יחסו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר לאנשי הישוב החדש

אחי ורעי! דע לך שמנהג קבע אצל בעלי הדעות המשובשות, הוא לחכות לפטירתם של גדולי ישראל כדי שאח"כ יוכלו תמיד להשתמש בשמו ולהמציא סיפורים עליו ולנפח אותם למימדים עצומים בשביל להצדיק את תפיסת עולמם האסורה ע"פ תורתינו הק', (ראה דגלנו, ניסן-אייר ה'תרפ"ה, וורשא, שנה ה' חוברת ז'-ח'ו, עמ' יא)

ולהלן כרוז שמאחוריו עומד סיפור, רק אחד מיני רבים, שבו מתואר מה שכתבתי לעיל, והוא ידוע בשם כרוז 'הכחשות' מאת רבי משה מרדכי חייקין[3] זיע"א, רבי דוד בהר"ן[4] זיע"א, רבי פנחס צבי שעהנבערגער[5] זיע"א ורבי אברהם קאן[6] זיע"א (התפרסם ב'קול ישראל, הכחשות (ז' איר ה'תרפ"ב), עמ' 4

בתולדות מו"ח[7] הרה"צ והגאון מוהר"ר עקיבא יוסף זצ"ל שנתפרסמה בה'ארץ'... באו דברים שאנו מוצאים לנחוץ להכחישם... בתולדה זו נתפרסם! א) מורינו חותנינו הביע את הרעיון של פינסקר והרצל. ב) עשה תכנית של מדינה עברית – השפה הרשמית תהיה עברית. ג) התראה עם ד"ר הרצל ואחרי שברר לו את רעיונו נעשה למעריץ נלהב של המנהיג. ד) מכר מניות הבנק והטיף לרעיון הציוני. ה) בהגיע בשורת סן רמו, ברך 'שהחיינו' בשם ומלכות, ותקפהו רצון לצאת במחולות. אנו מעירים שכל הדברים האלה - הם בדויים מעיקרם.

כרוז הכחשות שהתפרסם בקול ישראל, ז' איר ה'תרפ"ב, עמ' 4

נאם משה מרדכי חייקין

דוד בהר"ן זלה"ה

פנחס צבי שעהנבערגער

אברהם קאן

כרוז זה שהתפרסם בבטאון 'קול ישראל' בשם 'הכחשות' פורסם בעקבות מאמר שפורסם בעיתון 'הארץ' מאמר תחת השם 'הרב עקיבא יוסף שלזינגר ז"ל' (ו' אייר ה'תרפ"ב[6]) ונכתב בו בין השאר הבדיות והשקרים ובעיקר צ'יזבטים

'...הרב הביע את הרעיון של פינסקר[8] והרצל[9], כי אין פתרון אחר לשאלת עם ישראל מלבד פתרון שיבת ציון. יש גם תכנית של מדינה עברית... הלשון הרשמית - עברית, עבודת הצבא על בני ישראל - חובה... בהיות הד"ר הרצל[9] בירושלים התיצב לפניו ושאלו שאלה קצרה: במאי עסיק מר - בשרלטניות או בציונות? הד"ר הרצל[10] באר לו את רעיונו, והוא היה למעריץ נלהב של המנהיג[11]. הוא עבד עבודה ציונית בקרב החרדים, מכר מניות הבנק, שקלים והטיף כל ימיו לרעיון הציוני[12].

בהגיע אליו בשורת סן רימו עמד וברך "שהחיינו" בשם ומלכות, ואח"כ תקפהו רצון חזק לצאת במחולות, וכך עשה למרות זקנתו וחולשתו[13].

מלבד הסיפור ההזוי הזה, כפי שמצינו בהרבה מדבריהם של בעלי הדעות המשובשות בנוגע לגדולי ישראל כאשר מצאו איזשהו מקום לספח אותם לרעיון הטמא והאסור לפי תורתינו הק', כמו שמצינו הסיפור מעשיה שבדו בנוגע למכתב של 'האור שמח' עם הרבנית.

