתיקם ברבים] ומשמעות דבריו כי גם הישוב אינו בר קיימא וייצטרכו להגלות, ואיך שסו"ס יהי' פני הדברים אין אנו יודעים, ואולי תלוי בנו במדה שנעמוד בנסיון נגד המסלפים, ובמדה שנאמין בגזרת גלות ונבין כי אכן הישיבה הלזו עם הכבוש שבאר"י כעת אין לה ולא כלום עם ושבו בנים לגבולם, שבזה לא היתה מחלוקת בין רבותינו.
אלא שבעווה"ר לא נראה לעת כזאת כי כלל שומתו"מ עומדים בנסיון הזה, ולצערינו כמו שאמר משה רבנו ע"ה בפ' דברים כי בדבר הזה אינכם מאמינים בד' אלוקיכם, נאמר זה בפרשת המעפילים, כי אפילו המאמינים בכל התורה אבל בענין אר"י לא מאמינים בד', כן היה בגלות מצרים ששבט אפרים רצה לצאת מן הגלות במוקדם, כן היה בזמן המעפילם שכבר שבו דור המדבר מחטא המרגלים, וכן היה בגלותינו הארוך פעמים רבות כאשר מנה הרמב"ם במאמר קדוש ה', וידענו מה שגרמו לנו עי"ז, וכן הוא בימינו שגם ת"ח ומאמינים בה' ומקיימים כל התורה כולה, בדבר הזה הם כופרים בדבר ה' בעווה"ר.
 אבל אנו נעשה את שלנו להתחזק בדרך אמונת אבותינו, כי פקוד פקדתי, שתי פקודות, כמו שהגאולה פקודה היא כן הגלות פקודה היא להגיענו לגאלת אמת ומהי חובת גלות נאמר בירמיהו כ"ט, כה אמר ד' וגו' לכל הגולה בנו בתים ושבו וגו' ורבו שם אל תמעטו וגו' ודרשו את שלום העיר אשר הגלתי אתכם שמה והתפללו בעדה כי בשלומה יהי לכם שלום, כי כה אמר ד' וגו' אל ישיאו אתכם נביאיכם אשר בקרבכם וקוסמיכם ואל תשמעו אל חלומותיכם אשר אתם מחלמים כי בשקר הן נבאים לכם בשמי לא שלחתים נאם ד'[3], כי כה אמר ד' כי לפי מלאות וגו' אפקוד אתכם והקימותי עליכם את דברי הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה במדה שנעשה מה שמוטל עלינו בגלותינו במדה זו נזכה לראות בגאולתינו ופדות נפשינו, כדברי המסילת ישרים שהזכרנו כבר כי כל הפרש דק בהכנה יתן אותותיו בהגיע התכלית, היינו במדה שנמסור נפשינו עבור האמת של האמונה כמו אברהם באור כשדים כאמור לעיל להכריז קבל עם כי האומרים הישיבה באר"י היום יש לה ענין עם פקידה בגלות ומכריזים כאילו על זה נאמרה ההבטחה של קנין אר"י שקר הם דוברים, ואם כי מתפללים כולנו לרחמי שמים שלא יאונה שום רע ח"ו ליושבי ארה"ק ומצפים לישועת ה' משום רחמי שמים, אבל אין שום הבטחה לישוב הזה מחמת שאר"י ניתן לנו, אר"י הוא שלנו כי קדשה לשעתה ולעת"ל, גם אם אוה"ע שולטים בה, והכבוש הציוני אינו מעלה בזה כלום ואדרבה רק לגריעותא משום עבירה על שלש שבועות ולו רק משום שאר"י אינה סובלת עוברי עבירה, אבל אשר לישיבה באר"י היא אינה קשורה כלל לקנינינו בה, אדרבה גזירת גלות עלינו, לא הערבים ולא עמים אחרים גרמו לנו גלות אלא מפני חטאינו הוטל עלינו גלות מן השמים, כמו שבחר לו אאע"ה בעצמו כמאמז"ל, שגלות זו כפרה לנו מן הגיהנום לתקן אותנו להיות ראויים לזכות לשוב בבוא הזמן, ועדיין לא הגיע, ואדרבה במדה שנעמוד באמונת אמת של הגלות כן נזכה להתמלא הארץ דעת את ה' כמים לים מכסים, אע"פ שנראה הים הכל מים אבל יש מים שטוחים ויש מים עמוקים, יש שזוכה לדעת את ד' יותר ויש פחות ותלוי הדבר במדה שנכונן עצמנו בגלות בתורה ומצוות, וביותר בעמל התורה לשמה, ולא נדחוק את הקץ.
ואולי הוא מה שפי' הרמב"ן שעיקר המצוות בשביל אר"י ומה שמחויבים לקיום המצוות בגלות הוא רק שלא יהיו חדשים בשובנו לאר"י וכמוש"כ הציבי לך ציונים עכתו"ד הרמב"ן, ואתמהה הלא מדאורייתא אנו מחויבים בחובות הגוף ופשוט שאין כונת הרמב"ן שקיום מצותינו הוא רק מעין זכר למקדש. לא זו כונתו, אלא רצונו, כי כבר אמר וחד מדידהו כתרי מינן, כשת"ח מחו"ל עולה לאר"י הרי מדרגתו כפולה, וכמוש"כ החת"ס בתשובתו לריעו ר' עמרם חסידא שהתיישב באר"י והחת"ס כתב לו חדו"ת אמר שהתורה תתעלה בבואה לאר"י, זוהי כונת הרמב"ן שנדע שלא יתכן שאר"י יזכה אותנו במצוות כחדשים אלא במדה שנקיים מצוות הגלות, ומצות הגלות, כי הגלות קנין הוא למעלת אר"י ושובינו אליה בבוא הזמן, ושו"ר בסה"ק חסד לאברהם אשר כתב ז"ל ביאור סוד עשיית המצוות בזמן הגלות כי עתה בזמן הגלות אין אור מצות ישראל כראוי אבל בעת הגאולה יאירו המצוות כמש"ה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה, עליה ממש כל המצוות כולם האור הנמצא בהם ומתאצל למעלה בעשייתם עכשיו הוא עד זמן הגאולה בב"א, והוא מובן לפי האמור ועל כן במדה שנזכה בגלות ונצפה לגאולתינו בלי דחיקת הקץ כן נזכה לתוספת עליה וקדושה כשנזכה לעלות לציון בעת הפקודה האמיתית כשיעבור מלכות הזדון מן הארץ וכל הרשעה כולה כעשן תכלה, ורק אז יקויים ושבו בנים לגבולם.

