לכבוד יומא דהילולת רבי מאיר אביחצירא ׳בבא מאיר׳ זיע״א

5 באפר׳

זמן קריאה 4 דקות

עודכן: 25 באוק׳

למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רבי מאיר אביחצירא ׳בבא מאיר׳ זיע״א, כמה עלים לתרופה מדברי קדשו

גזרת הגלות ושלוש השבועות

יגל יעקב, יחיד רם יערות חושף:

'יחיד רם יערות חושף לובש עוז הדר בקודש נאדר שבי ישראל יאסף לעיר ההדר.

מרומם שוכן שחקים. שכינתא מעפרא יקים. מצריו נקום ינקם. אדום וקדר מהם טוב נעדר יהיה פורר לחלקים יתהון יבדר.

אל גדול מושיע חוסים. קץ וצבא לחושך תשים. עד אנה בנים לחוצים. בשרם נקדר. ומאורם קדר. מלך עלינו שום תשים^[1]. מלכא לן דשר.

יסד ארץ על בלימה גרש נא את בן האמה. דגל ישראל הרימה. דן איהו הדר יפה מהודר יתגדל שמך בעלמא. יתעלה יתהדר.

רועה ישראל הביטה. בעני בן ידו מטה. ואף על פי אשר חטא. ובקרבו הור דר. כל קוץ ודרדר. כמה גדולה חרטה^[2]. חזר בו הדר.

רחום מוחל וסולח. לצרת הבת תשגיח. שרשיה ציץ תפריח. גפן סמדר. באילנו דר. מהרה יתן הריח. כפרי עץ הדר.

חי זך קים בחמלתו. יזכור לעולם בריתו. ויתיר שבועתו^[3] ואשר נדר. ובפרק הדר^[4]. בבית בהבנותו. סוחרת ודר'.

מכון אור לישרים[5], ביאור, עמ' עב:

'ויתיר את שבועתו ואשר נדר' שלא יגאלו ישראל עד שיגיע הזמן הראוי לכך.

מכון אור לישרים, מקורות והערות, הערה ו', עמ' עב:

כדאיתא בזוהר (ח"ב ט.) שעל כך נאמר (שה"ש ב ז) 'השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ' ובתיקוני הזוהר (קמג. והובא במחזורים סמוך לכל נדרי) הובאה תפילתו של רבי שמעון בר יוחאי שאע"פ שנשבע הקב"ה שלא יגאל את ישראל עד שיגיע הזמן הראוי יתיר את השבועה ויגאלם, ושם מבואר סוד שבועה זו והתרתה בסוד (ישעיה יד כז) 'ה' צבאות יעץ ומי יפר'

ואני הדל אוסיף גם לעניות דעתי עוד קצת ביאור משלי:

דהנה כתב 'ויתיר שבועתו ואשר נדר' דהיינו שחידש שישנו כאן גם נדר, ולא רק שבועה.
דהנה כתב בלשון בקשה להתיר את איסור השבועות, ע"י שליחת משי"ח בן דוד - אבל לא ניתן לבוא ולומר שהם בטלות.

אבל זוהי דרכם של בעלי הדעות המשובשות שמנסים להלביש את דמיונתיהם לגבי צדיקי ישראל.

וזאת ע"מ להציג מצגי שווא כאילו גם אותם גדולים נותנים אישור לכל עבירות שאותם בעלי דעות משובשות מתירים, ע"י כך שמוצאים כביכול איזה סוג של רמז לאישור שיטתם המפוקפקת, כי ידועים הם בכך מקדמת דנא.

ואין ללמוד מהם דבר כי עמיארצות הינם, ואין זה משנה עד כמה הם ינסו להשמע 'תורניים' לפי הבנתם.

הבחירות הטמאות

דעת קדשם של הבבא סאלי ובבא מאיר

4:54

'אימרא נאה' מאת רבי מאיר ב"ר ישראל אביחצירא 'הבבא מאיר' זיע"א (שמועה ששמע הרב דוד צבי שליט"א מפי ר' אהרן שטיינבערגער שליט"א):

...'דעתי [הבבא מאיר] לא לבחור, וכן דעת מור אבי [הבבא סאלי]...