וכל דברים אלו הם תמוהים מהיכן המציאו אותם בעיתון 'הארץ' דאז, וכמו שבימינו רואים בצהבונים של המזרחיסטנים, שכאשר היארצייט של האי הצדיק מגיע מפרסמים פרסומים שטוענים שהי' 'ציוני' נלהב, רח"ל.

וזה מגיע ג"כ מצד כך שמכיוון שאלו שהינם כביכול רבנים שלהם אינם תלמידי חכמים ובשביל להמשיך בהעמדת פנים בשביל כסף כבוד וכסא, אזי הם מנסים לטעון שגדולי ישראל חשבו הסכימו עם דעתם המשובשת, אבל לא יכלו בריש גלי לצאת נגד הקנאים.

ובשביל לא רק שיטענו שהנני כותב דברים שאינם נכונים וכביכול ג"כ החתנים שלו היו מוטים ח"ו נגד הציונות, הדבר הכי טוב זה להביא מדב"ק הברורים של רבי עקיבא יוסף ב"ר יחיאל שלזינגר זיע"א, 'תורת הקנאות', תורת הקנאות[14] (בסוף הספה"ק תוכחת מגולה[15]), מתוך כריכה פנימית

ונלוה ספר תורת הקנאות נגד בני ע"ר אשר ירצו לעשות ישוב א"י מנשפי חשק [כמ"ש המדרש פ' ויקרא פ' ג' גייפא בחזורין ומפלגא לבישא] ולייסד שמה בתי ספר שקאלעס לנערים ונערות, להראות לכל כי טובתן של רשעים רעה ולא להם ולנו לבנות את בית ד'.

רבי עקיבא יוסף ב"ר יחיאל שלזינגר זיע"א, תורת הקנאות, דף ט ע"א[16]

תורת הקנאות עת לעשות לד': לחזק הדת וישוב הארץ

אוי להם לרשעים שהם רמה ותולעה ובטלים מן העולם ומבקשים לבטל דברו של הקב"ה (שמות רבה פ' כ')

באשר כי רעיון ישוב הארץ הולך וגדול עד כי גדול מאד, עד כי אספו על זה הון רב, ומרבים העם להביא, ויקנו קלניות וישובו אכרים לעבוד את האדמה, אכן לדאבון לבינו לא כאשר דמינו כן ראינו, כי יותר מאשר יבנו חומות ירושלם, יהרסו את חומות הדת*)[17]לבטל מצות התלוי' בארץ[18], ולבעל תשב"ר וללמדם לשונות שונות אשר איננו דרוש לעבודת האדמה, כצרפתים, ואנגלית, עד כי התאוו תאוה לעשות קאהר שוהל במושב סאמאמרין (זכרון יעקב), עד כי יפול ספק גדול בלבינו כי רק לצרינו הם להעבירנו על הדת, ולא לנו הם להשיבנו אל ארצינו ולתורתינו כאשר זה הי' כוונת הגאון מהרצ"ה קאלישער והגאון מגריידיץ ז"ל*)[19] אשר השתדלו ע"ד ישוב הארץ, והנה הרבה מגדולי ישראל אשר יחזיקו בידם להיות עמהם באגודה אחת, ולכן הסיבה לזה העדר הידיעה כי לא יודעו מעמד ומצב הקלניות, ואופני התנהגותם אשר פקודי הקלפיות המה צרפתים עוכרי ישראל, עמי הארצים אשר גם תורה שבכתב מוזרה להם, והמה מושלים על האכרים ביד חזקה באכזריות, עד כי "עקרון תעקר" בשביל אשר שמרו "שבת הארץ" וכל מצות התלויות בארץ הוא לצחוק בעיניהם...

