בביאור ביאת משיח כמבואר בספר מגן אבות לרשב״ץ, פרק ג

למען אחי ורעי! כי רבו השיבושים של בעלי הדעות המשובשות שחושבים לעצמם כאלו הם בימי הגאולה, על סמך הבנה משובשות בדברי הנביאים ובדברי חז"ל.

ולכן ראיתי שראוי להביא מדברי קדשו של רבינו שמשון ן' צמח 'התשב"ץ' זיע"א, רבה הראשי של אלגיריה יע"א, על מנת להבהיר לכל מיני עמיארצות למיניהם שעוד חושבים לעצמם שהם מבינים גדולי בלימוד התנ"ך, אבל גם זה בוודאי אינם מבינים, כי רחקה מהם ההבנה משום שעסוקים בלימוד ספרי פילוסופיה וממחשבת המינים שהתחברו לציונות ושכנגדם גדולי ישראל יצאו ואזרו חיל לקיים מלחמת מצוה נגד מחטיאי הרבים[1]

יהי רצון שדבריו המאירים יאירו אור יקרות, והנה לש"ק בספה"ק מגן אבות לרשב"ץ ז"ל - פרק ג בביאת המשיח:

'אחר שנתבאר לנו כי תורתנו היא תורת אמת, ולא תשתנה ולא תסור, ונתבאר כי אלהי משפטיה, אם כן אנחנו המחזיקים בה יותר מכל האומות, וקדושינו נהרגים עליה, ואנחנו שרידי חרב מדוכאים ביד האומות עליה, אם כן יש לנו להאמין אמונה שלמה כי עוד ישוב אלינו ברחמים לשמחנו כימות ענה אותנו שנות ראינו רעה, על-יד מלך חכם ונביא יראו על ידו פעולות יוצאות מההקש הטבעי, היותר ממה שעושה על ידי מי שקדמו מהמושיעים אותנו.

ומי שאינו מאמין בזה אין לו חלק לעולם הבא כמי שכופר בעיקרי הדת שזהו סעיף מהם, וגם כופר בתורה הוא שהרי התורה הבטיחה אותו כמו שהוא מפורש בפרשת בלעם שהוא התנבא בשבחם של ישראל נבואה ראשונה התנבא שהם נוחלי דת האמת ולזה קראם ישרים, וז"ש "תמות נפשי מות ישרים" ושהם נוחלי העולם הבא. וזהו אמרו "ותהי אחריתי כמוהו". ובנבואה זו לא הזכיר דבר עתיד לבא עליהם כי אם בשבחם במה שהם באותו עת שחלה הנבואה עליו. ובנבואה שנית הוסיף בשבחם במה שעתיד להיות סמוך לאותו זמן קודם פטירת משה רבינו ע"ה, וזהו נצחונם למלכי מדין אשר הביאו אותו לקללם, וז"ש "לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה". ובנבואה ג' הוסיף בשבחם במה שעתיד להיות אחר זה והוא הכנסם לארץ והלחמם במלכי כנען והמסר מלך עמלק ביד מלכים. וז"ש "וירם מאגג מלכו ותנשא מלכותו".

והנבואה הד' הוסיף בשבחם שעתיד להיות אחר המלך המנצח לאגג והוא מלכות בית דוד ודבר במלך הראשון בית דוד וגם המלך האחרון והוא מלך המשיח. ועכ"א בזאת הנבואה אראנו ולא עתה זה דוד, אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח שיגלה בזמן רחוק באחרית הימים, דרך כוכב מיעקב זה דוד, וקם שבט מישראל זה מלך המשיח. שכן הנביא אומר ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה ומחץ פאתי מואב זה דוד כי הוא הנלחם בהם. והזכירו בפרט לפי שהם עם בלק וקרקר כל בני שת זה מלך המשיח שיחריב כל העולם שיצאו משת בן אדם. והזכיר שת ולא הזכיר אדם הראשון לרמוז כי זה יהיה בסוף העולם כמו שאותיות שת הם סוף האותיות. ועל המלך המשיח נאמר "וירד מיעקב והאביד שריד מעיר" שלא יניח שריד בכל ערי אויבי ישראל ומשם למד דוד ואמר "וירד מים עד ים". וגמר המאמר והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר אויביו כי הוא שהגלנו גלות זאת ועליו נתנבא הנביא ולא יהיה שריד לבית עשו. ונאמר "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו" ואז ישראל יהיה עושה חיל "והיתה לה' המלוכה". ובסוף נבואה זו התנבא כי סנחריב יגלה את הקני שהיו עם ישראל. וז"ש איתן מושבך שנתחברת עם ישראל ושים בסלע קנך ואף על פי שגם אתה תגלה לא יהיה כמו עמלק שכנך שהיה עדי אובד. וז"ש כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך לפי שענין אשור היה קשה שבלבל כל העולם כלו אמר אוי מי יחיה משמו אל.

