top of page

לכבוד יומא דהילולת רבי יעקב ב"ר אהרן שׂשׂפורטשׂ זיע"א

למען אחי ורעי! לכבוד לכבוד יומא דהילולת 'הקדוש האלקי' רבי יעקב ב"ר אהרן שׂשׂפורטשׂ זיע"א (דור 11 לצאצאי הרמב"ן) הנני שמח להביא בפניכם ליקוט בטוב טעם מדברי קדשו אודות משיח השקר ש"צ ימ"ש, והדבר נכון גם לגבי ממשיכי דרכו.



'אגרת קודש' מאת רבי יעקב ב"ר אהרן שׂשׂפורטשׂ[1] זיע"א, עבור ר' רפאל סופינו[2], ציצית נובל צבי, חלק ראשון, עמ' 87:

'מי נתן לך רשות לגלות מה שכסה עתיק יומין ולהתברך כמלך ברב עם והלא מעשיך יקרבוך לאמונתם או ירחקוך, ידעת שחר מקומו של קץ הנעלם מנביא וחוזה ואחת משבועות בנות ירושלם על צבא וזמן פדות שלא יגלוהו הנביאים שביניהם כדרז"ל'.



'אגרת קודש' מאת רבי יעקב ב"ר אהרן שׂשׂפורטשׂ זיע"א, עבור ר' רפאל סופינו, ציצית נובל צבי, חלק ראשון, עמ' 88[3]:

...'יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים (דניאל י"ב י'), העומדים בנסיונם יתיצבו כמו לבוש לבושת הדוחקים את הקץ והשעה, והמשכילים יבינו כי דבר אלקינו יקום לעולם, בעת שיחפוץ, במקום שיחפוץ, על ידי איש שיחפוץ, לא איש הולך רוח ושקר'...



'אגרת קודש' מאת רבי יעקב ב"ר אהרן שׂשׂפורטשׂ זיע"א, עבור ר' רפאל סופינו, ציצית נובל צבי, חלק ראשון, עמ' 98:

...'וחית השדה מאיש שדה תדושיה כהדוש מתבן במו מדמנה ובמשמנה רזון ולסתום חזון ונביא ביש"ו הנוצרי, איך הקשיח בניה מלבה לראות מה אחריתה ללא לה לעזד ולא להועיל, לריק יגיעה שלחנם מן המצוות וארבעה שבועות אם תעירו ואם תעוררו אל תדחקו את הקץ עד שתחפץ האהבה המתעוררת מעצמה, בלי פחד שכמקרה בני אפרים אשר הפכו ביום קרב יקרם'.



'אגרת קודש' מאת רבי יעקב ב"ר אהרן שׂשׂפורטשׂ, עבור רבני אמשטרדאם זיעועכי"א, ציצית נובל צבי, חלק שלישי, עמ' 103:

'ואם תאמר שעל פי נביא נמשח ונמלך אני אומר שהנביא לא פירש את השם של הרב למשיח ולא נאמר בפירושא איתמר אלא בכללא איתמר שגאולה קרובה לבוא, ואם פירוש זה אקח לי לאות על נבואתו הואיל ועדין לא ידעתי משום אות או מופת אחר עליה[4], ומכל שכן שלא אאמין כי הנביא יעבור על שבועתו כדברי רז"ל, על פסוק השבעתי אתכם השבעתי לנביאים שלא יגלו את הקץ, ועוד שלא מצינו שיוקדם נביא לבשר הגאולה כי אם אליהו ואם יבוא נביא אחר הוא להזהיר תשובה ואף זה ג"כ יש אומרים שאליהו הוא המזהיר, ולדעת כולם אין זולתו מבשר כאשר הביא הרמב"ם בסוף הלכות מלכים והם דברי רז"ל על פסוק "מה נאוו על ההרים וגו' והם דברי הזוהר'.