רבי עקיבא יוסף ב"ר יחיאל שלזינגר זיע"א, תורת הקנאות, הארה *), דף י ע"א[20]

ז"ל אחד מגדולי הדור העומד בפרץ לחזק הדת, במכתביו אשר כתב אודת ישוב א״י ועמ״י בבקשתי - היות לשעבר הי' ענין ישוב א״י מתלי תלי' במחשבות שונות אך כעת אחרי שכבר נעשה - והוא תחת ממשלת החדשים למיניהם לרובו ועי״כ כמה וכמה י״א האנוסים וכמכורים הם ובניהם - ע"כ סוף מעשה מחשבה תחילה - להשים פדות ושארית למבקשי ד' בהיות מלבד המצוה בעצמותה כמבואר בס' המצות לרמב״ן בסוף מ״ע ד' - הוא כעת בכלל פ״נ[21] וכעין פדיון שבוים וליתן מעמד ומצב על אדמות ישראל לב״י תחת ידי י״א ושובתי שבת הארץ ושומרי מצותיה כדעת - עוד שם כי בעוה״ר הם מקבצים לרבבות אשר הולך לאיבוד כי משפחות הללו צריכין הרבה ומכל פעולותם הניכר לעינים עד אתה מה עשו - ונמכרים זה המעט תחת ידי דירעקטארן אשר כמעט בתוך צבא אנשי מלחמה כה״ג בחוץ לארץ יותר טוב ואלו שרי מסים הם אוכלים לחם סובבי ציון הללו והללו מתענים ה״י ע״ש, והעיקר כי בעוה״ר כי לרובם פונים לזרים ולא ישימו בה' בטחנם ולא זו דרך ולא עיר להגיע כה״ג לישוב א״י כראוי אם לא כאשר אבותינו כי בטחו באלקי צורם לעשות ע״י שליח אמונים להשים בד' תקותם לבדו ולא בפאריז ולא בלונדן ולא מהם ולא מהמונם – עכ״ל,

והנה מי אשר ידע טוב הישוב והחברא חובבי ציון לאשר מנהיגיה ומנהליה יודע פירוש הדברים ועוד כמה הוא רחוק כי יסובב טובה אמיתית לכלל ישראל על ידיהם כי המה זוללים וסובאים ונואפים ומלעיגים על ד' ותורתו ואהבת ישראל רחוק מלבבם כי המה מהערברב אשר התגלו בדור האחרון להתעות את בני ישראל מד' ותורתו ד״י.

דהיינו שאין כלל וכלל קיום למצות ישוב א"י תחת פורקי עול תורה ומצות, וק"ל.

רבי עקיבא יוסף ב"ר יחיאל שלזינגר זיע"א, תורת הקנאות, הארה *), דף י ע"ב[22]

בימינו אנה יצאו שני עכברי רשיעי מחוריהם אחד בע״מ פ״ב אב"י אבות זקן מנאץ, א״ץ ברגלים חוטא ומחטיא, והשני בעיר בירת פולין זקן הצדוקים כופר בד' ובתורתו ח״ז שר״י ויעשו את עצמם בית הכסא קבוע לרבים בכ״ע לכל מי אשר ירצה להטיל רעי טינופות של זנות ואפוקורסת יבא ויטיל, אלה המה שונאי ישראל זכר עמלק אשר קרך בדרך ד״י תועלתם לא תמות ואשם לא תכבה.

רבי עקיבא יוסף ב"ר יחיאל שלזינגר זיע"א, תורת הקנאות, דף יא ע"ב[23]

אלה המה השולחים משרו של עשו הס״מ וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו תמכין דאורייתא, לקפח פרנסת עמלי תורה שומו שמים על זאת ומי עשו לנו כל אלה שהתגברו כל כך בני ע״ר ועלו עלינו אנשי השקר אוהבי בצע כת חנפים אם כי גם גדולים בתורה המה והי' בעת יעבור אחד מבעלי השכלה בעה"ק ימצאו לקראתו לקבל פניו ויחלקו לו כבוד במידה גדולה ויהלל מעשיו במכתבי עתים, כי יחושו לס״ס אולי ואולי יקבלו איזה טובה ממנו או ע״י וכל כך גזרה החנופה עד כי לרשע ואפיקורס ידוע אשר כמה וכמה מתלמודין המירו את דתם להתחתנו עם בנות הערלים ותארו אותו ״הגאון הצדיק״ כידוע זה ליושבי אה"ק, אלה גרמו לנו כי הע״ר גברו עלינו עד כי ירצו לעשות עה״ק כפאריז ובערלין. יען כי יודעים כי גזרה החנופה ובעד כסף יסכימו הגדולים עמהם ולא ימחו במעשיהם המכוערים.

