top of page

שאילת דוד נגד הקרבת קורבן פסח בזמן הזה

רבי דוד ב"ר שמואל פרידמאן[1] זיע"א, שו"ת שאילת דוד, הקדמה, קונטרס דרישת ציון וירושלים[2]:

'(ברכות דף ג ב) והכונה דירושלים יתישב מנדחי ישראל קודם מלכות בית דוד ואז נצטרך לעטר שוקי ירושלים בפירות:
שמוע שמעתי זה זמן כביר אשר יש רבים וגם שלמים משלומי אמוני ישראל אשר ידרשו לשלום ציון מדי באהבתם אל מקום מקדשנו לחונן אבניה ישגו להעפיל לעלות ההרה בחשבם להגיע לבנות להם גם עתה מזבח במקום מזבח ה' ההרוס ולהקריב עליו קרבנות ואמרתי בלבי אשר זה אך דבר שפתים אשר ישגו ברוב אהבתם לכונן אדמת ציון וירושלים וכל דיבורם הי' ע"ד פטפוטי דאורייתא טבין ואם מפני שמדמין לא יעשו מעשה עדי שמעתי בחודש העבר מאחד אשר בא מארץ הקדושה וסיפר אשר כבר הסכימו לרבנים היושבים בקודש לבנות מזבח ה' ההרוס ולהקריב עליו קרבן פסח נעויתי משמוע דברים כאלה אשר חכמים כאלה ישפטו עפ"י דמיונם כדרך הפלפול שאינו מוכרח לעשות מעשים נוראים כאלה והלכתי שומם ברעיוני זה מה זה עשה ה' לנו עתה למסוך רוח עועים על ראשי מנהיגינו לטפוח כענין גדול כזה לעשות לנו במות באיזה מקום והבא למלאות ידו באמרו כהן אני יבוא וילבש מדיו ויחגור בצלצול אשר נדרה לו אהובתו ומקצותם יבחרו כהן הראש וילבישוהו בגדי שש וקלא אילן יתלו בבגדיהם ויאמרו תכלת הוא לבדם יזהירו שני וארגמן ואבני נזר אשר יכתרו לנוסס על לבו יקראו שמות כשמות אשר קרא להם אדון הנביאים ועליהם יפתחו פתוחי חותם בצפורן שמיר חרותה על לוח לבם.
ויהי בהתהלכי נבוך בעשתנותי אלה לא אדע מה לעשות האיר ה' נגד עיני חיבור קטן רב האיכות מדורשי בשלום ציון המתאוים לעלות בחצריהם ה"ה הרב הגאון י"א מרבים מוה' צבי הירש המכונה קאלישער וראיתי בהחיבור הזה אם כי מחברו הוא גדול בתורה וביראת חטא הקודמת לחכמתו עכ"ז מרוב אהבתו לחונן אדמת ציון ישגה בזה. ואנכי כאשר מעת חנני חונן הדעת אף לאינו הגון לו לא השגתי על דברי זולתי רק כתבתי דעתי בזה וראיותי ומהם יובן סתירת מי שאינו אומר כן ומעולם לא נתכבדתי בסתירת דברי זולתי ככה אתנהג גם בזה הענין כתוב רק מה שחנני ה' בזה דעת אשר יורנו כמה מעקשים לפנינו כדרך הזה אשר ההכרח לנו לעזוב רוב אהבתינו וחשקינו לסמוך עמוד העבודה קודם קיבוץ גליות ועשיית דין ברשעים ורוממות קרני צדיקים בירושלים וביאת בן דוד ותפלה היפך הסדר שסדרו לנו אנשי כנה"ג מגילה י"ז ב' י"ח א' [א"ה עיין שם ברש"י ד"ה אחר ישובו בני ישראל שכתב אמר ישובו לבית המקדש ובקשו כו' ולדעתי הוא ט"ס ברש"י דלא הוזכרה בברכת ירושלים בנין בית המקדש שא"א לה להבנות בלא מלך באמרם ב"ב דף ד' א' שאני ביהמ"ק דאי לאו מלכא לא מתבני ואף שבית שני בנו עפ"י עזר מלכי פרס עפ"י הקבלה כדרשם יומא דף ט' יפת אלהים ליפת כו' ועכ"ז הי' להם עכ"פ חוטר מגזע ישי הוא זרובבל אשר הי' מלך עיין רש"י בשבועות דף ט"ז א' ד"ה ר"ה וכו' ואי משום קדושת עזרא דהי' בבית השני בלא מלך ובלא או"ת היינו משום דבעת קדושת החומה לא הי' אז זרובבל ותדע שלא הזכירו הכתוב וגם זה נעשה ע"י גרמת החטא ולא נתקן על אופן זה תפלתינו והעיקר דצריך להיות ישוב לירושלים או לביהמ"ק והכונה מקום מדרש הנקבצים מארץ נפוצותם לדרוש ה' ולהתפלל שיחזור להם העבודה וכן בירושלמי דפ"ה דמ"ש דאמר על מילתא דר"י הדא אמר שפחדה ביהמ"ק להבנות קודם מלכות בית דוד נראה דצריך לורוס ירושלים ועיין לקמן בפתיחת מאמרנו אשר אין כונת הירושלמי בחיוב שצריך להיות כן דוקא אלא שיכול להיות גם באופן זה ולא יחלוק על סדר שאנו מתפללים שאנחנו מתפללים שיהי' עיר השלימות אבל אין הדברים מחויבים להיות בסדר הזה דוקא שהרי ביאה שניה שבימי עזרא היתה ראויה להיות ביד חזקה בדרך גאולת מצרים אלא שגרם החטא ושנה הסדר (ברכות דף ג' ב') והכונה דירושלים יתישב מנדחי ישראל קודם מלכות בית דוד ואז נצטרך לעטר שוקי ירושלים בפירות:
פתיחה
אבאר אם מחויבים אנחנו בימינו אלה במ"ע דועשו לי מקדש שכולל גם בבנין המזבח עם כל כלי המקדש אם היינו יכולים לעשות זה וכן בכלל אם מחויבים אנחנו עתה להקריב קרבנות צבור ולעלות לרגל ושארי מצוות המצוים במקדש וכמה נפטור מזה עתה. בהיתר דבר זה נראה לי דתלוי במחלוקת הגדולה שבין הרמב"ם והראב"ד בדין אם קדושת המקדש נתבטלה או לא נתבטלה וא"כ יכולים גם עתה להקריב קרבנות על מקום המקדש [אם נכוון גם עתה מקום המזבח ונעשה מזבח כדינו כאשר יבוא לפנינו במאמר הזה] ונשאר לנו רק חובת המצוה לבנות בית הבחירה שזו מצוה מיוחדת זולת קרבנות ובמצוה זו לא נתחייבנו אלא לאחר שנכנס לא"י ויהי' לנו מלך ונכרית את זכר עמלק כמבואר בסנהדרין דף כ"ב[3] בגמרא ובספרי פ' ראה תניא ר' אומר שלשה מצות נצטוו בני ישראל בכניסתן לארץ ישראל להעמיד עליהם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה ואיני יודע איזה מהם תחילה וכו' הוי אומר להכרית זרעו של עמלק וכו' וכן בדוד הוא אומר ויהי כי ישב המלך דוד בביתו וה' הניח לו מסביב וכו' ומה שבנו עולי גולה בית שני זה הי' עפ"י נביא שנתנבא להם לבנות וכן היתה הקבלה מהך דיפת אלהים ליפת שיבנה המקדש על אופן זה ומצורף לזה הי' להם מלך מחוטר ישי כמשכ"ל בזה [א"ה עיין בהרא"ה בס' החינוך בפ' תרומה שאומר שמצוה זו אינה אלא בזמן שרוב ישראל על אדמתן ולדבריו צריך לומר ג"כ דהבנין דבית שני הי' עפ"י נביא שהרי בזמן עזרא היו כל העולים רק ארבעים ושנים אלף ושלש מאות]. ואין זה דבר חדש שיחדש הנביא האחד דכל ענין בנין הבית נמסר לנביאים כאמרם בכמה מקומות (חולין דף פ"ג פסחים דף פ"ו א' ובש"מ) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל וכן שבועות דף ט"ז ב' עפ"י נביא נאכלת ועפ"י נביא נשרפת.
והשני דאף דלא נצטוו ישראל לבנות להם מקדש קודם שיהי' להם מלך וינוחו מאויביהם מכ"ז אין איסור בדבר ואם יבנוהו ויגיעו לסוף מדותיו יהי' קדוש כדינו לכן היו יכולים לעשות עפ"י נביא אלו הדברים [א"ה וע"כ רצה ר"י בן חנניא לבנות את הבית כשהרשה אותו קיסר רומי כמבואר במדרש פ' ס"ד כשיטתו שבועות דף ט"ז א' ובש"מ דקדושה ראשונה דביהמ"ק קדשה לעתיד לבוא] וא"כ פטורים אנחנו עתה לפי דעה זו מלבנות בית הבחירה אבל בעבודה אם היינו יודעים איך ובמה לעבוד היינו מחויבים לבנות מזבח ולהקריב עליו קרבנות אך לפנינו בהמאמר יבוא מניעות הרבה מחמת ספיקות שא"א לנו לעמוד עליהם עדי יערה רוח ממרום עלינו ויאיר עינינו בזה.
