השביען בדורו של שמד - על חובת התבדלות מהלאומיות הציונית

לפני שעה (1)

זמן קריאה 6 דקות

למען אחי ורעי! הנני שמח להביא בפניכם מאמר חוצב להבות אש מאת גאב״ד העה"ח, רבי אברהם ראטה זיע"א (מראשי הנהלת עדתינו ויו''ר ועד הכשרות) (התפרסם בעיתון העדה, פרשת חקת, תמוז ה'תשס"ד, עמ' ה-ו)

השביען בדורו של שמד - על חובת התבדלות מהלאומיות הציונית

לרגלי השטפון של דעות כוזבות והתגברות הטומאה של הכפירה הציונית שהוא נורא ואיום, יש צורך לחזור ולשנן דברים פשוטים, כולי האי ואולי.

"גורו מפני חרב כי חימה עוונות חרב למען תדעו שדין", (איוב י"ט כ"ט) מפרשים הפירוש הפשוט, גורו מפני חרב, אבל על מה ולמה בא החרב, אומר הכתוב: כי חימה עוונות חרב, שהחרב בא מהחימה על העוונות, למען תדעו שדין, שזה בא ממדת הדין, לא בגלל "הסכמים" ולא בגלל דברים פוליטיים, כי אם העוונות הם הגורמים לחרב שתבא, יש דין ויש דיין, בהתוה"ק נאמרו דברים ברורים, "ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה", מי לא מזדעזע מעונש כה ברור המפורש בתורה, ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה, והתוכחה בפ' בחוקותי, ובפ' כי תבא, שהדברים באים במפורש, אם בחוקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם וגו' ואם בחקותי תמאסו וגו' יש כל התוכחה.

צרות, אין בהם משום חידוש, סבלנו כבר הרבה צרות, והלוואי שיהי' סוף וקץ לצרותינו, אנו זוכרים שהגאון הצדיק ר' אלחנן וסרמן זצ"ל מסביר בענין, בזמן תרפ"ט שהיו פרעות בירושלים ובחברון ברציחות נוראות, בעש"ק ביום י"ז אב תרפ"ט נרצחו בחברון עשרים וארבעה בחורי ישיבת חברון, ועוד עשרות רבות של המון תושבים, יש בחברון קבר-אחים של למעלה ממאה נפשות, רבי אלחנן מקונן על המאורע המחריד, והוא מפנה את סימן השאלה, מי הוא האשם בפוגרומים אלה, כל העתונים מסבירים מי האשם, אז היה כמו היום, מי שעמד בראש הפרעות, ואז הי' נקרא בשם מופתי, כמו היום ערפאת, המופתי אשם, הפוליטיקא של הנציב אשמה, רק אנחנו לא אשמים, זה בארץ ישראל.

וכן בכל תפוצות ישראל, ישנם והיו כאלה צוררים של עם ישראל, ובכל מקום יש ה"מופתי" שלו, וכל העתונים מסבירים את ה"צורר" של עם ישראל, וממשיך ואומר, אילו היה היום נביא אמת, היה מכריז ואומר "הודע את תל אביב את תועבותיה"[1] ואת העיר ה"יהודית" המחנכת את תלמידיה בחנוך בלתי דתי או אנטי דתי, זאת אומרת שמגדלים מומרים לתיאבון או להכעיס, לפחות לתיאבון, והלאומיים הללו שאיפתם היא לעקור את היהדות, בפוגרומים נהרגו עשרות יהודים, אבל החינוך הלאומי, החנוך הכפרני, השמיד מאתנו עשרות אלפי נשמות ישראל, ומי הם המתחייבים בדמי נקיים אלו, לא הנכרים, לא ערפאת, לא המופתי, כי אנחנו בעצמנו המחזיקים בידי המסיתים בכל תפוצות ישראל, במה נוכל להצטדק נגד הבגידה הזאת בהחזקת ידיהם של זרע מרעים במלחמתם נגד הקב"ה.

הכל מדברים על הנושא, כן לעשות שלום עם הערבים או לא לעשות שלום, אבל על זה אין אומר ואין דברים, לעשות שלום עם הקב"ה, מה שהכריזו כאן בפלטרין של מלך, מרידה במלך מה"מ הקב"ה, ה"כנסת" נקרא בשם "ישראל", בתי משפט שנקראו "ישראל" בית משפט עליון של "ישראל", כולם מכריזים ומסיתים ומתריעים "הס כי לא להזכיר בשם ה'", שעליה בירושלים ובארץ הקודש, ובאותה מגילה "מגילת העצמאות", שם יש גם "יסוד" זה של "הס כי לא להזכיר בשם ה'", חתומים נציג אגודאי ועוד 2 אחרים, שהיו שומרי תו"מ, ועל מגילה זו חתמו שההכרזה היוצאת ממנה היא "הס כי לא להזכיר בשם ה'".

