מאמרים ודא"חים מקושרים
Please reload

דרכם של נביאי השקר

 

מצינו סגנון שחוזר על עצמו אצל נביאי הקשר, שהמטרה הסופית שלו היא פריקת עול תורה ומצוות, הדרך הטובה ביותר לכך היא ליצור קודם כל שאננות אצל השומעים ע"י הבטחות שהמצב המקולקל הוא תקין, ושהכל יהיה בסדר (אפילו זה מתנגן טוב)

 

 

השי"ת אמר לנו בתורתו הק' (חומש דברים, פרק יג פס' ב-ו)

ב) כִּי-יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת:

ג) וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא- יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם[1]:

ד) לֹא תִשְׁמַע אֶל-דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל-חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה ד' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת-ד' אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם:

ה) אַחֲרֵי ד' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ וְאֶת-מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן:

ו) וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר-סָרָה עַל-ד' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים לְהַדִּיחֲךָ מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ ד' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ:

 

 

והנה כמה דוגמאות טובות לנביאי השקר

 

דברי נביא השקר חנניה בן עזור (ספר ירמי', פרק כח פס' א-ג)

א) וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַהִיא בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה בשנת [בַּשָּׁנָה] הָרְבִעִית בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי אָמַר אֵלַי חֲנַנְיָה בֶן עַזּוּר הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגִּבְעוֹן בְּבֵית ד' לְעֵינֵי הַכֹּהֲנִים וְכָל הָעָם לֵאמֹר.

ב) כֹּה אָמַר ד' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר שָׁבַרְתִּי אֶת עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל.

ג) בְּעוֹד שְׁנָתַיִם יָמִים אֲנִי מֵשִׁיב אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה אֶת כָּל כְּלֵי בֵּית ד' אֲשֶׁר לָקַח נְבוּכַדנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיְבִיאֵם בָּבֶל.

 

והנה דוגמא שחוזרת על עצמה אצל נביאי השקר ימ"ש דרכם להבטיח הבטחות על 'אתחלתא דגאולה' 'עצמאות מדינית' ו'חרות לאומית' 'מדינת ישראל יסוד כסא ה' בעולם', ואכמ"ל.

 

~~~~~~~

 

דוגמא נוספת לנביא שקר הינו שמעיהו הנחלמי (ספר ירמי', פרק כט פס' כד-כו)

כד) וְאֶל שְׁמַעְיָהוּ הַנֶּחֱלָמִי תֹּאמַר לֵאמֹר.

כה) כֹּה אָמַר ד' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יַעַן אֲשֶׁר אַתָּה שָׁלַחְתָּ בְשִׁמְכָה סְפָרִים אֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַ‍ִם וְאֶל צְפַנְיָה בֶן מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן וְאֶל כָּל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר.

כו) ד' נְתָנְךָ כֹהֵן תַּחַת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן לִהְיוֹת פְּקִדִים בֵּית ד' לְכָל אִישׁ מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא וְנָתַתָּה אֹתוֹ אֶל הַמַּהְפֶּכֶת וְאֶל הַצִּינֹק.

 

 

ג"כ אנו שמים לב במלחמתו של ירמי' הנביא ע"ה, בתפיסת עולמם של נביאי השקר שמתנבאים משאות שוא של 'גאולת ישראל', שהרי שמו מעיד עליו שהוא 'חלום חלומות שוא', כדאיתא בדב"ק של רבי דוד קמחי זיע"א (פרק כט פסוק כד)

   

הנחלמי - נקרא כן לפי שהיה חולם להם חלומות שישובו מהרה לירושלם וי"ת הנחלמי דמן חלם:

 

 

 

 

והנה נביא האמת והצדק ירמי' ע"ה (ספר ירמי', פרק כט פס' כז-כט)

כז) וְעַתָּה לָמָּה לֹא גָעַרְתָּ בְּיִרְמְיָהוּ הָעֲנְּתֹתִי הַמִּתְנַבֵּא לָכֶם.

כח) כִּי עַל כֵּן שָׁלַח אֵלֵינוּ בָּבֶל לֵאמֹר ארֻכָּה היא בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת פְּרִיהֶן.

כט) וַיִּקְרָא צְפַנְיָה הַכֹּהֵן אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּאָזְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא.

 

 

דייקא כדאיתא בדב"ק של מלבי"ם זיע"א (ביאור המילות, שם)

ארוכה. מענין אורך הזמן, או מענין רפואה, ר"ל הגלות רפאוה לחולי הנפש וצריך לשמור זמן הרפואה הקצוב על ע' שנה:

 

~~~~~~~~

 