ולדעת הראב"ד בסוף פ"ו מה' בית הבחירה שסובר דקדושת הבית נתבטלה וכאשר נחליט לפנינו דעכ"ז לא הותרו הבמות וא"כ א"א לנו להקריב בזמה"ז שום קרבן לא במקום אחר ולא במקום המקדש עדי נקדשו מחדש יכול להיות דמחויבים אנחנו לבנות הבית כדי שנוכל להקריב הקרבנות אבל גם תקנתנו קלקלתנו שהרי צריך להתקדש באחת מהארבעה דברים ר"ל מלך ונביא ואו"ת וסנהדרין כמבואר בשבועות דף ט"ז א' ואף שבהמשנה נזכר עוד כמה דברים הצריכים לקידוש העזרות נשנה לר"נ שם כל שלא נעשה באחת מאלה כו' עכ"ז נראה דהכונה על הנך ארבעה שהרי מה"ת אין לנו ללמוד אלא הנך ארבעה ממשה שהי' מלך ונביא וגם הי' שם או"ת וע"א זקנים משא"כ השארי דברים דקחשיב לא הוזכרו כלל וברור הדבר שהעיקר תלוי בהנך דלפינן ממשמעותא דקרא וכן א"א כלל בלא נביא לסמוך על התודות לבד שהרי עפ"י נביא נאכלים ונשרפים. והרמב"ם ז"ל בפ"ז מהלכות בית הבחירה ה' י"ב נראה שמפרש דכך היתה אז הנבואה לעשות כן לשעה זו ויכול להשתנות ג"כ עפ"י נביא לעשות באופן אחר לא שהיתה נבואה שכך הדין לעולם אלא שבפעם הזה היתה נבואה לאכול הפנימית ולשרוף החיצונה וכשנצטרך לחדש מחדש הבית והעזרות יכול להיות שיהי' אז הנבואה לעשות בהיפך עיי"ש בדבריו ודו"ק. וכן מבואר שם בדבריו דעיקר החידוש הוא מה שב"ד עושים התודה ומהלכים אחריה ומעשיה א"א בלא נביא שיעיד על אכילתן וא"כ א"א לנו בעוה"ר שאין לנו לא מלך וסנהדרין ולא נביא ולא או"ת לקדש הבית וכו' מכל אלה א"א לקדש הבית בלא נביא שהרי אף להוסיף על העזרות ג"כ א"א בלא נביא דבכ"מ פריך הגמרא דא"א להוסיף על הבנין דהכל בכתב מיד ה' עלי השכיל עיין זבחים דף ל"ג א' אלמא דא"א להוסיף בשום אופן בלא נביא ומכש"כ לקדש מחדש למאן דסובר דצריך לקדש מחדש שא"א בלא נביא ובפרט שהראב"ד בעל שיטה זו אומר בפירוש אשר נגלה לו מסוד ה' ליראיו דלפיכך לא קידש עזרא ירושלים והמקדש לעולם שהי' יודע ברוח ה' שעתידים המקדש וירושלים להשתנות ולהתקדש בקידוש אחר קידוש עולמי בכבוד ה' לעולם דודאי א"א לנו לעשות זה עדי יערה עלינו רוח ה' ממרום וישלח לנו נביאים להורות לנו ברוח קדשם הדרך הזה:
ע"כ לדעה זו פטורים אנחנו עתה מלעסוק בזה גם א"א לנו בשום אופן להקריב קרבנות ור"י בן חנניא שהבאתי לעיל שרצה לבנות הבית היא כשיטתו שסובר דקדושת הבית לא נתבטלה וכמשכ"ל וכן ר"י דירושלמי דפ"ה דמ"ש או דהירושלמי סובר דר"י סובר דקדשה לע"ל דלא כהבבלי זבחים דף ס"ב ומכות דף י"ט א' או דצריך לגרוס כמו שכתבתי לעיל בהקדמה למאמרנו זה.
ולדעתי לזה כוון הגאון החסיד ר"ע[4] ז"ל בדבריו אשר כתב שענין זה תלוי במחלוקת הרמב"ם והראב"ד בפ"ו מה' בית הבחירה דר"ל דהראב"ד שסובר דקדושת הבית נתבטלה ולהקריב קרבן בבמה ג"כ א"א שהרי הראב"ד לא השיג על הרב ז"ל בפ"א מה' בית הבחירה הלכה ג' שכתב מפורש דאין היתר במות לאחר שנבנה המקדש לעולמי עד והוא כשיטת התוס' בזבחים דף ס"א א' ובמגילה דף ו' [ובסוף הקונטרס אדבר מאמר מיוחד בשיטת הרמב"ם והראב"ד ורש"י באלו הענינים אם יגמור ה' עלי] וא"א עתה להקריב קרבן כלל וכמ"ש ויעבור בלאו הבא מכלל עשה שלא התיר הכתוב להקריב אלא במקום המקדש ושארי המקומות נאסרו ואף דלא יהי' חייב כרת שהרי הקרבן אין מתקבל בפנים שמחוסר מעשה הקידוש לקדש המקום [עיין בע"ז דף י"ג ב' תוס' ד"ה ונשחטה כו' ובזבחים דף נ"ט ד"ה עד כו'] עכ"ז איסור תורה יש בזה וכאשר אין בידינו להכריע בין הרמב"ם והראב"ד בזה אסור לנו לעשות זה. אכל לדעתי נראה דזה היינו יכולים לתקן להקדיש קרבן פסח על תנאי אם המקום קדוש לעתיד כשיטת הרמב"ם יהי' הקדש לקרבן פסח ואם המקום חול עתה יהי' חולין והזריקה יהי' כזורק מים כעלמא וההקטרה כשורף חלב בעלמא אך לדעתי לא נוכל לעשות זאת לדעת הרמב"ם מכמה דברים וספיקות בדינים העומדים לנגדינו לבטל מעשינו ואם נטעה בהם ונתחייב כרת על הכניסה למקום הבית לדעת הרמב"ם כיון שלא נתבטלה קדושת הבית כאשר יבוא לפנינו בהמאמרים בזה. וזה החלי בעזהי"ת'.

