אגרות קודש נגד הבחירות מאת רבי יעקב יחזקיהו גרינוולד זיע״א
למען אחי ורעי! המכיוון שהיו כאלו שניסו להציג את כ"ק האדמו"ר מפאפא, רבי יעקב יחזקיהו ב"ר משה גרינוואלד[1] זיע"א (מתוך מאמרו של רבי ישראל חוסטער[2] שליט"א, מחיצה בת תשעים שנה - דעת רבני משפחת גרינוואלד הרוממה בעניני ציונות, מאמר ראשון[3]):
[ג] בין המצרים, ה׳ ברוב רחמיו קרניו ירים, וילקט נפזרים, אל הר מרום הרים, ובתוכם אהובי ידידי תלמירי הרה״ד מפורסם לשבח ירא וחרד דבר ה׳ כש״ת מו״ה וכו'.
מכתבו מגילה עפה כתובה פנים ואחור הגיעני ע״נ, ומכותלי דבריו ניכר שהמה יוצאים מלב טהור ומשתתף הוא בצערן של ישראל ונכנסו ג״כ ללבי, אעפי״כ דעתי לא זזה ממקומה, כי ידעתי ידידי ידעתי מכל מש״כ, ובאמת הייתי חושב ומשתומם ימים ושעות אם לגלות דעת בפומבי וכדאמר ריו״ח בב״ב דף פ״ט אוי לי אם אומר ואוי לי אם לא אומר, כי הלא ידעתי שכמה גדולים וטובים אשר קטנם עבה ממתני המה משבחין ומפארין האגודת ישראל וג״כ ידוע כי המה עושין טובות לכלל, ובפרט בצוק העתים הללו, אבל אוי לי אם לא אומר, אשר כעת נודע לי כמה דברים שהי׳ מכוסים ממני שהאגודה אינה כפי רוח ישראל סבא קבלת אבותינו אשר גדלו אותנו ורוח חדשה כלומר רוח הזמן נוססה בקרבם, וכאשר הייתי נבוך בזה הופיע בקרבי גמרא הנ״ל דב״ב דאיבעי׳ להו אמרה או לא אמרה ופשוט הגמ׳ דאמרה ומהאי קרא צדיקים ילכו בם וכו׳ עיי״ש, ובפרט הציקתני רוח בטני בשמעי כי נתקיים בעוה״ר ותבואו ותטמאו את ארצי ויסדו שם גימנאזיום וכו׳ אוי לאזנים שכך שומעות, ומה שמעכת״ה מלמד זכות עליהם שגם בקהלות יראים עשו שולען, שאני הכא דגזירות הוא, אבל התם וכו׳ ולא עוד אלא שהם בעצמם כותבים בשטאטיסטיק שלהם כי שלשה ושלשים אחוזים של מבקרי השול הנ״ל המה מבני ירושלים, גם ע״ז יאמר' אין כאן לא דובים ולא יער וכו׳ כמו שאמר על המתיבתא דווארשא? מאמין אני באמונה שלימה שאם הי׳ הגה״ק בעל חפץ חיים זצ״ל והגה״ק רח״ע[4] זצ״ל הי׳ יודעין מזה הי׳ צועקין זעקה גדולה ומרה, ע״כ מאוד מאוד יש לחוש שבמשך הימים יעשו האגודים והמזרחים אגודה אחת, אמת הדבר מש״כ במשל שאם רואים בית גדול שנשרף ורוצין לכבות במים וכו׳ וגם אני אפתח במשל פי במשל הנ״ל ממש, והגע עצמך אם אני רואה בית גדול שמצד א׳ נאחז בו אש אבל אין לי רק מעט מים באופן שלא אוכל לכבות התבערה רק לפי שעה ויש לחוש שלאחר זמן מה יתעורר עוד הפעם אש להבה ויבעיר את כל חומות העיר הלא מוטב שאשפוך המים על אותו הצד שעדיין לא נאחז בו האש כדי שלא יתפשט האש להלאה, והגם שעי״ז ישרוף חצי חבית למשל, כן בנ״ד אם אני מיסד האגודה אפשר (רק אפשר) אני מציל אותו לפי שעה מן כת הציונים אבל רק לפי שעה כי אפשר שבמשך הזמן אולי בזמן קצר גם הוא ישאף מאויר הציונים וישתקע שם ח״ו כי כל באי׳ לא ישובון, א״כ מה לעשות הלא מסתברא דשב וא״ת עדיף, ומה שכתבת שכל ההתנגדות נגד האגודה היא רק שלא ילמדו מנהגי דייטשלאנד, וכעת כבר נתבטל דייטשלאנד וכו׳ לא בן בני אדרבה עכשיו נתייסד מנהגי דייטשלאנד בארצינו הקדושה. והסכנה עוד יותר ויותר כי עד עכשיו למשל היראים ובפרט בני החסידים במדינתינו אונגארין הי׳ יודעין שמנהגי דייטשלאנד אינו מתאים למנהגינו כגון פריזור בראש או לילך בגילוי הראש שלהיראים בדייטשלאנד אין זה חסרון ולדידהו לא הוי מומא ולדידן הוא קלות ופריצות גדול[5], ולהטו״ז הוי איסור דאו׳ ובחוקותיחם לא תלכו אבל כעת שגם בארה״ק נוהגין כן[6], וגם הולכין שם נערים ובתולות יחד בשול שלהם בני י״ג י״ד שנה הסכנה גלוי שיומשכו וכבר הומשכו אחריהם בני ארה״ק ושאר ארצות ומסתמא קבלת[7] הקול קורא של הגה״צ משאמלויא שליט״א ומה נעמו דבריו הקדושים היורדים מלב טהור ודבריו חיים וקיימים נאמנים ונחמדים, ומה שכתבת שצריך לברר הדבר ע״י עצת הגדולים, הנה ודאי נכון ונחוץ הי׳ שלא שלא יהי׳ נראה כשתי תורות, אך עד שלא נתברר דעתי שלא להתחבר עם האגודה, והגם שבחורף העל״ט לא הייתי מתנגד בפומבי, אבל עכשיו נודע לי דברים שלא הייתי יודע ולא אוכל להאריך יותר כי עדיין לא שבתי לאיתני בעוה״ר השי״ת יחזקני ויאמצינו בתשאח״י אך כמדומה שבדברים הנ״ל נתיישבתי כל או רוב קושיות שהקשית עלי במכתבך ועכ״פ הודיעני אם עדיין אתה קשור ואגוד כמו עד עתה ואם יש לך איזה קושיות תוכל להציע לפני ואשוב לך כיד ד׳ הטובה עלי, אוהבך בלב ונפש מצפה לישועה ורחמים'.
'אגרת קודש' מאת כ"ק האדמו"ר מפאפא, רבי יעקב יחזקיהו ב"ר משה גרינוואלד זיע"א (מתוך מאמרו של רבי ישראל חוסטער שליט"א, מחיצה בת תשעים שנה - דעת רבני משפחת גרינוואלד הרוממה בעניני ציונות, מאמר ראשון[8]):
'מכתב נועם יקרתך לנכון היגיעני והנה אני הרואה כי אתה אדוק וקשור ואגיד בקשר של קיימא ובעבותות האהבה באג״י, וכמה גדולים דברי חכז״ל אהבה מקלקלת השורה עד שיצאת מהליכה ומהגדר שלך לדון את כה״א לכף זכות ואתה תחשוב את מחו' הגה״צ דק״ק ש׳ שיש לו איזה נגיעה בהקול קורא שהדפיס ואני אומר שהגאון הנ״ל נאמן עלי כמו כל אותן הרבנים שמנית וספרת במכתבך הסמוכים לגבולך, הן בתורה והן ביר״ש והן בצדקת והן בחסידות וחלילה לחשוב אותו בכך, והנה אתה מודה שכל אותן הצדיקים הדבקים בשיטת האג״י המה מתנגדים לבתי ספר שלהם בארה״ק, רק מפני פרט א׳ אינו כדאי להתנגד לכל שיטת האגודה, ידוע תדע בני יקירי שהתורה נדרשת מכלל ופרט, מכלל שהיא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל, וביחוד בפרט זה נכלל כל הכלל ידוע שאין אנו צריכין לדאוג בעד הדור הזה שכבר נשרש בלבם אמונה הקדושה, ורק עיקר דאגתינו בעד הדור החדש אשר המה כאפרוחים שלא נפתחו עיניהם וכיון שכל היסוד היהודית הא חינוך תשב״ר