קול קורא משנת ה'תרס"ד נגד אסיפת תנועת 'המזרחי' בעיר פרשבורג

לפני שעה (1)

זמן קריאה 24 דקות

למען אחי ורעי! דע לך שהציונות הדתית מנסה להל תלבש באצטלא דרבנן, ולמרות שכל כשלונתיה נראים לעין כל, הם עדיין מנסים להציג את עצמם כאלו הם בגדר של יראים ושלמים עם השי"ת ותורתו אבל כרגיל הכל אצלם הצגה.

וכבר גאונים קדמאי כבר מאז שהוקמה תנועת 'המזרחי' (ע"י ד"ר הרצל שר"י) הודיעו קבל עם ועדה שורש הציונות והציונות־הדתית חד הם, שהינם כתנועת של המשכילים והרפורמים ושאר הכתות שהיו בעבר ויצאו מכלל ישראל.

הנה שבו ישנם מעל 130 חתימות של רבנים שפוסקים להלכה שחובה להתבדל מהציונים ומתנועת הדתית לאומית המכונה 'מזרחי'

קול קורא תרס"ד[1]

קבלתי מכתב ממדינת האָלַלאנד[2] [3] בו ראיתי שבמכתב שהוא תחת השגחת כ"ג[4] נ"י[5] מכונה בשם "תל תלפיות" נכבדות מדובר בו ע"ד[6] "הציונית" או "המזרחית" ואשר כ"ג נ"י יכבדה.

ויען כי הוא זה דבר הנוגע לכלל אחבנ"י[7] כי במדינתנו כבר החריבה חלק גדול מאחינו וחלק היותר מרובה מבני הנעורים. והוא זה הירוס גדול בכל הנוגע לשמירת דת תוה"ק[8] ע"כ הנני מקדים להודיע זאת לכ"ג נ"י למען יקדים פני זאת לבל תפשה זאת במדינתכם. שהוא זה ממארת[9] לכל הנוגע לטובת בית ישראל ולכל הנוגע לחיזוק דתנו ולחשוב כי כ"ג שיחי'[10] לא ראה את דבריהם ולא ידע מעשיהם כי כל פעולתם מיוסדה נגד דת תוה"ק אבל אנחנו פה שראינו ושמענו מרב רעה המעוטפת בהם ובדבריהם ובמעשיהם הנני להודיע זאת לכ"ג שיחי' ובטח כי ישים מקום לדברינו.

כ"ד[11] ידידו דוש"ת,

חיים הלוי סאלאווייציק רב פה בריסק[12]

וכבוד הרב הגאון מהו' דוב ארי' ריטטער שליט"א

אבדק"ק[13] ראטטערדאם ומדינת האללאנד כ' אלי וז"ל[14]

דרך כלל אני מודיע להדר"ג נ"י כי עיקר הציונית הוא קולטור בעוועגונג[15] הממעטת את לימוד תוה"ק וכח תוה"ק ומסוכנת יותר מהרעפארם במאה שעבר במדינת דייטשלאנד עכ"ל[16].

וכן [17]כ' לי כמה חכמי הדור,

אמר הנביא חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ אִמְרוּ לְנִמְהֲרֵי לֵב חִזְקוּ אַל תִּירָאוּ הִנֵּה אֱלֹקיכֶם נָקָם יָבוֹא גְּמוּל אֱלֹקים הוּא יָבוֹא וְיֹשַׁעֲכֶם.

וביאר באברבנאל וז"ל[18] צווי לחכמי ישראל ולגדוליהם בכל דור ודור שבהתארך זמן הגלות ובבא עליהם צרה וצוקה יחזקו ידים הרפות מהאמונה. והברכים הכושלות מרב הצרות יאמצו אותם. שהם ההמון בני הגלות ואם יהיו ביניהם אנשים חסרי השכל כדי שלא יתיאשו יאמרו לנמהרי לב ההם (המפרשים כתבו דקאי[19] על אותן שמצטערים על אורך הגלות ומצפין לגאולה. אך יפלא שאותן יקראו נמהרי לב. אבל לענינינו יאמר נגד אותן שמחשבין למהר הגאולה ע"י השתדלותם בדרך הטבע ולכן נקראו נמהרי לב) חזקו ואל תיראו עתיד אלקיכם לבוא בנקם גדול וגמול על שסבלתם עול הגלות ואז בתשועתו[20] תפקחנה עיני ישראל שהם עִוְרִים מתוקף[21] הצרות. הנה מזה נודע שהחיוב הוא על חכמי הדור לחזק ידים רפות לבלתי ימשכו אחרי החושבים למהר את הגאולה ע"י השתדלות[22] הציונית. ולאמר להם הנה אלקיכם נקם יבוא ויושיעכם ואל יניא "הציונים" ואלה "המזרחים" את לבבכם למהר לקרב ע"י השתדלות בני אדם ואף כי כל בר ישראל צריך לחבב ציון וירושלים בכל זה[23] אין לנו להחיש ע"י מעשי בני אדם כי אז נקראו נמהרי לב.

(עיין ברכות דף י"ב שרצו לקבוע עשרת הדברות בק"ש וביטלוהו מפני המינין כמו כן אף שחבת ציון חובה עלינו אך כעת שהדבר גורם להניא לב ישראל מתקותם לד' שיגאלו במהרה צריכין להזהיר את העם שלא ימשכו אחרי הנמהרי לב). לזאת אחלה פני הרבנים הגדולים לחוות דעתם לבא על החתום על קול קורא הלזה ולשלחם אלי להזהיר וללמד את העם הדרך אשר ילכון.

והנה כתבו לי כמה רבנים נ"י שנחוץ לשמוע דעת הרב הגה"ג[24] מפ"ב נ"י וכן כתבו לי תלמידיו היושבים על מדין. וכתבתי מכתב הנוכחי בפני הרהגה"ג דפ"ב[25] שליט"א[26]:

אחדש"ת[27] הדרגנ"י[28] לדבר הזה יסלח לי נא את אשר הרהבתי עז לבוא בשורות אלו לשאול אודות הציונית[29] המזרחי שקראו עצרה לק"ק[30] פ"ב[31] אם נעשה בידיעת ובהסכמת הדרגנ"י והאמת אגיד שאני לדידי אין ספק אצלי שכל זה שלא בידיעתו ושלא בהסכמתו כי מי חכם כהדרגנ"י לדע[32] פשר דבר אשר תנועה הזאת אינה מסכמת לדעת התורה והיראה (והגם שנלכדו בה איזה ת"ח[33] ויראי ד' [34] יען שחשביה[35] למצוא אופן להטותה אל דרך התורה והיראה אבל כבר אמרו חז"ל איזה חכם הרואה את הנולד וכבוד מרן אא"ז[36] הח"ס[37] ז"ל פ' כי ממה שכבר הי' לעולמים[38] נוכל ללמוד גם על העתיד. וכבר הורונו הנסיון בכל דור ודור כי אלו המתחדשים ורוצים בחפשית[39] מעול התורה והיראה כל באיה לא ישובון) שעל כן לא הייתי נעשה שואל על זה אך שמעתי שרבים מסתפקין[40] ושואלין ע"כ אחלה[41] פני הדרגנ"י ישלח נא דברו אלי למען להשיב שואלין דבר והשי"ב[42] יחזקהו ויאמצהו עוד יחליף כח ויתחדש כנשר נעוריו לתורתו ולעבדתו הקדושה ולטובת כלל ישראל היראים במדינתנו הדוש"ת[43]

הק'[44] ישעי' באאמה"ו ד"ל[45] זילבערשטיין זצ"ל, רב דיראים בווייטצען

וזאת תשובת ההגה"ג[46] מפ"ב[47] שליט"א אלי:

אחדש"ת[48] מכתבו היקר הגיעני ואשר דרש ממני שאודיע לו אם קריאת הוועד ציונית לעירי פ"ב יצ"ו[49] נעשה בידיעתי ובהסכמתי.

להיות כן אני מודיע להדרגנ"י כי היות שאני יושב זה כמה שבועות חוץ לעירי לשאוב אויר צח על כן לא נודע לי מדבר זה רק זה זמן קצר ואין לי עסק עמהם ודין ודברים כלל וכלל לא ודי בזה.