עוד התנבא כי אשור יפול ביד כתים הוא רומי שהם יגלו המגלים והוא אשור והגולים אלו ישראל שהם בני עבר עכ"א וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר. והתנבא כי גם כתים יהיה עדי אובד היא החיה הד' שהתנבא דניאל שהובד גשמה ויהיבת ליקידת אשא ולז"א על כתים וגם הוא עדי אובד ובו היתה חתימת נבואתו. וכל מה שהתנבא בלעם הכל נתקיים זולתי זאת הנבואה האחרונה. ויש לנו להאמין שגם היא תתקיים כמו הראשונות ואף על פי שנתאחר כבר הודיע גם כן שהדבר אינו קרוב. ולפי שנבואתו תתקיים עד סוף ע"כ נכתבה בתורה ומשה רבינו ע"ה כתבה במצות האל והאמין בה אף-על-פי שלא היתה נבואתו. וז"ש ז"ל משה כתב ספרו וספר איוב סיפור שלא היה בימיו ופ' בלעם שלא היתה נבואתו וספר איוב כתב להתיר הספק צדיק ורע לו רוט"ל דרך כלל שהוא יסוד תורתינו ופ' בלעם גם כן להתיר זה הספק דרך פרט מגלותינו עם היותנו נוח לנו בתורה:

וגם בתורה נרמז ענין המשיח דרך תוכחת לא דרך נבואה וזה בדברי הברית האחרונים. כי הראשונים שהיו בהר סיני בפ' אם בחוקתי נרמז בהם גלות בבל שהיה מפני ע"ז וביטול שמיטות ולזה נזכר בהם גלולים וחמנים ונאמר בהם אז תרצה הארץ את שבתותיה. וכן נאמר בגלות בבל עד רצתה הארץ את שבתותיה בסוף דברי הימים, ונז' בהם וידויים והתודו את עונם ואת עון אבותם, כי כן דניאל ונחמיה ועזריה היו מתודים ומתפללים לאל. ובדברי הברית האחרונים לא נז' בהם ע"ז אלא מפני המחלו' כמו שהזכירו בגמרא יומא. ונרמז שם באמרו יוליך ה' אותך ואת מלכך וכו' וזה היה אגריפס שהיה ממלכי בית הורודוס שהיה עבד בית חשמונאי ולא היו ראוים למלוך שנאמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי וכו' כמו שנז' במסכת סוטה ובריש בבא בתרא. ורומי היה גוי אשר לא נדע לשונו כי לשון הכשדים שגלינו בתוכם בבבל קרוב הוא ללשון הקדש כי הארמית והעברית קרובות זו לזו. אבל לשון רומי לא ידעוהו ישראל ושם נאמר והשיבך ה' ממצרים באניות. כי כן נרמז בספר יוסף בן גוריון כי טיטוס מילא אניות מישראלים והביאם למצרים. וכל שבא מצער המצור והמצוק בפ' והיה כי תבוא הכל נתקיים בפלמוס של אספסיאנוס ושל טיטוס כמו שנז' קצת מזה בגמרא גיטין ובס' יוסף בן גוריון. ובתוכחות אלו לא נז' בהם קץ כמו בראשון אז תרצה הארץ וכו' אבל כתו' והיה כי יבאו עליך וכו' ושבת עד ה' אלהיך ושב ה' אלהיך את שבותך וכו' הבטיח בגאולה על ידי תשובה. ואמר אם יהיה נדחך וגו' וזה לא היה בגלות בבל כי לא היה נדחינו בקצה השמים ולא נתקבצו אלא מבבל, ואף על פי שבתפלת כנסת הגדולה נזכר זה הפ' בעזרא על גלות בבל הוא על דרך קל וחומר שהאל יתברך הבטיחנו אפילו בקצה הארץ לקבצנו וכל שכן שהוא יותר קרוב לארצנו מחלק אחד מהארץ ושם נזכרו שתי אומות הרודפות אותנו באמרו על אויבך ועל שונאיך אשר רדפוך:

אחר שנתבאר כל זה מדברי תורה מבואר הוא ממנה ענין ביאת המשיח והכופר בזה כופר בתורה. ומדברי הנביאים אין צריך להביא ראיה כי סוף נחמותיהם היו בביאת המשיח. אבל האומרים כי כבר בא ונתקיימו הנבואות ע"י כי הוא היה משיח אשר עליו נתנבאו הנביאים וכן קבלו מהם הישמעאלים ודבריהם דברי תוהו. הוא היה קודם חורבן הבית השני ודברי התוכחות האחרונים היו אחריו בסוף בית שני כמו שפירשתי. והם מתפקרים במדרש קינות כי ביום שנחרב בית המקדש אתיליד משיחכון ומשם תצא סתירה כי הוא נולד קודם החורבן הרבה. וכן המדרש כלו מוכיח כי באותו יום היתה הלידה ממש אם כן אינו הוא. עוד הם מתפקרים בתלמוד שאמרו שיתא אלפי שני הוי עלמא שני אלפים וזהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח ונאמר ברבי אליהו ואו' כי זה אליהו הוא אליהו הנביא ודבריו הם דברי נבואה ומשם ג"כ תצא הסתירה כי כבר אמר ובעונותינו שרבו יצאו מהם מה שיצאו. וגם שהרי הוא נולד קודם השלמת ד' אלפים כי קע"ב שנים אחר החורבן נשלמו ד' אלפים והוא נולד ומת קודם החורבן. וזה נא' לומר כי ראוים היו ישראל לזה אם לא יגרום החטא, ואין מ"ש בתלמוד תנא דבי אליהו נאמר על אליהו התשבי שהרי מצינו בתלמוד תנא דבי אליהו ר' נתן אומר בפ' מי שהיה טמא, אם כן היה אחר רבי נתן שהיה אחרון לתנאים וכן אליהו זכור לטוב אמר לרב סלא חסידא שהיה אחר החורבן אמריתו אמאי לא אתי משיחא בפ"א של יומא הנה שבעלי התלמוד כתבו שאליהו העיד אחר זמן רב שעדין לא בא המשיח. וכן בפ' ערבי פסחים תנא דבי אליהו אף-על-פי שאמר ר' עקיבא וכו' והם מביאים ראיה מהנבואות. וכבר הרבה להשיב עליהם הגאון ר' סעדיה ז"ל בספר האמונות והביא ראיות ברורות שלא נתקיימו עדיין הנבואות העתידות לבוא בימי המשיח והביא ט"ו נבואות. מבואר מעניינם שלא נתקימו בבית ב', חמש מהם יתבאר עניינם שלא נתקיימו מהפסוק וחמש מהם יתבאר עניינם שלא נתקימו מהקבלה, וה' מהם שלא נתקיימו יתבאר מהחוש וממה שאנו רואים:

אמנם הה' הראשונות שנתבאר מן הפסוקים שעדיין לא נתקיימו. הא' מהם הוא מ"ש כי עתיד הב"ה לקבץ את כל ישראל ולא ישאר אפילו אחד מהם בארץ נכריה שנאמר וכנסתים על אדמתם ולא אותיר עוד מהם איש. ובימי בית שני לא נתקבצו כל ישראל אלא קצתם וזה יתבאר מהפסוק שאמר כל הקהל ארבע ריבוא אלפים שלש מאות ועשרים. והב' שנאמר בנחמת ירושלים שיתקבצו כל ישראל בימי הישועה מאיי הים שנאמר מעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים ובימי הגלות הראשון לא גלה אחד מישראל לאיי הים כמו שנתבאר בירמיה ובסוף יחזקאל ובמלכים כי לא גלו אלא לבבל. וכיון שלא גלו לאיי הים היאך נתקבצו משם, אם כן לא נאמרה נחמה זו על בית שני כי אם על קבוץ גליות על ידי מלך המשיח[2]. והג' שנאמר בנחמת ירושלם שבני נכר והגויים יבנו חומות ירושלם ובנו בני נכר חומותיך, ובימי בית שני לא די שלא בנו את החומה אלא שאפילו לישראל לא היו מניחים לבנותה כמו שנז' בספר עזרא. והד' שבאותה נבואה נז' ופתחו שעריך תמיד ובימי בית שני נסגרו הדלתות לפני בוא השמש ולא נפתחו עד חום היום שנאמר לא יפתחו שערי ירושלים וכו'. והה' שנאמר בנחמת ירושלם שישתעבדו כל האומות לישראל שנאמר כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו ובימי בית שני היו הם ובניהם משועבדים למלכיות שנאמר הנה אנחנו עבדים היום וכו' בספר עזרא. הנה נתבאר מהכתוב שאלו הה' נבואות לא נתקיימו בימי בית שני ועתידים להתקיים לימות המשיח[3].