אף בימינו אנו נתקלנו ברבני שקר, שניבאו לנו על האתחלתא דגאולה ע"י הע"ז של הלאומיות, וכן ביאר לנו המקובל האלקי רבי עקיבה ב"ר שלמה זלמן פרוש[1] זיע"א, קול השופר, פתיחה

...אשר ע"כ רוח הגבורה לבשה אתנו, וכבשנו פנינו, ושמנו עצמנו בנקרת הצור ואמרנו יעבו"ר עלינו מ"ה, והזה עבר עלינו רוח הקנא"ה קנאת ד' צב' במקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב, ותמכנו יתדותינו בשלש עשרה תיבות י"ג מדות של רחמים ובשערי דמעות כי לא נשלבות, הפתוחים ומשפיעים והמאירים לוו באורים גדולים, אורים ותומים אור שכבת הימים כאלו הימים נוראים.

 

והנה לתשובה אנו קוראים מה לך נרדם קום קרא לאלקיך לנקום נקמת הרע והרשע העומד לנגדינו חוצה לנו המתגרה בנו, לדכאו ולהכניעו לבערו ולבטלו ולנתקו "משורש יניקתו", לא רק במחשבה לבד או בשב ואל תעשה, אלא דוקא בקום ועשה להרים "קול השופר" בגבורה עליונה לשבר הקליפות לנסרן ולהפרידן מעל הפרי ולדחפם ולזורקם חוצה מבלי להכנס אל הקדש פנימה, וממילא יבולו ויאבדו ויתמו לנצח.

 

ועל חוברות ומאמרים כאלו הנז' אין לנו תרופה רק לחרוץ עליהם משפט של פסול ותעוב בקום ועשה, כמו שהורה לנו הנסיון באלפי השנים שעברו עלינו מיום מתן תורתנו הקדושה עד היום הזה ועד המלחמת מצוה שאנחנו עומדים בה בזה המאמר, ובטוחים אנו בשם השם אשר לו העוז והגבורה ומלכותו בכל משלה שלא נהי' נלקים מן הרע כלל אף לא מן הכיעור והדומה לו, ויתקיים בנו מקרא שכתוב לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהליך, ורק בזה וע"י זה הננו ממהרים הטובה השלמה בלי תערובת רעה כי רוח הטומאה יעביר מן הארץ.

 

ועתה הנה אנחנו מקיימים תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל יושבי הארץ וגו' (יואל ב'), מי לד' אלינו! והננו קוראים אליכם אישים רבנים גאונים שבכל עיר ועיר כל אחד בפרטות, האינך רואה מה המה עושים בערי יהודא ובחוצות ירושלם (ירמיה ז'), הנה הכהן, אי"ה הרואה וי"מ החוזה הולכים ומתנבאים וגם להקת נביאי שקר עמהם כי "הנה הגאולה באה" ורוח משיחות ובולמוס אחזתם, כי התרפים דברו און והקוסמים חזו שקר וחלומות שוא ידברו הבל ינחמון (זכריה י'), ע"כ עת לדבר ולא עת לחשות, אלא כל מי שיש בידו למחות מחוייב למחות, ולהצטרף יחד [עם] רבותינו הגאונים הג' צדיקי עולם שפעיה"ק, ולהתייעץ מה לעשות עם אלו הרבנים הנאורים הנז' שיצאו נצבים ועומדים על הפתחים בין הצירים ודלתות ציון וירושלם, ומתהלהלים להיות "גואל"ים ומחוללים שיטה חדשה מלבם בדוי' מלאה טפשות באין בינה רק חוצפה באין בושה, וד' יהי' בעזרינו...

 

...הנה עתה אנו עומדים בימים נוראים רחמים גדולים וידינו פרושות בתפלה ותחנונים לפני אבינו שבשמים שיחביאנו בצל ידו תחת כנפי השכינה, לב עקוב להכינה, ויהיו ידינו אמונה עד בא השמש, בעת החתימה עליית השכינה לעילא לעילא בירחא דעתיקיא יומא דלא אתידע, ונזכה לעשות את שלנו המצווה עלינו מפי הגבורה בקול השופר להפריש ולהבדיל להפריד ולבער הרע מקרבנו ומכל בית ישראל ולזרקם חוצה, והתקיף יעשה את שלו ויבא בעל הכרם "ויכלה" את קוציו, וכל הרשעה כולה כעשן "תכלה" ולבערם ולכלותם מן כל העולם, יגמר נא רע רשעים ותכונן צדיק וגו', ובכן צדיקים יראו וישמחו ישמח צדיק כי חזה נקם וגו'.