והנני בשים שלום וברכה מרובה ידידו,

שמחה בונם בהג"מ הראשב"ס זצ"ל[50]

[51]*) להלן מכתבו של הגאון הקדוש מפרעסבורג:

ע"ד[52] אשר בקש ושאל אותי שנית לגלות לו דעתי בבירור יותר נכון מובן לכל איש, בהנוגע[53] להאסיפה של הציונים המכנים עצמם "מזרחים" הנני בהוספת אומר ודברים על מכתבי הראשון שהערכתי להד"ג[54] שבו הודעתיו מה שהיה אז נחוץ לפי שעה, בקוצר אמרים להתודע ולהגלות לעם ה', כי לא הי' לי שום ידיעה ממה שהסכימו המזרחיים לקרא לעצרה ולאסיפה לפ"ב, וגם לאנשי אקרו"ט[55] דקהילתי לא הודיעו מזה מאומה, ומובן מאליו ומכ"ש[56] שלא שאלו אותי אם אני מסכים לזה, עד שנודע לי הדבר מהקול קורא אשר נשלח גם אל ידי.

ואשנה ואשלש עוד הפעם, כי לא הי' לי ולא יהי' לי עסק ודברים עמהם כלל וכלל, והנני מסכים ומזהיר עם כל הרבנים הגאונים הגדולים במדינתנו ובמדינות אחרות שאין להתחבר ולהתקשר ולבוא לאסיפה עמהם - והרחק ירחיקו מהם כל יראי ה' מחזיקים באמונת אבותיהם ובהבטחת הנביאים, וביותר אני מפקד ומצוה לכל תלמידים הגונים בכל מקומות מושבותיהם עושים מלאכתם מלאכת הקודש באמונה, לעשות דברי ולשמוע בקולי שלא להיות באגודה אחת עמהם - ושומר נפשו ירחק מהם ומכיוצא בהם. [57]*)

המצפה לישועת ה' ולבג"צ בב"א,[58]

א' לסדר שופטים[59] תרס"ד לפ"ק,[60]

שמחה בונם בה"ג מהראשב"ס[61] ז"ל

אלה דברי הרבנים הגאונים המפורסמים נ"י

קול קורא

אל שלומי אמוני ישראל נשום מדברתנו, ונרים קול אזהרתנו בזה. הן עד כה היתה מדינתנו נקיה וזכה ממספחת התנועה הציונית. אולם כעת למשמע אוזן, דאבה נפשות כל יראי השם וחושבי שמו, כי המשולחת[62] הזאת תפרוש מוטות כנפיה גם עד כאן. וכבר קראו עצרה אל אחת מקהילות שבמדינתנו (פרעשבורג). ומאוד הומה לבנו ותשוחח עלינו נפשנו פן הארס והרעל הזה יפלס לו נתיב באין מבין עד היכן הדברים מגיעים. ע"כ למען ציון לא נחשה, ולמען תוה"ק לא נשקוט בזעקה, לקרא בְּקָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא[63] לאמור השמרו לכם מלהלכד ברשת זו טמונה לרגלי האמונה הנאמנה המסורה לנו מסיני, כי כנודעה למשגב וניכר לעין כל רואה כי עיקר איכותה ומהותה של התנועה הציונית אינה כ"א[64] תנועה קולטורית אשר על אדני המינות וכפירות יסודתה ומגמתה להשקות את עדר צאן קדשים מים המאררים מבורות נשברים אשר חצבו להם בשיטת ההשכלה הנכזבת. ע"כ אחב"י[65] השלמים עם אמונה האמתית ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב. אל תלכו בדרך אתם מנעו רגליכם מנתיבתם. כי בעמקי שאול קרואיהם וכל באיהם לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים. ושומע לנו ישכון בטח ושאנן. ובצל כנפי חסד עליון יתלונן. עד יצמח צמח צדק[66] לפני שמש שמו ינון ושערי ציון יבנה ויכונן. כעתירת לונ"פ[67] המחכה לבניין ההר הטוב והלבנון[68].

הק' משה בן אאמו"ה עמרם ג"וו[69] זצ"ל[70], חופק"ק חוסט[71]

הק' שמואל ר"ב,[72] אבדק"ק הונסדארף[73]

גם אני אתן חתימת ידי להסכים על הנאמר למעלה, שכל איש ישראל אשר יראת ד' בוער בלבבו, ירחק א"ע[74] מחברת פועלי און הציונים.

ב' דברים תרס"ד לפ"ק,

אברהם יצחק גליק[75], פק"ק טאלטשווא[76] יע"א

יהושע ברוך רייניטץ[77], חופק"ק טשעטשעוויץ, דמתקרי גאלסעטש

הנני מסכים לחתום ידי לה' באזהרה אשר תפיצו בישראל,

צבי הירש שפירא, אבדק"ק מונקטאש[78]

חבר אני ליראי ה' וחושבי שמו, כבוד הרבנים הגדולים ה"י[79] להיות נזהר ומזהיר מהתדבק ומהתחבר עם להקת הכת הקוראים עצמם ציאניסטען,[80] לכך בעלי תורה ואמונה לא ישמעו לקול פתאים ולא יפנו אחר התוהו לבוא למקהלותם לאלה "ממזרח" ואלה מצפון כולם צפוני טמוני חול תחת קודש[81], הגעולה והתמורה תחת הגאולה והטהרה[82].

ובא עה"ח[83] פה מרחץ קארלסבאד,

הצעיר שלום בלאאמ"ו הה"ג מוהר"א קוטנא[84] זצ"ל,

אבדק"ק אייזענשטאדט והגלילות.

כל מי שיש לו מוח בקדקדו ולא אבד האמונה בלבבו יבין לשמור רגלו מלכד במצודת ציון אשר יחושו עת פדיון, וממושלי ארץ יבקשו רשיון, ולפני ד' אין שופכי' לב דויון, ואם באר חפרוהו שרים שותים מי המרים מבורות נשברים, ותנועה הציונית אינה תנועה גדולי תורה וישרים רק תנועה קטני אמונה וקולטורים, לכן בית יעקב מאמינים התבוננו מזקנים ואל תתערבו עם שונים ולא תשענו למשענת קנים ולא תאספו באסיפתם ושפכו כמים לבבכם נוכח פני שוכן מעונים, כנפש המצפה לישועה ומלאה הארץ דעה.

עמרם הק' בלום,[85] אבד"ק ב' אויפאלו

את אחי אבקש סורו נא מעל אהלי הציוניסטען ואל תגעו בקשרם פן תספו בכל חטאתם, הכ"ד המעתיר ומצפה לישועה ולהרמת קרן ישראל.

יוסף מאיר[86] בלא"א מו"ה שמואל צבי זצ"ל, אבד"ק ספינקא

נודע ונשמע בין החיים מהציוניסטען איך נחשבו לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ[87] ממש ומהם כמה בני בליעל בלי עול תורה ויראה וגורם רעפארם,[88] וכמה צדיקים צועקים סורו מעל האנשים האלה, והמתחבר לחברה זו עליו נאמר וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, ונאמר ישראל נושע בה' תשועת עולמים בבי"א.[89]

הק' יודא גרינוואלד,[90] רב דפה קהל יראים בסאטמאר,

הק' יהודא גרינפעלד,[91] הרב מק"ק ס' מיהאלי יע"א,

הק' יעקב שפירא,[92] הרב מק"ק טערצאל יע"א

חבר אני לכל אשר יראוך, ורוצה גם אני להיות נטפל לעושי מצוה, להזהר מלהיות באגודתם, אשר בללו לשונם בשפת שקר ורמי', לכנות להם שם ציונים, וציון במר תבכה, אם מתורת ד' נזורו אחור, וד' ישמור אותנו מהם ומהמונם[93] ובשם ד' נדגול.

