אמת מארץ תצמח

למען אחי ורעי! מענייני יום פטירת הראי"ה קוק[*] הנני שמח לגלות טפח מאותו האיש, שרבים נוהים אחריו, ואין להם בכלל מושג מדוע, אלא הכל הוא מצד העדריות של הדברים, כאשר ישנם עליהם רועים שאינם נאמנים, שמוסרים אותם למיתה ברוחניות ובגשמיות, ואין בכלל מה לדון בדבר שהוא ניכר בחוש.

ברור הדברים. והעתק מכתבים ישרים ונאמנים. בענין ההתמנות של הרב רא"י קוק, שביטלה היא.

הקונטרס החשוב הזה יצא לאור על ידי חבורת אגודת הקודש, שהעומד בראשה היה רבי שלמה ווקסלר זיע"א מגדולי חסידי ברסלב בעת ההיא, הוא גם מבין אלו שמופיע כחתומים על הכרוזים ומכתבי המחאה.

בעזה"י.

אמת מארץ תצמח

ברור הדברים. והעתק מכתבים ישרים ונאמנים. בענין ההתמנות של הרב רא"י קוק, שביטלה היא.

הנה ההתנגדות והמחאות על ההתמנות של "הרב רא"י קוק" התחילה תיכף מעת שבאה שמועה ברורה שקבלה הסכמתו לבא ירושלמה "בתור רב" כי הידיעות והשמועות הקודמות לא היו ברורים, ודברי העתונים האמריקאנים וכיוצא פה אינם נמצאים, ובפרט שאצל החרדים והת"ח דברי העתונים אינם נקראים, ופה עיה"ק ת"ו אין אמר ואין דברים בלי נשמע קולם כי כל מעשיהם היו במסתרים, אם כי הי' נודע ליחידי סגולה מפני שבאו גם להם בחשאי לתן הסכמתם וחתימת ידם על "כתב רבנות" המה ראו כן תמהו שלא היו חתומים רק מועטים, ובודאי לא ישים לב הרב הנז' למכתבים כאלו, האם לא ידוע לו כי ב"ה נמצאים פעיה"ק עוד גבאים מנהלים ות"ח מפורסמים כפליים מהחתומים, וכי יש ועד העיר, ובד"ץ לכל מקהלות האשכנזים הרבנים גאונים גדולים וזקנים נשיאי ירושלם ת"ו" בטח שיבא הוא בעצמו עמהם בשאלת מכתבים למה המה אינם חתומים וליקח עכ"פ מהם רשות מעצת זקנים, וזה מהשכל הפשוט לכל אנשים ונשים, הן בדרכי תוה"ק וכן בדרכי הנימוסיים, וא"כ ממילא שכל מעשיהם יהיו בטלים ומבוטלים, ומעולם לא הי' עולה זה על דעת אנשים דעת מבינים היודעים לערוך ערכו מול ערך ירושלם ת"ו, אך ורק לרגלי הפרצים ובקעים שנעשה בקהל עדת החרודים ע"י איזה ממונים ומנהלים ודיינים שהחליפו דעתם לעבור ב"עיי העברים" ומסרו עצמם למחנה העבריים, ועד העיר החפשים, ציונים, ומזרחים, וחדשו להם בית משפט חדש וקראו בשמות זרים "משרד הרבנות", לדאבון לב כל עדת ישראל החרדים והרבנים וגאונים הג' שליט"א ומפני שראו שתהום כל העיר עליהם והיו מרננים אחריהם ולא נשמע עוד קול דבריהם להם ונפלו פניהם והיו מוכרחים לבא בהסכמה אחת לנטוע להם "אילן גדול" לתלות עליו, ולעשות להם "רב וקצין" יפתח בדורו כשמואל בדורו, וילכו ויפנו וישלחו מכתבים להרב קוק לקחת לו ולהביאו לראש וקצין, לא רק עליהם אלא גם על כל תושבי ירושלם ת"ו, אם כי מאז ומקדם לא היו אוהבים אותו: וחנה בחדש מנחם אב נפלה עטר"ת פתאום מכתבים וטעליגראמים תכופים באים וקול תרועה אנו שומעים כי הנה זה בא מדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות להתקדש בשלש קדושות ולהיות "עבד לעם קדוש, על אדמת הקודש, בעיר הקודש", והנה תיכף ומיד נתאספנו יחד לצאת במחאה גלויה, וקודם כל דבר שלחנו לו טעליגראם ישר ללונדון עיר הבירה, שלמען כבוד התורה וכבור ירושלם ת"ו לא יבא בלתי רשות מהגאונים הג' הנשיאים ובד"ץ וועד העיד והי' חתום ע"ז שלשה אנשים נאמנים גם שמענו כי אינו בא דרך "יפו" אלא ע"י מסלת הברזל בדרך "עזה", והוסכמנו וכתבנו "מחאה עזה", וחתמו עלי' חברי ועד "אגודת הקודש" ועוד ת"ח, וז"ל:

מחאה גלויה.

אנחנו הח"מ באנו להודיע בשערי ציון וירושלם תובב"א כי כתב הרבנית שנשלח להרב הגאב"ד דיפו שליט"א כתבא טמירתא היא שנעשה בצינעה בלי שאלת הצבור כלל וכלל, וזה ידוע שאין ממנין פרנס על הצבור אלא א"כ נמלכין עם הצבור, כ"ש למנות רב בעיה"ק ירושלם ת"ו, ע"כ באים במחאה גלוי' בכל תקוף ועוז שכ"ז שלא יהי' נעשה בהסכמת הרבנים הגאונים הגדולים המפורסמים והגבד"ץ שליט"א ורוב מנין ורוב בנין מהת"ח והב"ב היראים והחרדים ע"ד ה' ותוה"ק, אין בו ממש כלל, ובטח אלו ידע הרב הנז' זאת לא הי, מקבל עליו בשום אופן כידוע לכל מגודל האיסור הזה שכבר תקנו וגזרו ..... ע"ז הר"ת ורשב"ם וראב"ן וק"ג רבנים ז"ל, על התמנות שלא ברצון הצבור כמפורש בכל הפוסקים ז"ל. בעה"ח למען כבוד תוה"ק ושלום ירושלם ת"ו. יום ח"י מנ"א עטר"ת לפ"ק.

אנחנו הח"מ באנו להודיע בשערי ציון וירושלם תובב"א, כי כתב הרבנות שנשלח להרב האב"ד דיפו בהבא טמירתא היא שנעשה בצינעה בלי שאלת הצבור כלל וכלל, וזה ידוע שאין ממנין פרנס על הצבור אלא א"כ נמלכין עם הצבור, כ"ש למנות רב בעיה"ק ירושלם ת"ו ע"כ באים במחאה גלוי' ככל תקוף ועון שכ"ז שלא יהי׳ נעשה בהסכמת הרבנים הגאונים הגדולים המפורסמים והנבד"ץ שליט"א ורוב מנין ורוב בנין מהת"ח והב"ב היראים והחרדים ע"ד ח' ותוה"ק, אין בו ממש כלל, ובטח אלו ידע הרב הנז' זאת לא היה מקבל עליו בשום אופן כידוע לכל מגודל האיסור הזה שכבר תקנו וגזרו ..... ע"ז הר"ת ורשב"ם וראב"ן וק"נ רבנים ז"ל, על התמנות שלא ברצון הצבור כמפורש בכל הפוסקים ז"ל, בעה"ח למען כבוד תוה"ק ושלום ירושלם ת"ו.

יום ה"י מנ"א עטר"ת לפ"ק.

