תגובות למאמר שלי על המכתב המזוייף של האור שמח

למען אחי ורעי! הנה שרלטני תנועת המזרחי קמו להם על רגליהם האחוריות והחלו לחפש על מה להשען כדי לנסות להפריך את טענותי, והנה מה שיצא עד כה

א. בכלל לא התייחסו למה שכתבתי במאמר אלא ניסו ללכת סחור סחור.

ב. טענו שישנה אגרת שלו בספר שיבת ציון של ר' סלוצקי (ה'תרנ"א), וגם הכניסו את שמו שם, אבל בפועל האגרת הנ"ל בכלל לא התפרסמה בספר שיבת ציון, מהטעם שהוא סותר את רעיונם הנה האגרת המצורפת.

ג. בשנת ה'תרנ"ח יצא לאור הספר 'מצות ישיבת ארץ ישראל' מאת ר' יונה דוב בלומברג מתושבי דווינסק, לא קיבל את הסכמתו של האור שמח

ד. בעיתון הציוני המכונה 'הצפירה' התפרסם ביום ד' בניסן ה'תר"ס, מאמר תחת השם 'דעות הרבנים לטובת הציונות (א), ומנה את בעל האור שמח, אבל שכחו לציין שם את ההערת שולים שהואיל בטובו כותב המאמר הנ"ל לציין, הערת שולים ב' שהוא בכלל לא יצר עמו קשר ולא קיבל שום מכתב... דהיינו שמה שמציין שם שמות של רבנים זה מתוך שרירות לבו ואומדנא

ברשימת הרבנים המסכימים על הציונות מניתי גם את הגאון ר' מאיר שמחה הכהן שליט"א מדווינסק והנני מוצא לנחוץ להעיר בזה, כי עם הגאון הנז' לא דברתי ולא השגתי ממנו שום מכתב, ומניתי אותו בין הרבנים המסכימים עפ"י המכתב שהגיעני עתה ושהנני להעתיקו בזה. וז"ל: הגאון הרשה לכתוב להדר"ג שידרוש מאת ה' סלוצקי את מכתבו שערך להדפיס ב"שיבת ציון" ולא נדפס אז, הוא אומר כי סגנונו טוב עתה מאד כדבר בעתו, ואף גם זאת הגיד לי בתור תשובה על שאלתי אם לפי דעתו היא דעת התורה מותר לישראל ירא וחרד להשתתף בפעולות והשתדלות הציונים — ויענני כי שיטת הציונים והשתדלותם איננה כנגד דעת התורה ואינני מוצא בזה שום חששא להריסת הדת ולבטול אמונת ישראל בגאולה העתידה, וגם דעתו נוטה לדעת האומרים כי ההשתדלות עוד תקרב את הרחוקים", ואם כת"ר יסתפק בדבריו אלה יוכל להדפיסם בשמו וכי אנכי המעיד כי מפיו יצאו והנני דו"ש ושלום כל הנלוים אליו ומברכו בכל טוב מכבדו ומוקירו אברהם זעליג קלמנסן. עכ"ל. עפ"י המכתב היה שכותבי ידוע לנו לנכבד ונאמן רוח מניתי גם את הגאון הנז' בין הרבנים המסכימים.

ושוב מה יש להתייחס לדברי שטות, הבלו ליצנות שכבר הוכחו שהינם הפך הגמור של מציאות (שהם נגד התורה ואמונת ישראל הגאולה העתידה) וגם שסותרים כל מה שאמר עד כה ולהבא

ה. בשנת ה'תרע"ט נפוצה שמועה שבעל המשך חכמה נרצח, רח"ל... ובעקבות כך פרסם תלמידו ר' ישראל אבא ציטרון (שהי' גם תלמידו של רבי יוסף ראזין זיע"א), וכך פרסם בעיתון הציר, ניסן-איר תרע"ט

אף שחשש שהציוניות לא תהפך למשיחיות, הסתפק רק בעמידה מנגד ולא נלחם נגדה, ועוד המשיך להשתתף בעבודת חבת ציון.

