גדולה שנאה ששונא הראי״ה קוק לתלמידי חכמים

למען אחי ורעי! הנה ישנם כאלו שתמהים לראות מדוע הציונות הדתית כל כך שונאת את לומדי התורה ורוצה בכוח להכניס אותם לצבא, אפילו אחרי שראו שהם חטאו והחטיאו רבים[1] בכך ששלחו בחורים לצבא הטמא, אז מדוע הם כ"כ להוטים להמשיך לחוטא ולהחטיא יהודים בללכת לצבא.

למה הם לא מסתפקים רק בלהחטיא את הציבור שלהם, אלא בכל הכוח גם מנסים להחטיא את הציבור החרדי.

אלא הסיבה לכך מכיוון שהם עמיארצות ששונאים לת"ח, והחינוך של שנאת תלמידי חכמים הם קבלו מהראי"ה קוק בכבודו ובעצמו – ואם תתמה לחשוב איך הנני כותב הנ"ל הרי ידוע כי הי' מכת המשכילים, ואפי' לא מעט מתלמידיו היו כאלו אף שהגיעו לתנועה הקונסרבטיבית[2].

ונחזור לדוכתא כפי מה שמתואר באגרות הראי״ה, אגרת קלז, עמ' קסט- קע:

ב"ה, עה"ק יפו ח"ו, י"ב אייר תרס"ח (תקופת יפו).

שלו וברכה לכבוד הרב הגאון הגדול, אוצר חכמה וכליל תפארת, מד"ת יצחק אייזיק הלוי[3] שליט"א.

הנני מוצא חובה לעצמי להעמיד את כ"ג שי' על אמתת הדברים ביסוד פעולתנו לטובת אה"ק[4].

הנני רואה, שכת"ר מזרז במכתבו, את רבני אה"ק שלא להפיל אפילו קוצו ש"י מדעתם, כאילו הורגלו הם לבטל את דעתם מפני השפעת חוץ[5]. ידע אדוני שאין הדבר כן. אם נחפש בכל מלא רחב הארץ לא נמצא אנשים כ"כ עומדים על דעתם, בקביעות ודיוק נמרץ, כמו רבני אה"ק, במה שנוגע לשמירת האמונה, וע"ז אין הם צריכים שום זירוז. אמנם חובתנו עתה היא לאידך גיסא, אנחנו חייבים לראות את הנולד ולדאג בעד מצב היהדות הארצישראלית, שהיא במובן ידוע היהדות הכללית של כל ישראל, שיהי' לו בסיס חזק לדורות יבאו. וזה אי אפשר כ"א ע"י מה שנמשיך כחות חדשים[6] אל תוך המחנה המחזקת בעץ החיים של תורה האמונה, באופן שיהי' להם מעמד נכון בחיים, ע"י מה שיהיו מוכשרים לחיי החברה. ע"י הידיעות הנחוצות בלימודי ידיעות העולם והשפות היותר מוכרחות, ועם זה להמשיך אורה עליונה של דעת היהדות במעלתה היותר עליונה, שהיא מגעת עד מרומי דעת ד', ע"י התרחבות ידיעת חכמת ישראל לכל מקצעותיה. ולזה צריכים או לחדש סדר הישיבות, ושינוי סדר זה לא יעלה בידינו בשום אופן אם נתחיל עם המוסדות שכבר הם קבועים. יוכל להיות בזה רק הונאת דברים משני הצדדים אבל לא תועלת וקיום אור ד' על ישראל, שאנו מצפים לו. עלינו ליסד כעת ישיבה חדשה, ודוקא במרכז הישוב החדש, שהוא יותר נזקק לתחיה רוחנית. פה נוכל להאגד יחד בעצה אחת. תכלית הישיבה תהי' בראש, שהמצוינים שיתחנכו בה יוכלו להיות רבנים במושבות, מפני שידעו יפה את העולם ואת החיים, ויוכלו להשפיע רוח דעת ואהבת תורה ויראת שמים של אמת במושבות, ויתר החניכים יהיו ג"כ אנשים שימשיכו עליהם אותו החן והפאר הראויים לבני תורה המעורבים בדעת עם הבריות. המוכשרים ביותר יוכלו להיות מחברים טובים בכל אותם המקצעות של תורה וחכמה, הדרושים לעבודה בדורנו, כדי להשיב לשם ד', לארץ ישראל ולישראל, את כבודם הראוי להם, והמוכשרים לפדגוגיה יוכלו להיות מורים טובים ומכובדים על הבריות, מלאים אור של חיים בריאים ורוח איתן של יהדות ואמונה שלמה, שיהי' כח בידם לעמד נגד הפרוץ המרובה של הפדגוגיה החדשה, ההולכת לבלע את כל קודש ד'.

ועם זה עלינו ליסד בתי מלאכה, ובתי ספר לעבודת האדמה, ממולאים ברוח תורה ואמונה, בדעה ושכל טוב, בחפץ טהור להבריא את הנשמה את הגויה הישראלית בארץ ישראל. וזה אמנם צריך שיבא אחר יסוד הישיבה הראשית.