נאם אברהם משה הלוי קאצינעלנבויגין    נאם יצחק שלמה בהדב"ע בלוי ז"ל

נאם שלמה וועקסלער     נאם ישראל יעקב ברמ"ג ז"ל

נאם משה סעמניצער      נאם מתתי' דייטש

נאם יודא האלצמאן         נאם יודא פריימאן

נאם ברוך פעלדבראנד    נאם שמואל סג"ל שפיצער

נאם יהושע יונתן רובינשטיין        נאם שמעון ווייס

נאם יוסף חיים ש"ב        נאם משה יהושע אייזענבאך

נאם רפאל קאָצינעלבויגין הלוי     נאם אברהם אלי בערינשטיין

נאם עמרם בלוי  נאם שמואל הלל שיינקער 

נאם דוד הלוי     נאם צבי בוימגארטען 

נאם מאיר אייכלער         נאם אהרן אברהם סלאטקי

נאם משה אהרן בהרהד"ל ז"ל     נאם בן ציון אברהם בה"ר צבי מיכל זצ״ל

נאם משה אייזינבאך       נאם צבי הירש בלויא

נאם עקיבא פרוש           נאם מענדעל פעלדמאן

נאם פנחס בהגר"י אפשטיין        נאם שמאל ליב ארי"ב

נאם מרדכי פרידמאן מצעהלים

והוסכמנו לילך לקבץ הרבה חתומים אבל מפני שהגאונים הג' ראו שיהי'

מחלוקת גדולה בקשו מאתנו למנוע מלקבץ עוד חתומים[1] אלא הם בעצמם יכתבו לי מכתב שלומים" ועצת ישרים, אם כי זה נגד רצונם להשיב אל דבר אשר אינם נשאלים, אך למען כבוד ציון וירושלם ת"ו הם עושים וז"ל :

--------------------------

ב"ה כ"ב לחדש הנחמות לשנת עטר"ת לפ"ק פעה"ק ירושלם תובב"א.

כבוד הרב וכו' וכו' כש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, הראב"ד דק"ק יפו והמושבות תובב"א.

בברכנו את כתר"ה בשובו בשלו' מארץ גלותו לאה"ק ת"ו כי יהי' בואן לשלו' ולברכה בקרב הארץ. זאת חובתינו להודיע לכת"ר כי הידיעה הפתאומית שנתפרסמה בימים האלה ע"ד ביאתו לעי"ק ת"ו ע"פ הזמנת מספר אנשים שהזמינוהו ע"ד עצמם בסתר ובחשאי מבלי ידיעת והסכמת ב"כ הצבור והת"ח שבע"ק ת"ו, הגדילה עוד יותר את ההתנגדות וכבר נעשה מעשה מהמון ת"ח שכתבו וחתמו מחאה עזה ונמרצה נגד זה, ואין מעצור לרוחם בהיות כוונתם לש"ש" ובאו אחדים מהם אלינו ומחאתם בידם וראינו את הלהבת הנכונה להתפרץ עי"ז, ובקשנום שיהי' מתונים בדבר עד כדי הודעה לכת"ר שלדעתנו הנהו קרוא והולך לתומו, אחרי עצת "אנשים היועצים ע"פ דרכם" מבלי היות לו ידיעה נכונה במצב ע"ק "ברצון הקהל ומי המה קוראיו", ולפיכך אע"ה שבל"ז לא היינו נדרשים ללא שאלנו מ"מ מפני כבוד שמים כבוד תוה"ק ושלום ירושלם הננו עושים את חובתנו להעירו ע"א הדבר הזה "שלא ימשך בעינים עצומות" כ"א ידע את אשר לפניו, ראוי שלא יפריע כת"ר את עי"ק בביאה פתאומית, אלא "יסע בראשונה ליפו ע"ק" ובהיותו בקירוב מקום תהיה לו האפשרות לדרוש ולחקור ולדעת הכל אל נכון, ואנו מקוים כי בשמעו לעצתנו יוכח לדעת שהיא עצה ישרה ונאמנה.

ומי ששמו שלום ישכן בארץ הק' הזאת ובעה"ק הזאת שלום ושלוה ונזכה כלנו לראות בבנינה ותפארתה וישראל נושע בה' תשועת עולמים בב"א.

נאם יצחק ירוחם בהגאון הצדיק מו"ה משה יהושע יהודא ליב זצ״ל דיסקין

נאם יוסף חיים זאנענפעלד

נאם משה יוסף האפמאן ראב"ד דק"ק פאפא

גם אנחנו כד"צ לכל מקהלות אשכנזים ממלאים אחרי דברי הרבנים הגאונים שליט"א למען כבוד התורה.