תופעה כזו של תקופתינו, של טירור וטירור נגדי, זכורים לנו עוד מימי התקופה שלפני הקמת המדינה, היו אז ארגונים של "אצ"ל" ו"לח"י", שהם היו נקראים בשם "ימין", ומחנה אחרת נקראו בשם "הגנה", זה הי' "שמאל", יום יום, לילה לילה, בצעו פעולות של סכנה, סיכנו את עצמם ואת כל הישוב כולו, ובאותו תקופה נתפסו בחרמתם בחורי ישיבה, מהמגזר החרדי, בתוך שכונות בית ישראל, הי' אצל אחד מאנשים שלנו, מחסן של נשק מ"אצ"ל", אותם שעברו בשאט נפש על השבועה "אל תמרדו באומות", סחבו אתם עמם גם בנים ממשפחות החרדים רבים מהם נהרגו, ואחרים שנשארו כו"כ חזרו בתשובה.

והנה אחרי שמעשה שטן הצליח והכריזו על הקמת המדינה, אותה אגו"י אשר עד אז היתה כל מטרתה להחזיק במלחמתה נגד הציונים, כאשר המדינה הפכה למציאות עמדה אגו"י והצטרפה לממשלה בהכרזתה כי "מדינה שאני", וכאמור, המציאות לדבריהם היתה "מדינה שאני", אבל "הס כי לא להזכיר בשם ה'" נשאר כמקדם, על המתרחש כיום בהמדינה הלא יודעים הכל, אלא שמעצימים עינים, לא רוצים להסתכל, לכ"א יש איזה קרוב או איזה מוסד הקרוב ללבו, ואפשר לקבל וליהנות מהמיסיאנרים זה ידוע לכל, מדינה וכנסת שיום יום מחוקקים חוקים נגד התורה, וכפי שאמרנו שבה משתתפים יהודים תורניים, ואפילו הנקראים דגל התורה, ויהודים אלה, לרבות אותם הידועים כשומרי תומ"צ, כאשר הם נכנסים ל"כנסת" מצהירים הם כי הם נאמנים לחוקי ה"כנסת", ומפורש נאמר, שהם מצהירים שבועת אימון לחוקי ה"כנסת" גם כשה"חוקים" נוגדים את חוקי התורה, מצהירים הם נאמנות לחוקי ה"כנסת", היש בעולם מרידה גדולה מזו, היש כפירה גדולה מזו, אכן, כי חימה עוונות חרב.

רביה"ק זיע"א, דיבר מזה בספריו הק' ויואל משה, על הגאולה ועל התמורה, על העבירה על ג' השבועות שהשביע הקב"ה את ישראל, השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות ובאילות השדה, אם לאו אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה, זה היה בדורנו, העונש הקשה שלא הי' כזאת מדורי דורות מיום חורבן בית מקדשינו, שנתקיים ממש מ"ש אני מתיר את בשרכם בתקופת השואה של גרמניה הנאצית, שעשו סבון מבשרכם, כאילות השדה, ומה היה החימה עוונות חרב, ומה הי' העוון שגרם לכל זה, כבר עמד בזה רביה"ק זיע"א, שזהו תוצאה מהעבירה על השלש שבועות, שהוזהרנו עליהן באם לאו אני מתיר את בשרכם, כל הפרשה הזאת חוזרת על עצמה כעת, ה"י.

יש במדרש, רבנן אמרי השבעתי אתכם בנות ירושלים, השביען בדורו של שמד, השביעו את ישראל שבועה מיוחדת, שיחזיקו את עצמם באמונה בדורו של שמד, אומרים בשם החפץ חיים, מביא אותו גם ר' אלחנן, יש בעיה אומללה אצל יהודים, שמאמינים להכומר והגלח יותר ממה שמאמינים להתוה"ק, אם הכומר מאשר על אחד שהשתמד, שהוא משומד ולא יהודי, מאמינים לו, ואילו כשהתורה אומרת, כשהרמב"ם פוסק להלכה שהכופר יצא מכלל ישראל, את זה לא מאמינים, המדינה היא הנהגת המרידה שבה מתחנכים מיליון וחצי מילדי ישראל לכפירה ומינות, זהו, השביען בדורו של שמד, שמא היו איזה דברים המזכירים ענין של יהדות, עמדו בזמן האחרון והכריתו גם את השארית הזאת. איקלע אחד ממנהיגי המדינה בביקור אצל הפליטה הנשארה במדינת פולין ואחד מיהודי המקום העיר לו כי ה"שמע ישראל" החזיק אותם, הגיב על דבריו, המנהיג הציוני, אל לכם לשמוע ממנו, בהמדינה שלנו אין דבר זה, כפירה ומרידה כזו, כי חימה עוונות חרב.