וכדכתיב חנוך וכו' גם כי יזקין לא יסיר וכו' ואיך נוכל לבנות בנין נאה ומפואר על יסוד שהיא מסוכן והגע עצמך אם יבא אחד ושואל אותי עצה אם להתחבר להאגודה, ולפי שיטתך אומר לו טוב מאוד להתחבר להם כי המה צדיקים כולם ברורים ואהובים רק בפרט א׳ צריך אתה להזהר ולהשמר מהם, היינו שלא תפול בפח יוקשים של בתי ספר שלהם וכו' האם לא אהי׳ בעיניו כמתעתע? צדיקים קדושים וטהורים וצריך להזהר מהם שלא יפול בפח שלהם? והלא ברור שבוודאי לא ישמע לדברי ובוודאי יתחבר עמהם בכל מכל כל, ובפרט כמדומה שאפי׳ כל הרוחות שבעולם לא יזיזו דעתך ע״כ לא ראיתי תכלית להתווכח עמך, והשי״ת יאיר עינינו ועינך להדריכני בדרך האמת, ומש״ב ליסע לא״י ואראה בעיני את כל ונוכחת, אין אני רואה מזה שום תכלית דהלא הם אינם מכחישין כל הדברים ומודים הם שהשולין שלהם עפ״י חוקי ומנהגי אשכנז ולפי שיטתם כן היא דרך התורה ומה אוכל לראות שם יותר ממה שאני שומע'.
וטוב להכיר מכתבי קודש אלו משום שמצינו שאחד מאלו שהיו מתלמידיו והתחבר לאגודת ישראל, וכדרכם של לבלרי הציונות, המציא המצאות שלא היו ולא נבראו כדי להכשיר את התחברותו לרשעים, וכן מובא במאמרו של רבי ישראל חוסטער שליט"א, מחיצה בת תשעים שנה - דעת רבני משפחת גרינוואלד הרוממה בעניני ציונות, מאמר ראשון, פרק ג' – ויגד יעקב (מובא מתוך הקובץ התורני גינת ורדים, שנה ב' קובץ ד', מדור גן המלך, עמ' סט ועמ' עג-עד).
והנה לאחרונה הדפיס זקן אחד חבר בכנסת המינים שני חיבורים בשם ״במחיצתם של גדולי ישראל״, ובכרך שני (עמודים 129-130) סיפר כדברים האלה:
לפני עלייתי ארצה כשנת תרצ״ט ביקרתי אצל האדמו״ר, ושאלתי אותו אודות אגודת ישראל. הסברתי בשאלתי, שאנחנו, יהודי הונגריה, עומדים לפני התפזרות כמו אחינו בפולניה ובשאר הארצות. כל מי שיכול להינצל מציפורני האויב הנאצי, מתפזר בכל העולם. אגודת ישראל, הסברתי, היא הארגון העולמי החרדי היחיד שכו יכול כל אחד מאתנו למצוא את המסגרת שלו, לכן, לדעתי, כדאי גם לנו להצטרף לאגודת ישראל.
הרבי הגיב: ״אינני יכול להצטרף לאגודת ישראל, כי כידוע לך אני חסיד בעלז, ובעלז לא הצטרפה לאגודת ישראל. אין לי התנגדות עקרונית לאגודת ישראל, ואם ביום מן הימים תצטרף חסידות בעלז לאגודת ישראל, אצטרף גם אני. אבל לא לעת עתה״. ניבא וידע מה ניבא - כידוע, כאשר עלה הגה״ק מבעלזא ארצה, הצטרף באופן רשמי לאגודת ישראל והכריז ש׳עדת ישראל׳ שהיתה בעיירה בעלז היא אגודת ישראל בארץ ישראל.
המשכתי לשאול, האם אני כתלמידו חייב ללכת בדרכו כענין זה. והשיב: ״היות שאתה מבין, כפי שהסברת לי, שאגודת ישראל היא דבר חיובי, ויש בה משום הצלה לשמירת התורה ומצוות, בפרט ליחידים שיתגלגלו לארצות השונות, שבהן אין הקהלות מאורגנות כפי שאצלנו בהונגריה, הרי שאתה צריך לעשות כפי הבנתך.