נאם משה נחום וואללענשטיין

נאם מרדכי ליב רובין

נאם יצחק במוהר"א ד"ץ פּרענקעל

(מקום חותם בד"ץ לכל מקהלות אשכנזים פעה"ק ירושלם ת"ו)

------------------------------

ומפני שהתחילו הכת דיליה לקבץ חתימות מבי הישיבות ושאר ב"כ הסכימו. הגאונים הגדולים שליט"א להדפיס מודעה זו וז"ל :

מודעה לכבוד התורה מאת הרבנים הגאונים הבד"ץ שליט"א

בימים האחרונים נעשית עה"ק כמרקחה, ע"י זה שאיזה אנשים מסבבים לחתום בעד מנוי רב ואחרים חותמים נגד זה, ופעולות כאלו עלולות להשפיל כבוד התורה ולהרבות מחלוקת בישראל, ח"ו, הננו אפוא מודיעים כי לא זוהי דרך התורה שדרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום, "מגוי רב כמובן שצריך להיות באספה שישתתפו בה הרבנים והמוצי"ם וב"כ הקהל, ועד העיר, מו"מ כל המוסדות יח"ס נכבדי הקהלה" ורק באופן זה יצא הדבר לפועל, בדרך ישרה ונאמנה, ע"כ "אנו מזהירים שלא להשתתף" עם פעולות שהנן רק לקלקל במקום לתקן, וד' יגן על עירו וארצו, וישפות שלום לנו, ונזכה לראות בבנין עי"ק ותפארתה בב"א.

ירושלם יום ה. כ"ה מנח"א תרע"ט.

כ"ז נעתק מהקאפיע הא' שיצא מתחת מכבש הדפוס המונחת גם עתה בדפוס אבל לא נדפסו ולא נתפרסמו מפני שבין כך וב"כ נתודע לקהל הירושלמי שהגאונים הג' הנשיאים שליט"א כבר שלחו מכתב לעכבו מלבא נחלשו כחות שני הצדדים והעיר שקטה בבטחון שודאי ישמע לעצת זקנים הרבנים הגאונים עיני העדה ול ועד העיר" שגם הם שלחו לו מכתב לעכבר לבא עד שיסכימו כל הרבנים הגאונים שליט"א ונתפרסם זאת בהעתונים בתור בשורה טובה", אשר ע"כ נתעכב לפרסם המודעה הנז' ללא צורך, וז"ל:

בשורה טובה.

שמחים אנחנו לבשר בזה לכל בני קהלתנו הקדושה כי כבר נעשו צעדים נבונים מטעם רבני וגאוני עירנו למנוע בעד אש המחלקה שהיתה עלולה להתפרץ ח"ו בכל מוראה לרגלי "ביאת רב לעירנו עפ"י מזימת מוסדות בלי ידיעת הקהלה רבני' וזקני' – ואנשים נאמנים בעלי סמך נשלחו לקראתו עם מכתבים בידם לברר לו המצב למען יתעכב מבא באופן כזה שלא יגרום רק "חלול שם שמים וכבוד התורה" ובטחוננו כי ד' רגלי חסידיו ישמור ולא יהי' "אץ ברגלים" לעשות כזה שכבר נגזר ונאסר באופן היותר חמור מגאוני קדמאי: ר"ת ורשב"ם ורמב"ן[2] ועוד מאה וחמשים רבנים, ואפי' רק המתעסקים בדבר הנם בכלל האיסור החמור הזה - ובינתים יהי' אפשר לסדר בה הדבר שיהי' בדרך הנאות כדת וכדין כאשר ראוי לעיה"ק ירושלם מבלי שתהי' ח"ו לפוקה ולמכשול ואז ישפות ד' שלום על עיר השלום ויראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה.