אליעזר דייטש, האב"ד דקהל יראים בבאניהאד

מרדכי יהודא[94] במו"ה ישכר ז"ל, רב מענטרדאם

הק' יהושע הערשיל הכהן, אבד"ק קאפוש[95] גדול יע"א

הק' מרדכי לייב ווינקלער,[96] אבדק"ק ה' מאד

יעקב משה"ק,[97] אב"ד דיראים בנ' קאראלי

יוסף ישראל דייטש[98] בן הגאון מו"ה[99] א"ד זצ"ל, אב"ד דק"ק ב' יארמוטה

הק' יוסף וואלד בהגאון מוה' א"ז[100] זצ"ל, אבדק"ק העלמעץ והגליל באדראג

הק' נתנאל במהו' יחיאל הכהן פריעד,[101] חופק"ק ב' אוי ווארוש

הק' יחזקאל פאנעט,[102] חופק"ק דעעש יצ"ו

אלי' קליין בהגאון הצ' מוה' ש"ש זצ"ל,[103] אבדק"ק האלמין והגליל

הק' יעקב סג"ל פראגער,[104] רב פה אדא ופ"וו

הק' עקיבא הכהן שטראססער,[105] אבדק"ק טאקיי

הק' יהושע פלק הלוי יונגרייז,[106] הרב ואבדק"ק סאנטאב יע"א והגליל

שמעון פאללאק,[107] האבדק"ק בעלענעש והגלילות

הק' שאול בְּראַך מנייטרא יע"א,[108] אבדק"ק מאגענדארף

מנחם מענדל בהגאון מוה' יעקב זצ"ל טענענבוים,[109] אבדק"ק טארנא

הק' יהודא אלטמאן, רב דק"ק טשאטה והגליל

הק' חיים פריעד,[110] חופק"ק ס' פעטער

הק' פנחס הלוי בילליטצער, אבדק"ק סערענטש והגליל

הנני סניף להנך אריותא[111] גדולי וצדיקי דורינו, אשר כשופר ירימו קולם, להזהיר שלומי בנ"י[112] בדברים הנאמרים למעלה,

בן ציון היילפרין,[113] אבדק"ק נאנאש

הק' יעקב יוסף גינז,[114] אבדק"ק בוסערמין

הק' משה יוחנן שענפעלד,[115] אבדק"ק ערמיהאלפאלווא יע"א

הק' משה גינז,[116] הרב אבדק"ק ב' קערעסטור והגליל

הק' משה דוד טייטלבוים,[117] אבדק"ק מ' לאפאש והגליל יצ"ו

הק' יששכר בער,[118] אב"ד דפה סענזשארץ והגלילות

הק' יוחנן ווייס, אב"ד דקהל יראים פה איפאלשאג והגליל, האנט יע"א

הק' יוסף מאיר טיעגערמאן,[119] אב"ד דקהל יראים בנייהייזעל

הק' יוסף ליב סופר[120], אבדק"ק פאקש

הק' ישראל מנחם ברוין, אבדק"ק ברעזעוויטץ

שלום בלאאמ"ו הגה"צ מוהרי"א פישל סופר זי"ע, חופק"ק ברעזנא והגליל

הק' שמחה בונם ברייער, אבדק"ק טאב

הק' מרדכי מאיר בינעט, חופק"ק שטיינאמאנגער

יוסף צבי דושינסקי,[121] חופק"ק גאלאנטאהא

הק' אשר אליקים סג"ל טשעך, אבדק"ק אבראהם והגליל

הק' צבי ראזענבערג, הרב דק"ק נאדיפאלו והגליל

אני הגבר ראיתי את עני עמי בשנה אשתקד[122] במרחץ, הלא המה מקטני אמנה אשר קולם כנחש הולך באו ונועדו יחדיו ואומרים כי דורשי ציון וירושלים המה, האמנם ציון במר תבכה וירושלים תתן קולה לבי לבי על חלליהם כי לבם חלק בקרבם מאהבת ציון האמיתי והמה אמונים עלי תולה ארץ על בלימה כי אין יראת אלקים נגד פניהם, ודורשים דרשות של דופי בגילוי פנים בתורה שלא כהלכה ובגילוי ראש מוציאים מפיהם מקראי קודש ודברי רז"ל[123] להביא נורא לקינא לקנא קנאת ה' לפי דעתם הנפסדת ואלו היו הטובים שבהם, וע"י מקרה לקחה אזני שמץ מנהו והוכחתים על פניהם איך לא יבושו ולא יכלמו ולא ייראו מפני האלקים ואדם להגיד דברים כאלה ובאופן כזה בפני קהל ועדה - ע"כ גם אני מזהיר שלא לכרות ברית עמהם כי מה לנו ולהם לבנות את בית ה' ומי ביקש זאת מידכם רמוס חצרות אלקינו, המתקדשים והמטהרים אל הגנות האוכלים בשר חזיר השקץ והעכבר, ואף לא עם הטובים שבהם נלך כי כל תהלוכות ענינם על אדני תוהו ובוהו הטבעו, ואנחנו שלומי אמוני ישראל, נזכה לראות בבנין ציון וירושלים עפ"י מסורת נביאינו וחכמינו ז"ל הקדושים בב"א כיה"ר.[124]

ובעה"ח[125] פה בערגסאַס תע"א, הק' שלמה סופר בהגמהראשב"ס זצ"ל, אב"ד פה והגליל

גם אנכי נטפל להרבנים הגדולים, ובראשם כבוד הגאון מפ"ב נ"י,

להזהיר את יראי ה' מלהשתתף באסיפת המזרחים, שומר נפשו ירחק מהם.

פעסט[126] ג' שופטים[127],

הק' קאפל רייך, אב"ד דקהל היראים בפעסט

חבר אני לאשר ולקיים [128]ד' הגאנ"י לבטל מחשבת המתחדשים הידועים, וכבר רציתי להודיע דעתי לרבים, ע"י מכתב כי גדלה השערורי'[129] רק אני חלוש וצריך אני לרחמי שמים, ויערבו נא הני מילי[130] לפני הדרגנ"י, ד"ש[131] ומצפה לגאולה שלימה.

הק' שמואל זאב הלוי יונגרייז,[132] רב פה באיאם והגליל

הק' פנחס קליין בה"ג רש"ש[133] זצ"ל, אבדק"ק סעללעש יע"א

הק' אברהם ליב טראטצער, רב דק"ק שאאק סעליצע

הק' שמעון[134] בלאמו"ה רד"צ זצ"ל, אבדק"ק מיהאלאוויטץ

הק' דוד ליב זאלצער, אבדק"ק הומאננא

הק' שלמה זלמן עהרנרייך,[135] אבדק"ק שאמלויא

הק' שלמה זלמן אוללמאן, [136] אבדק"ק ביסטריץ

הק' יוסף הכהן, אבדק"ק סאמאש אויוואר

הק' ברוך פישער, רב אב"ד דק"ק עפעריעס

הק' זאב כהנא, אבדק"ק טשארנא

הק' משה סופר, אבדק"ק טיסא פירעד

הק' שמואל בְּרַאך,[137] אבדק"ק מאדע

הק' פישל סופר, אב"ד דק"ק טשוס

ואבואה גם אני לאפושי[138] גברא, לחתום את שמי בתוך האוסרים את החבורה "מזרחית", "אותם ואת כל הנוגע להם", "וכל הנוגע בהם".

ידידו המשתחוה מול יוצאי לקראת מלחמת ה' צבאות.

הק' משה בה"ג מהר"ש הלוי ז"ל, רב דעדת היראים קאשוי

מאזעס חיים בלאא"מ הג' מו"ה גרשון ליטש זצ"ל, אב"ד דק"ק קליינווארדיין

שלמה צבי כהן שטראססער, אבדק"ק יראים דעברעצין

הק' צבי רייכמאנן, חונה פה נאדי אידא והגליל

זאב גאלדבערגער, אבדק"ק באנפי הוניאד

הק' מנחם בלאמור"ם בראדי, אבדק"ק נאדי קאללא

הק' יצחק בלאאמוהגמר"י שליט"א, אבדק"ק האדהאז

הק' יעקב פרץ פריעדמאנן, אבדק"ק אודווא-העלי והגליל

גם דעתי מסכמת שכל שיראת ד' נוגע בלבו, ירחיק א"ע[139] מאסיפתם, לא יהי' נמנה עמהם, ולמותר להרבות דברים בזה, כי יראי ה' בל"ס[140] ישמעו לקולינו, והציאניסטען גם ברוב דברים לא יאבו שומע ולא יטו אוזן קושבת.