 

 

 

ועל כך צווח ככרוכיא חד מנביאי האמת והצדק וכן ביאר בדב"ק כ"ק האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א, על הגאולה ועל התמורה, הקדמה, עמ' ז

  

מי שחושב שהשכינה הקדושה שרוי' ביניהם בודאי הוא כופר בכבוד השכינה הקדושה ובכל התורה כולה, וממילא א"א שיהי' שם נס מצד הקדושה, ואילו היו רואים באמת איזה נסים שם אין להסתפק שאינו אלא מצד הס"מ וחיילותיו השוררים במקום טומאה וזוהמה כזו כמבואר בגמ' שניתן רשות להשטן לעשות נסים ונפלאות לקיומו של הע"ז כאשר יתבאר בהקונטרס[3], ואין שום ספק שלא יתפעל לב המאמין בהשי"ת ובתורתו הקדושה אף זיז כ"ש לנטות מהאמת גם בראותו נסים ונפלאות עצומים הנעשים לע"ז אף אם יעמיד החמה כיהושע בן נון כנודע,...

 

 _______________

[1] כגון הלאומיות

 

[2] רבי עקיבה ב"ר שלמה זלמן פרוש זיע"א - נולד בשנת ה'תרמ"א, בירושלים. בנו של שלמה זלמן ב"ר נפתלי צבי פרוש זיע"א (ה'תר"ה - כ"ג בתמוז ה'תרנ"ח. מעסקניו הבולטים של היישוב הישן בירושלים. מייסד "גמילות חסד שערי חסד" (הגמ"ח הראשון בירושלים), מייסד ישיבת תורת חסד וכולל האברכים "דגל התורה" ומנהל ה"חברה קדישא פרושים" בירושלים. ממקורבי רבי שמואל סלנט, רבי יהושע לייב דיסקין ורבי מאיר אוירבך זיעועכי"א. בשנת ה'תר"מ כשנוסד בית הספר למל, נשלח להכריז על החרם שהטילו רבני ירושלים על לימודים בבית הספר. כשהגיע למקום פגעו בו אלמונים ופצעו את גופו. כשראה המהרי"ל דיסקין זיע"א את הצלקות שנותרו על גופו כינה אותן "אותות כבוד"). מקטנותו סיגל לעצמו גינוני צדיקות ופרישות. לקראת הבר מצווה הכין עצמו בהכנות רוחניות מיוחדות, שכללו זהירות מדיבורים בטלים ושמירת העיניים. לאחר מכן התקרב לרבי צבי מיכל שפירא זיע"א, נעשה לתלמידו המובהק וכונה על ידו "צדיק". בשנת ה'תרנ"ט בהיותו בן 18, נישא לשרה ביילה, בת צבי הירש ילין זצ"ל (סופר סת"ם). הקדיש את כל זמנו ללימוד תורה וקבלה כשהוא עטוף בטלית ותפילין, את מקום לימודו קבע בבית היתומים דיסקין. היה נאמן לדרכם של מהרי"ל דיסקין ורבי יוסף חיים זוננפלד זיעועכי"א. בשנת ה'תר"פ פרסם בעילום שם את הקונטרס "קול השופר", ובו קרא לאסור את קריאת הספר "אורות" של קוק. בשנת ה'תרפ"א נפגש לפגישה ממושכת עם כ"ק האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלתר זיע"א, בביקורו הראשון בארץ ישראל. בעקבות זאת כתב האדמו"ר איגרת ובה מזכיר לשבח את קנאי ירושלים אשר כוונתם לשם שמים, להבדיל מאי"ה 'שאהבתו לציון גורמת לו לומר על טמא טהור'. לפני פטירתו הפקיד את מפתח הארון של כתביו בידי אחיו, רבי אהרן יעקב ב"ר שלמה זלמן פרוש זיע"א, עמו היה בקשר תורני הדוק. אחיו ערך את הכתבים והוציאם לאור בשנת ה'תשט"ו, בספר "משנת ר' עקיבה". חיבר את הספה"קים: מרכבה שלמה – ביאור ברייתא דרבי עקיבא וברייתא דרבי ישמעאל על דרך הקבלה; בעקבי השמש – על זמני הזריחה והשקיעה; משנת ר' עקיבה – ביאור הלכות מדברי הראשונים והאחרונים (יצא לאור על ידי אחיו). נפטר בכ"ז בחשוון ה'תרפ"ב, בגיל 41, ומנו"כ בהר הזיתים. בהספדו בהלווייתו אמר עליו רבי יוסף חיים זוננפלד זיע"א, שהיה ראוי שתשרה עליו השכינה אלא שאין הדור ראוי לכך.

 

[3] קונטרס על הגאולה ועל התמורה, פיס' כב, עמ' נד-נו; פיס' לב, עמ' סח-ע; פיס' מב, עמ' פג-פד

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

עקוב אחרינו
  • ילקוט השבעתי אתכם בפייסבוק
  • ילקוט השבעתי אתכם ביו-טיוב
  • ילקוט השבעתי אתכם בטוויטר
מאמרים ודא"חים נבחרים

שורש טעותם של הציונות/הדתית

November 17, 2019

1/10
Please reload