top of page

הנכנסים להר הבית עושים מטעמים פוליטים ולא הלכתיים

למען אחי ורעי! הנה שוב פעם הרימו ראשם בעלי הדעות המשובשות, לגבי כניסה להר הבית בזה"ז, והמציאו לעצמם שיטה חדשה כדי לחפות על הבורות והעמארצות שלהם, כי אין להם באמת לענות טענה הלכתית אחת סבירה אלא הכל מבוסס על סברות כרס, אז המציאו להם עוד סברת כרס אחת והיא שהאוסרים כניסה להר הבית היא טענה פוליטית ולא טענה הלכתית (עפ"ל).


אבל הנכון הוא שהסיבה שהם טוענים שמותר להכנס להר הבית היא בעצמה משום פוליטית ולא הלכתית, כפי שיתברר לעיני כל (דהרי הכל בסופו של דבר אצל המזרחי זה ענייני פוליטיקיה וכסף שאין להם שום קשר לתורה ומצות, קחו לדוגמא את תנועת 'גוש אמונים'), ואין להם שום הדרכה הלכתית (אפילו שמנפנפים בשמות "רבנים" מצד קליפה דעשו), ושוב מתחדדת ומתבהרת התמונה שאין להם שום עניין בעבודת ה' אלא סתם הרפתקאות פוליטיות של נערים מנוערים מתורה ומצות, כי רק בכך הם מבינים ואין להם באמת שום מושג בענייני תורה ויראת שמים ובוודאי אין להם שום שיח ושיג בענייני הלכה.


והטענה שלהם היא כדלהלן:

"ב. רבני ירושלים: הגר"ש עמאר שליט"א מספר על רבו הרב רוזנטל שעלה להר הבית לפני קום המדינה, והיו אז רבנים נוספים שעלו, ולכן אין ללמוד ממה שחולק על רבו, זה סימן שהכל בעיה פוליטית ולא הלכתית" (עפ"ל).

והנה ההוכחה שלהם היא מסרטון שהרב עמאר, מדבר על כך שרבו הרב יעקב ניסן רוזנטל זצ"ל (נולד בשנת ה'תרפ"ד) הי' מגיע להר הבית בהיותו ילד יחד עם אביו והרב צבי פסח פרנק, ועולה השאלה מאוד תמוהה לגבי אותם בורים ועמארצות, כיצד הם יכולים לטעון ולהבין שהם נכנסו להר הבית...


שהרי הרב פרנק אסר כניסה להר הבית!!! כפי שמופיע במפורש בספרו 'מקדש מלך' על הלכות בית המקדש והר הבית, טור מלכה, סי' ב' - איסור כניסה לכל שטח הר הבית מבפנים להכתלים והשערים, עמ' לד-לה, וז"ל:

"הלכה זאת היתה האחרונה שעסק בה גיסי הקדוש הגרא"י הכהן אורלנסקי זצוק"ל[1], שנהרג באכזריות ובענויים קשים יחד עם אחותי הרבנית הצדקנית מרת ינטיל ע"ה... ודבר האחרון בהלכה היה בענין הכניסה להר הבית בזמן הזה... ודבריהם של צדיקים הם זכרונם:
בדבר איסור כניסה להר-הבית בזמן הזה, כבר האריכו בזה הכפתור ופרח (פרק ששי) וכן המגן אברהם (סוף הל' תשעה באב סימן תקסא) וכן שו"ת בנין ציון להגר"י עטלינגער ז"ל (חלק א סימן ב) ועוד ספרים כאשר ימצא המעיין[2].
רק ראיתי להזכיר גם מעשה רב מהרמב"ן שעלה לארה"ק בשנת כ"ז לאלף הששי וכותב באגרת הקינה ונחמה (נדפסה בסוף ספר קטן נקרא "דרשת רמב"ן") וכותב שם באמצע הקינה וזה לשונו: 'באתי בעיר החרבה ושוממה וכו' ובבואי כנגד הבית הגדול והקדוש קראנו בבכי' רבה "בית קדשנו ותפארתנו" וכו'. והפאת השלחן (בסימן ג) מזכיר זאת הקינה, וכן בסוף שער הגמול להרמב"ן נדפס שם אגרת ששלח מעיה"ק ירושלים לבנו, וכתב שם בסוף המכתב וזה לשונו: 'ותקרא לי לשלום בני ותלמידי ר' משה ב"ר שלמה אחי אמך הנני מגיד לו כי עליתי אל הר הזיתים המכוון כנגד הר-הבית והסמוך לו אין ביניהם אלא עמק יהושפט, ושם כנגד בית המקדש קראתי חרוזותי בבכי' רבה וכו'.
שער הכותנה (באב אל קאטינין), עד היכן שנהגו הרב יעקב ניסן רוזנטל בצעירותו עם אביו והרב צבי פסח פרנק להגיע כדי לראות את הר הבית
שער הכותנה (באב אל קאטינין), עד היכן שנהגו הרב יעקב ניסן רוזנטל בצעירותו עם אביו והרב צבי פסח פרנק להגיע כדי לראות את הר הבית
מכל הנ"ל מפשטות הדברים אנו רואים מעשה רב מהרמב"ן שכשהיו רוצים לראות המקדש והר-הבית היו עולים להר הזיתים מנגד לראות. ומה שהיו הולכים לצד מזרח הר-הבית ולא לצד מערב אצל כותל המערבי כמו שאנו נוהגים, ראיתי ב"כפתור ופרח" שהדפיס אותו הרא"מ לונץ עם הוסםות והערות וכתוב שם (בהערה בפרק ששי): כי בזמן הנ"ל וגם כמה זמן אחריו, היה הכותל המערבי של הר-הבית אשר אנו מתפללים כעת אצלו, מכוסה בעפר כידוע בספרי קורות ארצנו הק'[3], וכל הבאים להתפלל הלכו מחוץ לעיר לפני חומת המזרח של הר-הבית וכו' יעו"ש.
וכן מחבר ספר הכפתור ופרח בעצמו (בפרק ו הנ"ל) כותב: 'כי כן עמא דבר לא לגשת הלאה מאותם הכתלים (והשערים של הר הבית)[4] שמזכיר שם מפני האיסורים לפי השיטות שמביא שם, והוא בעצמו היה בירושלם וגם חקר וביקר כל מקומות ארצנו הקדושה תוב"א, עכ"ל גיסי זצ"ל.
פסק ההלכה הלא פוליטי של הרב עמאר נגד כניסות להר הבית
פסק ההלכה הלא פוליטי של הרב עמאר נגד כניסות להר הבית
והנה בדברי הכפתור ופרח הנ"ל דן בארוכה בספר דרך הקודש להגר"ח אלפנדרי (דף ו מדפי הספר), ועיקר דבריו שם: לענין הכניסה להר הבית שאף שהגויים אינם מניחין אותנו ליכנס, אבל יש דרך מסילה שער קבוע שמוכרים שם צמר הנקרא בלשון ערבי "באב אל קאטינין", ואם הי' חוט מתוח מכתל מערבי שלא זזה שם שכינה מקרן דרומית שלה עד הצפון במדה שאדם מודד ת"ק אמה, נכנס בתוכו מקום מסילה זו לפנים הר הבית, וקבלה בידי חסידים ואנשי מעשה שנמנעים ללכת במסילה זו. וכתב לדון דאם משום הר הבית נגעו בה איסור, הרי יש תקנה בדבר דיטבול לקרי ויטהר, ואי משום זב יטבול במים חיים וכו', ועוד כיון שהוא מעורב שמש, אף על פי שעדיין מחוסר כפרה, טהור הוא, והביא שם ראיה שטבול יום מותר ליכנס להר הבית ולא היתה הגזירה כי אם בעזרת נשים.
ובהמשך דבריו (שם ע"ב ד"ה הדר) הביא דברי הכפתור ופרח הנ"ל והעיר עליו שהרי הוא בעצמו כתב שם אחר כך שטמא מת מותר בהר הבית וכו', וכיון שטמאי מתים שצריכים הזאה הרי הם מותרים ליכנס בטומאתן להר הבית, למה כתב שאין לנו ליקרב מפתח הר הבית ולפנים, כיון ששאר טומאות נטהרים במקוה.
ובספר חזון נחום לסדר טהרות (דף יט מדפי הספר) השיג על דבריו והביא שם מחלוקת רש"י ותוס' (פסחים דף צב וזבחים דף לב) בפירוש דברי הגמרא שם שחידשו דברים ואמרו "טבול יום אל יכנס למחנה לויה". ולפי פירוש רש"י כולה סוגיא בהר הבית, אבל התוס' (שם) דוקא בעזרת נשים ולפנים, ודעת הכפתור ופרח (שם) בזה כדעת רש"י. ומה שתמה הגר"ח אלפנדרי דמה יענה למתניתין דילן דלא קתני ליה גבי הר הבית וכו', השיב, שדין זה תלוי במחלוקת אם טבול יום דזב כזב למי וכו', עיי"ש. ובהמשך הדברים שם (בדף כ) מסיים: דכיון דרש"י ז"ל חלוק על חבירו בזה וסבירא ליה דאפילו טבול יום לבעל קרי פסול מדרבנן להיכנס בהר הבית, ולמאן דאמר דטבול יום דזב כזב דמי לית ביה איסור דאורייתא, נראה שזה היה טעם אותם חסידים ואנשי מעשה שהיו נמנעים ללכת במסילה זאת, כי חששו לדעת רש"י דטבול יום דזב כזב דמי ויש בו איסור דאורייתא, והוא הדין טבול יום לבעל קרי כבעל קרי ודילמא אתי למיטעי ויכנסו טבול יום אף בלא הערב שמש וכו', ועוד אנו מחזיקין עצמנו כזבים וצריכים לספור שבעה נקיים ולטבול ולהעריב, ואין הכל בקיאים בכך, ולכן נמנעו הקדמונים ללכת במסילה זאת. ואין לתמוה על זה שהרי כתבו התוס' (פרק קמא דשבת) גבי ששה ספקות דגזרו על עמי הארץ שיהיו כזבין לכל דבר וכיון שאנו בזה"ז אין נזהרים בטומאת וטהרה ואין לנו בקיאים בה, הרי אנו כעמי הארץ שלהם ויש לנו דין זבים, ועוד חשו למאן דאמר דמחוסר כפורים דזב כזב דמי וכו', עיי"ש. ויעויין בפאת השלחן (הלכות א"י סימן ג אות כו) שהביא דברי רש"י הנ"ל דטבול יום אסור בכל מחנה לויה ודלא כהתוס' שפירשו דוקא בעזרת נשים.

