חיפוש
חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת
- הרב אביעד נייגר
- 30 בדצמ׳ 2025
- זמן קריאה 1 דקות
למען אחי ורעי! הנה כתיב בפרשתנו ויחי, פרק מז, פס' כט:
"ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים"
ופירש"י, שם:
'חסד ואמת חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום גמול'.
ומסופר על רביה"ק מסאטמאר זיע"א (תפארת יואל, תשנ"ג, עמ' 47)
בספר מושיען של ישראל (ח"א עמ' קנ"ה) הביא, שמעודו היה רבינו מצוין מאד במדת הכרת הטובה, ומי שעשה לו פעם איזה טובה או קורת רוח, היה רבינו מרגיש בנפשו כל ימיו כבעל חוב לאותו האיש בעבור הטובה שעשה עמו, ותמיד היה מבקש ענינים שיוכל לשלם לו טובה וכו', ולעומת זה היה נחשב בעיניו למדה הכי גרועה מי שכופר בטובת חבירו, ועל ענין זה היה מקפיד מאד, וגם אלו שעמדו מחוץ לתחומו של רבינו ספרו בהתפעלות, כי מי שעשה פעם טובה להרבי מסאטמאר הוא מרבה להכיר טובתו, וידוע מה שאמר הבינו שמי שיסייע בהחזקת מוסדותיו הק' לא ישאר לו בעל חוב.
וע"פ דרכו היה רגיל לפרש דברי רש"י ז"ל עה"פ 'ועשית עמדי חסד ואמת', חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום וכו', דלאיש חי אי אפשר שיהא חסד שאינו מצפה לתשלום גמול, דמי שכופר בטובתו של חבירו אינו בגדר אנושי כלל, ואין עושין לו טובה. וכמו שאמרו ז"ל כל העושה טוב למי שאין מכירו, כאילו זורק אבן למרקוליס, ואם כן אפשר שיהיה חסד של אמת רק בחסד שעושין עם המתים'.
תגובות