אלעזר לעוו בן הגמהר"י זצלה"ה, אבדק"ק אונגוואר

אלי' בלצאל טייטעלבוים,[141] אבדק"ק טעטש

מאיר טעננענבוים,[142] אבדק"ק פוטנאק

אשר אנשיל יונגרייז, אבדק"ק יראים דיענדיעש

הק' שאול ראזענבערג, רב דק"ק ראצפערט

הק' עמרם פישער, אבדק"ק יינק

טובי' הכהן פישער, אבדק"ק שארוואר

הק' נפתלי טייטעלבוים, אבדק"ק ניר באטיר והגליל

הק' משה שמואל הערצאג, אבדק"ק שטאמפפען והגליל

הק' אלעזר ווייס, אבדק"ק יאנישהאזא

הק' מרדכי איש שלום, אבדק"ק טעטה

[143]דבר ד' אמת בפי הרב וכו' אבדק"ק ווייטצען נ"י כי אלה "המזרחים" אין משפט במעגלותם, עקשו נתיבתם, עברו תורות, חלפו חק, הפרו ברית עולם, בקראם אסיפה לק"ק פ"ב, מבלי הורמנא מהגאון מופה"ד[144] מרא דאתרא דשם ומגדולי המדינה יצ"ו, מי שמע כזאת מי ראה כאלה הלא זו שרש פרה ראש ולענה לפרוץ גדרות עולם ליתן תורת כל אחד ואחד בידו להיות כקופץ בראש, ולעשות כפי העולה על רוחו, בכל אתר ואתר בכל מדינה ומדינה, לא זו הדרך ולא זו העיר, אנחנו מחויבים לשמוע בקול גדולי וצדיקי מדינתנו יצ"ו, שלא להתחבר בחברת המזרחים ואסור ליקח חבל[145] באסיפתם, אך בהגיע מועד הנכון לפי ראות גדולי מדינתנו כי יקחו מועד מישרים לשפוט ע"ד[146] הצלת נפשות ישראל, אז נצא יחד בשם ד' לעזרת ד' בגבורים וכו'.

הק' אברהם גרינבורג, אבד"ק דק"ק קעזמארק

הק' אהרן שמואל בההגוהרי"א אסאד זצ"ל, אב"ד דק"ק סערדאהעלי

הק' משה ווייס, אבדק"ק זבארא

הק' מאיר רייכארט, אבדק"ק קאטה

הק' ישראל רייך, הרב פה ק"ק באטארקעז

הק' יוסף צבי סופר, בהגמהוח"ס זצ"ל, אבדק"ק שאמשאן

הק' מאיר איזרעאל, אבדק"ק בילקע והגליל

הק' מנחם מענדל שטערן, אבדק"ק פעלדעש

הק' שמואל בנימין יונגרייז, אבדק"ק פילעק והגליל

הק' צבי אלימלך שטנפעלד, אבדק"ק מעזע לאבארץ

הק' שלום אברהם אטלאס, אבדק"ק נאדי רעצע

הק' אלכסדר כהן שטיינבערגער, רב דקהל יראים פה קאמארן והגליל

הק' יהודא ליב, רב דק"ק נעגרעשד והגליל

הק' יעקב פרץ פריעדמאנן, אבדק"ק אידווארי והגליל

הק' אברהם בנימין הלוי יונגרייז, אבדק"ק פעהער יארמוטה והגליל

הק' יהושע ווייס, אבדק"ק מעדיער והגליל

הק' ישראל חיים פריעדמאנן, אבדק"ק ראחוב

הק' יצחק לערינץ, אבדק"ק אראס והגליל

הק' יודא ארי' גונסבערג, אבדק"ק אראג' מעדיעש

הק' יצחק צבי הלוי יונגרייז, אבדק"ק ניר מעדיעש והגליל

הק' יעקב ביילאש סג"ל, אבדק"ק יאנאשי

הק' שבתי ברוינפעלד, אבדק"ק ערדעטעלעק

הק' יעקב ווייס, אבדק"ק קורימא והגליל

הק' בנימין זיידעל, רב דק"ק גאלאנטהא

הק' אייזיק הלוי האבערפעלד, אבדק"ק סאבאטיטש

הק' שמואל רייניטץ, אבדק"ק פעטערוואשאר

הק' אברהם, אבדק"ק שאכטיץ

הק' אברהם יהושע פריינד, אבדק"ק ראגנע

הק' אברהם בצלאל גרינפעלד, אבדק"ק לעוועלען

הק' חיים בוים, אבדק"ק ווערשעוואר והגליל

הק' אשר אנשיל הלוי יונגרייז, אבדק"ק שאללא

הק' שמואל בנימין סופר, אבדק"ק דערעטשקע והגליל

הק' חיים צבי טייטעלבוים, אבדק"ק סיגעט

הק' יודא פריעדלענדער, אבדק"ק בארגאפרונד והגליל

הק' אלימלך סג"ל, אבדק"ק טהאש והגליל

כל מי שיש בו אהבת ישראל באמת לא יפנה אל רהבים[147] וחלילה להתחבר עם הציונים אלה...

הכ"ד[148] למען האמת ולמען אהבת ישראל וציון.

הק' שמואל סג"ל קרוייז, אבד"ק סינא והגליל

הק' זאב דוב מויזעש הכהן, רב דק"ק לערינץ והגליל

הק' צבי הירש פריערלענדער, אבדק"ק גאווא ומצו"פ דק"ק ליסקא

הק' משה שטערען, חיפק"ק קאפלינא[149]

הק' יעקב פישער הכהן, אבדק"ק זאלא מיהאלפא

הק' ישעי' פאללאק, אבדק"ק שאלט וואדקעוט

הק' קלמן וועבער, אבדק"ק פישטיאן

הק' יודא צבי בלום, אבדק"ק האנשוויטץ

הק' שמואל זלמן וויינבערגער, אבדק"ק מארגיטטא[150]

הק' משה וואלף ליכטענשטיין, רב דק"ק אורמין

הק' שלמה הכהן, אבדק"ק ה' סאבאסלא

הק' נפתלי כהן ביין, אבדק"ק לעמעש והגליל

הק' בנימין זאב שווארץ, אבדק"ק מאנאשטאר

פקודת אמ"ו הגאון מופה"ד אב"ד ור"מ דק"ק פ"ב נ"י שמרה רוחי[151]

ואבֹא בזה על החתום,

הק' משה לינק, חונה בק"ק סאלאק

הק' חיים שלמה ראטטענבערג,[152] אבדק"ק נ' סאמקיט והגליל

הק' יהושע,[153] אבדק"ק טיסא דאדא

הערות שולים

[1] התפרסם בקובץ התורני תל תלפיות, כרך יב (וויצטען, הת'רס"ד); נשנה ג"כ בספה"ק משכנות הרועים חלק ג' עמ' א'שט"ו; הקונה"ק וצדיק באמונתו יחיה, (מהדורה שניה - קרית טאהש, איר ה'תשע"ד), עמ' כב; הבשם והשמן, הסכמות ומכתבי קודש, עמ' רסח; מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים?, עמ' 149; ילקוט השבעתי אתכם, החת"ס ובית מדרשו, עמ' 65

[2] רבי דוב ארי' ריטטער אב"ד ראטטערדאם בהאללאנד, שהוא הי' מגדולי המעוררים למלחמה זו

[3] מכתב זה נשלח ע"י הגר"ח מבריסק זיע"א לרבי ישעי' זילבערשטיין זיע"א (אב"ד ווייטצען, ראה לקמן הרחבה אודותיו בכרך זה) ע"מ שיפרסם אותו בקובץ התורני 'תל תלפיות' (ווייטצען, ה'תרס"א) שפורסם באותה העת. ומסורת בידינו מרבי שמואל דוד הכהן מונק זיע"א (בעל שו"ת פאת שדך, ראה לקמן הרחבה אודותיו בכרך זה), שבקובץ 'תל תלפיות' בגליון הקודם למכתב זה של הגר"ח מבריסק נתפרסם מאמר שנראה כמצדד בזכות המזרחי, ורבינו בשמעו זאת וביראתו פן יתקבל הדבר ח"ו בקרב היראים, מיהר לשלוח מכתב על עגלת הדואר שהלכה לווייטצען, שיפרסם דעתו ששיטת המזרחי היא כפירה, וזה השפיע ועורר את רבי ישעי' זילבערשטיין זיע"א לחוות דעתו ולפרסם דעת תורה הברורה מחכמי הזמן בצירוף מאמרים משלו בגנות המזרחי, וכמו כן פרסם בקובץ 'תל תלפיות' את הקו"ק מגדולי אונגארן הנדפס זמן מה לאחר מכן.