'אגרת קודש' מאת רבי יעקב ב"ר אהרן שׂשׂפורטשׂ, עבור רבי יוסף הלוי[5] זיעועכי"א, ציצית נובל צבי, חלק ראשון, עמ' 146:

'וזה אף אם לא היה מדבר מעניני הישועה וכל שכן במי שפירש את השם לגואל ומושיע וקבע זמן לגאולה, וכן לא יעשה! שהרי לא הורשה על זה דאחת מן השבועות הנכתבים ד' פעמים בשיר השירים היא לנביאים שלא יגלו את הקץ, ועבר על שבועתו. ואם הותרה לו והורשה עליה למה לא הורשה לתת אות ומופת על קיומה'...



'אגרת קודש' מאת רבי יעקב ב"ר אהרן שׂשׂפורטשׂ, עבור רבני איזמיר זיעועכי"א, ציצית נובל צבי, חלק ראשון, עמ' 162:

'שמענו שיש כנפים לכרובים וקול כנפיהם כקול שדי מדבר כקול המולה במחנה העברים מעבירים באדמת ישראל 'קץ בא בא הקץ', הנחתם ונעתם וחזון נפרץ מבנות ירושלם המושבעים שלא יגלוהו עד עת בוא דברו היקר, והנה יד כתובה במכתב הנביא אשר הוכשר במשא גיא חזיון ומשך נבואה נמשך בחבל נביאים המתנבאים ונשפך על כל בשר, ודבר הנוהג בארץ נהג חוצה לה?!'...



'אגרת קודש' מאת רבי יעקב ב"ר אהרן שׂשׂפורטשׂ זיע"א, עבור השבתאי הושע ננטוא שר"י, ציצית נובל צבי, חלק שני, עמ' 182:

'הא למה הדבר דומה למי שיש בו רוח רעה כל מעשים שעושה וכל מה שמדבר אינו מרעתו אלא מדעת רוח רעה שיש בו כך הנח"ש כל מעשים שעשה לא דיבר אלא מדעתו של סמא"ל כדאיתא בפרקי ר' אליעזר.

אשרי המחכה לקץ הימין עד שיגיע ואוי לו למי שכופר בו ודוחק את השעה והקץ קודם שתחפץ האהבה והרצון האלק"י'.



'אגרת קודש' מאת רבי יעקב ב"ר אהרן שׂשׂפורטשׂ, עבור רבני אמשטרדאם זיעועכי"א, ציצית נובל צבי, חלק שלישי, עמ' 280:

'וכאשר היה עם לבבנו לגלות את קלונם ולסלק אבן נגף וצור מכשול מלב ההמון אשר עדיין לא הטהרו מעון פעור הפוע"ר עצמו למרקוליס בעבודה זרה כדרכה, ומעון הפוער פיו לגלות את הקץ מה שלא ניתן ליגלות ונמצא בדאי.

והנה איש בא ויקרב אל אחיו את המדיינים לעיניכם ומחזיק בבלורית ראשו ומחשבותיו ודמיוניו הכוזבים לעיני ישראל לומר 'זו מותרת ועומדת ומי אסרה והפכה אסורה', ומי התירה לכם לכחשה כמכחש בנביא ה', באופן שבתוך מחניכם הקדוש עמד במרדו והחזיק עצמו לנביא ולא בערה בו חמתכם לעשות בו משפט כתוב'.



'אגרת קודש' מאת רבי יעקב ב"ר אהרן שׂשׂפורטשׂ זיע"א, על קארדוזו ימ"ש, ציצית נובל צבי, חלק שלישי, עמ' 302:

'ודברי חבקוק באומרו "הנה הנה עופלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה" הלא יראה הרואה תחילת הנבואה וסופה איך היא ממש נגד דבריו, ביען כי הנביא היה שואל על קץ הגלות ואמר על משמרתי אעמודה וכו' ויענני ה' ויאמר "כתוב חזון ובאר על הלוחות כי עוד חזון למועד ויפיח לקץ לא יכזב, אם יתמהמה חכה לו וכו', כאלו יאמר לאותם הדוחקים את הקץ כמי שעשו בזמן זה הרעש בקיימם שזהו המשיח האמיתי ח"ו, שעוד חזון למועד ולא עכשו ואף אם יתמהמה חכה לו כי בוא יבוא ולא יאחר" ואין האמונה תלויה בהאמין שזה משיח כי "וצדיק באמונתו יחיה" ולא באמונה זאת הכוזבת'.