נאם שלמה וועכסלער. ונאם יצחק שלמה בה"ר עמרם בלויא זצ"ל

והנה שלחו המכתב ע"י צירים נאמנים ה"ה הרב הצי הישיש ר' משה העללער ד"ץ מסעמניץ, והרה"ג ר' פנחס עפשטיין בעה"מ ס' "אוריין תליתאי" והצליחה דרכם וקלעו אל השערה ופגעו לכבוד הרב קוק באמצע הדרך במסלת הברזל, מעיר עזה ללוד, ומסרו לו המכתב הנז' והוא קרא אותו מראשו לסופו שני פעמים, והר"מ מסעמניץ הנז' הוסיף לדבר לפניו, כי זה יותר מארבעים שנה שזכה לשמש כל הגאונים הג' שהיו בירושלם ת"ו. כן גם עתה הנהו שלוחא דרבנן, וכוונתם לטובה להצילו ממחלוקת וגלה לו באזנו כי "כתב הרבנות" נעשה בערמה ובחשאי על "אם דרך חברון" ת"ו. גם ערך לפניו נוסח הגזירה ואיסור החמור מגאוני קדמאי הנז' [ולקמן נעתיק לשונו] על נטילת שררה שלא ברצון רוב הצבור, ומי המה רוב הצבור, היינו דוקא הת"ח והב"ב היראים והחרדים לדבר ד' והגזירה היא גם על אלו הממנים אותו, ומי שיעבר ע"ז לא ינחל טוב לא בעוה"ז ולא בעוה"ב ח"ו. והאמת נניד כי הושיב להם נכונה בשפה ברורה, שודאי הנהו נוסע ישר ליפן ת"ו וח"ו שיעבר ע"ז, ומעולם לא חשב זאת שהוא ראוי להיות "רב בירושלם" עכ"פ יהי' איך שיהי' הנה עזב עצת הזקנים והלך אחרי עצת נערים, והוא עולה יובא על ציון וירושלם ת"ו, שלא כדרך כל והוציאו קול בערמה שרצונו רק לבא להתפלל אצל "כותל מערבי" ואח"כ כשבא "בבית מושב זקנים" יצאו לקראתו רק הרבנים מ"משרד הרבנות" ודרש שם ב"עברית" ועכ"פ גם שמה הודיע לרבים "שאינו בא רק להיות כאחד התושבים"[3] פעיה"ק, וכן אח"כ כשבא לקבל פני ראשי הרבנים הגאונים מרן רי"י דיסקין ורבי י"ח זאנענפעלד שליט"א י"ח זאנענפעלד שליט"א התנצל לפניהם בדברים הנז' וכבר נתפרסם זה בכל העתונים. אמנם סוף דבר לא כן הי', תיכף ומיד התחברו עמו אנשים אלמים בעלי זרוע והעריצים מכת "המזרחים והציונים חברי ועד העיר החפשים", והמה הבטיחו לו שיתנו לו השררה באגרוף וביד חזקה[4]. ובין כסא לעשור, גברה החוצפה, ונעשה הנבלה, וביום השביעי לימי התשובה נתפרסמה המודעה "שכל שוחטי העופות יבואו בבית הגרי"א קוק להראות לו הסכינים"[5] וכ"ז לקנטר כל הת"ח והחרדים להראות לעין כל שהוא "רב בירושלם", ותהום כל העיר ע"ז ונעשה כמרקחה, ותיכף באמצע הלילה שלח ראש הרבנים זקן הגאונים מרן דיסקין שליט"א ציר נאמן להרב קוק לתקן הקלקול וכי בא בירושלם לגרום מחלוקת והיתה תשובתו לא נכונה והמחלוקת עד מאד גברה שאיך אפשר לעבור בשתיקה "להניח ועד השחיטה הפקר" ביד איזה בעלי זרוע מחברי ועד השחיטה, היום מראים הסכינים להחכם זה, ומחר להשני לחכם. עד שהסכימו כולם פה אחד עם הסכמת הגאונים הג' "לאסור השחיטה מכל שוחטי העופות" אעפ"י שכבר הראו הסכינים והחלפים לזה החכם "הרב קוק", ויצאו השלוחים, שמש הבד"ץ והרב הצ' ר"מ סעמניצער, וקראו הכרוז בחוצות ירושלם גם נדבקו מודעות בזה"ל:

ב"ה

מודעה ואזהרה

מטעם הגאונים הגדולים זקני הרבנים וראשי ונשיאי ועד השחיטה שליט"א ומטעם הרה"ג הבד"צ שליט"א.

אל הקהל האשכנזי ואל שוחטי העופות.