אמנם הה' ראיות שהתבארו מהקבלה שלא נתקימו בימי בית שני הא' מהם היא מה שהתנבא יחזקאל ממלחמת גוג ומגוג. ושישראל יהיו דולקים את עצי השלח שבע שנים ובימים ההם לא יצטרכו לחטוב עצים מהיערים שנאמר כי בנשק יבערו אש. ודבר זה אנו מקובלים שעדין לא היה ואין אחד מהאומות אומרת שהיה זה. הב' מה שהתנבא ישעיה כי יבש נהר שיחור במקום אחד ונהר פרת בז' מקומות כמו שיבש ים סוף לישראל כדי שיעברו הגליות המתקבצות דרך יבשה, שנאמר והחריב ה' את לשון ים מצרים וכו' והיתה מחלה לשאר עמו וגו'. ומבואר הוא שזהו לא היה מעולם ואף האומות אינם אומרים שהיה זה. הג' מה שהתנבא זכריה כי בימי הגאולה יבקע הר הזתים שנאמר ונבקע הר הזתים וגו' וגם זה לא היה מעולם ולא אמר אדם מעולם שזה היה. הד' מה שהתנבא יחזקאל כי הבית יבנה ביופיו ובצורתו ומוצאו ומובאיו וכל אותו ענין ולא היה זה בבית שני כמו שהוא מקובל בידינו מרבותינו מבית שני שלא היו על אותה תכונה. הה' מה שהתנבא יחזקאל שיצאו מים חיים מירושלם שנאמר ויושבני על פתח הבית והנה מים יוצאים וכל אותה נבואה, וזכריה ג"כ נתנבא על זה ואמר ומעין יוצא מבית ה'. וזה אנו מקובלים שלא היה עדין ולא הכחישנו אדם מעולם לומר שכבר היה:

אמנם הה' ראיות שנתבאר עניינם ממראית העין שלא נתקימו. הא' מה שהתנבא צפניה כי כל האומות יאמינו בימי הגאולה ויהיו מיחדים לאלהי ישראל, דכתיב "לכן חכו לי נאם ה' ליום קומי לעד כי משפטי לאסוף גוים לקבץ ממלכות לשפוך עליהם זעמי כל חרון אפי כי אש קנאתי תאכל כל הארץ כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וגו'. וכ"א דוד ע"ה בספר תהלים אין כמוך באלהים ה' וכו' כל גוים אשר עשית וכו'. "כי גדול אתה וכו"'. וכן ישעיה אמר בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר וכו' וכן זכריה אמר והיה ה' למלך על כל הארץ וכו'. הרי שהנביאים מסכימים בנבואתם כי באחרית הימים ישובו כל הגוים לאמונת האמת ולא יהיה חלוף אמונות. ואנחנו רואים היום כי כל אחד מחזיק אמונתו כאשר היו מעולם. והב' מה שהתנבא ישעיה כי בימי הגאולה יהיו ישראל בשלוה ובהשקט ולא יהיה להם עול מלכות ולא יאכלו גוים יגיעם ולא ישתו תירושם כמ"ש "נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאויבך וכו' כי מאספיו יאכלוהו וכו'. והג' מה שהתנבא ישעיה וכן מיכה המורשתי הסכים עמו כי בימי הגאולה לא תהיה מלחמה בעולם שנאמר "וכתתו חרבותם לאתים וגו' ואנו רואים היום מלחמה בין האומות, ודומה לזה מה שהתנבא ישעיה "וגר זאב עם כבש וגו' ושעשע יונק וכו' לא ירעו וכו'" וכן כתיב "זאב וטלה ירעו כא'" והתורה אמרה "והשבתי חיה רעה מן הארץ" ואנו רואים שהם בטבעם כאשר בתחלה. והד' מה שהתנבא יחזקאל שתשוב ממלכת י' השבטים לבית דוד ויהיו ב' עצים לעץ א' מלכות ירבעם שהוא מבני יוסף ומלכות יהודה שהיא לבית דוד ויהיה מלך המשיח שהוא מבית דוד מלך עליהם שנאמר "ודוד עבדי נשיא להם לעולם" וכל אותה נבואה. וכן ישעיה הקדים להתנבאת בזה באמרו אפרים לא יקנא את יהודה וכו' וזה לא היה בבית שני כי לא נתקבצו כי אם אותם שהגלה נבוכדנצר בבלה מבני יהודה ובנימין וקצת משאר שבטים שנספחו אליהם. אבל הגלות הגדולה שהגלו מלכי אשור לחלח וחבור לא עלו ועדין הם שם ומפורסם הוא אצל הראשונים וגם אצלנו מהמלכות הגדולה אשר לישראל לפנים מנהר סבטיון. והה' מה שהתנבא יחזקאל שארץ סדום תבנה שנאמר ושבתי את שבות סדום אחותך. וידוע הוא כי מימי סדום היו מתוקים והיו משקים מהם שדותיהם כמ"ש וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה והיום היא חרבה ומימיה מלוחים אם כן לא נתקיים זה בבית שני ועתיד להתקיים בימי מלך המשיח.