[4] כבוד גאונו או כבוד גדולתו

[5] נרו יאיר (מטבע ברכה בדומה ל"יאריך ימים")

[6] על דבר

[7] אחינו בני ישראל

[8] תורה הקדושה

[9] מלשון ארור, מקולל

[10] שיחיה

[11] כה דברי ידידו דורש שלום תורתו

[12] רבי חיים ב"ר יוסף דב הלוי סאלאווייציק זיע"א - נולד בשנת ה'תרי"ג, בוולוז'ין. למד אצל אביו בעל הבית הלוי זיע"א. שימש כמשנה לראש ישיבת וולוז'ין וכן רבה של בריסק. חיבר את הספה"ק: חידושי רבנו חיים הלוי. מתלמידיו: רבי שמעון שקופ זיע"א, רבי יצחק זאב סאלאווייציק זיע"א, רבי אלחנן ווסרמן זיע"א, רבי יחזקאל אברמסקי זיע"א, רבי משה סאלאווייציק זיע"א, רבי ברוך בער לייבוביץ זיע"א, רבי איסר זלמן מלצר זיע"א. נפטר ביום כ"א באב ה'תרע"ח.

[13] אב בית דין קהלת קודש

[14] כתב אלי וזו לשונו

[15] תנועת תרבות - תנועה שמייצרת תרבות חדשה

[16] עד כאן לשונו

[17] וכן כתבו לי

[18] וזו לשונו (של האברבנאל זיע"א)

[19] דקאי – שזה נאמר (על...)

[20] ולא בתשועת בני אדם!

[21] תוקף = עוצמה

[22] השתדלות = מאמצים, השקעה, יוזמה, עשיה

[23] בכל זאת

[24] הגאון הגדול

[25] של פרעשבורג (האות ד' מארמית משמשת כמו ש' בלשון הקודש. שְׁ... אשר...)

[26] שיחיה לאורך ימים טובים ארוכים

[27] אחר דרישת שלום תורת

[28] הדרת גאונו נרו יאיר

[29] התנועה הציונית, השיטה הציונית נהגו לקצר ל'הציונית' וכנ"ל לגבי תנועת המזרחי

[30] לקהלת קודש

[31] קיצור שם העיר פרעסבורג או פרעשבורג (האות ע' מסמלת ניקוד צירה ואינה מבוטאת. מבטאים כך: פְּרֵשְבּוּרְג)

[32] לדעת

[33] תלמידי חכמים

[34] ציון שם השם בכתיבה. כמו לכתוב ה' או השם

[35] חַשְׁבֵיה בארמית = חשבו. בגלל שחשבו למצוא אופן להטותה אל דרך התורה וכו'

[36] אדוני אבי זקני (הכוונה לסבו הקדוש)

[37] החתם סופר, הגאון רבי משה סופר זיע"א (נקרא כך על שם הספר שחיבר)

[38] הי' קיצור של המילה היה כדי להמנע מכתיבת אותיות שם השם יתברך. כבר היה לעולמים משמעו מה שהיה אי פעם, מאז ומעולם.

[39] "בחופשיוּת" נכתב בכתב חסר

[40] מלשון סָפֵק

[41] עניין בקשה, שאלה, אבקש מפניך ואחכה למַעֲנֶה ממך, מלשון לְיַחֵל

[42] והשם יתברך

[43] הדורש שלום תורתו

[44] הקטן (גדולי ישראל נוהגים לכנות עצמם בתואר "הצעיר" או "הקטן")

[45] בן אדוני אבי מורי הרב ורבי דוד לייב

[46] הרב הגאון הגדול

[47] מהעיר פרעשבורג

[48] אחר דרישת שלום תורתו

[49] ישמרה צוּרהּ ויחיה

[50] בן הגאון מרן הרב רבי אברהם שמואל בנימין סופר זצ"ל

[51] *) ההערה מובאת במקור הקול קורא: בשעת ההדפסה קבלנו מכתב זה מהה"ג דווייטצען נ"י וז"ל הנה דברי קדשו של הרב הגאון מפ"ב נ"י המה מעטים מחזיקים מרובה וכדי להניח דעת השואלים בקשתיו שיטב לפרש דבריו יותר והגיעני מכתב זה השלוח למעלתו בזה כי פקד עלי להדפיסו ע"י הקאנצליי (המרכז של האורתודוכסים)

[52] על דבר

[53] בכל מה שקשור לאסיפה, לכינוס שהמזרחי קיימו בפרעשבורג

[54] להדרת גאונו

[55] אלופים, קצינים, רבנים וטובים של קהלתי

[56] ומכל שכן

[57] ומוסיף הרה"ג ר' משה בן רבי מנחם מענדל טעננענבוים זיע"א בספר הקודש 'מסעות משה' ההבהרה הבאה לאחר הבאת דברי בעל השבט סופר זיע"א וזה לשונו: "והמזרחים העיזו כ"כ, שעשו אסיפה בפרעססבורג נגד הרמנא ורשות האב בית דין ז"ל" (ספר 'מסעות משה' עמוד קע"ד)

[58] ולביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן

[59] לסדר שופטים = לפרשת שופטים

[60] לפרט קטן – הפרט הקטן הוא ה- ה' אלפים שמתוסף למנין השנים לבריאת העולם, כלומר, ה' אלפים ועוד תרס"ד שהם יחד 5,664 שנים לבריאת העולם.

[61] בעל השבט סופר, בנו של הכתב סופר ונכדו של החתם סופר זיע"א. בן הגאון מרן הרב רבי אברהם שמואל בנימין סופר.

[62] המשולחת – כינוי לתנועה הציונית המשולחת רסן, חסרת כל מוסר, פראית, בהמית.

[63] קול קרן ששורקת כמו שופר. אזעקה.

[64] כי אם

[65] על כן, אחינו בית ישראל

[66] עד שהקב"ה יצמיח לנו את משיח צדקנו שנקרא גם ינון ונקרא גם צמח צדק.

[67] לונ"פ – לב ונפש

[68] ההר הטוב הוא הר המוריה – הר הבית והלבנון הוא אחד מכינויי בית המקדש

[69] קיצור של גרינוואלד

[70] זכר צדיק לברכה

[71] חונה פה קהלת קודש (בזמן גלותינו אנו לא דרים ולא גרים בשום מקום קבע, אלא חונים. במסעות הגלות אנחנו חונים לעתים בחניה זו לעתים בתחנה אחרת, אבל אלה הן חניות בלבד משום שאנחנו חיים בגלות באופן ארעי ולא במשכן קבע, עד שנזכה בע"ה לגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן)

[72] קיצור של ראזענבערג (רוזנברג) ראזען = ורדים, בערג = הר. הר ורדים – שם משפחה שמורכב משתי המילים רוֹזן ובֶּרג ולכן על מנת לחסוך מקום ולחסוך בעלויות ההדפסה נוהגים לציין ראשי תיבות של השמות.

[73] רבי שמואל ב"ר ישראל יונה צבי ראזנבערג זיע"א - נולד בשנת ה'תר"ב. אביו רבי ישראל יונה צבי ראזנבערג זיע"א (אב"ד טיסא-פירעד). למד והתחנך בבחרותו בביתו של רבי אפרים מטשאבא זיע"א (מתלמידיו של רבי אברהם שמואל בנימין סופר 'כתב סופר' זיע"א). בשנת ה'תרכ"ט התמנה לכהן כאב"ד של העיר טשאבא ובשנת ה'תרמ"ד נתמנה לכהן כרבה הראשי של העיירה אונסדורף. שם כיהן במשך 35 שנה עד לפטירתו בשנת ה'תרע"ט. במהלך חייו העמיד מאות תלמידים. זכה לשני ילדים, בן ובת. בשל פטירת בנו רבי אפרים יהודה ראזנבערג זיע"א בעודו בחיים התמנה לאחר פטירתו נכדו (מצד בתו), רבי יוסף צבי יונה ב"ר יהודה הלוי הורביץ זיע"א להיות לממשיך דרכו ומשנתו. מתלמידיו: רבי יהושע בוקסבוים (אב"ד גלנטא); רבי שמואל דוד אוונגאר (אב"ד נייטרא); רבי שמואל חיים דייטש ממונקאטש (בעה"מ הספה"ק 'תולדות שמואל' על רבו); רבי ישראל טויסיג ממאטערסדארף זיעועכי"א. נפטר בי"א בסיוון ה'תרע"ט (בגיל 76 בערך).