'אגרת קודש' מאת רבי יעקב ב"ר אהרן שׂשׂפורטשׂ, לגלילות המערב[6] זיעועכי"א, ציצית נובל צבי, חלק שלישי, עמ' 311:

'מי לא ירוק על כתבו הראשון אשר עליו בנו יסוד אמונתם אותם המאמינים לכל דבר באמרו 'עתה אני מגלה איך יהיה הדבר מהיום ועד שנה ואיזה חדשים יקח הממשלה מהמלך התוגר בלי מלחמה וכו'.

מי נתן לו רשות לגלות מה שלא הורשה עליו ולעבור על שבועת נביאי האמת אם הוא מכללם ח"ו, וזה נגד קבלתינו שאחת מארבע שבועות שבשיר השירים היא השבעתי את הנביאים שלא יגלו את הקץ, ואם הותרה לו למה לא גילה בפירוש את דבריו בכמה חדשים ומי איכא ספקא קמי שמיא, ומי לא יצחק על דברי חוכא ואטלולא ודברי הבאי, באמרו[7] שרבו ילך לנהר סמבטיון לקחת לו משם אשה בתו של מרע"ה בת י"ג שנה ובבואו יבא רכוב על אריה ברסן נחש בשבעה ראשים ואש מפיו תאכל.

ומי לא יבכה בכיה קבועה ודמעתו על לחייו על הגדילו כח העבד מכח רבו והכחשת וכפירת ההשגחה וגמול לשכר ועונש שעליה בנוי יסוד תורתינו'.


'אגרת קודש' מאת רבי יעקב ב"ר אהרן שׂשׂפורטשׂ, לגלילות המערב זיעועכי"א, ציצית נובל צבי, חלק שלישי, עמ' 318:

'ואיך לא תצלנה שתי אזני או איך אתקע אצבעותי כיתד בהם לבלתי שמוע את הקול קול הצאן האומרים כי בגלילות המערב, אשר מהם תצא תורת היהדות עדיין הם מחזיקים באמונה החדשה הזאת ומקיימים דברי נביא שקר[8].

ואם בארזים כאלה נפלה שלהבת הטעות מה יעשו אזובי קיר. מי יחוש לדברי הקבלה יותר מהם אשר מימי קדם מסרו נפשם עליה ובפרט בבוא אבותינו ורבותינו מגורשים מאר"גון וקשטי"ליאה, אשר היו לנס ואליהם כל גוי אחד בארץ ידרושו והיתה מנוחתם כבוד נאמנים בברית התורה שנכתב וקיימים במאמר תורה שבע"פ וקבלה רז"ל.

הן היום בניהם אשר יקומו מאחריהם וכל הנלוים אליהם חלפו חקם אשר חקקו להם מחוקקי צדק ולקחו להם חקים חדשים אשר לא שערום אבותיהם מי יגלה עפר מעינם לראות בניהם שלא המתינו לסבול עול הגלות ולפשוט צוארם ליהרג אערקא דמסאנא כאשר עשו הם ומכ"ש שבעד דברי מהתלים דחקו את הקץ השיגו גבול אשר גבלו ראשונים בעלי ההוראה'.