אמנם אם הקץ הוא מפורש בכתובים בזה טעו כל מחשבי קיצין כי חשבו כי המלאך גלה אותו לדניאל באמרו אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה. ויש מי שטעו בזה ותרגמוהו ימים ממש והמפרשים מחכמי אומתינו פירשוהו שנים והתחלפו בזה בחשבונם. והאמת הוא מה שפירש הראב"ע ז"ל כי קץ הפלאות הוא קץ ביאת המשיח לא גלה אותו המלאך לדניאל, אבל א"ל סתום וחתום הדברים כי סתומים וחתומים הדברים גם לדניאל. אבל הודיעו כל מאורעות שאירעו לישראל מהחיות הגוברות וכל מה שהזכיר לו כבר עבר בבית שני ויש ממנו בגלותינו זה. וא"ל כי בעת קץ הגאולה יתעוררו מלחמות מהתנגחות ומהשתערות מלך הנגב הם הישמעאלים האוחזים בה ומלך הצפון הוא אלוף מגדיאל והמאמינים בו, ואז תהיה עת צרה גדולה והם חבלי משיח ואמר המלאך כי כמו שהיה מעת הוסר התמיד ועד עת תת שקוץ שומם זהו ע"ז בב"ה כן יהיה זמן אלו הצרות בעת התחלתם ועד עת הגאולה ימים אלף של"ה קרוב למספר אותו זמן שהיה לפני החורבן עד החורבן אין ביניהם תוס' כי אם מ"ה ימים. עכ"א אשרי מי שיוכל לחכות כל אותו זמן ולא ירך לבבו ולא ימעדו רגליו מפני תוקף הצרות ואלו היו שנים ממש לא היה אפשר לו לאדם לחיות אלף של"ה שנים ושיחכה כל אותו זמן. אבל הכוונה היתה כי בימי הגאולה יהיו ימים של צער כל אותו זמן שהם קרוב לד' שנים, ואשרי מי שיחכה ויגיע להם מתחלתם לסופם. והבטיח לדניאל שהוא יחיה עם המתים על ידי מלך המשיח. וזהו שחתם דבריו כמנחם אותו על מותו קודם זמן הישועה כי אחרי מותו יעמוד לגורלו וא"ל ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד וגו'.

ובואלה שמות רבה פר' החדש אמרו י' דברים עתיד הב"ה לחדש בעה"ב. א' שהוא עתיד להאיר לעולם שנאמר לא יהיה לך אור השמש לאור יומם. ב' שיצאו מים חיים מירושלם ומרפא בהם שנאמר והיה כל נפש חיה אשר ישרוץ כל אשר יבוא שם נחלים וכו'. ג' שיתנו האילנות פירות בכל חדש וחדש ויהיה האדם אוכל מהם ומתרפא שנאמר ועל הנחל יעלה על שפתו וכו'. ד' שיבנו כל הערים החרבות אפילו סדום ועמורה שנאמר ואחותך סדום ועמורה תשוב לקדמותן. ה' שיבנה ירושלם באבני ספיר שנאמר עניה סוערה וכו'. ו' ופרה ודב תרעינה. ז' שהחיות כורתים ברית עם ישראל שנאמר וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה. ח' שאין עוד בכי ויללה שנאמר לא ישמע עוד קול בכי וקול יללה. ט' שאין עוד מות שנאמר בלע המות לנצח. י' שאין עוד לא אנחה ולא אנקה ולא יגון אלא הכל שמחים שנאמר ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה וכו' ונכתב פסוק זה בפסוק ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשותו. ולפי שחתמנו דברינו בתחית המתים נשלים הדבור בזה בפ' הבא בע"ה כמו שיעדנו ונקדים לו הדברים הצריכים לדעת למי שהוא בתחיית המתים ומהאל נשאל העזר יתברך ויתברך'.