[74] את עצמו

[75] בעל 'באר יצחק' ו'יד יצחק'

[76] יגן עליה אלקים

[77] 'בעל המכתבים'

[78] אדמו"ר השני של חסידות מונקאטש, בעל המחבר 'באר לחי רואי' על 'תיקוני הזהר', 'דרכי תשובה' על השולחן ערוך, שו"ת 'צבי תפארת', 'תפארת בנים' על התורה ומועדים, 'תפארת בנים' על הגדה של פסח. ממתנגדי תנועת "אגודת ישראל" שנוסדה בזמנו. עלה לגנזי מרומים ביום ב' סוכות ה'תרע"ד ומנו"כ בעיר מוּנְקַאטְש. את מקומו מילא בנו יחידו, הגאון, אדמו"ר חיים אלעזר שפירא, בעל 'המנחת אלעזר' זיע"א.

[79] השם ישמרם

[80] ציונים, ציוניסטים

[81] 'ממזרח' הכוונה לציונות הדתית – המזרח"י ובחכמתם מוסיפים ברמז את ה"צפוני". אחד מכינוייו של יצה"ר (ראה מס' סוכה, דף נב ע"א), הוא "צפוני", כי מצפון תפתח הרעה. חול תחת קודש – חול במקום קודש, המרת הקודש בחולין, מלשון חול, חילול, חלל פנוי מהשגחה רחמנא לצלן. עד לכאן הגעתי-לסדר הע"ש

[82] תנועה שמתיימרת בנחשִיוּתה להביא לעם ישראל את הגאולה, מכנה כבוד הרב געולה מלשון גועל. תמורה זו ההמרה, שהציונים ממירים רחמנא לצלן את ישראל משומרי מצוות ועובדי השם למורדים ולכן נקראים "מומרים", מי שעובר תמורה, המרה הוא מומר לא עלינו. מוכרים לעם ישראל חיקוי של גאולה וזו געולה, במקום שעם ישראל יתחזק במצוות ואז הקב"ה יגאל אותו ויטהר אותו.

[83] על החתום

[84] בעל ה'עטרת שלום ואמת' ועוד, בן הרב הגאון ר' אהרן קוטנא, מתלמידי החתם סופר, ששימש כרב העיר, בעל מחבר 'משחת אהרן'. משנת ה'תר"ל החל לכהן במקומו של הרב עזריאל הילדסהיימר כרבה של אייזענשטאדט שנמצאת במזרח אוסטריה, בקרבת הגבול עם הונגריה, בה כיהן 39 שנים עד לפטירתו. הקים באייזענשטאדט ישיבה חשובה ונודעת והעמיד בה תלמידים ורבנים הרבה, זיע"א.

[85] גאון ופוסק עצום ובעל המחבר ספרי הקודש שו"ת 'בית שערים' על ארבעת חלקי השולחן ערוך ופירוש 'ערבי פסחים' להגדה של פסח.

[86] מקובל עצום, בעל ה'אמרי יוסף' ומייסד חסידות ספינקא. נולד לאביו, רבי שמואל צבי וייס ששימש אב בית דין במונקאטש. תלמידם של המהר"ם א"ש רבה של אונגוואר, הרב שמואל שמעלקע קליין רבה של סעליש ודודו רבי יצחק אייזיק וייס רבה של סוואליווע. מגיל צעיר דבק בתורת החסידות והיה נוסע לאדמו"ר רבי שלום רוקח מבעלז ולאדמו"ר ה"צמח צדיק" מויזניץ זיע"א. התקרב מאד לאדמו"ר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב, עד שהיה לחשוב בתלמידיו, וממנו קיבל את עיקרי תורתו בחסידות. קיים גם קשרים עם רבי חיים מצאנז. עוד בשנת ה'תר"ל הכתיר אותו רבו לאדמו"ר, אולם הוא סירב לקבל על עצמו תפקיד של אדמו"ר בחיי רבו. לאחר פטירת רבו ביום י"ג סיון ה'תרל"ג, הכתירו אותו כמה מחסידי הרב המנוח לאדמו"ר בעיירה ספינקא שבמרמורש. מני אז הסתופפו בחצרו רוב חסידי רבו מזידיטשוב, והמוני יהודים ממחוזות הונגריה וגליציה. גם גדולי תורה כמהרש"ם מברעזין נמנו על חסידיו. במיוחד התפרסם כבקי בתורת הקבלה, עד שאמרו שרבי חיים מצאנז מתייעץ עמו בשאלות בקבלה. כרבו מזידיטשוב אחז בקבלת האר"י הקלאסית, ללא שינויים. תורתו החסידית נכתבה בספרו הגדול "אמרי יוסף", המבוססת רובה ככולה על קבלת האר"י. תורתו מצויה גם בספר של רבו שהוא הוציא לאור "ליקוטי מהרי"א".

[87] "בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר" (איכה ד'). פירש"י, שם 'לנבלי חרש - כדי חרש שנותנים בהם יין כגון נבלי יין (ירמיהו כח) ונבליהם ינפצו'.

[88] ראשי הציונות גורמים להמון העם לרפורמה בדת. רפורמה =פירמוט. שינוי צורה מהיסוד. רה-פורם, עיצוב זהות חדשה.

[89] במהרה בימינו אמן

[90] מחבר ספרי קודש רבים, ביניהם 'שבט מיהודה', 'עוללות יהודה' על תהלים, שו"ת 'זכרון יהודה', 'חסדי אבות', 'שארית יהודה' תלמידם של רבי דוד פישער, רבי אהרן דוד דייטש בעל 'גורן לדוד' ביארמוט, רבי דוד שיק בעל 'אמרי דוד' ורבו המובהק היה 'הכתב סופר' שלמד אצלו בישיבת פרעשבורג, שם למד בהתמדה עצומה והצטיין במעשי צדקה וגמילות חסדים, את כל הכספים שקיבל מאביו העשיר, היה נוהג לחלק בין הבחורים העניים והוא לעצמו הסתפק במועט, רבו חיבבו מאד ושידכו עם מרת רעייזל בת אחיו הנגיד רבי יוזפא סופר. ממתנגדיה החריפים של אגודת ישראל. בשנת תרמ"ב נבחר לרבה של סאבאטיש, ובא' בניסן תרמ"ט נבחר לרבה של באניהאד. שם שימש כרב 7 שנים. לאחר מכן שימש שנתיים וחצי ברבנות שוראן. בכל אחד מן המקומות הקים ישיבה והרביץ תורה. ביום ל' שבט תרנ"ח, לאחר פטירת הרב הראשי של העיר סאטמאר, רבי זאב (וולף) מנדלבאום הוזמן לסאטמאר על ידי הקהלה וכיהן כראש ישיבת העיר סאטמאר שהיתה מן הגדולות והמפוארות בכל האזור וממנה יצאו אלפי תלמידים. עשרות מתלמידיו שמשו כרבנים ודיינים ברחבי הונגריה. בשנת תרע"ג נודע לו כי חברו מהישיבה – הגאון העצום רבי יוסף חיים זאננענפעלד זיע"א מירושלים, מונה ל"רבה של אגודת ישראל הירושלמית", וכתב אליו מכתב חריף, שנדפס בספרו שו"ת 'זכרון יהודה' חלק א' סימן ר', ועל אף זאת, להדפסת החלק השני של הספר שלח רבי יוסף חיים זאננענפעלד זיע"א, מכתב הסכמה, ובו כתב: "כל מחשבותיו ומעשיו ותנועותיו לא היו כי אם שלשלת ארוכה של אהבת ויראת ה', בכל אשר פנה לא הסיח דעתו מתוה"ק ומצוותיה לקיימן בקדושה וטהרה וגלות השכינה תמיד היה עמוק בלבו... וגם בדבר המכתב אשר נדפס מוסר תוכחה אלי שם יראה צדקתו ותמימותו". זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל, אמן!