'אגרת קודש' מאת רבי יעקב ב"ר אהרן שׂשׂפורטשׂ זיע"א, לגלילות המערב, ציצית נובל צבי, חלק שלישי, עמ' 323:

'ואתם כהני ה' תקראו חכמי ורבני הקהלות לכם המצוה הזאת להשמיע אל קצה הארץ לעמוד באמונת אבותנו ולא לזלזל ולהקל בדבריהם, וכל מה שהגידו ורמזו עליו נביאי האמת וחכמי המשנה והגמרא והגאונים מענין המשיח הוא האמת. וכל שלא ראינו סימניהם המובהקים או מעשים המוכיחים אין לנו להטות אזן לדברי האומר משיחא אנא, ומכ"ש להחזיק לנביא למי שלא נתן אות ומופת על נבואתו כגזרת הכתוב לאחר שהוחזק בצדקות וכשרות. וכל מי שאינו מתנהג כפי זה יצא מכללם של פרושים המונהגים כפי הקבלה האמיתית של רבותנו והרי הוא בכלל הפורצים גדר תורת אלקי"'נו.

ובכלל אזהרתכם הוא שלא ידחקו את הקץ ולא יעברו על שבועת "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ". והזכירו לפניהם דברי הימים שעברו באותם הדורות שטעו אחר משיח ונביא והיכא דהזקא שכיח אין סומכין על הנס, ובפרט גלילות המערב אשר גלותם כפול ומכופל בערך אחרים מחמת אומתם המושלת וכו' יטו שכמם לסבול עול הגלות.

ואם יתמהמה יחכו למושיעם ויקוו ויחזרו ויקוו כי בוא יבא ולא יאחר, ובשכר תקותם הגאולה ממהרת לבוא, וכדרז"ל אין ביד ישראל אלא הקיווי כדאי הם לגאולה בשכר הקיווי וכן הוא אומר "טוב ה' לקוויו"[9] ואומר "שובו לבצרון אסירי התקוה"[10], שמא תאמר עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו ת"ל "קוה אל ה' חזק ויאמיץ לבך וקוה אל ה'". כה דברי החותם ע"ש סדר קץ כל בש"ר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם.

ר"ח חשון שנת הבל בני אדם כז"ב בני איש לפרט הפרט, אחיכם הקטן יעקב ששפורטש בן לא"א אהרן זלה"ה ע"כ'.


'אגרת קודש' מאת רבי יעקב ב"ר אהרן שׂשׂפורטשׂ זיע"א, לשבתאי יעקב ן' סעדון שר"י, ציצית נובל צבי, חלק שלישי, עמ' 342:

...'ואין מפקפק בזה מהפוסקים כלם והרי הוראה זו פשוטה יותר מנותן טעם לפגם, וגם הטעם השני לאפרשוי מאיסורא הרי הוא מבואר גם כן, שאם הביטול הזה שנעשה מפני טעות או מפני רשע לא מותר לבד כי אם חובה על כל איש ישראל ואפילו התלמיד בפני הרב, מלבד שעם הביטול הזה והטעם והסבה שהביאתם לכך היא דרך מינות והכחשה הקבלה ואמונה לנביאי השקר ודחיקת הקץ ומרידה במלכות בית דוד כמו שיתבאר לקמן בסע"ד, וזה החילי בעזרת צורי וגואלי'.


'אגרת קודש' מאת רבי יעקב ב"ר אהרן שׂשׂפורטשׂ זיע"א, לר' יעקב ן' סעדון, ציצית נובל צבי, חלק שלישי, עמ' 345:

'כי אמנם אמונתנו במשיח האמיתי הוא דבר שלא יצוייר סתירתו, ביען שאנחנו מאמינים בביאתו במאמר השי"ת על ידי נביאיו המוחזקים ממשה ועד מלאכי ואם יתמהמה נחכה לו ולא נשים לו זמן ולא נוציא סברות מן הפסוקים כדי לדעת זמן ביאתו, כי תיפח רוחם של מחשבי קיצין אמרו קדמוננו ז"ל, ומכלל זה הוא שלא יהא מלך לישראל אלא מזרע דוד ושלמה בלבד, וכל החולק על זאת המשפחה היא חולק וכופר באל ובדברי נביאיו'.