ספק גדול הוא אם אפשר להשפיע בדברים אלו על מי שאינו נמצא כאן, הנה בימים אלה מתפרסם קריאות של יהודים שומתומ"צ שכותבים על ה"אסון" הגדול, ועל מה כל החרדה שלהם, על שהולכים לעשות "הסכמים עם הערבים", זהו כל החרדה שלהם, זהו כל האסון, אבל להמשיך עם המרידה הנוראה, עם חירוף וגידוף רח"ל, בזה אין סכנה, לדידהו הסכנה היא רק בעשיית "הסכמים" עם הערבים, בא הנביא ומזהיר אותנו, כי חימה עוונות חרב. היתה הפגנה של "ימין", ה"נואם" היה איש אגו"י, עוד אחד מאגו"י הגיש "שאילתא", על שהרדיו מתעלם ואינו מוסר כראוי על ה"הפגנות" של ה"ימין", זה שמדאיג אותם, לא על הפצת הכפירה והמינות של שלטון הכופר, על אלה בוודאי שדברים כאלה לא ישפיעו הם כבר מושקעים בזוהמה זו, אבל עלינו לשום את תשומת לבנו, על המחנה שלנו, על בנינו ועל הילדים שלנו, שהם לא יגררו ולא יושפעו מהכפירה הציונית, לחזור ולשנן שזהו עבודה זרה, ציונות היא עבודה זרה, וציונית-דתית היא ע"ז בשיתוף, לחזור ולשנן לבנינו ולעצמנו אנו, את האמת הזה כי הולכים ומתקררים.

בעולם ישנה כיום מושג של אטום, כאשר יש דליפה ממכשיר של רדיו-אקטיב, וכל העולם מלא חרדות מהרעל המסוכן הזה, בטשרנוביל לפני כמה שנים, התפוצץ כור כזה, ועד היום כל מה שבא במגע באותו אויר רעלי, אפילו פירות שיש בהן חשש רחוק, מושמד כדי שלא יוזקו בהן בני אדם, יש סכנת הרעלה גדולה מזו, זוהי רעל הכפירה והמינות של הציונות, וצריכין לטכס כל מיני עצה וטצדקי להינצל מהרעל הזה.

הרמב"ם מביא באגרותיו, על הנסיונות של העברה על הדת שיהיו בזמן הגלות, הוא על שלש אופנים, א' הוא ע"י גזירות ושמדות בכח, ע"ז מבטיח לנו הנביא, כל כלי יוצר עליך לא יצלח, לא יוכלו להרחיקך מן האמונה, יש אופן ב', ע"י פיתויים והסתה, מיסיאנרים מסיתים ומדיחים, המשתמשים בפה-רך, שבעוה"ר נמצאים אנו במצב זה של הסתה והדחה, ואם נחזיק את עצמנו על זה, יש לנו הבטחה, וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי, כל אלה שבאים עליך בחלקלקות לשונם להסית ולהסיח, תרשיעי, תתגברו עליהם, ועוד מצאו אופן שלישי, מייצרים תורה חדשה, הרמב"ם מביא זה על תקופתו כלפי הנוצרים, בעוה"ר, כאן בארץ ישראל, יצרו תורה חדשה, אפשר להיות מין וכופר ונחשב כיהודי טוב, העיקר שלא יהיה "שמאלני", אבל אם הוא כופר בכל התורה כולה, אוכל נו"ט והוא מן ה"ימין" הוא יהודי כשר וטוב, זהו תורה חדשה, ה' ירחם.

אין גבול להאריך עד היכן הכפירה והארס שלהם מגיע, אבל זהו נסיון שאנו מחויבים לדעת שהסכנה הכי גדולה היא שפוגעים באמונה שלנו, ועל זה צריכין למסור הנפש, צריכין לדעת שהציונות היא ע"ז והציונית-דתית היא ע"ז בשיתוף, טמא טמא תאמר לו, ובזכות זה שנלך בדרכי אבותינו ונתרחק בכל מיני הרחקות מכאלה שהורעלו מהציונות, שלא להיות לנו שום שייכות אתם, נזכה לההבטחה של הנביא ואתם חזקו ואמצו ואל ירפו ידיכם כי יש שכר לפעולתכם, ונזכה להרמת כבוד שמים ולביאת גואל צדק בב"א.