[91] סֶעמִיהאַלִי בצפון מזרח הונגריה. הגאון החסיד רבי יהודה, בעל שו"ת 'קול יהודה' נולד בעיר אויהעל, בשנת ה'ת"ר לאביו רבי שמעי'ה, שנקרא בפי כל "רבי שמעיא חסיד", מחסידי בעל ה'ישמח משה' הקדוש רבי משה טייטעלבוים זצוקללה"ה. בהיותו בן שבע עשרה נשא את הרבנית מרת אסתר בת הרה"ג ר' מרדכי כהנא מהעיר חוסט, נכד הגאון רבי מרדכי הכהן, אחיהם של הגאונים 'הקצות החושן' והקונטרס 'הספיקות'. רבו בחסידות היה רבי חיים הלברשטאם בעל 'דברי חיים' מצאנז. הוסמך לרבנות על ידי המהר"ם שיק זצוק"ל, שהיה הרב בעיר מגוריו חוסט, הוסמך ללא בחינה והנימוק: "ידוע לי מכבר גדולתו ואין זקוק לכך". בשנת תרל"ה מונה לכהן כאב"ד בעיר סמיהאלי, והקים בעיר ישיבה לתלמידים. נפטר במוצאי שבת קודש ג' אדר תרס"ז ועל קברו הוקם אוהל. רבי יהודה היה מגדולי המסמיכים להוראה בדורו, בין הרבנים שנסמכו להוראה על ידו, ניתן למנות כמה מגדולי הדור, רבי חיים צבי טייטלבוים בעל עצי חיים מסיגעט, רבי יואל טייטלבוים האדמו"ר מסאטמאר, רבי יוסף צבי דושינסקי גאב"ד ירושלם ת"ו, רבי אלימלך לאווי מטאהש, רבי אליעזר דוד גרינוואלד בעל 'קרן לדוד' אב"ד סאטמאר ועוד רבים.

[92] נולד ברימאנאוו בערך בשנת תקצ"ג. נפטר ד' מרחשוון תרס"ו. גאון גדול מפורסם בין בני דורו ומבני היכלה קדישא של מרן הגה"ק מצאנז זצ"ל. היה מפורסם בהוראותיו בקדושה ונחית לעומקא דדינא, והרבה פעמים כשהיה שאלה בבית הגה"ק מצאנז ציוה לשאול את הרב מטערצאל. (ראה בס' שער יששכר מהגה"ק ממונקאטש זי"ע בחודש ניסן הגש"פ אימרא נאה מהגה"ק מטערצאל על הפיוט 'אחד מי יודע' שאמרו על שולחן הסדר של הגה"ק מצאנז זי"ע בשנתו האחרונה וקלסוהו (שיבח אותו) שם הגה"ק בעל דברי יחזקאל ובעל שם שלמה זי"ע)

[93] המונם זה הרעש שהם עושים, כלומר, התעמולה.

[94] רבי מרדכי יהודה לעוו מהעיר אינטרדאם (מבוטא גם ענטרדאם) כפי הנראה נתייתם מאביו, ר' יששכר, בגיל צעיר וגדל בבית דודו זקינו רבי ישראל לעוו, למד בישיבתו של הכתב סופר בפרעשבורג והיה תלמידו של הגאון רבי שלמה זלמן אולמן בעל 'היריעות שלמה' במאקאווא

[95] אדמו"ר מקאפוש זצוק"ל, בעל 'הזכרון יהושע'

[96] בעל שו"ת 'לבושי מרדכי', נסמך להוראה ע"י הכתב סופר זיע"א. החל לכהן כרב של ברזובה פוד בראדלום בסלובקיה ומאוחר יותר התקבל כרבה של מאד. בין תלמידיו הרה"ג מרדכי בריסק והרה"ג דוד יהודה זילבערשטיין אב"ד וייטצען. חתנו (בזיווג ראשון) היה הרה"ג יוסף צבי דושינסקי זיע"א.

[97] חתימתו "יעקב משה הקטן", אב"ד קאראלי זיע"א.

[98] אב"ד יארמוט, בעל ה'בן גרני', בן רבי אהרן דוד דייטש בעל שו"ת 'גורן דוד'. מילא מקום אביו בקהלת קודש באלאשא יארמאט.

[99] מוה' – מורי הרב, א"ז – אבי זקני, א"ד – כבוד הרב הגאון אב בית דין יארמוט, רבי אהרן דוד דייטש זצוק"ל זיע"א, בעל המחבר ספר 'הגורן דוד'.

[100] בהגאון = בן הגאון

[101] בעל המחבר 'פני מבין'

[102] בעל ה'כנסת יחזקאל', האדמו"ר הרביעי של חסידות דעעש. חתניו של רבי יחזקאל היו רבי יהושע גרינוואלד רבה של אונגוור ושל חוסט ורבי יוסף משה מייזליש מאויוואר זיע"א.

[103] הרה"ג אליהו קליין זיע"א, רבה של האלמין ומגדולי רבני טראנסילווניא. נישא לבתו של רבי שלמה זלמן אולמן, בעל 'היריעות שלמה'.

[104] בעל השו"ת 'שאילת יעקב'

[105] בנו של הגאון רבי יעקב יהודה שטראסער, חתן הכתב סופר. למד אצל זקנו, הכתב סופר ואצל השבט סופר. חתן רבי מרדכי ברוידא מיאווע. בתרמ"ג נתמנה לכהן כאב"ד מיאווע על מקום חותנו. משנת תרנ"ח אב"ד טאקיי (נהגה טוֹקַאי). מתורתו ב'תורת אבות'. הוציא לאור ספר חמיו חדושי מהר"מ ברודא עם תוספות ממנו - יחד עם גיסו וממלא מקומו ר' יוסף ברודא מיאווע.

[106] רבי יהושע פאלק הלוי יונגרייז בן רבי שרגא פייש הלוי (תר"ח-תרפ"ט) היה תלמיד הכתב סופר, ודודו ר' אשר אנשיל הלוי יונגריז מטשענגר ואחיו ר' שמואל דוד מפעהר-יארמוט. כיהן כרב בשאלא, בשטינמאנגר ואח"כ בסאנטאב. נזכר ב'נטע שורק', ב'לבושי מרדכי' וב'יד יצחק'

[107] בעל המחבר 'שם משמעון'

[108] הקדוש רבי שאול בְּראַך זיע"א, בעל מחבר הספר 'אבות על בנים', שו"ת 'שאול שאל' ועוד. הוא היה אומר: "מאז הקמת הציונות נתרבה צרות נוראות בכל העולם", "סכנתם (של הציונים) מרובה הרבה יותר מהמשכילים ומהנאולוגיים (רפורמים)" – מתוך דרשתו ביום הראשון בו החל לכהן כאב"ד קאשוי ביום ג' דסליחות, פרשת ניצבים, כ"ד אלול תרפ"ד.

"ע"י שפתם הטמאה נמשכים למינות יותר מבשאר הלשונות" – בספר הקודש 'בִּהְיֹת הַבֹּקֶר'. "בתי ספר בעברית הרי המה נחשבים כבתי עבודה זרה". לחם נגד כת המזרחי ונגד הרב הראשי של הכת הציונית, רא"י קוק, מלחמת חורמה. ניהל מערכות קודש נגד "אגודת ישראל": "מנהלי האגודה מסיתים לעלות לאר"י והרי שם מצויה כ"כ מינות ואפיקורסות". "האגודה הסכימה לייסד בתי ספר ללימוד חול שיש בזה איסור יהרג ואל יעבור וגם "חרם חמור" מגדולי ירושלם". "האגודה עוברים על השבועה החמורה שלא לעלות בחומה ושלא למרוד באומות... והם מוליכים נערי בני ישראל כצאן לטבח ללחום בארץ ישראל נגד הממשלה ונגד הערבים". "להחזיק בכל הכוח ביד בני הישוב הישן בארץ הקודש תבנה ותקומם" על רבנים שתומכים באגודת ישראל כותב רבי שאול בראך זיע"א שזה רק למען לעשות רושם כאילו מצילים את ישראל: "וּדְעוּ שאין להפליא (אין להתפלא) על גוף העניין שנמצא רבנים החזיקו באגודה, הרי קלי הדעת מרוב צרות נשתמדו או אבדו עצמן לדעת רחמנא לצלן, וזה פעל גם על נערים שצועקים על הרבנים שהם בשוא"ת ואין עושין דבר, לכן הגם שאין שום מבוא להינצל ע"י פעולת האגודה, מכל מקום, זבין וזבין תגרא מיקרי. נראה לעין כאילו עוסקין בהצלת ישראל".

[109] הגה"ק רבי מנחם מענדל טעננענבוים זצ"ל הי"ד אבדק"ק טארנא, בן הגה"ק רבי יעקב זצ"ל אבד"ק פאטנאק.