ואז כאשר חפץ ד' בידינו יצלח, ומן הנסיון יראו הכל איך הדרך הישרה היא באמת אותה שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם, וכאשר יוכחו שכל אותם הפחדים הדמיוניים, שמפחדים מנהלי המוסדות הישנים, מפני כל שינוי לטובה. אע"פ שהוא מוכרח מן התורה ומן השכל הישר, שהוא יסוד הסברא הברורה, שהם פחד לא הי' פחד[7], ולהיפך ע"י שוא"ת שלהם הסכנה היא בולטת, שכיון שכל המתחנכים תחת ידי בעלי תורה ויראה אינם מתכשרים ללכת עם החיים, לא מאד ידיעותיהם ולא מצד הנהגתם ונימוסיהם, ממילא נעשים הם בגדלם לאנשים חלשים, נמוגי רוח, ומוטלים על הציבור, וההולכים בדרך ההרס ההולכים ע"י זה ומתחזקים במפעליהם, אע"פ שסופם הוא הריסה מוחלטת, המורגש יפה למי שיש לו עין צופיה[8] - ואחר כל אלה הנני להעיר את כבודו, שרק אז כשיהי' לנו על מה להראות באצבע, אז יודו לנו גם הישנים שכונתם לשם שמים, וממילא יתפשט החידוש לטובה על כל בתי החינוך והישיבות באה"ק, ויתרבה עז ותעצומות לאם הקודש בדרך אמת, העומד להיות קיים לעד, והעתיד להוציא ניצנים לתפארת, לשמחת א' ואנשים.

לכן למה זה נפזר בתחילה את כחותינו ללא הועיל, על דרישה של תיקון ביחד עם אחינו יחידי הסגולה הארטאדאקסים האשכנזים, על המוסדות של הישיבות העומדים בצביונם. טוב יותר שנחל בתחילה ליסד את המוסד החדש לנסיון, והננו יכולים להיות בטוחים כי נכח ד' דרכנו, וכשיצלח פעלנו מזה אז יהי' לנו יתד הגון על מה לתלות את התיקונים הנדרשים בכל מרחבי אה"ק.

עם פ' נתן[9] דברתי מקופיא, ע"ד יסוד ישיבה פה למטרת חינוך רבנים בישוב החדש. יותר לא יכולתי לפי מצב נפשו להסביר לו. כמובן נקדתי לו, לא פעם אחת, כי ההנהגה הפנימית כולה מוכרחת היא להיות רק בידי שומרי אמונים. וביחוד היושבים בפנים והיודעים יפה את הארץ ואת מחסריה.

הנני מקוה, שאתכבד בתשובת כתר"ה על יסוד דברי למעשה שלא באיחור זמן רב. כי הענינים הנם דוחפים אותנו בכל עת, להחל בפועל את אשר יהגה לבבנו זה כמה.

אחתום בברכה וכ"ט מקודש, כנה"ר ונפש מתכבד בידידותו ודוש"ת באה"ר'.

גדולה שנאה ששונא הראי״ה קוק לתלמידי חכמים... התייחסות הראי"ה קוק כלפי בחורי ישיבות בשנאה ובוז (אגרות הראי"ה, אגרת קלז, עמ' קסט)

גדולה שנאה ששונא הראי״ה קוק לתלמידי חכמים... התייחסות הראי"ה קוק כלפי בחורי ישיבות בשנאה ובוז (אגרות הראי"ה, אגרת קלז, עמ' קע)

---

הערות שולים

[1] מסכת אבות, פרק ה משנה יח: 'כל המזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו. וכל המחטיא את הרבים, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. משה זכה וזכה את הרבים, זכות הרבים תלוי בו, שנאמר (דברים לג), צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל. ירבעם חטא והחטיא את הרבים, חטא הרבים תלוי בו, שנאמר (מלכים א טו), על חטאות ירבעם (בן נבט) אשר חטא ואשר החטיא את ישראל'.

[2] כגון פרופ' שאול ליברמן, פרופ' שושני וכיו"ב.

[3] הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) זצ"ל, נולד ביום י"א בתשרי ה'תר"ח. מלומד, חוקר, סופר, עסקן, והיסטוריון יהודי. נודע בעיקר בזכות סדרת ספריו דורות הראשונים, שבה הציג אפולוגטיקה מקיפה להגנת הפרשנות והאמונה המסורתיות כנגד המחקר הביקורתי של חכמת ישראל וביקורת המקרא. היה פעיל ציבורי למען האורתודוקסיה במאבק נגד הכוחות המודרניסטיים ביהדות מזרח אירופה והשתתף בהקמת אגודת ישראל. נפטר ביום כ' באייר ה'תרע"ד.

[4] אבל ללאו דווקא למען היהודים והיהדות.

[5] דהיינו שהוא מנסה לטעון שאל יתערב בניסיונות של הראשי הציונות לשנות מסדרי הישוב הישן.

[6] הציונות, אגודות הסתר כגון אחוה ובני ברית.

[7] ע' תהלים נג ו.

[8] ואם נתייחס לעין ה"צופיה" שלו, ניכר שהוא ככל הנראה בעל עין רעה.

[9] ראש חברת "העזרה" של יהודי גרמניה, שבקר אז בארץ ישראל.