וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה זֹּאת לָהֶם לְדֹרֹתָם:

למען אחי ורעי! הנה קמו להם בדור הזה כל מיני הזויים למיניהם שמנסים להתחפש באצטלא דרבנן, וחוץ מפה גדול ושכל קטן, אין להם הרבה מעלות, ופוערים פיהם נגד חכמי ישראל וטוענים טענות ומחפשים לעצמם גימיקים להתפרסם

והנה אחד מהגימיקים הזולים ששלהם זה לצאת נגד חכמת הקבלה, וטוענים טענות שרק מעידות על הבורות התורנית שלהם, כי טוענים לדוגמא שאין דבר כזה ש"דים, בטענה שהזוה"ק חולק על הגמרא, ומנסים להציג עצמם כאלו הם אבירי הגמרא, אבל בפועל הרי בגמרא מצויים הרבה מקרים שבהם חכמי ישראל נפגשו עם ש"ד

והנה בפרשתנו נאמר על ה"שעירים" (ויקרא יז ז) ומשמעותם היא לגבי 'הש"דין', כדאיתא לקמן

תרגום אונקלוס, שם:

ולא ידבחון עוד ית דבחיהון לשדין די אנון טען בתריהון קים עלם תהי דא להון לדריהון:

תרגום יונתן, שם:

ולא ידבחון תוב ית דיבחיהון לטעוון דמתילין לשידין דהינון טען בתריהון קיים עלם תהי דא להון לדריהון:

רש"י, שם:

לשעירם - לשדים כמו (ישעיה יג) "ושעירים ירקדו שם".

אבן עזרא זיע"א, שם:

לשעירים - הם השדים ונקראו כן בעבור שישתער הגוף הרואה אותם והקרוב בעבור שיראו אותם המשוגעים כדמות שעירים[1] ומלת עוד תורה שכן היו ישראל עושין במצרים.

אשר הם זונים. כי כל מי שמבקש אותם ומאמין בהם הוא זונה מתחת אלהיו שיחשוב כי יש מי שייטיב או ירע חוץ מהשם הנכבד והנורא. ובזו הפרשה לא הזכיר הגר כי המצוה על ישראל בזבחים ובעולות והזכיר הגר שלא יעזבו ישראל שיזבח הגר לעבודת כוכבים בארץ ישראל וכן משפט כל דם שהוא אסור בעבור שהוא הנפש כי הבשר בדם והאמת כי הנפש שבה יחיה האדם הוא בדם הלב'.

וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה זֹּאת לָהֶם לְדֹרֹתָם

---

הערת שולים

[1] מסכת ברכות, דף ו ע"א:

'תניא אבא בנימין אומר אלמלי נתנה רשות לעין לראות אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין

אמר אביי אינהו נפישי מינן וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא

אמר רב הונא כל חד וחד מינן אלפא משמאליה ורבבתא מימיניה

אמר רבא האי דוחקא דהוי בכלה מנייהו הוי הני ברכי דשלהי מנייהו הני מאני דרבנן דבלו מחופיא דידהו הני כרעי דמנקפן מנייהו

האי מאן דבעי למידע להו לייתי קיטמא נהילא ונהדר אפורייה ובצפרא חזי כי כרעי דתרנגולא האי מאן דבעי למחזינהו ליתי שלייתא דשונרתא אוכמתא בת אוכמתא בוכרתא בת בוכרתא וליקליה בנורא ולשחקיה ולימלי עיניה מניה וחזי להו ולשדייה בגובתא דפרזלא ולחתמיה בגושפנקא דפרזלא דילמא גנבי מניה ולחתום פומיה כי היכי דלא ליתזק,

רב ביבי בר אביי עבד הכי חזא ואתזק, בעו רבנן רחמי עליה ואתסי'.