חיפוש
דברי התעוררות מרבי אליקים שלזינגר זיע״א
לפני שעתיים (2)
זמן קריאה 8 דקות
למען אחי ורעי! דברי קילורין לעינים שהשמיע רבי אליקים שלזינגר זיע"א, ובו מבואר את האיסור השתתפות בבחירות וכיצד העסקנים של אגודה מנעו את ההליכה בדרך התורה רק בשביל הטבות הנאה הפרטיים של עצמם והפקירו את כלל ישראל לידי כופרים מינים ואפיקורסים.
מ'דארף נאר וועלן וויסן דעם אמת....
רט) בכנס הסברה ומחאה של העדה החרדית נגד הבחירות לכנסת המינים, שהתקיימה במוצש"ק פרשת לך לך תשד"מ בירושלים עיה"ק, דרש דרש מורינו הראש ישיבה ז"ל במעמד אלפי יקירי ירושלים עיה"ק.
בתוה"ד השמיע דברים קילורין לעינים בפרשתן, אשר כדאי לחוקקן על לוח לבינו.
"ולהוי ידוע לכם רבותי עובדא קיימת, כי יש היום בחו"ל הרבה אברכים - ולאו דווקא מן הקנאים – שכשבא הזמן להזמין תפילין עבור בניהם מדקדקים אחר סופר שאינו הולך אל הבחירות ואינו מקבל תמיכה מן השלטון, וכשאין מוצאים סופרים כאלה בארץ ישראל, המעטים הנזהרים הם עמוסי עבודה, הם מזמינים אצל סופרים בחו"ל.
והענין בזה כי הרוצים באמת שבניהם יגדלו בתורה ויר"ש טהורה ושיהיו גדורים מדעות כוזבות ודבקים בקדושה אז מזלייהו חזי כי אי אפשר להשיג סגולה זו ביחד עם הליכה אל הבחירות והנאה מן הציונים, כשמבקשים האמת מרגישים זאת, וע"כ מוכנים לשלם הרבה יותר שתהינה הפרשיות כתובות ע"י סופר שמודר הנאה מהם.
וכן ראיתי באחד הדרשות של האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל שהביא ראיות ע"ז כי מי שרוצה לדעת האמת יכול להשיגו גם בימי בלבול הדעת, כמוש"א הבא לטהר מסעיין לך.
ופירשתי בזה מש"כ בפ' נביא שקר "וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו ד' אשר ידבר הנביא בשם ד' ולא יהי' הדבר ולא יבא הוא הדבר אשר לא דברו ד'" וכו' וכבר הקשו המפרשים ועד שיתברר הדבר מה יהי' האם מותר לשמוע לו, יעוי' במפרשים.
ונראה שיש לדקדק עוד מה שנאמר וכי תאמר בלבבך, הלא זו תמיה ושאלה שיכול לשאול אותה גם בפה מלא.
וביארתי זה ע"פ מה שעמד הרמב"ן למה אמר הפסוק וכי תאמר, הלא יותר ראוי הי' לכתוב ואם תאמר, ותירץ הרמב"ן לפי דרכו, ונראה שיש לומר עוד שיוכי תאמר' לשון תמי' הוא, שהפסוק תמה כלום יתכן שתשאל איכה נדע', ודאי בפיו יכול אדם לשאול כן, שכיון שזה הנביא ג"כ בחזקת כשרות (וכמו שפירש"י דמדובר כאן במחלוקת שבין ירמי' הנביא וחנניא ששניהם בחזקת כשרות וזה אומר שבבלה יבואו וזה אומר ישובו הנה, ורק אח"כ נתברר כי חנניא נביא שקר הי') אבל כל זה רק בפיו יכול לטעון שאיני יודע מי אומר האמת, אבל בלבו ודאי מי שרוצה לדעת האמת יכול לדעתו, כי הבא לטהר מראים לו האמת ובלב יודע האמת מי מהנביאים אומר דבר ד' ואינו צריך ראיות לכך, והוא שאומר הפסוק וכי תאמר בללבך, כלום בלבבך אתה גם כן מסופק, ודאי שלא אלא בפיך אתה טוען כן לרמות וללכת אחר יצרך הרע.