והנה שוב מתברר בירור אחרי בירור שכל אלו שנכנסים להר הבית, אין בהם שום דבר שקשור לתורה ויראת שמים, אלא באמת עניינם הוא עיסוק בפוליטיקה ולאומנות זולה, שהרי לא לחינם הם כל הזמן טוענים שהם נכנסים בשביל להראות 'נוכחות יהודית בהר הבית' (עפ"ל).

והרי בסופו של דבר הם רק מחללים את מקום מקדשנו, רח"ל, ע"י כל מיני פריצות ובסופו של דבר כל עניינים הוא להפוך את מקום מקדשנו לאתר תיירות באצטלא דרבנן, כפי שמנסים לעשות בהר מירון, רח"ל, היו לא תהי'.


לכן יהודים יקרים נא תפיצו הלאה את ההבנה הנ"ל הלאה בשביל להציל עוד יהודים מהאיסור החמור הזה, בברכת על כסאו לא ישב זר ולא ינחלו עוד אחרים את כבודו' במהרה בימינו נזכה לראות בנחמת ציון מפני הפריצים הציונים וגרוריהם.

_________________________ [1] ראה פסק הלכה הנ"ל בירחון רבני מרכזי קול-תורה, שנה א' חוברת ב'-ג', סימן י"ח סע' ב', עמ' כא-כב וכן התפרסם שנית בספר שובה ישראל, עמ' רז; ובספר גבול ההר, עמ' עא-עב. [2] לאפוקי מבעלי הדעות המשובשות שאינם מעיינים כלל ועיקר ובונים דבר שנקרא אצלם 'השקפת עולם' ע"פ בורות תורנית. [3] ראה כל זה בספר גבול ההר, בפרק 'האם עומר נתן אישור ליהודים לבנות מחדש את ביהמ"ק'. [4]מה שמופיע בסוגרים מעוגלים זוהי תוס' של הרב פרנק בעצמו.

Comments


מלחמת מצוה כריכה - הדמיה_edited.jpg
כריכה קדמית - לגלות ולהראות את הנס.jpg
כריכה בר-כוזיבא.jpg
הדמיה ילקוט השבעתי אתכם-חנות.jpg
הדמיה ספר גבול ההר.jpg

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאינה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

עקוב אחרינו

  • ילקוט השבעתי אתכם בקול הלשון
bottom of page