רבי עקיבא יוסף ב"ר יחיאל שלזינגר זיע"א, תורת הקנאות, דף יב ע"א[24]

אשר יסדו קלניות באה"ק אשר אין עליהם עול התלמו״ד והש״ע, כן יהי' בית ישראל נעשה שקאלעס וקאהר שוהלען, ובתי זונות, ופלוני הצרפתי יהי' לנו לראש, תודעו כי העולה על רוחכם היו לא תהי' אשר אתם אומרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן, חי אני נאם א' אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם (יחזקאל כ' ל״ב ל״ג) ויקוים עליכם מאמר ד' (מיכה ב'.) קומו ולכו כי לא זאת המנוחה וכתב רש״י קומו מן הארץ כי לא בדרך זה נתתיה לכם למנוחה, וז״ל הת״י קומו וגלו ארי לא לא ארעא בית ניחא לרשיעיא.

רבי עקיבא יוסף ב"ר יחיאל שלזינגר זיע"א, תורת הקנאות, הארה *), דף יב ע"ב[25]

עיין סדר ויקרא פ' ט״ז ריש לקיש כד הוה חמו חד מנהון במדינתא מרגם להון באבנייא אמר ליה פוק לאתרך לא תזהם ברייתא כ״ש לאלו המצרעים חוטאים ומחטיאים את הרבים שלא לעשות התחברות והתקרבות עמהם:

והדברים ברורים ומחוורים לכל בר דעת

אבל הנה מצאתי גם פנינה נוספת שמבארת כך בשם רבי חיים מנחם ב"ר ישכר שלמה טייכטל[26] זצ"ל, בנו של בעל 'אם הבנים שמחה' שגם התאונן על כך שהשתמשו בספר אביו בצורה של 'מאשרים זדים', רח"ל וכן הזכיר ג"כ איך הדבר נעשה למי שמוקדש מאמר זה, וזלה"ק

לצערנו נטפלו חוגים שונים לדברים הנ"ל וכיוצא בהם בספרו למצוא בהם קשר לרעיון הציוני החילוני, כשם שהאשימו את הגה"צ המקובל רבי עקיבא יוסף שלזינגר זצ"ל וכל אלה שדגלו בהתיישבות חרדית באה"ק, בציונות.

וברור ומובן לכל בר בי רב שהמחבר בדברו בספרו בשבח בוני הארץ ומתישביה לא התיחס כלל לתנועה הציונית החילונית שחרתה על דגלה: "ארץ ישראל ללא תורת ישראל" ואשר סיסמתה: להיות גוי ככל הגויים, והתוצאה של הדוקטרינה הזאת הרי ידועה לכל: הרס הנוער והעם- שהתחנכו ברוח זו-מבחינה רוחנית וגשמית כאחד, המסכן את עצם קיומו של העם והארץ, והמתבטאת בירידה-תרתי משמע-ירידה מוסרית וירידה מן הארץ, ולבסוף התנכרות לא לתורת ישראל בלבד אלא גם לעמם ולארצם, והמחריד ביותר "ונוספו גם הם על שונאינו".

ואומנם פונה המחבר לתושבי הארץ לבסס את חיינו באדמת הקודש על התורה אשר בלעדיה אין לנו כל קיום וכל זכותינו בארץ ישראל היא רק מכח הבטחת ה' לאבותינו לתת לנו את הארץ וללא קיום התורה אין לנו חלק בירושה הזאת, והתורה בלבד ערובה שאויבינו לא יקחו את ארצנו מידנו, מה שאין כן לאומיות מעורטלת מתורה, לא זו בלבד שלא ניבנה על ידיה, אלא היא מהוה גורם לחורבננו ח"ו.