היום אחה"צ ישבו הרבנים הבד"ץ לכל מקהלות אשכנזים בבית הראב"ד הרב הגאון מוהרמ"נ וואלענשטיין לראות את סכיני השחיטה. על כל שוחטי העופות האשכנזים לבוא בשעה הקבועה ולהביא אתם את סכיניהם ויקבלו תעודה ע"ז.

ומכאן אזהרה אל הקהל ששוחט שיעבור על מודעה זו אסור לאכול משחיטתו. והשומע ישכן בטח, ויתברך בגמח"ט אמן.

וב"ה עם ד' קדוש ישראל קבלו האיסור, וכל שוחטי העופות תיכף ומיד קיימו דברי הגאונים הנשיאים שליט"א וכבר נתפרסם זאת בהעתונים ועתה הנה מה גדלה מאד הנבלה הזאת אשר כל איש ואיש אשר מוח בקדקדו ודעת ותבונה לו יבין הדבר לאשורו, כי מי הוא זה אשר יבא בחצר המלך הפנימית אשר לא יקרא, ובפרט שאדרבה שלחו לו מלכי רבנן דירושלם להודיעו שאינו קרוא לבא אלא מאיזה מספר אנשים מבלי ידיעת והסכמת ב"כ הצבור וכבר נעשה מחאה עזה מהמון ת"ח שכוונתם לשמים גם הראו לו הדרך לסע ליפו - ת"ו, אך הוא הושיב שרצונו להיות רק כאחד – שאר התושבים א"כ בצדק עשו מה שעשו וגזרו ואסרו, "לגלות דעת הקהל ודעתם" שלאו הרב קוק הוא החכם העיר ירושלם ת"ו, הלא יש ראב"ד וראשי הרבנים הגאונים שהם נשיאי ועד השחיטה מכבר, וביחוד הגאון הג' הצדיקרי"ח זאנענפעלד, שהוא מהמיסדים, "הועד השחיטה", בהסכמת הגאון רשכבה"ג ציס"ע מהרי"ל דיסקין מבריסק זצוק"ל. ואח"כ בחוה"מ סוכות ערב הושע"ר "אסיפה פומבית" בישיבת מאה שערים, ודרש הרב קוק ועוד ת"ח כי ניתן לכל או"א הרשות לגלות דעתו כרצונו. ועמד ת"ח א' ודרש מעט דברים כמתנגדים לדעת הרב קוק, והיתה שמה "הכאות וחבטות" כדרך הכופים והמאנסים, וכמו שנתפרסמה בעתונים. גם בימים האלה נשמע בין החיים וגם בהעתונים שבקרוב יעשה הרב קוק סדרים במוסדי "החנוך הישן" הת"ת והישיבות באופנים חדשים ומשתלמים. נתאספנו יחד באסיפה רבה בביהמ"ד ב"בתי מחסה", ועשינו מחאה ע"ז וז"ל:

ב"ה פה עיה"ק ירושלם תיבב"א

לכבוד הרבנים הגבאים המנהלים "ת"ת וישיבת עץ חיים" הי"ו ושאר ת"ת וישיבות שבעיה"ק ירושלם ת"ו.

אנחנו הח"מ אנשי חברה אגודת הקודש, הן כאשר ראינו במכתב עתי היומי היוצא פה וכן בא השמועה לאזנינו אשר בדעתכם בעת לעשות שנויים בעניני חנוך הישן להשתלם במעלות המתחדשות וגם זאת ידענו כי עכשו שוב לא תשאלו עצת הזקנים נשיאי ארצנו הקדושה הלא הם הרבנים הגדולים מרן ר' יצחק ירוחם דיסקין ומרן מוהרי"ח זאנענפעלד שליט"א ודעת הבד"צ של מקהלות אשכנזים הי"ו, יען כי לפי דעתכם יש לכם "אילן גדול לסמוך עליו" על כן התאספנו היום באסיפה אחת ובאנו במחאה גלוי' לפניכם בכל תוקף ועוז שגם מעתה והלאה, השמרו לכם ואיסור גדול לשנות את בנינו מהחנוך הישן אשר נהגו אבותינו הקדושים מאז ומקדם, "ובפרט בעניין הפרצה של השפה העבריה החדשה הן בשעת הלמוד והן בשעת הכתיבה והחשבון". אל תטשו לשון אמכם הישנה, וכן בהישיבה של בחורי חמד הזהרו שלא תעשו שום שנוי כלל וכלל, בלתי שאלת הרבנים הגאונים הי"ו הנ"ל.