'אגרת קודש' מאת רבי יעקב ב"ר אהרן שׂשׂפורטשׂ זיע"א, לר' יעקב ן' סעדון, ציצית נובל צבי, חלק שלישי, עמ' 345:

'וראה אם כן זאת האמונה כנגד דתנו מאחר שאף השלמים מחוייבים לבקש אות ומופת וכאשר בקשוהו נמנע מלתתו באמרו שלא הורשה על כך, ומי יאמין לו כי אף על זה צריך לתת אות עליו, וכמו שהורשה לגלות את הקץ, למה לא הורשה לתת אות ומופת עליה?! ואף אם לא היו מבקשים ממנו היה מחוייב מעצמו לתתו לפרסם יכולת שולחו לחלושי אמונתו'.


ואביא קצת משבחו של אותו צדיק כפי שאמרו כ"ק האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל ב"ר חנניא יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א, ויואל משה, מאמר א', סימן קע"ה:

...'וכאשר התחילה המבוכה הנוראה מכת ש"ץ ימ"ש בתחלה הטעה כמעט את כל העולם כולו, אף גדולים עצומים שהיו בימים ההם. והמה"ר יעקב ששפורט ז"ל שהיה אז גדול הדור בגאונות וקדושה יתירה, וראיתי מחכמי דורו שמתארים אותו בתואר הקדוש האלקי, הוא היה הראש והראשון שעמד במלחמה חזקה נגדו והפקיר את חייו נגד כל הקמים עליו בזה, וחיבר אחר כך ספר ציצת נובל צבי ארבעה חלקים, אשר בו יסופר כל המאורעות שעברו וחלפו בענין הש"ץ... ובהרבה מקומות נידו והחרימו בכל יום את כל הכת ש"ץ והנגררים אחריהם לידע ולהודיע להנצל מהם, כמובא כל זה בספרים, ובזה תמו ונכרתו. וראה הגאון היעב"ץ ז"ל בחכמתו הגדולה שעוד יקימו כת אחרת והזהיר טובא במגדול עוז שלא לפחוד מהדור ולא ליסוג אחור אף אם נשאר יחידי בעולם, כמו שהעתקתי לשונו'.


_________________________________________________

[1]. רבי יעקב בן רבי אהרן שׂשׂפורטשׂ זיע"א, נולד בשנת ה'ש"ע, באוראן, אלג'יריה. רבים מחכמי דורו העניקו לו את התואר 'הקדוש האלוהי'. דור י"א לרמב"ן, בגיל י"ח נבחר לכהן כדיין בקהילת תלמסאן באלג'יריה, ובגיל כ"ד נבחר לכהן כרבה של תלמסאן, ושל קהילות נוספות בצפ' אפריקה, בעקבות עלילות שוא, נרדף על ידי הממשל והוכנס לכלא. עקב זאת עזב את אלג'יריה למרוקו, והתיישב שם בסאלי, לאח"מ מפחד הכנופיות והשלטון המושחת ברח להולנד, והתיישב באמסטרדם בערך בשנת ה'תי"א. בשנת ה'תי"ב הדפיס את ספרו "תולדות יעקב", מפתח הפסוקים לתלמוד הירושלמי. בתחילת שנת ה'תט"ז היה בין חברי המשלחת של רבי מנשה בן ישראל זיע"א לאוליבר קרומוול בלונדון כדי לבקש ממנו רשות ליישב יהודים באנגליה. מפעם לפעם חזר לצפון אפריקה, ושלוש שנים אחר כך נשלח בשליחות דיפלומטית מטעם מלך מרוקו למלך ספרד. בשנת ה'תכ"ד התמנה לרב בלונדון, אך שנתיים אח"כ עבר להמבורג עקב מחלת הדבר שהשתוללה שם בשנת ה'תכ"ו. באותו זמן החלה התנועה המשיחית של ש"צ ימ"ש לקנות אחיזה אצל נפשות ישראל, והוא עמל בכל כוחו להאיר עיניהם לא לנהות אחרי משיחות שקר. בספה"ק 'ציצת נובל צבי' (ד' חלקים) אותו השלים בהמבורג בשנת ה'תל"ג. הספר פורס את כל המאורעות הקשורים בש"צ ימ"ש, אך          לא נדפס בחייו, ואף לאח"מ, קיצור מהספר 'קיצור ציצת נובל צבי' (נערך על ידי רבי דוד ב"ר רפאל מילדולה זיע"א) יצא בשנת ה'תצ"ז ביחד עם השו"ת 'אוהל יעקב'. בשנת ה'תמ"ד חזר לאמסטרדם, שם עמד בראש ישיבת "עץ חיים" ולאחר פטירת רבי יצחק אבוהב דה-פונסיקה זיע"א מילא את מקומו ברבנות עדת הספרדים. התברר שהאגרות נגד ש"צ ימ"ש שהדפיס בספרו היו חריפות בהרבה מהאגרות ששלח בפועל. נתבש"מ ביום ד' באי"ר ה'תנ"ח, ומנו"כ בבית הקברות הפורטוגזי בית חיים באודרקרק שליד אמסטרדם, ומצבתו נשארה שלמה עד היום.