אף אני בשלי, המשכתי לשאול: ״האם יתכן שתלמיד יבחר לו דרך אחרת מאשר הרבי?" השיב לי הרבי: ״הנה רש״י עשה תפילין לפי שיטתו. בא נכדו, וגם תלמידו, רבינו תם, ועשה תפילין אחרות, לפי שיטתו, ויהודים טובים מניחים את שני הזוגות גם יחד״[9].
הערות שולים
[1] כ"ק האדמו"ר מפאפא, רבי יעקב יחזקיהו ב"ר משה גרינוואלד זיע"א – נולד בשנת ה'תרמ"ב, בצ'רנה לרבי משה גרינוולד זיע"א (בעל "ערוגות הבושם"). למד אצל אביו והיה תלמידו המובהק. בשנת ה'תר"ס נישא לבת דודו רבי ישראל מנחם ברוין זיע"א (אב"ד ברזוביץ). בשנת ה'תרס"ו התמנה לרב בליקוב. בשנת ה'תרע"ב התמנה כרבה של צהלים, במקום דודו רבי אליעזר דוד גרינוולד זיע"א (בעל 'קרן לדוד', שעבר לכהן כרבה של אויבר-וישובה). בשנת ה'תרפ"ד עבר לכהן כרבה של הוניאד ועמד בראש ישיבה בעיר. בשנת ה'תרפ"ט התמנה כרבה של קהילת פאפא, ואף בה עמד בראשות ישיבה גדולה שהייתה מהגדולות והחשובות בהונגריה. היה מקורב לאדמו"רי בעלז. חיבר את הספה"קים: ויגד יעקב על התורה; שו"ת משפטיך ליעקב; זכות אבות - על מסכת אבות; אגודת אזוב על הגדה של פסח; ברכה ותהלה על ספר תהילים. נפטר ביום ב' באדר ה'תש"א, ונקבר בבית הקברות היהודי בפאפא. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, רבי יוסף גרינוולד זיע"א, כרבה של פאפא וכראש הישיבה.
[2] תלמיד רבותינו לבית פאפא. ברוקלין ניו יארק.
[3] מובא מתוך הקובץ התורני גינת ורדים, שנה ב' קובץ ד', מדור גן המלך, עמ' עב.
[4] אגרת קודש של רבי חיים עוזר גרודזינסקי זיע"א שנשלחה אל מנהל בית המדרש לרבנים הרב ד"ר מאיר הילדסהיימר, מיום ג' דחנוכה ה'תרצ"ד (אחיעזר, כרך ב', עמ' תמג-תמד; אגרות חזון איש, חלק שני, עמ' קעב): 'הנה כבוד אביו הרב הגאון הצדיק (דהיינו הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר) כאשר יסד את הסמינר בברלין כיון במעשיו לשם שמים כאשר התגברו הריפורמים וכבשו את הקהלות וגברה שכחת התורה הובהרו להם רע-בנים חפשים שיש להם השכלה גבוהה וכאשר עלתה לכבוד אביו זצ"ל לייסד עדה חרדית עדת ישראל הוכרח להתחרות עם הריפורמים והי' בזה צורך השעה הזמן והמקום, שיהיו גם לקהלות החרדיות רבנים מדופלמים בעלי השכלה גבוהה ולמטרה זו יסד הסמינר אשר התלמידים יבקרו גם את האוניברסיטה וזה היה בארץ אשכנז המקולטרה בימים ההם אבל איך יעלה על הדעת ליסד בית חרושת כזה לרבנים באה"ק שיש שם ישיבות גדולות ורבנים גדולים גדולי תורה ויראה לבחור ברבנים חדשים שאצלם דרך ארץ עיקר ותורה טפל וגם להספרדים בערי המזרח אין צורך ברבנים כאלה להיראים בודאי אינם מסוגלים ולהשמאלים מסטרא דשמאלא אין צורך גם ברבנים מטיפוס ברלין ואין זה תיקון רק קלקול גדול לאה"ק ועלבונה של תורה'.
דרך אגב כבר ציינו לעיל שמי שניסה להביא את הסמינר הנ"ל לארץ, בתחילה לירושלים, ואח"כ לת"א, הי' הראי"ה קוק (ראה מבחנים מעשיים המבטאים את אהדת הרב קוק ללימוד תורה ביקורתי-מדעי, ארי יצחק שבט, טללי אורות יד (תשס"ח)), וכל טענותיו לא התקבלו.
