מאמרים ודא"חים מקושרים
Please reload

לכבוד יומא דהילולת רבי יהושע צבי מיכל שפירא זיע״א

August 23, 2018

אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רבי יהושע צבי מיכל שפירא זיע"א, כמה עלים לתרופה ממנהגיו בקודש, בחינת 'צאי לך בעקבי הצאן'

 

'מעשה רב' של רבי יהושע צבי מיכל שפירא[1] זיע"א (מובא מדב"ק של רבי בן ציון יאדלער "מגיד מישרים" זיע"א, בטוב ירושלים עמ' ס"ט)

מאז היה ישראל לגוי היו ההורים מוסרים נפשם כדי להשריש קדושה וטהרה בלב ילדיהם מעת לידתם ממש... כשהגדיל התינוק והחל להבין, היתה אמו מספרת לו בלכתו לישון בעריסתו, סיפורים המתקבלים על לב התינוק, מגדלות הלומד תורה לשמה, ושברצו"ה גם הוא יעלה ויתפתח לגדול בישראל. ושמעתי פעם מפי הגרי"ל דיסקין זיע"א ששמע מפי זקני בריסק, דהטעם שמרגיעים ומיישנים את התינוק בספור "ציגעלע מיגעלע", כנהוג, הוא עפ"י הפלוגתא דאיתא בחז"ל באיזה לשון יבשר אליהו את בשורת הגאולה לישראל, יש אומרים "צאי גולה" ויש אומרים "צאי מגולה" - וכל זה כדי להשריש בלב התינוק את אמונת ביאת המשיח.

 

עוד בהיות התינוק בן שנה והחל להבין את סביבתו, היו מכסים ראשו בכיפה הנקראת "ירמולקע" [נוטריקון ירא מא-לוה], כי היכי דתיהוי עליה אימתא דשמיא כדאיתא בגמ', והיו משגיחים בו שלא יוציא מפיו דבר מגונה ח"ו, ואפילו בשם בהמה וחיה טמאה היו נזהרים... בהשגחה רבה השגיחו ההורים על הילד שלא ישחק עם ילדות, והגה"צ ר' צבי מיכל שפירא זצ"ל, כשהיה מוציא את בנו יחידו, הצדיק ר' בן ציון, לחצר ביתו, כדי לשאוף אויר היה עומד כל הזמן בפתח הבית ומשגיח שהילד לא יגש להתחבר לילדות השכנים.

 

בערב שבת אחד נודע לו שאחד השכנים של בנו יחידו בן ציון, הוא מקלי הדעות, וציוה איפוא לבנו לצאת תיכף מן החצר, ועוד לפנות ערב, קודם הדלקת הנר הוציא אותו ואת בני ביתו מאותה החצר, בהוסיפו שאסור לו לחזור אליה, כמאמר המשנה "הרחק משכן רע".

 

כהנה וכהנה היתה מסירות נפשם של אבותינו, כדי לשמור על קדושת הילד וטהרתו מיום היולדו... ובעונותינו הרבים נודע כעת שישנם בינינו השולחים את התינוקות לגן ילדים מעורב, שם משחקים ילדים וילדות יחדיו, בצעצועים ותמונות של דברים טמאים, כגון תמונת כלב וחתול וכדומה... על כן אחי, בואו חשבון ובינו נא, כי העצה היחידה שעדיין נותרה לנו כדי להציל נפש עוללנו וטפינו, היא להתאמץ להמשיך אך ורק בדרכי אבוה"ק שמאז ומקדם עמדו לנו, ואיש לרעהו יאמר חזק.

 

 

'מעשה רב' של רבי יהושע צבי מיכל שפירא[1] זיע"א (מובא מדב"ק של רבי בן ציון יאדלער "מגיד מישרים" זיע"א, בטוב ירושלים עמ' צד)

ושמעתי מספרים על הגה"צ ר' צבי מיכל שפירא זצ"ל, שהיה מטייל בכל יום לשאוף אויר בפקודת הרופאים, והיה יוצא מביתו עד לשער ציון וחוזר על עקבותיו, כי לא רצה לצאת חוץ לחומה. באחד מן הימים ראוהו מפסיק לפתע את טיולו זה. כאשר שאלוהו לטעם הדבר השיב "מדי עברי בדרך זו קלטו אזני מאחד הדרים בה דברי מינות, וחז"ל אמרו "שאני מינות דמשכא", ומי יאמר קים לי בגואי, שלא יעשו עליו הדברים רושם, ולכן אין אני רוצה להתחכם ולנסות ללכת שוב בדרך זו".

 

 ____________________________

[1] בעל ציץ הקודש ותיקון חצות ועוד, נלב"ע י"ב אלול תרס"ו

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

עקוב אחרינו
  • ילקוט השבעתי אתכם בפייסבוק
  • ילקוט השבעתי אתכם ביו-טיוב
  • ילקוט השבעתי אתכם בטוויטר
מאמרים ודא"חים נבחרים

שורש טעותם של הציונות/הדתית

November 17, 2019

1/10
Please reload