[2]. רפאל סופינו, יליד ליוורנו. נודע כת"ח. בשנת ה'תי"ב הדפיס את שו"ת הרדב"ז, לע"נ אביו. אביב ה'תכ"ה, לאחר שנפוצה השמועה על משיח השקר ש"צ ימ"ש, נתפס באמונה כוזבת זאת. בחודש ניסן ה'תכ"ו, התכתב עם רבי יעקב ששפורטש זיע"א, בעניינים אלו בתקווה שישוב בתשובה. שמו נזכר בשו"ת רבי יוסף מליריאה (סי' כא עמ' קט"ו).


[3]. ע"פ דפוס ירושלים, ה'תשי"ד. וכן תמצאהו בספה"ק קיצור ציצת נובל צבי בדף כד ע"א.


[4]. דהיינו שהוכחתם של השבתאים ימ"ש לכך שש"צ ימ"ש הינו משיח, היא משום שכך הוא אמר. ומצינו גם בדורנו עקבתא דמשיחא, כל מיני הזויים למיניהם שטוענים שהרב שלהם הוא המשיח, וההוכחה שלהם כמו של השבתאים, כי הרב שלהם אמר או רמז כך וכך, עפ"ל.


[5]. בפתיח לאגרת זו, כך כתב: 'ריש מתיבתא ומרביץ תורה בק"ק ליוורני יע"א, התורני החכם השלם אהובנו אהבת הטוב במה שהוא טוב כהה"ר יוסף הלוי נר"ו, לוית חן וחסד על ראשו ובכל מקום שהוא מלוים אותו צדק ושלום וענקים לגרגורתיו אכי"ר'.


[6]. דהיינו מרוקו.


[7]. דהיינו באמרו של נביא השקר נתן העזתי שר"י.


[8]. וכן ידוע שגם צרעת השבתאות הגיעה גם למרוקו, וכן נכתב בספר אבני זכרון לקהילת מראקש, עמ' צ'-צא': 'רבי שלמה אביטבול הא' משושלת רבנים בעלת יחוס מפואר של דיינים, משוררים, ומורה הוראה, על רבי שלמה הראשון, ידוע שישב על כס הרבנות במראקש בשנת תכ"ז (1667).