וכ"ז באה"ח יום ז"ך תשרי שנת החזק בממוסר אל תר"ף לפ"ק.

נאום אברהם אלי׳ בארנשטיין      נאום ברוך פעלדנבראד

ונאום משה סעמניצער     ונאום יודא צבי אדלער

נואום אברהם משה הלוי קאציגעלינבויגן  ונאום יצחק שלמה בלוי

ונאום אלימלך ליכטענשטיין         ונאום נתן זונדיל ווייסמאן

ונאום שלמה זלמן רזנברג           ונאום פנחס בהגר"י ז"ל עפשטיין

ונאום מאיר אייכלער        ונאום מנחם בן ציון

ונאום יודא פרייסאן         ונאום שמעון ווייס

ונאום שמואל סג"ל שפיצער        ונאום עקיבא פרוש

ונאום שמואל הלל שיינקער         ונאום אהרן אברהם סלאטקין

ונאום יהושע יונתן רובינשטיין      ונאום הלל ראבינאוויץ

ונאום יעקב ליב קילצנסקי הק' אביש אייזען

ונאום מנחם מענדיל שטערינבערג           ונאום משה מרדכי חייקין

ונאום צבי בלוי    ונאום נחום ראטמאן[6]

---

[*] דהיינו שישנם שפותחים את הראשי תיבות באופן מסויים, אבל אנחנו פותחים את הראשי תיבות לפי דעת תורתינו הק', ביחס לאותו האיש.

[1] מכאן אנו למדים עד כמה שרז"ל תמיד התנגדו למחלוקות, אבל הראי"ה קוק וכת דיליה חפשו לחרחר ריבים, בשביל כסף כבוד כוח וכסאות.

[2] צ"ל ראב"ן.

[3] כאן מתגלה עד כמה שהי' נוהג בנוכלות כלפי רז"ל.

[4] דהרי זוהי דרכם של בריוני בית שני.

[5] והכי מגוכח כיצד הנ,ל יבדוק הנ"ל אם ידועה לכל כי הכשר הרבנות מאז ועד היום הוא הפקר פסול מעיקרו, וכל מי שאוכל מההכשר הנ"ל בוודאי חלה בו דב"ק של חז"ל במס' יומא, דף לט ע"א: 'תנא דבי רבי ישמעאל עבירה מטמטמת לבו של אדם שנאמר "ולא תטמאו בהם ונטמתם בם" אל תקרי 'ונטמאתם' אלא 'ונטמטם'. וק"ל.

[6] בקונטרס 'קול מהיכל' שם מצויות עוד חתימות שאינם נמצאות כאן, ואלו הן של: 'נאום שלמה וועקסלער; נאום יוסף קדיש; נאום יעקב ליב קלעצקי; נאום מרדכי דוד הלוי; נאום זלמן בר"ד בהר"ן זלה"ה; נאם יחיאל גראסבערג; נאום דוד בריזל; נאום נחום בערגמאן; נאום רפאל מרדכי יצחק בהר"י שפירא; נאום אברהם העריס; נאום מענדיל הכהן מליסקא; נאום בן ציון אברהם בה"ר צבי; נאום יעקב בערינשטיין מיכל זצ״ל; נאום יוסף האפמאן; נאום דוד שפירא; נאום אהרן לעווינטאהל; נאום אברהם יוחנן יאדלער; נאום ישראל יעקב ברמ"ג ז"ל; נאום שמואל חיים קבלקין; נאום אלטער יצחק ווערנער; נאום נח קאפלאן; נאום משה בהגרי"א ז"ל; נאום צבי זאב זאנענשטיין; נאם שמואל דוד הכהן ראטה; נאום אלטער הייזלער; נאום משה ראטה; נאום מאיר פונק'.

אמת מארץ תצמח - ברור הדברים והעתק מכתבים... בענין ההתמנות של הרב רא״י קוק שביטלה היא