הבחירות הטמאות, זה נסיון האחרון של הסט"א
רי) "... וכן הוא כל ענין הטענות והראיות, שהם מתפלספים לומר שצריכים ללכת לבחירות, ושזה מצוה', ושזה הצלת יהדות' ופיקוח נפשי ללכת לבחירות. הנה כתיב אצל אברהם אבינו ע"ה, שאמר להאנשים קודם "ורחצו רגליכם", ואחר כך והשענו תחת העץ'. ופירש"י: אברהם שהקפיד על עבודה זרה, הקדים רחיצת רגלים קודם הלינה, כי היו עובדים לאבק שברגליהם, אבל לוט שלא הקפיד על עבודה זרה, הקדים לינה לרחיצה.
ושוב בסוף הפרשה, גם במעשה דלוט כתב רש"י שעל כן לא הקדים לוט הרחיצה, כי אמר יש סכנה בדבר, שאם יבאו אנשי סדום ויראו האנשים אחרי רחיצת רגלים, יאמרו שכבר עברו איזה ימים שבאו ולא אמרת לנו, על כן אמר מוטב לא ירחצו רגליהם מקודם, ויוכל לומר שרק עכשיו באו.
לכאורה, הרי היה ללוט חשבון צודק, זה היה פיקוח נפש ממש, וא"כ רש"י סותר דברי עצמו שאמר בתחלת הפרשה שלוט לא הקפיד על עבודה זרה?
אולם הביאור בזה פשוט מאד, כי אך ורק מפני שלוט לא הקפיד להתרחק מעבודה זרה, על כן מצא בחשבונו הטענות והתואנות וכל החשבונות הללו, עד כדי כך שיצא לו שזהו חשבון של מצוה ופיקוח נפש שלא ירחצו רגליהם קודם הלינה. אבל אילו היה הולך בדרכו של אברהם והיה מקפיד להתרחק מהעבודה זרה לגמרי, אז היה מכיר שבאמת כל הטענות האלו אין להם שייכות, ואין זה בגדר פיקוח נפש, ורחיצת הרגלים מהעבודה זרה לא יפסיד לו, ועל ידי זה ועל ידי פעולותיו לא ינצל מסכנה כלל.
וכן הוא בנידון דידן, אילו היו מקפידים על התחברות עם הרשעים, והיו יודעים שמציאות המדינה היא כפירה בעיקר באמת, ממילא היו מכירים שכל חשבונותיהם הבלי הבלים. ואנו רואים בחוש שכל אלו לא מקפידים על עבודה זרה הציונית, ואין התרחקות מן הרשעים אצלם עיקר כלל, על כן נמשכים אחרי פלפולי סרק שלהם שאין להם שחר כלל, אבל מי שיש לו שכל ישר ויודע מהות המדינה הזאת, הדברים פשוטים וגלויים.
הלא יש להתבונן, הלא דבר הוא, שדוקא הרשע היותר גדול בדורינו (טעדי קאלעק שר"י), והרי כולם מודים שאין כמוהו עוכר ישראל ושונא ישראל בעולם כולו, ואין כמותו מורד בה' ותורתו, וחוטא ומחטיא את הרבים ר"ל, ודוקא הוא מתמנה למושל בירושלים עיר הקודש, המקום המקודש ביותר, כלום מקרה הוא זה?
אבל ההבנה בזה עפ"י מאמרם ז"ל שהראה הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון ולמשה רבינו, דור דור ודורשיו דור דור וצדיקיו, משמע שכמו שיש צדיק הדור שהוא צדיק יסוד עולם מסוים לדור זה, לעומת זה יש רשע מסוים לדור הזה, והתמנותו היא בכלל הגזירה מן השמים. והוא שולט במרכבה הטמאה ששם כוחו. והמרכבה הלזו היא המדינה ושלטונה אשר גם העירי' הלזו חלק ממנו, ועל כן דוקא במקום הקדוש ביותר בעולם בירושלים עיר הקודש, וששם נמצאים צדיקי עולם המוסרים נפשם על קדושת ה', דייקא שם בבחינת זה לעומת זה העמידה המרכבה הטמאה הרשע היותר גדול ששולט שם.