ועל כן פונה המחבר בקריאה לבוני הארץ לכייף עצמם לחכמי גדולי הדור, נושאי דגל התורה ולפתור את כל הבעיות על פי הוראתם, לפי תורתנו שהיא תורת חיים. ואזי ההצלחה מובטחת בס"ד.

אין צורך להוסיף על הדברים הנ"ל, המדברים בעד עצמם ולא באתי אלא לשוב ולהתריע: היזהרו בגחלתו! כי איש קדוש הוא שכל מחשבותיו דיבוריו ומעשיו קודש היו לה'.וכדברי קודשו של כ"ק האדמו"ר מליובביטש (שליט"א) [זיע"א] אלי, על אבא מרי זצוק"ל: "כאשר יבוא לא"י ידפיס את כתבי אביו ויפרסם כי האבא היה יהודי ירא ושלם ורחוק מציונות" ואת אמרי פי קדשו שמרה נפשי, ובגילוי דעת הנ"ל הנני ממלא הוראתו".

______________________

[1] דגלנו – ירחון לספרות ולעניני היהדות החרדית כלי מבטאה של אגדות "צעירי אמוני ישראל" בפולני', ניסן-אייר ה'תרפ"ה, וורשא, שנה ה' חוברת ז'-ח' (העורך א"ז פרידמן)

[2] דהיינו לאחר פטירתם, כמאמר חז"ל גדולים צדיקים שלאחר פטירתם נקראים חיים...

[3] רבי משה מרדכי חייקין זיע"א – חסיד חב"ד. בנו של האב"ד האשכנזי בחברון, רבי שלמה חייקין זיע"א. חתנו של רבי עקיבה יוסף שלזינגר זיע"א. נפטר בכ"ג סיון ה'תרצ"ד, ומנו"כ בהר הזיתים, על מצבתו נכתב:

פ"נ הרה"ח ר' משה מרדכי חייקין בהרה"ח ר' שלמה ז"ל נ' כ"ג סיון תרצ"ד תנצב"ה

(ראה תולדות חב"ד בארץ הקודש בשנים תקל"ז-תש"י (ליקט וערך ש"ד לוין, ברוקלין, ה'תשמ"ח, עמ' פב, רט-ריא)

רבי דוד בהר"ן, חתנו של רבי עקיבה יוסף שלזינגר זיע"א

[2] רבי דוד בהר"ן זיע"א – נולד בתחילת אלול ה'תרכ"ו, בירושלים. אביו הינו רבי נחום ב"ר אברהם לעווי משאדיק זיע"א (מנישואיו השניים למרת מינה-לאה זתע"א, בת"ר משה ריבלין זיע"א). אביו נפטר כשהיה בן חודשיים וחצי. גדל וחונך אצל אחיו למחצה, רבי שלמה זלמן בהר"ן זיע"א, ולבקשת אביו גם אצל רבי מאיר אוירבך זיע"א (בעה"מ הספה"ק 'אמרי בינה', ראב"ד האשכנזים בירושלים). למד בישיבת עץ חיים. בגיל 16 נשא לאישה את שרה זתע"א בת"ר עקיבה יוסף שלזינגר זיע"א, לאחר נישואיו למד בישיבת 'עץ חיים'. למד מפי רבי משה יהושע יהודה לייב דיסקין זיע"א, ולאחר פטירתו למד מבנו רבי יצחק ירוחם דיסקין זיע"א. היה ממייסדי ישיבת 'אהל משה' ובה למד עד פטירתו. נהג ללמוד מחצות הלילה עד תפילת ערבית למחרת. בין הרבנים שלמד עימם בחברותא: רבי שלמה אלישיב, רבי אליהו דוד סלוטקי (בעה"מ הספה"ק 'יד אליהו') ורבי מרדכי דוד לוין זיעועכי"א. נפטר בכ"ז באב ה'תש"ו.

[3] רבי פנחס צבי שיינברגר זיע"א – ככל הנראה אחיינו של רבי מנחם מניש שיינברגר זיע"א, חתנו של רבי עקיבה יוסף שלזינגר זיע"א. שימש כמנהל הת"ת של קהילות האשכנזים בירושת"ו. ראה בדב"ק של רבי משה ב"ר מנחם מענדל טעננענבוים הי"ד זיע"א, מסעות משה, נהר שמיני – כוללים, קאלאניען, ציוניסטן, מזרחיסטען וכו', עמ' קעא-קעב.