[5] דהיינו שלא לחינם מצינו אצל בעלי הדעות המשובשות שנשותיהם הולכות ללא כיסוי ראש, ולא פלא שגם שולטות בבעליהן (רח"ל), ולכן לא מצינו שיצא זרע מעליא מאותן הנוהגים מנהגי פריצות, ה"י.
[6] רבי דוד ב"ר שמואל הלוי הט"ז' זיע"א, טורי זהב על או"ח, סימן ח סק"ג: ...'ונראה לי שיש איסור גמור מטעם אחר דהיינו כיון שחוק הוא עכשיו בין העכו"ם שעושין כן תמיד תיכף שיושבין פורקין מעליהם הכובע ואם כן זה נכלל בכלל ובחוקותיהם לא תלכו כ"ש בחוק זה שיש טעם דכיסוי הראש מורה על יראת שמים כההיא דסוף שבת כסי רישך כי היכי דליהוי עלך אימתא דמרך וכן בקדושין דף ל"ג ההוא גברא דלא מכסי רישי' אמרו כמה חציף האי גברא כו' וכ"כ בס' המורה פנ"ב ע"ג גדולי חכמינו נמנעים מלגלות ראשם להיות השכינה חופפת וסוככת אותן וכן היו ממעטים דבריהם לזאת הכוונה כו' עכ"ל. ודאי ירחיק עצמו בזה יותר משאר חוקותיהם אבל מכל מקום מה שכתב רש"ל דדי בכסוי היד על הראש ודאי די בזה אף לסלק חוקות העכו"ם כיון שהוא מורה בזה שאסור לו לישב בגלוי הראש אבל לא יועיל לענין שיצא דבר קדושה מפיו וכמ"ש בסימן ע"ד וצ"ע כנ"ל'.
רבי דוד ב"ר שמואל הלוי הט"ז' זיע"א, טורי זהב על או"ח, סימן סא סק"א: 'באימה ביראה כו'. בטור הביא המדרש לא הטרחתי עליכם לקרותם לא עומדין ולא פרועי ראש כו' משמע דטרחא לא בעינן אבל אי עביד אינש בפריעת ראש ש"ד ואע"ג דלענין לא עומדין אמרינן בסי' ס"ג דמי שקורא מעומד הוה עבריין שאני התם שאין לו לעמוד בחנם דבזה עובר על דברי ב"ה ולולי זאת אין איסור בדבר מצד עצמו מ"ה אמר שפיר שלא הטריח אותנו בעמידה אבל אין איסור בדבר. אלא לענין פריעות הראש קשה דהא יש איסור בפריעת הראש כדאיתא פרק כל כתבי וכמ"ש הטור לעיל בסי' ב' דצריך שיכסה ראשו דיש בזה קלות ראש וכמ"ש בסי' ח' ונ"ל דלק"מ דמידי הוא טעמא דאסור בגילוי הראש משום קלות ראש שהוא כאלו אין עליו עול וכאן שצריך עכ"פ אימה ורתת וזיע אי הוה אז בגילוי הראש הוה נמי דרך אימה אלא שלא הטריחנו הקב"ה בזה ומ"מ נראה דעכשיו שחוק שלהם הוא כן ודאי יש אפי' איסור בזה משום ובחוקותיהם לא תלכו'.
[7] הערת שולים י), שם, עמ' עב: 'ידוע מי שכתב כן, עיין בספר תיקון עולם (מונקאטש תרצ״ד) עמודים י״ב וי״ג וד״ל'.
[8] מובא מתוך הקובץ התורני גינת ורדים, שנה ב' קובץ ד', מדור גן המלך, עמ' עג.
[9] הערת שולים ח), שם, עמ' ע: 'בכתב עת ״אור חדש״ היוצא לאור בוומסב״ג בגליון חודש אב שנה זו העתיקו מדברי ״במחיצתם״ כאילו ניתנו מסיני, וכל זה מעשי קטני הדעת, בלי שאלת הזקנים והנבונים.
ואני אוסיף גם מדעתי שספריו הנ"ל, הם אוסף סיפורים מה שנכון נכון, אבל במה שיצא מדרך המסורה של ההלכה כדי להכשיר התחברות לציונים, זה בוודאי סתם שטותים.
תגובות