אבל מכיוון שאנו יודעים שאותו תלמיד של ב' הגאונים הנ"ל שהתנגדו לציונות... הנה אותו תלמיד בהגיעו לאר"י נהי' מהמקורבים של קוק ואף הי' שותף בהקמת בית דין לערעורים של הרבנות, ואף ממייסדי תנועת המזרחי באר"י, רח"ל... אזי שאמירתו ניכרת כפושרת, אבל ניתן להבין מהמשך דבריו שהוא שינה בלשונו

ו. בשנת ה'תרפ"ה הי' מבין החותמים על היציאה מהוועד הלאומי

ז. בשנת הת'רצ"ג הוציא לאור רבי אברהם שטרן הי"ד זיע"א, מליצי א"ש, אלול, ד' אלול

הוא עמד בפרץ וגדר גדר ולחם מלחמתו של תורה ויראה נגד משכילי רוסיא, וגם נגד הציונים שלף חרבו, והכריז שתנועת הציונים הוא התחלת פריקות עול התורה והיראה,

* * *

וכעת נעבור לחלק בו הם ניסו להביא דא"ח מהספה"ק משך חכמה כסייעתא לדבריהם, אבל הוכחו כליצנים ועמארצות גמורים... הכיצד הם עושים זאת פשוט מאוד מחפשים היכן המשך חכמה מדבר על 'בעתה ואחישנה'

מה הכוונה הם מנסים לטעון שהגאולה כעת היא 'בעתה'... ועל זה הם בונים תילי תילים של גיבובי שטויות, מבלי להבין בכלל מה המשך חכמה אומר

דוגמא א' - משך חכמה, דברים, פרק יט פסוק ח'

והנה יש שתי אופני גאולות (סנהדרין צח), האחת בעתה שזה אם לא זכו, ואז יתקיים ואת רוח הטומאה אעביר וכו' (זכריה יג, ב), וגר זאב עם כבש (ישעיה יא, ו), ולא ישמע עוד שוד ושבר כו' (שם ס, יח), ולא יהיה נרצח בשוגג ג"כ, והאחת דאחישנה, והיא כאשר יזכו ויהיה דור שכולו זכאי, ואז יהיה עולם כמנהגו נוהג ואין בין וכו' אלא שעבוד מלכיות בלבד (ברכות לד: ), ולכן אמר פה ואם ירחיב ד' את גבולך כי תשמר לעשות את כל המצוה, זהו האופן דאחישנה, אז ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה.

וכי רוח הטומאה הועברה מן הארץ ושאר כל הדברים הנעלים האלו התקיימו... הרי שלא, אבל הם רק אוהבים להביא מאמרים שכתוב בהם 'בעתה' ו'אחישנה' ואח"כ להמשיך לגבב שטויות על ה'בעתה' לפי הבנת הקלוקלת

דוגמא ב' - משך חכמה, פרשת האזינו, פרק לב פסוק ג

כי שם ד' אקרא הבו גודל לאלדינו - פירושו ע"ד מושכל, כי העיקר התכליתי אשר יתנהג האומה באופן טבעי מושגח פרטי, וזה כי יקצרו ויאספו דגנם וראשית כל אשר לו יובא בית ד' ולמשרתיו הקדושים, ושלש פעמים בשנה יעזבו כל אשר להם תחת כנפי הבטחון האלדי ויבואו להראות פני ד', וכאשר יישירו לכת תוסיף הארץ לתת פריה ותהיה חיתת ד' על הגוים סביב, ובכל מפעל ומצעד יזכיר ויברך שם הבוי"ת, וחיים כזה הוא חיים רוחניים, ויקר שעה אחת מכל חיי העוה"ב לכל מתבונן, לא כן בימי משה אשר נפרצו גבולות הטבע ונהרסו מבצרי ההנהגה התמידית, רק לא פעלו מאומה, והמן יורד וכל אחד רואה עמוד הענן וכבוד ד', וד' הולך לפניהם, הלזה יקרא תכליתי, הלא אין זה רק חיי העוה"ב, חיים של מלאכים, וכמאמרם ז"ל (מכילתא בשלח יז) לא נתנה תורה אלא לאוכלי מן, וכבר חז"ל בעמדם על ענין זה הפליגו לדבר ודרשו (סנהדרין כ) ברוח קדשם שקר החן זה דורו של משה והבל היופי זה דורו של יחזקיה, שגם בו היה נס ופלא במפלת סנחריב וכיו"ב בעמידת הצל וכיו"ב, אשה יראת ד' כו' זה דורו של ריב"א שהיו (עשרה) [ששה] מתכסין בטלית אחד כו', וזה אשה, הוא החומר שהחומר פעל פועל אלדי, לא כן בדורות הללו כמעט בטלה הבחירה ונהרסו מפעלי החומר, אך למה נצרכו לזה אם אין זה התכלית האמתי, אולם כאשר יסוד התורה אנכי ולא יהיה כן יסוד האמונה והאומה הוא מ' שנה האלו, כי בזמן כזה יכלו לפרש התורה היטב ולזכך נפשותם עד היותם יותר במעלה כאישים הנבדלים והשרישו האמונה והנפש האלדי בזרעם אחריהם, וגם זה המופת על האמת לקלי הדעת כמו"ש רמב"ם (ע' מורה נבוכים ח"ג פ"נ), ולכך הוצרכו למשה, וזה באבות לא נראה הקב"ה בהנהגה הנסיית רק אברהם נתן ד' מאות כו' עבור כברת ארץ, וזה ושמי ד' לא נודעתי להם (ר"פ וארא), לא כן במשה הוא איש האדלים בעלא דמטרוניתא (זוה"ק) (ח"א כא: רלו:) שהוא ביטול מוסדות הטבע אשר היא המטרוניתא המנהגת בתבל (הגר"א) (אדרת אליהו ר"פ ברכה), ולכן אמר להם משה דעו כי בכם יהיה הנהגה הטבעית אשר נקרא בשם אלדים, רק כי שם ד' אקרא, שזה הנהגה נסית, הבו גודל לאלקינו, שבזמן שישראל עושין רצונו ש"מ מוסיפין כח במפמליא של מעלה (איכה רבה א-לה) הוא הנהגה טבעית אשר היא הפמליא של מעלה. והבן.