ומעתה, וכי יעלה על הדעת שאיזה עסקנים חרדים שיקפצו על המרכבה הלזו ישנו מהלכה? או יוכלו לנצח רשע הדור אשר שם כח שלטונו, הלא פשוט שלהיפוך הוא, שבעלותם במרכבה הטמאה הם נמשכים עמה.
ובעינינו אנו רואים שדוקא הם שעושים שותפות עמו (קאליציע בלע"ז), והם שמחזיקין כחו, וגם הדבר פשוט שכל טובת הנאה שכאילו מפיקין במרכבה זו, היא יניקה מסטרא אחרא ר"ל. ואין מגמתה רק לקשר אליה את כל הנהנים ממנה ר"ל. ולא רחוק לומר, שאכן זהו כל המכוון בהבחירות האלה, לנסות החרדים לדבר ה' אם יקחו חבל וימשכו אחרי מרכבה זו או יעמדו בנסיון.
אלמלי יו"ר האגודה 'וואלטן זאכן היינט געווען אנדערש"...
ריא) הנה נבוא להעלות בזה מה שסיפר הגאון הגדול משיירי כנה"ג רבי אליקים שלעזינגער (שליט"א) ראש ישיבת הרמה לאנדאן, מעשה שיש בו ללמד הרבה:
"היה זה בימים ההם אחר הכרזת המדינה בשנת תש"ח, מרן הרב מבריסק זצ"ל יחד עם רבי (הגה"ק מהרי"צ דושינסקיא זצ"ל) קראו לאסיפה של גדולי ישראל. האסיפה נתקיימה בתוך מלון בסוד סודות, יען כי רצו לדון שם בכל הענינים, כיצד צריכה היהדות החרדית להתייחס אל המדינה.
זכורני כיצד ישב מורי ורבי זצ"ל בצוותא חדא עם הרב מבריסק, ולצדו ישב הראב"ד הרב בענגיס, ואחריו הרב מפרעשבורג, הרב מטשעבין, האדמו"ר מגור בעל ה"בית ישראל", וכמדומני שגם רבי איסר זלמן מעלצער היה שם, ועוד אחד או שנים היו נוכחים שם.
רבי (מהרי"צ) לא הסכים בשו"א שיהיה שם איש זר, לפי שידע שאם יכנס אחד מאנשי האגודה לא יוכלו לדון כדבעי, והם יפריעו לכל הענין.
על כן העמידו את הגאון ר' יצחק צבי בערנפעלד ז"ל אב"ד חוג חתם סופר - שהיה עסקן רבני - להיות שומר הפתח מבפנים. ואני הייתי שומר הפתח מן החוץ, להשגיח שלא יכנס איש פנימה.
כמובן שמצד גור נדלף הסוד, והגיע אל י. מ. לעווין יו"ר אגו"י."
בתחלת האסיפה, בעת שהחלו לדבר אודות המציאות החדשה, הגיע ראש האגודה וחפץ ליכנס אל המעמד. אמרתי לו כי נצטוינו לבל יניחו לאיש ליכנס, יהי' מי שיהי', אך הוא אחז בי והדפני לחוץ ונכנס פנימה, ואני הלכתי בעקבותיו.
ראיתי כי ברגע שהבחין בו כ"ק מרן זצ"ל, קם ממקומו ויצא לחדר אחר. ומרן מבריסק זצ"ל נטל השירעם בידו ואמר לבנו "לאמיר גיין...", ויצא... וממילא לא יצאה לפועל אותה האסיפה ונתבטל הכל.
אסיפה זו היתה יכולה להיות היסטורית, ומי יודע עד כמה היה הכל משתנה לו היתה אסיפה זו מתקיימת, כי בודאי היו יוצאות אז הוראות ברורות מכל גדולי ישראל יחדיו על כל יסודות הענינים העומדים על הפרק ביחס היהדות החרדית לעצם המדינה.