היה נכבד ונערץ בקדושה אצל גדולי וצדיקי דורו, ביניהם הגה"ק המנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל.

[110] הגאון רבי חיים פריעד אב"ד סענפעטער, חתן הגאון רבי יצחק גליק בעל 'בית יצחק'.

[111] אני מצטרף לאלה האריוֹת (אַרְיָוַתָא בארמית - אריוֹת)

[112] שְׁלוֹמֵי בני ישראל – בני ישראל השלמים בתורה ובמצוות. (שלמים = תמימים)

[113] הרה"ק רבי בן ציון הלפרין (הלפרט), חתנו של האדמו"ר מנאנאש, הרה"ק רבי ישראל אפרים פישל סופר זיע"א, מילא את מקומו ברבנות נאנאש.

[114] רבן של ברשד-טשאבא ובוסערמין, ולפנים ראש ישיבה בסיגעט. בעל המחבר 'הרי בשמים' על התורה, תלמיד מובהק למהר"ם שיק ובקשרי ידידות עם ה'ייטב לב' זצוקללה"ה

[115] בעל מחבר 'הנחלי מים', (תר"ט-תרע"ג) תלמידו של ה'כתב סופר'. בצעירותו נסע אל ה'דברי חיים' ולאחר מכן אל בעל ה'ייטב לב', היה בידידות גדולה עם בנו, ה'קדושת יום טוב' והשניים ביקרו זה את זה לעתים תכופות.

[116] הגאון הגדול רבי משה גינז זצ"ל בעמ"ס 'חוט המשולש'

[117] נכדו ותלמידו של 'הייטב לב', האדמו"ר רבי משה דוד טייטעלבוים, אב בית דין לאפאש. הוריו, רבי ישראל יוקיל יעקב טייטעלבוים ומרת הענדל, בתו של רבי יקותיאל יהודה טייטעלבוים 'הייטב לב' זצוקללה"ה זיע"א. בצעירותו היה תלמידם של סבו ה'ייטב לב' ושל רבי חיים הלברשטאם מצאנז. נישא למרת חיה, בתו של רבי אריה לייביש האלבערשטאם רבה של דוקלא. הוציא לאור את ספרו של סבו 'ייטב לב'. הילולתו בכ"א באדר ב' ה'תרצ"ה.

[118] רבי יששכר בער קָאהן אב"ד ערדא-סענזשארץ. למד בישיבותיהם של הרב אשר אנשל יונגרייז בצ'נגר, הרב שמואל שמעלקע קליין בוינוהרדיב (סעליש), הרב מנחם א"ש באונגוואר ורבו המובהק היה הרב ירמיה לעוו מאויהל. בצעירותו הדפיס את ספר הקודש של הרה"ג ר' יחזקאל לנדָא מפראג 'דגול מרבבה' על שולחן ערוך יורה דעה, מתוך כתב ידו של המחבר ובהיותו כבן 90, הדפיס את הקונטרס החשוב "שוא לכם משכימי קום" נגד תנועת משיחות השקר הציונית ונספחותיה.

[119] נרצח על קידוש השם באושוויטץ יחד עם כל בני משפחתו כמעט, בהיותו כבן 93. הי"ד זיע"א.

[120] רבי יוסף ליב ב"ר אליעזר ב"ר מרדכי 'פישל' ב"ר זוסמן סופר זיע"א – נכד רבי מרדכי אפרים המכונה "ר' פישל סופר" זיע"א, למד אצל אביו רבי אליעזר סופר זיע"א (מגדולי הפוסקים שימש כאבדק"ק האלאש והגליל, נכדו (מצד אמו מרת חיה שרה זעת"א) של בעל שו"ת ריב"א זיע"א. נשא לאשה את בת"ר דוד יהודא פאללאק זיע"א. שימש כרבה דק"ק דערעטשקע. בשנת ה'תרמ"ו עבר לשמש כאב"ד ור"מ דק"ק פאקש והגליל, עד יום פטירתו. חיבר את הספה"קים: ילקוט אליעזר (פרשבורג, ה'תרכ"ד); קונטרס המקנה וקונטרס תמר דבורה (פרשבורג, ה'תרל"ז); דמשק אליעזר - בראשית (פרשבורג, ה'תר"מ); דמשק אליעזר - שמות (פרשבורג, ה'תרמ"א); דמשק אליעזר - ויקרא (פאקש, ה'תרמ"ה); דמשק אליעזר - במדבר (פאקש, ה'תרמ"ה); דמשק אליעזר - דברים (פאקש, ה'תרמ"ו); עט סופר (פאקש, ה'תרמ"ח); ילקוט אליעזר על תהילם (פאקש, ה'תר"נ); מלאה קטרת (פאקש, ה'תרס"ג); מדרש מספר (פאקש, ה'תרע"ב); עט סופר-חלק ב (נ.י., ה'תשט"ז); עט סופר-חלק ג (נ.י., ה'תשט"ז); עט סופר-חלק ד (נ.י., ה'תשט"ז). נפטר בט' תשרי ה'תרס"ג, ומנו"כ בפאקש.

[121] מהרי"ץ דושינסקי גאב"ד בקהלות גלאנטה וחוסט ולאחר שעלה לארץ הקודש, כִּהֵן בתור גאב"ד העדה החרדית בירושלם תובב"א, פוסק וראש ישיבה ומייסד חסידות דושינסקיא.

[122] השנה הקודמת

[123] רבותנו זכרם לברכה (כמו חז"ל = חכמנו זכרם לברכה). מוסרי התורה שניתנה למשה מסיני בעל פה ולא הורשו לכתבה. חכמי ישראל שהורו לנו מדור דור תורה שניתנה בע"פ למשה מסיני ברוח הקודש. תנאים (תקופת המשנה) ואמוראים (תקופת הגמרא)

[124] במהרה בימינו אמן כן יהי רצון

[125] ובאתי על החתום

[126] בירת הונגריא בודפשׂט נקראה לפני כן פעסט או פעשט (הוגים פֵּסְט)

[127] יום ג' פרשת שופטים

[128] דברי הגאונים נרם יאיר

[129] השערוריה

[130] מביע תפלה שבזכות הדברים שכותב כאן בקול קורא, השם יסייע בידו ויתחזק מחולשתו

[131] דורש שלום

[132] בנו של בעל המנוחת אשר זיע"א, שהיה זקן מאד בזמן פרסום הקול קורא ונפטר למנוחת עולמים 5 שנים לאחר פרסום הקול קורא. לכן כתב מה שכתב ושאר הרבנים מצטרפים לדבריו בחתימתם.

[133] בן הגאון הקדוש רבי שמואל שמעלקא מסעליש, בעל 'צרור החיים' זיע"א

[134] הגאון רבי שמעון עהרנפעלד (הוגים אֶרְנְפֵלְד) אב בית דין מיהאלאוויטץ בנו של רבי דוד צבי (הרש) עהרנפעלד מפרעשבורג חתנא דבי נשיאה מרן החתם סופר זצוק"ל זיע"א.

[135] בעל מחבר שו"ת 'לחם שלמה', 'תפארת שלמה', 'בית שלמה', 'מאורות שלמה: שמן למאור ובשמים לשמן', 'טיול בפרד"ס', 'יקרא דחיים' ועוד כארבעים חיבורים. מתנגד חריף לציונות ובכללה לאגודת ישראל. בשהייתו בגטו שימלוי קיבל הצעה להימלט לרומניה וסירב ונימוקו לסירוב היה, שזו הזדמנות לזכות לקיים מצוות קידוש השם שלא כל דור זוכה לה, וכן אמר שהוא אינו רשאי להוציא עצמו מן הכלל. לאחר חג השבועות תש"ד הועלו הרב וקהילתו לרכבת למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. נעקד על קידוש השם בי"א סיון תש"ד עם רוב משפחתו, כ-90 איש. השם יקום דמם.

[136] נשיא הלשכה האורתודוקסית בזיבנברגן, נכד היריעות שלמה זצוקללה"ה

[137] בנו של הגאון הקדוש רבי שאול בראך זצוקללה"ה ותלמידו של הקדוש מהר"ם שיק זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל, אמן.

[138] אצטרף גם אני לגדולי ישראל הרבים (לא תרגום מילולי אלא תרגום עפ"י ההקשר)

[139] את עצמו

[140] בלא ספק, בלי ספק