___________________________________________________

[1] מתלמידי רבי יצחק זאב ב"ר חיים הלוי סאלאווייציק זיע"א. ראש ישיבת הרמה, לונדון.

[2] מובא מתוך הקובץ התורני תפארת חלק ו', שנה שישית (טבת ה'תשס"ב), עמ' רסה-רסח, יו"ל ע"י ארגון בני הישיביות תפארת ירושלים, בעיה"ק ירושלים ת"ו (דברים שנאמרו בפרשת לך לך ה'תשס"ב נמסר למערכת ר' יואל סופר הי"ו).

[3] אכמ"ל.

פוסטים קשורים

הצג הכול

נפל דבר בישראל

למען אחי ורעי! נפל דבר בישראל ביום שלישי, ערב חג השבועות, בשעה 12:58 הצביעו חברי הקואליציה כולל כל חברי הכנסת הלכאורה ''החרדים" על החלת דין רציפות לחוק הגיוס של גנץ מהכנסת הקודמת יו''ר הכנסת הכריז שבר

Comments


מלחמת מצוה כריכה - הדמיה_edited.jpg
כריכה קדמית - לגלות ולהראות את הנס.jpg
כריכה בר-כוזיבא.jpg
הדמיה ילקוט השבעתי אתכם-חנות.jpg
הדמיה ספר גבול ההר.jpg

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאינה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

עקוב אחרינו

  • ילקוט השבעתי אתכם בקול הלשון
bottom of page