פשוט הוא כי איש מן הרבנים האחרים לא היה מתנגד לדברי רבינו הגרי"צ זצ"ל יחד עם מרן מבריסק; ציירו בנפשכם לו היתה דעת תורתם והחלטתם יוצאת לאור בצוותא חדא עם כ"ק מרן מגור, והגאון מפרעשבורג, והגאון מטשעבין, והגאון רבי איסר זלמן, הרי הכל היה נראה אחרת היום, אך מעשה שטן הצליח. ראש האגודה לא לחינם בא בריצה, כי הבין שאסיפה זו סכנה היא עבורו, והוא הפריע את האסיפה, ויצא מה שיצא בעוה"ר....
ללחום נגד גזירות רק בלי הליכה לבחירות...
ריב) ואם תאמרו, סו"ס הרשעים הללו מצירים רגלינו וגוזרים עלינו גזרות וכי רק בשלילה נענה ולישב בחיבוק ידים?
דעו לכם ידידי כי הדבר להיפך, כי לא בהליכה אל הבחירות נוכל לפעול אלא דוקא בהעדרה.
ראשית, הלא הרשעים כים נגרש והם מרבים ר"ל כל מיני הפקרות בעיר, ומרבית התושבים בעווה"ר הולכים ופורקים עול תורה בחילול כל קדש, ובכ"ז אין העיר נהפכת, ולמה, הרי סדום נגזר ליהפך בשל מעשים רעים ואאע"ה עמד בתפילה לומר אולי ימצאו עשרה צדיקים בתוך העיר וישא ד' למקום בעבורם.
ופירשו הראשונים מה שביקש דייקא על צדיקים בתוך העיר, לשון האבן עזרא שיהיו צדיקים בחוצות העיר לירא את ד' בפרהסיא, ושם בספורנו שביקש על צדיקים שימחו במעשי הרשעים, רק אלה יכולים להציל וכיון שלא מצאם נהפכה העיר, אע"פ שהיו שם צדיקים אחרים כיון שלא היו בכלל צדיקים בתוך העיר' ולא היו מוחים ברשעים, אשר איתא בתנדב"א שהם נקראים 'צדיקים נבלי', כי כלפי חוץ כאלו משתתפים עם הרשעים הללו לא יכלו להציל את העיר.
ובכן הדבר פשוט שאע"פ שמצד רשעותם של המושלים והנמשכים אחריהם היתה ח"ו העיר ראוי' להחרב, ואם הקב"ה מאריך אף, ובס"ד אנו חיים וקיימים בעיה"ק אין זה אלא בכחם וזכותם של הצדיקים שבתוך העיר, כיון שיש לנו בית דין צדק שמוחה בפרהסיא נגד מוסדות המדינה שפוסק שאסור להשתתף בבחירות, כיון שיש עוד שארית הפליטה המכריז בגלוי שחלק ונחלה אין לו במורדים במלכות עי"ז הם מצילים את העיר בפועל ממש.
כח בית דין יפה...
ריג) לכאורה יש תמי', הרי הם מושלים בעיר ויש להם לכאורה הכח, ע"י הגבורים קלגסי המשטרה והצבא, ובכ"ז אין עולה בידם רק מעט מן המעט?
אני מאמין כי אין זה אלא ע"י שיש כאן כח בי"ד שאינו מכיר בממשלתם והולך ומורה שאסור להשתתף בבחירות, ועי"ז ישנו גם צבור גדול של יראי ד' שאינו מחשיב אותם, וזה לבד מחליש כחם לא רק מבחינה גלוי' שמפחדים מגבורי כח אלה, רק בעיקר בחינה רוחנית שעי"ז אין שלטונם מתקיים.
וכמו שראיתי מובא בספרים בענין גיד הנשה ששרו של עשיו פגע בגיד הנשה של יעקב אבינו שהוא לכאורה כח המעמיד של אדם, אבל נאמר ע"כ לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה, מה הועילו בזה, מרומז הטעם בספורנו להראות כי גיד הנשה לא חשוב כלל ובטלו בזה כח ההיזק, והוא הענין שיראי ד' מחלישים ומבטלים בשמים כח שלטונם ע"י שאין מכירים בהם ואין מחשיבים אותם, וזה לבד המעכב הגזרות רעות ועי"ז הקב"ה מפיר עצתם.