__________________________

[1] רבי דוד ב"ר שמואל פרידמאן מקרלין זיע"א, נולד בי"ח אדר ה'תקפ"ח, בביאלה (סמוכה לבריסק). אביו הינו רבי שמואל פרידמאן 'הרב החו"ב' זיע"א (ראה בספה"ק 'יד דוד, שער פסקי הלכות) (חתנו של רבי נתן נטע דומ"ץ דבריסק זיע"א). בצעירותו ישב במוהילוב ונודע כגדול בתורה. לאחר מכן רבי שמרי' לוריא זיע"א (הי' בעל ממון רב ופעל בשתדלנות אצל השלטונות לטובת היהודים בארה"ק ולאח"מ שב לשקלוב, חתנו הוא רבי בן ציון ב"ר יעקב אטלינגר 'ערוך לנר' זיע"א), הביאו בפני גיסו רבי זלמן ב"ר הלל ריבלין משקלוב זיע"א, ונשאר ללמוד אצלו כשלוש שנים. בשנת ה'תרכ"ח התמנה לרב העיר קרלין ושימש בתפקיד זה במשך חמישים שנה. בעקבות פרסום ספרו של הרצ"ה קאלישער 'דרישת ציון', יצא בתקיפות נגד האפשרות של חידוש עבודת הקרבנות, רעיון שהעלה הרב קאלישער. עם זאת, הוא הביע תמיכה בעניין ההתיישבות בארץ ישראל, ובהמשך נתן ידו לתנועת חיבת ציון ואף השתתף בועידת קטוביץ. היה ממתנגדי היתר המכירה בשמיטה של שנת תרמ"ט, (אבל מתוך התחשבות ביישוב המתחדש בארץ ישראל וכדי למנוע את חורבנו, נטה לאפשר עשיית מלאכות שאינן אסורות מהתורה). בשנת ה'תר"ס התפרסם מכתבו בספה"ק אור לישרים (ראה לקמן). בשנת ה'תרע"ג יצא נגד חברת "מפיצי ההשכלה" על רצונה להכניס לימודי חול למוסדות חינוך חרדים. על מעמדו הציבורי ניתן ללמוד מפנייתם של הרבנים חיים מבריסק זיע"א ורבי חיים עוזר גרודזנסקי זיע"א, אליו, בבקשה שיפרסם ברבים את דעתו כנגד אלו שרצו לתקן קידושין על תנאי. במכתבם משנת תרס"ז כינו אותו "גדול הדור" ו"זקן ההוראה לבית ישראל ויחיד בדורנו". בנוסף לגדלותו בתורה, התפרסם הרב דוד פרידמאן כאיש צדיק וקדוש ורבים באו לקבל מברכותיו, בהם גם חיילים יהודים שהגיעו לקבל ברכה ערב גיוסם בתקופת מלחמת העולם הראשונה. נפטר ביום ד' באדר ה'תרע"ה.

[2] וכן דב"ק הובאו להלכה אפילו אצל קוק, וגם בשו"ת ציץ אליעזר חלק יב סימן מז.

[3] כמבואר בסנהדרין דף כ"ב דהיינו 'דף כ' ע"ב'.

[4] רבי עקיבא איגר זיע"א.

Comments


מלחמת מצוה כריכה - הדמיה_edited.jpg
כריכה קדמית - לגלות ולהראות את הנס.jpg
כריכה בר-כוזיבא.jpg
הדמיה ילקוט השבעתי אתכם-חנות.jpg
הדמיה ספר גבול ההר.jpg

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאינה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

עקוב אחרינו

  • ילקוט השבעתי אתכם בקול הלשון
bottom of page