הרב יאשיה פינטו בשם בבא מאיר ׳לא יגעו בפוליטיקה׳

0:53

'מעשה רב' עם רבי מאיר ב"ר ישראל אביחצירא 'הבבא מאיר' זיע"א (מובא מתוך הקובץ התורני דבר ה' זו הלכה (אדר ה'תשס"ו), הרה"ק רבי מאיר אבוחצירא זיע"א, עמ' 43):

'גם בנו הגדול הרה"ק המלוב"ן רבי מאיר אבוחצירא זצוק"ל הבבא מאיר זיע"א, היתה דעתו כאביו שאין להשתתף בבחירות לכנסת, אלא שלא חתם באופן גלוי ויש נגד ההליכה וההשתתפות בבחירות כדי שהפוליטיקאים לא יזייפו את חתימתו כאילו ח"ו דעתו היא שכן לבחור.

מספר הרה"ח ר' נחמן יעקב פוקס שליט"א מטובי העסקנים בעיה"ק ירושלים ת"ו ומחסידי סאטמאר, שהיה מסתופף רבות אצל צדיקי בית אבוחצירא זצ"ל: 'באחת ההזדמנויות שנקלעתי לביתו של הרה"ק רבי מאיר זצוק"ל שאלתיו: מה דעתו של הרב בקשר לבחירות', וכידוע שבשנותיו האחרונות היו לו יסורים גדולים מאוד בגופו, וכל תנועה שעשה היה דורש מאיתו כח ועלה לו בבריאותו, בכל זאת התאמץ הצדיק בכל כוחו ועשה תנועת ביטול תקיפה ביותר כשמרים ראשו כמה פעמים ומטה בידו בצורה שאינה משתמעת אחרת מאשר התנגדות מוחלטת לכל נושא הבחירות'.

...'כן סיפר לי הנגיד הרה"ח ר' שמואל קלמן ב"ר יצחק דוד אייזדורפער ז"ל, ששאל את רבי מאיר זצוק"ל: איזה חסיד אתם, וענה לי: שהוא חסיד של הרבי מסאטמאר [זצוק"ל], והוסיף ואמר: 'הרבי מסאטמאר יש לו מילה גדולה בשמיים'.

רבי אברהם הלוי שליט"א, דרך צדיקים ח"ב[6], עמ' ל"א:

המקובל האמיתי חכם סלמאן מוצפי זצוק"ל אמר, שיש לו קרוב למאה טעמים לאסור הבחירות. וזו היתה גם דעתו האישית של הצדיק בנן של קדושים בבא מאיר זיע"א שאסור לבחור, וגם הרב יוסף דיין זצוק"ל קבע דעתו שאין להשתתף בבחירות.

הגאון חכם יוסף זרוק זצוק"ל אשר כל ימיו סבל מכאובים וחולאים לרוב, נשאל בערוב ימיו מהי דעתו בנושא ההשתתפות בבחירות. ונענה, אם כל היסורים שבאו עליו מילדותו ועד הלום, שאינו רואה, ומשותק בידו וברגלו, וסובל מהמחלה הארורה, ועוד כהנה וכהנה, אם כולם באו רק כדי שלא יוכל לקום וללכת לבחירות - דיו!!!

הערות שולים

[1] דהיינו משיח בן דוד

[2] דהיינו לעשות תשובה, להתחרט על מעשיו ולא לחזור עליהם שנית.

[3] דהיינו ישנה בקשה להתיר את שבועת הגלות, אבל לא ניתן לבוא ולומר שהיא בטלה, כי הגלות עדיין נמשכת בעוה"ר

[4] מסכת עירובין, סוף דף סד ע"ב: 'אמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזרי': יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שחרב בית המקדש ועד עכשיו, שנאמר: לכן שמעי נא זאת עניה ושכרת ולא מיין. מיתיבי: שיכור מקחו מקח וממכרו ממכר, עבר עבירה שיש בה מיתה - ממיתין אותו, מלקות - מלקין אותו, כללו של דבר: הרי הוא כפיקח לכל דבריו, אלא שפטור מן התפלה. - מאי יכולני לפטור דקאמר - נמי מדין תפלה. אמר רבי חנינא: לא שנו אלא שלא הגיע לשכרותו של לוט, אבל הגיע לשכרותו של לוט - פטור מכולם'.

[5] עוז והדר, מהדורא שניה תשע"ו

[6] ירושלים, אלול ה'תשמ"ח