ומה שנדמה לאחרים שזה ע"י הנציגים שלהם, אינו אלא אחיזת עינים, כי להיפך בהכרתם את השלטון מחזקים כחו, ורק על ידי אלה שאינם הולכים להבחירות כחם נחלש, ועל כן אדרבה מפני שאנו צריכים לבטל מזימותיהם נתחזק שלא להתחשב עמהם.
לחזק אלו שמחפשים דרך להתחזק
ריד) בשנת תשע"ח, כאשר הי' אסיפה גדולה מבני עדות המזרח נגד גזירת הגיוס, אולם כל מהות האסיפה וגם המסקנות הי' רחוק מאד משיטת "ויואל משה'.
מאידך היו כמה עסקנים שניסו להכשירם כאילו מהלך הנ"ל זה שיטת רבינו ז"ל. ואז דברתי לפני תלמידי הישיבה בענין זה להוכיח כי לא זה הדרך אשר נחלנו מרבותינו.
אולם מורינו הראש ישיבה ז"ל מאד לא הי' שבע רצון מהמהלך לדבר נגד יראי ה' וחושבי שמו שרוצים להיות ערליך, ואף שיש טענות שונות בפרטי הדברים, אסור להחלישם ולדבר מחולשותיהם כאשר יש רצון טוב להתקרב אל היהדות החרדית. וכאשר בקשתי ממורינו ז"ל שיסביר לי עמדתו, השיב לי במכתב נוקב בתוכחה מגולה קילורין לעיניים:
א' דברים ע"ח
לכבוד ידידי וכו'
קראתי המכתב, חשבתי הרבה בדבריו אבל לא מצאתי הצדקה להדברים שדברתם (אולי מצער או פזיזות).
כלום משום איזה אנשי בליעל שנמצאים בכל מחנה בעוה"ר, אפשר לזלזל במחי יד בציבור של אלפים, ואולי רבבות, יהודים תמימים שארית ציבור הספרדים שומרי תורה ומצוה, מדקדקים בהלכה, שנתעוררו להציל בניהם ובנותיהם משמד הציוני ר"ל, ואנו מחויבים לחזקם ולמסור נפשינו כמו על בנינו אנו.
אעפ"י שלענין הבנה מה הוא ציונות ר"ל לא הגיעו, והוא מפני שבארצותיהם כל העם היו שומרי תורה ומצו ולא נפגשו כלל עם ציבור פושעים להכעיס, עד שבאו הציונים והטעו אותם.
ובפרט הרבנים שלהם רובם ככולם הם יראים ושלמים מרביצי תורה, ובמסירות נפש ממש התאספו להציל דורותיהם משמד, גרמתם להם בזיון גדול, לבזות אותם ברבים, לפני שומעי דבריך, ודי למבין.
מחויבים לחזקם יחד עם הערה להסביר להם מה הוא ציונות, כולם מאמינים בי"ג עקרים אלא שלא יודעים מה הוא ציונית, כמו מי שמבין את המשל אבל לא את הנמשל.
הגה"צ ר' שמואל דוד מונק זצ"ל שהיה מגדולי הקנאים אבל חכם גדול, הוא כתב פעם קונטרס על החשש שאם מדברים יותר מדי על "השיטה" לבסוף יש לחשוש שיום אחד יבואו על ידי זה לזלזל ח"ו על שמירת המצות עצמם, שסוף סוף הוא העיקר, כזה קרה כאן.
ועוד ידע ידידי, כי דבריו שביטל ההתעוררות של הרבנים הספרדים, ניתן בזה גרם תקיעת סכין בגב המערכה הקדושה נגד גזירת השמד ר"ל, כי הלא הגוזרים מחפשים זאת, למצא נגעים במחנינו, ובמצבינו היום צריך להזהר בזה ביותר, ותן לחכם וכו'.
מכתבי הראשון היה רק מחאה, אבל מאחר שידידי ביקש לשמוע דעתי אני מחויב לומר האמת, ובפרט שמפורסם שידידי מתחשב עם דעתי.
ואבקש סליחה על הדברים החריפים, אבל כאמור אני מוכרח לומר האמת לפי דעתי, ובוודאי יבין זאת.
והנני בזה בברכה מאהבה ויצליח ה' דרכו לש"ש. אליקים שלעזינגער
תגובות