על הלימוד גדול על יום כ׳ כסלו והניגון פדה בשלום נפשי

למען אחי ורעי! נהוג בחב"ד לחגוג את ימים י"ט ו-כ' כסלו ולכנותם "חג הגאולה".

וכבר בארתי כי עיקר הגאולה הוא ביום כ׳ כסלו יותר מאשר ביום י"ט כסלו (בית רבי, פרק לב), וכן איתא בדב"ק של רבי משה סופר מפרשבורג 'החתם סופר' זיע"א, תורת משה, דברים דף ט.

יותר אנו בגלות וצרות בין פושעי אומתנו מן גלות אשר אנו גולין בין האומות, ומונים אותנו יותר פושעי בני אומתנו [מאשר מונים אותנו האומות], ורוצים לעקור עיקר תורתנו הקדושה.

בעל התניא זיע"א "שעות אלו היו קשים לו יותר מכל המאסר"

והנה נהגו לשיר ביום זה את הניגון של 'פדה בשלום נפשי' מכיוון שבשעה שבאו להודיע לאדמו"ר הזקן על גאולתו, אחז במילים שבפסוק י"ט בפרק נ"ה בתהלים.

ונבאר את מילות הניגון ע"פ הלימוד שלימד אותנו בעל התניא בכבודו ובעצמו לגבי יום כ' בכסלו

פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי. יִשְׁמַע אֵל וְיַעֲנֵם וְיֹשֵׁב קֶדֶם סֶלָה אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹהִים.

שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ. חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקְרָב לִבּוֹ רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן וְהֵמָּה פְתִחוֹת.

הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק.

וְאַתָּה אֱלֹקים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ

יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ.

וביאר הרד"ק

ואתה אלהים תורידם - תורידם לאלה הבוגדים לבאר שחת -

כלומר: לגהנם, שתאבד נפשם במות גופם. וגם מיתת גופם תהיה כרת, לא יגיעו לחצי ימיהם , כי הם לא יראו ממך; אבל אני אבטח בך שתצילני מידם , ותמלא ימי ותקים מלכותי.

ראוי והדבר פשוט וידוע לכל בר-שכל, והשי"ת יזכנו להתרחק מהציונים וכת דיליה ולא נתרגש כאשר נראה כי... (משלי כד יט)

אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל תְּקַנֵּא בָּרְשָׁעִים.