הוא נמנה על חסידי שבתי צבי, והשתתף בפולמוס סביב זה, בראש המתנגדים, היה רבי יעקב ששפורטש זלה"ה, בזעקתו המפורסמת כתב: 'אם אמרתי אשכחה שיחי, וידי כבדה על אנחתי המשברת כל גופי". שם הוא שאל ותמה על הנהירה הגדולה אחרי נביא השקר, אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר', "מי יחוש לדברי הקבלה יותר מהם, אשר ממי קדם מסרו נפשם עליה, ובפרט אבותינו ורבותינו המגורשים מארגו"ן וקשטיליה אשר היו לנס, ואליהם כל גוי בארץ ידרשו, והיתה מנוחתם כבוד, נאמנים בברית התורה שבכתב, וקיימים בברית התורה שבעל פה, ואלה הנלווים אליהם החליפו חוקם אשר חקקו להם מחוקקי צדק, ולקחו להם חוקים אחרים אשר לא שערום אבותיכם, מי יגלה עפר מעינם לראות בניהם שלא סבלו עול הגלות, ולפשוט צווארם להרג אערקא דמסאנא, כאשר הם עשו, ומכל שכן שבעד דברי הבלים דחקו את הקץ, והסיגו גבול אשר גבלו ראשונים בעלי הוראה. אם הפרוץ מרובה על העומד, וגברה יד ההמון לשום תלמיד חכם מדרס רגל להם, לא אלמן ישראל. מהם חכמים רבנים מחזיקי תורת אלקינו האם מעיר מארויקוס (=מראקש) עיר גדולה של חכמים וסופרים יחסרו מורי צדק? אם מעיר פאס המהוללה המלאה לה חכמה ודעת, אפסה ונתרוקנה לחלוטין? אם עיר טיתואן מעון אריות שבחבורה, נעשתה מרעה לזאבי יערים לנטות אחריהם?".

ואחרי שמנה את כל מרכזי התורה בקהילות השונות ברחבי מרוקו, "אלה ואלה, המתנגדים והנגררים. קהילות אשכנז ופולין, אע"פ שנתקלו 'באבן הטועים' לא עשו מעשה, על פי מאמרו של המומר להוסיף או לגרוע. האם ק"ק אמסטרדם שהטו אזן לשמועות הישועות והתשובות, הסכימו לבטל קוץ אחד מהתורה שבע"פ? או כאן קק המבורג שהיו אדוקים באמונה הזאת, נמנו וגמרו להסכים על אותה הגזירה ח"ו? ומדוע לא יצאו מכלל זה כי אם קהילות המערב, אשר להם היה ראוי ליטול מקל ורצועה לרדות את הזולת, העיר מראקש התאוששה חיש מהר מהלם השבתאות.

כי פרט למחלוקת סביב קיום צום ט' באב שעליו סופר שם, "אלה אכלו - ואלה בכו". לא ידוע לנו על מחלוקות נוספות, גם על היגררות זו, אחרי השבתאות שילמה הקהילה די והותר מנחת זרוע השלטונות'.

[9]. וביאר שם רבינו יוסף קרא זיע"א, איכה פרק ג' פס' כה: 'טוב ה' לקוויו. טוב ויחיל ודומם - זה פתרונו: לפי שהקדוש ברוך הוא טוב לקוויו, ויחיל האדם ודומם, פתרונו: ויהא מצפה לתשועת ה''.

דומם - פתרונו: מצפה, כמו "דומו עד הגיענו אליכם" (ש"א יד , ט)'.

[10]. מלבי"ם זיע"א, זכריה, פרק ט פסוק יב: 'שובו לבצרון - שובו מן בור הגלות לבצרון, שציון תהיה מבוצרת, אז אתם אסירי התקוה - שהייתם מקוים זמן רב על הגאולה'.


Comments


מלחמת מצוה כריכה - הדמיה_edited.jpg
כריכה קדמית - לגלות ולהראות את הנס.jpg
כריכה בר-כוזיבא.jpg
הדמיה ילקוט השבעתי אתכם-חנות.jpg
הדמיה ספר גבול ההר.jpg

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאינה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

עקוב אחרינו

  • ילקוט השבעתי אתכם בקול הלשון
bottom of page