---

הערות שולים

[1] כדאיתא בדב"ק של רבי אליעזר ממיץ זיע"א (מתלמידי רבנו תם), ספר היראים, סימן שטו (פו)

לא ישבו בארצך. יוצרנו יודע לב האדם והזהיר בהיות יד ישראל תקיפה שלא יניחו לשבת אנשים רשעים ומחטיאי אדם בארץ ישראל דכתיב בפ' ואלה המשפטים לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי אעפ"י שכל הענין אינו מדבר אלא בשבעה אומות כיון דכתיב פן יחטיאו אותך לי למדנו שריבה כל המחטיאים תולדה אמרו חכמים (עירובין ס"ב א') ובעובדי כוכבים עד שישכיר שמא ילמוד ממעשיו'.

וכבר עמדו על כך המפרשים שזה קאי גם על מחטיאי הרבים מישראל, רח"ל.

וכן נפסק להלכה ע"י רבי ישראל מאיר הכהן מראדין זיע"א, משנה ברורה, ביאור הלכה, בסימן א', ד"ה ולא:

'ולא יתבייש וכו' - עיין במ"ב בשם הב"י. דע דהב"י לא איירי כ"א במצוה שהוא עושה לעצמו ובני אדם מלעיגים עליו אז בוודאי אין לו לחוש כלל ללעגם ולא יתקוטט עמהם אבל אם הוא עומד במקום שיש אפיקורסים המתקוממים על התורה ורוצים לעשות איזה תקנות בעניני העיר, ועי"ז יעבירו את העם מרצון ה' ופתח בשלום ולא נשמעו דבריו בכגון זה לא דיבר הב"י מאומה ומצוה לשנאתם ולהתקוטט עמהם ולהפר עצתם בכל מה שיוכל ודהמע"ה אמר "הלא משנאיך ד' אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים" וגו'..

[2] ומה שמדמים עמי הארץ הבעלי בתים בעלי הדעות המשובושת כאלו מה שקרה ב-150 כאלו מדובר בקיבוץ גלויות, הרי זה רק מעיד על שיבוש שכלם, דהרי מה שכתבו חז"ל ושאר חכמי ישראל, לגבי 'קיבוץ גלויות ע"י משיח' הכוונה היא לכך שהוא עושה קיבוץ גלויות, וזה שהם מדמים את מה שהתרחש כ'קיבוץ גלויות' מי אמר להם שזה באמת 'קיבוץ גלויות' כפי שאמור להיות על ידי משיח צדקנו בב"א.

אלא שזה בוודאי רק שם מושאל שאין לו באמת שום קשר ל'קיבוץ גלויות', אבל אין בזה שום קשר לקיבוץ הגלויות שיתקיים ע"י משיח צדקנו, לא באיכות ולא בכמות, כפי שנבאו לנו הנביאים (ישעיה, פרק כז פס' יג):

"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַדֹ' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם".

וכי מה שהתרחש אפשר לתאר הנ"ל כפי מה שישעי' הנביא ע"ה, רח"ל

ועוד אומר לי קטן ממה שנהגנו לומר בשבת מברכין

מִי שֶׁעָשָֹה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ וְגָאַל אוֹתָם מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת. הוּא יִגְאַל אוֹתָנוּ בְּקָרוֹב וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. חֲבֵרִים כָּל יִשְֹרָאֵל וְנֹאמַר אָמֵן:

דהנה דווקא קיבוץ ישראל הוא כאשר גם מתקיים 'חברים כל ישראל', ולא כפי דרכי הפאליטיק הזולים, רח"ל.

וכל מה שקרה סך הכל ע"י הציונים הארורים ושלוחיהם שדאגו לחסל את הגלויות הי' סך הכל לצורך 'יבוא בשר אנושי' ותו לא, כפי שהניסיון העיד.

[3] ולא עוד אלא שאפילו לא התקיימו מאז שהציונות הארורה החליטה לרמות את עם ישראל כבתור הגואלים שלהם, אלא ההפך הוא הנכון שעדיין אנו משעובדים לאוה"ע, ורק מה שקיים כיום אלו ניצבים אמריקאים.

בביאור ביאת משיח כמבואר בספר מגן אבות לרשב״ץ, פרק ג