מעשה בתלמידים שדחקו את הקץ

למען אחי ורעי! איתא בהגדה של פסח

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כל אוֹתוֹ הלילה עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית.


אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: הֲרֵי אֲנִי כְבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא: שֶׁנֶּאֱמַר, לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, יְמֵי חַיֶּיךָ - הַיָמִים, כל יְמֵי חַיֶּיךָ - הלילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יְמֵי חַיֶּיךָ - הָעוֹלָם הַזֶּה, כל יְמֵי חַיֶּיךָ - לְהָבִיא לִימוֹת הַמָשִׁיחַ


ויש לשאול מדוע מסדר ההגדה סמך לנו את ב' המימרות הללו מחז"ל, ומצינו הסבר אצל אחד מהמסרחי י"ל מימון[1], וכן הצי"ה קוק חזר על דבריו, שניסה להלביש את 'בגדים צואים' על דב"ק של חז"ל, מעניין מרד בר-כוזיבא שהמפגש ביניהם חז"ל בבני-ברק הי' ע"מ לעשות מעין מפגש תכנון מרידה.


אבל אין דבריו כלל וכלל נכונים, כי אם לוקים בחוסר הבנת הרמזים רזין דאוריתא בדב"ק של חז"ל, ואבאר כדקא יאות דב"ק של רז"ל


שתלמידי רבי עקיבא, שלא כבדו זה לזה (יבמות, דף ס"ב, ע"ב), באו ואמרו שהגיע זמן ק"ש של שחרית (גאולה), היתה להם הוא אמינא שכעת זמן הגאולה, ואולי אפילו היו להם זמרים ששרו כך, אבל חכמים דנו כלל וכלל 'כל אותו הלילה' דהיינו דברו שאנו בזמן 'הלילה' (הגלות) צריכים להתחזק בשמירת הברית כי 'כל' היא בחינת הצדיק (משיח צדקנו)[2], מישהו שהוא הוגה בתו"מ כדהע"ה (רמב"ם הלכות מלכים, פי"א ה"א).


ומכיוון שכידוע ש'מרד בר-כוכבא' דייקא מלשון 'מרד' דהיינו שעברו על האיסור של 'מרידה באוה"ע' (כדאיתא בספה"ק 'פרי צדיק', ח"ה, ט"ו באב)


והרי אלו דב"ק של חז"ל מפורשים בשיר השירים רבה, פרק ב' פיס' ז

רבי אוניא אמר: ד' שבועות השביען, כנגד ד' דורות, שדחקו על הקץ ונכשלו ואלו הן: אחד בימי עמרם, ואחד בימי דיניי, ואחד בימי בן כוזבא, ואחד בימי שותלח בן אפרים... ויש אומרים: אחד בימי עמרם. ואחד בדורו של שמד. ואחד בימי בן כוזבא. ואחד בימי שותלח בן אפרים.


וכעת מובן מדוע מסדר ההגדה הכניס את המשנה ממסכת ברכות על 'בן זומא', מכיוון שהלכה כמותו כפי שאמר בעל המימרא התנא רבי אלעזר בן עזריה ע"ה, כשנתמנה לנשיא, וכן נפסק כך להלכה ברמב"ם[3], שזוהי שיטתו (שאין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכן ראה ולמד בסוף אגרת תימן מה שהזהיר על העברה על איסור שלוש השבועות)


אזי שמה שחכמים אמרו דרשו 'להביא לימות המשיח' לא נפסק להלכה, כי אסור עלינו לפעול להביא לימות המשיח כפי שניסו עם מרד בר-כוזיבא, כי אז אנו ח"ו עוברים על 'איסור שלוש השבועות', ודו"ק

_______________________

[1] חגים ומועדים עמ' רז-רטז


[2] ורעיון זה חוזר על עצמו בהגדה כמה וכמה פעמים כגון "ביקש לבן עקור את הכל", וכיו"ב


[3] רמב"ם זיע"א, ספר אהבה, הלכות קריאת שמע, פרק א' הלכה ג

אף על פי שאין מצות ציצית נוהגת בלילה, קוראין אותה בלילה, מפני שיש בה זכרון יציאת מצריים; ומצוה להזכיר יציאת מצריים ביום ובלילה, שנאמר "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצריים, כל ימי חייך" (דברים טז,ג). וקריאת שלוש פרשיות אלו על סדר זה, היא הנקראת קרית שמע.


פירוש הרמב"ם על המשנה

...ואמר בענין תמיהה, הרי אני, אף על פי שהשתדלתי והתחברתי עם אנשי החכמה, לא זכיתי לדעת הרמז שנרמז בכתוב בחיוב קריאת פרשת ציצית בלילה, עד שדרשה בן זומא:

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאיננה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

עקוב אחרינו
  • ילקוט השבעתי אתכם בפייסבוק
  • ילקוט השבעתי אתכם ביו-טיוב
  • ילקוט השבעתי אתכם בטוויטר
  • SoundCloud Yalkut Hishbati Etchem
  • telegram yalkut hishbati etchem
  • Whatsup Yalkut Hishbati Etchem
תמוך בפעילות
והוצאה לאור
nedarim.png