בפרוח רשעים כמו עשב

למען אחי ורעי! הנה ביאור נצרך מאוד בתקופתנו להבין איך הרשעים הצליחו להקים את שלטון הערב-רב שלהם המכונה מדינת ישראל

אבל דווקא אתחיל בביאור יותר קצר וממצה מאת המלבי"ם זיע"א, תהילים פרק צב פסוק ז-ח, חלק באור הענין

איש בער לא ידע ושהכסיל לא יבין - כי בפרוח רשעים כמו עשב - הוא כדי להשמדם עדי עד - שהצלחת הרשעים בעוה"ז הוא שעי"ז ישמדו לעד,

וזאת לא יבין הבער והכסיל, וזאת עצמו מעומק מחשבות ה' בעולמו שהכסיל לא יבין זאת כדי שיהיה מקום לבחירה ולשכר ועונש:

הגאון מווילנא זיע"א, מנחת אליהו, עמ' ט (מובא בפי' אבני אליהו בסידור אשי ישראל) (ראה עוד בהרחבה ביאור הגר"א על משלי, פרק טז פס' ד

איש בער לא ידע, וקאי אדלעיל מינה טוב להודות לה' כו' כי שמחתני מה גדלו כו' אבל איש בער לא ידע והיינו מפני כי בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כו', ובפשע ארץ רבים שריה ואיש כל הישר בעיניו יעשה, ומזה יציצו כל פועלי און ולא ידעו ולא יביט שהיא לאבדם ולשמדם עדי עד, [רבינו משלי כ"ח ב']:

בפרח רשעים הפריחה בכתוב מורה על ממשלה וכאשר ישיגו הרשעים איזה ממשלה אז יציצו כל פועלי און אמנם ואתה מרום כו' כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו כו' [רבינו בדבר אליהו על איוב]:

ויציצו כל פועלי און הם כת הרע של חטאים ואם יפלא מדוע המציא הממציא זה הכת ע"ז בא כמתרץ להשמדם עדי עד, ר"ל עיקר בריאת כת הרע והחטא ועון היא להשמדם ולתן שכר למאבידיה' וז"ש ותרם כראם קרני וגו' צדיק כתמר יפרח וגו' להוסיף שכרו [הגר"א ר"ח פ"ה מ' א']:

הגר"ח מוולוזי'ן זיע"א, ספר רוח חיים על אבות, פרק ה משנה א

וכל עיקר מציאת הרע לא תמצא רק כדי שיתבטל וליתן שכר למבטלין. וזהו שאמר דוד (תהלים צב, ח), בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און וגו'. הוא הכח הרע של חטאים. ואם יפלא מדוע המציא הממציא זה הכח, על זה בא כמתרץ להשמדם עדי עד. רצה לומר עיקר בריאת כח הרע להחטא ועון היה להשמדם. וליתן שכר. וזה שאמר ותרם כראים קרני וגו'. צדיק כתמר יפרח וגו' להוסיף שכרו:

רבי יצחק ב"ר שמואל אלצאן זיע"א, מתוך הסידור הגר"א אשי ישראל עם פירוש שיח יצחק, תפילת שחרית

איש בער לא ידע ההבדל בין בער לכסיל, שהבער הוא אדם הבהמי וחייו כבעיר ובהמה

הוא, והכסיל הוא אשר התאוה תעור עיני שכלו, ובוטח על התחכמותו וחקירתו המזויפת, ועז"א כי הבער לא ידע גם דבר המושג בחוש או מושכלות ראשונות, והכסיל היה יכול לדעת גם דברים שיושגו מן המאוחר אל הקודם ע"י הבחינה והנסיון רק אינו רוצה להשתמש במופתי התבונה להבין ועכ"א וכסיל לא יבין את זאת:

בפרוח רשעים כמו עשב כשרואה זה הבער החוטא ע"י תאותו פורח ומתחזק כחו ע"י תענוגיו בעוה"ז כמו עשב פרא הגדל בשדה בורה,

ויציצו כל פועלי און ר"ל וכמו כן כשרואה הכסיל החוטא ע"י חכמת מה שלו, שהכבוד המדומה שלו בהתחכמותו יציץ, ביופי כמו הציצים ופרחים אשר באחו. לא ידעו ולא יבינו כי אלו הם סיבה אמיתית, להשמדם עדי עד לעוה"ב ואתה מרום לעולם ה' הגם שהרשעים פורחים ופועלי און יציצו בכ"ז אתה מרום לעולם, וידך תשיג אותם לענשם תמיד, כי בו"ד ימהר לענוש המורדים נגדו, או מצד שאין ידו משגת אותם תמיד או מצד שמתירא פן ימות ולא יוכל לענשם אבל אתה תרום וידך על העליונה וגם אתה נצחי לעולם.

אויביך ה' החטאים לשמים, אויביך הרעים לבריותך יתפרדו מן הצדיקים והישרים זהו תכלית מציאות הרע לבחון בו הטוב, למען יתבררו ויתלבנו, ויצרפו הטובים, ויופרדו ויבדלו הרעים ויאכלו מפרי דרכם ותרם כראים קרני אז בהגדע קרני רשעים, תרוממנה קרנות צדיק, ותבט עיני בשורי עיני תראה מפלה בהאויב המביט בי בעין רעהבקמים עלי בעת יקימו עלי מרעים, תשמענה אזני על שברם טרם יביטו יראו כי, צדיק כתמר יפרח מה תמר זה אינו עושה פרחים ופירות רק אחר זמן מרובה, כן הצדיק טובתו היותר גדולה תתגלגל לו רק לבסוף, ולא תאמר מה תמר כשנכרת אין גזעו מחליף אל הצדיק וכן אמרכארז בלבנון ישגה שהארז גם כשיכרתיהו, יונקתו ממנו תצאו יתעבה ויתחזק יותר ויותר מבתחלה כך הצדיק אחר התחנה יתגדל ויתחזק אז יותר בהוד אלהי ברוחניות שתולים בבית ה' שתול הוא כען הנעקר ממקומו ונשתל במקום אחר, ור"ל הצדיק שנעקר ממקומו שבעולם החמרי, ואז נשתל בבית ה' דהיינו כעולם שאחר התחיה ששם הבית, ושם ישגא כארז בלבנון.

בחצרות אלהינו הוא העתיד שאחר פרידת הנפש מהגוף שהוא כמו חצר לפני בית עולם התחית שם.

יפריחו שיעשו פירות מעשיהן בסוף, עוד ינובון בשיבה כמ"ש כי כימי העץ ימי עמי להגיד ואז יתברר לכל כי ישר ה' וגו':

איש בער לא ידע ושהכסיל לא יבין - כי בפרוח רשעים כמו עשב - הוא כדי להשמדם עדי עד - שהצלחת הרשעים בעוה"ז הוא שעי"ז ישמדו לעד, וזאת לא יבין הבער והכסיל, וזאת עצמו מעומק מחשבות ה' בעולמוש הכסיל לא יבין זאת כדי שיהיה מקום לבחירה ולשכר ועונש