[4] רבי אברהם בר"י הכהן זיע"א – חסיד חב"ד. שימש כחבר בביה"ד החסידי בירושלים מאז ה'תרס"ב. (ראה תולדות חב"ד בארץ הקודש בשנים תקל"ז-תש"י (ליקט וערך ש"ד לוין, ברוקלין, ה'תשמ"ח, עמ' פב, רט-ריא)

[5] מו"ח – ר"ת 'מורינו וחותנינו'

[6] יום קודם לכן

[7]-[10] שר"י

[11]-[13] עפ"ל

[14] ראה בספה"ק מרא דארעא ישראל כרך ב', עמוד מו-מז, הערה 53

[15] קאלימייא, ה'תרל"ג מצוי בסוף הספה"ק 'תוכחת מגולה'

[16] ע"פ מיספור הספה"ק 'תוכחת מגולה'

[17] רבי עקיבא יוסף ב"ר יחיאל שלזינגר זיע"א, תורת הקנאות, הארה *) (הראשונה), דף ט ע"א

עיין בפרי מגדים לאו"ח סימן תקס"א באשל אברהם וז"ל שמעתי מאדוני אבי הרב ז"ל שאמר כמדומה בשם החסיד ר' גרשון קוטבר ז"ל שבא לירושלים וראה בשלותה עמים יושבים בה ובכה ואמר שזה שאומרים בראותי כל עיר (ירושלים של מטה) על תלה בנויה ועיר ה' מושפלת ירושלים של מעלה כו' שם ניכר החורבן ודוממים כו':

ואני המלקט אדקדק בהארה זו לומר שגם כיום למרות שרואים שבנו ופיתחו את העיר העתיקה, אבל ירושלים של מעלה מושפלת ע"י בעלי הדעות המשובשות שעושים חילולי ה' גם בעולים להר הבית וגם בעלות המחלה הנפשית של 'כקוף אחר אדם'.

[18] תוספות דרבנו חיים הכהן זיע"א, תוספות, כתובות, דף קי ע"ב

הוא אומר לעלות כו' - אינו נוהג בזמן הזה דאיכא סכנת דרכים, והיה אומר רבינו חיים דעכשיו אינו מצוה לדור בא"י כי יש כמה מצות התלויות בארץ וכמה עונשין דאין אנו יכולין ליזהר בהם ולעמוד עליהם:

[19] רבי עקיבא יוסף ב"ר יחיאל שלזינגר זיע"א, תורת הקנאות, הארה *) (השניה), דף ט ע"א

עיין בס' שו"ת נפש חיה להרב הגאון רח"א ז"ל העתק מכתב על אודות ישוב א"י מהרבי ר"א להרב רח"א ז"ל.

והמכתב שציין התפרסם בשו"ת 'נפש חיה' לרבי חיים אלעזר וואקס זיע"א, סוף סימן א', וחלק על סברתו בעל השפת אמת, לגבי הק"ל משפחות, אבל מה שבאמת ראוי לציין שאין מה לערער עליו זה שאותם ק"ל משפחות אמורות לשמור על שמיטת הארץ, ומה גם שהוא בעצמו אמר שמצות ישוב א"י תלויה רק בקיום תורה ומצות כדקא יאות, ושאין בדיעבד בעניין זה.

[20] ע"פ מיספור הספה"ק 'תוכחת מגולה'

[21] פ"נ – ר"ת 'פיקוח נפש'

[22] ע"פ מיספור הספה"ק 'תוכחת מגולה'

[23] ע"פ מיספור הספה"ק 'תוכחת מגולה'

[24] ע"פ מיספור הספה"ק 'תוכחת מגולה'

[25] ע"פ מיספור הספה"ק 'תוכחת מגולה'

[26] חסיד חב"ד, בתקופת הריי"ץ והרבי מליובביץ זיעועכי"א