לכל מתבונן בעל שכל - לאפוקי מבעלי הדעות המשובשות - יובן שהכוונה היא על זמן הבית ולא על הזה"ז

ואח"כ כמובן כדי להראות את הבקיאות שלהם גם החליטו להביא את אור החיים הק' זיע"א, פרשת בלק

וכפל הענין ושינוי הלשון, יתבאר ע"פ דבריהם ז"ל (סנהדרין שם) שאמרו שאם תהיה הגאולה באמצעות זכות ישראל יהיה הדבר מופלא במעלה ויתגלה הגואל ישראל מן השמים במופת ואות כאמור בספר הזוהר (ח"א קיט. וח"ג ריב ב), מה שאין כן כשתהיה הגאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויים לה תהיה באופן אחר ועליה נאמר (זכרי' ט') שהגואל יבא עני ורוכב על חמור, והוא מה שאמר כאן כנגד גאולת אחישנה שהיא באמצעות זכות ישראל שרמז במאמר אראנו ולא עתה אמר דרך כוכב שיזרח הגואל מן השמים, גם רמז לכוכב היוצא באמצע השמים לנס מופלא כאמור בספר הזוהר (שם), וכנגד גאולת בעתה שרמז במאמר אשורנו ולא קרוב אמר וקם שבט מישראל פירוש שיקום שבט אחד מישראל כדרך הקמים בעולם דרך טבע, על דרך אומרו (דניאל ד) ושפל אנשים יקים…

אזי כעת האם לפי הבנתם החולנית אנו צריכים להבין שאלו שהקימו את המדינה הם 'שבט אחד מישראל'.... האם הם רוצים החולי נפש האלו להגיד שבן גוריון ימ"ש הוא משיח בן דוד, עפ"ל

סיכום העניין כאשר מדובר במקורות שתנועות המזרחי או מזרחיסטנים שמחופשים לחרדים (כגון בריתי יצחק וטומאת ציון) מנסים להביא יש לבחון במאה עינים אם לא יותר ולבדוק אם אכן כך הדברים כי לרוב עסקינן בזיופים, צנזורות, סילופים ואם בכלל עמארצות גמורה

שיעור 'האם אפשר לקבל אישור מאוה״ע לעבור עליה בחומה'

דף הסבר לשיעור

_____________________

[1] דגלנו – ירחון לספרות ולעניני היהדות החרדית כלי מבטאה של אגדות "צעירי אמוני ישראל" בפולני', ניסן-אייר ה'תרפ"ה, וורשא, שנה ה' חוברת ז'-ח' (העורך א"ז פרידמן)

[2] דהיינו לאחר פטירתם, כמאמר חז"ל גדולים צדיקים שלאחר פטירתם נקראים חיים...